עריכת הדף "
קרבן העדה/שבת/ג/ז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|מטלטלין}} נר חדש.''' שאינו מאוס וחזי לאשתמושי להדיא שלא דלק בו נר מעולם: '''{{עוגן1|אבל}} לא ישן.''' דמוקצה מחמת מיאוס הוא דבנר של חרס עסקינן דמאוס: '''{{עוגן1|כל}} הנרות מטלטלין.''' דלית ליה לר"ש מוקצה מחמת מיאוס ולא מוקצה מחמת איסור: '''{{עוגן1|חוץ}} מן הנר הדולק בשבת.''' בעוד שהוא דולק דאסור משום דנעשה בסיס לדבר האסור דהיינו שלהבת שבו: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|כופין}} את הסל וכו'.''' ואי ס"ד שאסור לטלטלו לאחר שנשתמש בו דבר מוקצה כמו נר היה לנו לאסור לכפותו לפניהם דה"ל כמבטל כלי מהיכנו וסובר רבי חייא דטעמא דמתני' דישן אסור לפי שכבר נעשה בו פעם אחת בסיס לדבר אסור ל"א הא גם ר"ש מודה דנר הדולק אסור וקס"ד אפילו לאחר שכבה א"כ גם הסל אסור: '''{{עוגן1|הדא}} דר"י.''' מתני' דאין מטלטלין נר ישן כר"י וכופין את הסל כר"ש דמתיר לטלטל אפילו הנר עצמו לאחר שכבה: '''{{עוגן1|חוץ}} מן הנר הדולק בשבת.''' פי' שהדליקו בו בשבת ובסמוך פליגי אמוראי בדר"מ מיהו לכ"ע אפי' לאחר שכבה אסור לר"מ: '''{{עוגן1|חוץ}} מן הנר הדולק בשבת.''' בעוד שהוא דולק אבל לאחר שכבה שרי: '''{{עוגן1|כל}} המיוחד לאיסור.''' שהנר הזה מיוחד להדליק עליו בשבת אסור ואע"פ שלא הדליק עליו עדיין בשבת: '''{{עוגן1|כל}} שייחדו לאיסור.''' כגון שהדליק עליו בשבת אסור אפילו לאחר שכבה: '''{{עוגן1|ההן}} ליבנה.''' הנך לבנים שעומדות לבנין וכי אינן כמיוחדין לאיסור ולמה לא יהיו אסורין לטלטל ש"מ דר"י הוא דאמר כל המיוחד וכו': '''{{עוגן1|הא}} מיוחד.''' שלא נעשה בו איסור שרי לטלטל: '''{{עוגן1|דתנינן}} תמן.''' בכלים פי"ח: '''{{עוגן1|מוכני}} שלה.''' גבי שידה דהיינו עגלה שלי עץ מוקפת מחיצות למרכבת אנשים ונשים תנן. שידה עשוייה לכלים ולא לאדם: '''{{עוגן1|מוכני}} שלה.''' פי' האופן שבה: '''{{עוגן1|בזמן}} שהיