עריכת הדף "
קרבן העדה/שבת/ח/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|המוציא}} יין.''' חי כדי מזיגת הכוס כשיעור שנותנין יין חי לתוך כוס של ברכה להוסיף עליו מים כהלכתו ולמזוג אותו בהן: '''{{עוגן1|כתית}}.''' מכה שבגבי סוסים וגמלים: '''{{עוגן1|לשוף}}.''' לשפשף ולהמחות בהן קילור שנותנין ע"ג העין: '''{{עוגן1|ברביעית}}.''' ביצה ומחצה ברביעית הלוג: '''{{עוגן1|שופכין}}.''' מים סרוחין שראויין לגבל בהן הטיט: '''{{עוגן1|כולן}} ברביעית.''' אף היין והחלב והדבש דלא נאמרו שיעורין במתניתין אלא למצניעיהן לבד וחזר מצניעו והוציאו חייב אבל שאר כל אדם שהוציאו אינו חייב וסבירא ליה לרבי שמעון דמצניע עצמו בעי שיעורא זוטא ובבציר מהא שיעורא לא מחייב דלית ליה לר"ש כל הכשר להצניע וכו': '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|כמה}} שיעורן של כוסות.''' כוס הנזכר במתניתין כמה שיעורו: '''{{עוגן1|ישנן}} רביעית של יין האיטלקי.''' דלכל כוס סגי ברוב רביעית יין כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית דכל חמרא דלא דרי על תלת מיא לאו חמרא הוא ה"ה כוס דמתניתין בכוס של רובע רביעית איירי: '''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' לקמן בפ' מפנין: '''{{עוגן1|כמה}} הוא שיעורה של קופה.''' כמה מידות תהא מכילה הקופה: '''{{עוגן1|דתנינן}}.''' בשקלים פ"ג: '''{{עוגן1|של}} ג' סאין היו תורמין.''' ה"ה קופות דמפנין בקופות של שלש סאין איירי: '''{{עוגן1|ר"י}} הוא.''' הא דתני במתני' כדי מזיגת הכוס אתא כר"י: '''{{עוגן1|מזוג}} בכמה.''' מי בעינן רביעית שלם או סגי בפחות מזה: '''{{עוגן1|רי"א}} כדי מזיגת הכוס.''' היינו ג' חלקי רביעית: '''{{עוגן1|ה"ג}} בשקלים הדא אמרה מזוג כדי מזיגת הכוס.''' וה"פ כדרך בני אדם למזוג והיינו רביעית שלם דאי ס"ד בפחות מרביעית א"כ ביין סגי בפחות מרובע רביעית שהרי אם ימזגנו עם מים יהיה לו שיעור חשוב אלא ודאי דרביעית שלם בעינן: '''{{עוגן1|כמה}} הוא שיעורן של כוסות.''' אנו שאין ידוע לנו שיעורו של רביעית איטלקי במה נשער כוס של פסח: '''{{עוגן1|טיטרטון}} ורביע.''' מדה ששמה טיטרטון כולה ועוד רביעית המדה הזאת תוסיף עליה ותמצא רביעית של תורה שלם: '''{{עוגן1|מהו}} לשתותן.''' כל הד' כוסות בכרך אחד בזה אחר זה בלי הפסק בנתיים: '''{{עוגן1|בהלל}}.''' של לילי פסחים אם שמעה בבה"כ שכך היה מנהגם לומר הלל בלילי פסחים זכר למקדש שאמרו הלל בליל עשיית פסח וקאמר ר"י אם כיון לבו לצאת בקריאה זו יצא וא"צ לאומרו עוד בביתו: '''{{עוגן1|הדא}} אמרה.''' זאת אומרת שאם שתאן בבת אחת יצא שהרי אין דבר מפסיק בין שלישי לרביעי: '''{{עוגן1|מהו}} לשתותן מפוסקין.''' פי' מהו שיהו מותר להפסיק בשתיית כוס א' כמה פעמים: '''{{עוגן1|אם}} שותה הוא מפוסקין אינו משתכר.''' אבל אם ישתה בפעם אחת דוקא הוא משתכר דיין מגרונו שבע: '''{{עוגן1|מהו}} לצאת ביין של שביעית.''' כיון דלא קרינן ביה לכם וקס"ד דד' כוסות בעינן לכם כמו מצה וכי היכא דאין יוצאין במצה כן אין יוצאין בד' כוסות או לא: '''{{עוגן1|בקינדיטין}}.''' יין שיש בו בשמים: '''{{עוגן1|מהו}} לצאת מזוגין.''' יותר מג' חלקים: '''{{עוגן1|והוא}} שיהא בהן טעם יין.''' משמע דאפילו עד ששה חלקים מים יוצאין בו: '''{{עוגן1|מבושל}} כדי תבל.''' צריך שיהא מבושל שיתן בו הבישול טעם כתבלין אבל מבושל יותר מדאי לא: '''{{עוגן1|וחזיק}} רישיה.''' וכאיב ליה ראשו עד עצרת לכך הכשיר במבושל שאינו מזיק כל כך: '''{{עוגן1|חמתיה}} וכו'.''' ראתה אותו אשה אחת משרי הארמיי' שפניו מאירין: '''{{עוגן1|חדא}} מן תלת וכו'.''' אחד מן שלשה דברים אלו בך: '''{{עוגן1|או}} מלוה ברבית.''' שאין לו דאגה פרנסתו: '''{{עוגן1|או}} מגדל חזירין.''' שמרויח הרבה: '''{{עוגן1|אלא}} אולפני שכיח לי.''' תלמודי מצוי בידי ל"א שמצוי לו לחדש דברים בתורה והן מאירין פניו: '''{{עוגן1|חמוניה}}.''' ראו אותו: '''{{עוגן1|אשכח}} רבי אבהו מציאה.''' לכך פניו צהובין: '''{{עוגן1|תוספתא}} עתיקתא.''' תוספתא ישנה שלא ראה אותה מימיו מצא וראה בה דברים חדשים ושמח בה: '''{{עוגן1|לוג}} דאורייתא.''' לוג הכתוב בתורה: '''{{עוגן1|תומנתה}} וכו'.''' מדה הישנה שמודדין בה המורייס בציפורי: '''{{עוגן1|חכים}} אנא לה.''' מכיר אני המדה הזו ודבית רבי ינאי מודדין בה דבש: '''{{עוגן1|חצי}} שמינית מדת טבריה הישנה.''' היא רביעית של תורה: '''{{עוגן1|הדא}} דידן הוות.''' היא מדה שהיתה לנו מקדמית: '''{{עוגן1|ולמה}} לא קרי לה עתיקתא.''' שהרי בזמן ההיא לא היתה המדה ההיא וכבר עברה והל"ל הדא עתיקתא כדאמר ר"ח דאף רבי יוחנן היה במקומו של ר"ח: '''{{עוגן1|ומשני}} כגון דהוות ביומוי.''' אע"ג דכבר עברה מ"מ אין לקרותה כיון שהיתה בימיו: '''{{עוגן1|אית}} דאמרין.''' בא לתרץ ולמה אמר רבי חנינא עתיקתא לכך קאמר דהות זעירא וכו' כלומר שנפחתה מרביעית ואח"כ הוסיפו ואוקמוה ארביעית ואחר כך פחתו אותה ולא פחתו אותה כבראשונה וזה היה בימי רבי יוחנן הלכך לא מצי למימר עתיקתא דס"ד אמדה הפחותה קאמר ואי הוה הפחת בפעם שני כמו בראשונה שפיר המ"ל עתיקתא דאין לטעות דאמדה שנפחתה קאמר דא"כ הל"ל הא דאית לן השתא היא מדת רביעית וע"כ היינו מפרשים דאמידה גדולה קאמר אבל השתא דקאמר דהשתא נפחתה מהמדה קטנה שהיתה בראשונה ודאי איכא למטעי דעלה קאמר עתיקתא לכך קאמר הדא דהוות ביומי קודם לזו עכשיו וממילא ליכא למטעי: '''{{עוגן1|יבש}} בכזית.''' אם הוציא לרה"ר יין יבש שנקרש כזית חייב דמעיקרא הוה רביעית והא דבעינן רביעית שלם בקרוש ולא סגי ברובע רביעית משום דקרוש לאו בר מזיגה הוא: '''{{עוגן1|אתיא}} דר"נ.''' דאמר אף ביין בעינן רביעית כר"ש דמתני' דאמר כולן ברביעית ולית ליה לר' יוחנן הא דאמרינן בסמוך דקרוש לאו בר מזיגה הוא: '''{{עוגן1|וטהרו}} דמה משום נבלה.''' שלא היה בו רביעית וכל שאינו רביעית לכשיקרש לא יהיה בו כזית ואין בו טומאת נבלה: '''{{עוגן1|עד}} כמה.''' דם היה בה שטהרו אותה משום נבלה: '''{{עוגן1|ולא}} אגיביה.''' ולא השיב לו רבי סימון דבר: '''{{עוגן1|ובאש}} לר"א.''' והרע לר"א על רבי סימון על שלא השיב לו על שאלתו: '''{{עוגן1|מתני}} הדין עובדא.''' סיפר המעשה ששחטו הפרדות של בית רבי וטהרו דמה משום נבלה: '''{{עוגן1|אמר}} ליה ר' יצחק בר כהנא.''' בדרך שאלה אם עד רביעית הוא דטיהרו אבל יותר מכאן טמא או אפילו יותר מרביעית טהר: '''{{עוגן1|ובעט}} ביה.''' רב ביבי ודחף אותו בסנדלו. ל"א גער בו: '''{{עוגן1|א"ל}} ר"ז.''' לרב ביבי משום דשאל לך דבר תורה את מינזיף ביה בתמיה: '''{{עוגן1|א"ל}} הא.''' דלא השבתי לו כהוגן שלא היתה דעתי מיושבת בעת ההיא: '''{{עוגן1|זה}} הלוקח חטים לשנה.''' שאין לו קרקע לזרוע והיינו חייו תלואים שאינו יודע אם יהיה לו מעות לשנה הבאה: '''{{עוגן1|סדקי}}.''' מוכר תבואה למי שאין לו וזה הלוקח אופה משבת לשבת ולילה ויומם רמז לשבת שהיום הולך אחר הלילה: '''{{עוגן1|זה}} הלוקח מן הפלטר.''' מן הנחתום שאולי לא יהיה לו לנחתום למכור: '''{{עוגן1|ואנא}}.''' אפלטר סמיך ואין דעתי מיושבת עלי להשיב לו: '''{{עוגן1|מאי}} כדון.''' מאי היה עלה אם יותר מרביעית טמא או טהור: '''{{עוגן1|העיד}} ריב"ב.''' מתניתין היא בפ"ח דעדיות: '''{{עוגן1|על}} דם נבלות שהוא טהור.''' וקס"ד טהור לגמרי קאמר אפי' ביתר מרביעית: '''{{עוגן1|ופריך}} מהו טהור.''' שהוא טהור להכשיר הזרעים שאינו מכשיר אלא דם השותת בשעת שחיטה אבל לטמא מודה ריב"ב שדם נבילות מטמא: '''{{עוגן1|ומשני}} תמן תנינן.''' במכשירין פ"ו: '''{{עוגן1|ואין}} לנו כיוצא בו.''' וקס"ד שאין לנו דם כיוצא בו שאינו מכשיר ומטמא ש"מ דם נבלה אפילו טמויי לא מטמא: '''{{עוגן1|ופריך}} ואין לנו וכו'.''' דלמא הא דאינו כיוצא בו היינו לענין שיטמא הדם כבשרו אלא השרץ שדמו נמי מטמא בכעדשה ואפי' הדם צלול: '''{{עוגן1|אבל}} דמו.''' של נבילה מיהו מטמא כשהוא רביעית וטומאתו מדרבנן דרביעית כשיחרש יעמוד עלי כזית ומתחלף בנבלה ממש: '''{{עוגן1|אר"י}}.''' מעיקרא ל"ק ממתניתין דמכשירין מ"ד טמא והיינו ריב"ל דלעיל כר"י דאמר בפ"ד דעדיות שב"ה מטמאין דם נבלה: '''{{עוגן1|ומ"ד}} טהור.''' דהיינו מתני' דמכשירין כר"י בן בתירה: '''{{עוגן1|א"ל}} רב אבדומי דמן נחותה ויאות.''' ושפיר קאמרת דר"י הוא דמטמא דר' יהודה מורה הוראות דבי נשיאה הוה שהרי פרדות של בית ר' היו ור"י הורה דיתר מרביעית טמא כשמעתתיה: '''{{עוגן1|בדם}} עטלף שנו.''' שהוא טוב לכחול העין לתבלול שבעין: '''{{עוגן1|וחלב}} בהמה טמאה.''' שאינה ראויה לשתייה שיעורה כדי לכחול עין אחת: '''{{עוגן1|בהין}} עתיק'.''' בדבש ישן: '''{{עוגן1|ברם}} בהן דידן.''' אבל בדבש חדש שהוא ראוי לאכילת אדם שיעורו כדי ליתן ממנו לתוך ביצה קלה: '''{{עוגן1|אבר}} קטן.''' אחד מפרקי אצבע קטנה: '''{{עוגן1|באילין}} מיא דטלא.''' שהן טובים לעיני' ובהן שפין את הקילור: '''{{עוגן1|ברם}} באילון דידן.''' אבל בסתם מים צריך שיעורא רבא כדי לשוף בהן המדוכה: '''{{עוגן1|בדפנה}} מבית לבית.''' כשפינה לבית אחר הוא דפליגי והיינו מצניע אבל במוציא לרה"ר אף חכמים מודים דשיעור' ברביעית: '''{{עוגן1|דבש}}.''' שהוא חשוב יהיה שיעורו ברביעית וחומץ שאינו חשוב נמי יהיה שיעורו ברביעית בתמיה: '''{{עוגן1|והוא}} מתיב להון.''' ור"ש משיב לחכמים כמו שאתם מודים באוכלין דכולן שיעורן שוים בכגרוגרת כך אני אומר במשקין דכולן ברביעית: '''{{עוגן1|למצניעיהן}} בכל שהן.''' סגי כך צריכין לשנות במתני' דאל"כ איך יאמר ר"ש דבעינן רביעית ויהיה המצניע חמור ממוציא ולא ס"ל הא דפירשתי במתני' דתני כן וכו'. ותניא נמי הכא למוציאיהן אבל למצניעיהן כל שהוא ולא אמר ר"ש כולן ברביעית: '''{{עוגן1|הא}} למוציאיהן.''' כולן ברביעית ולר' מנא סתמא דפרק כלל גדול כר"ש: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף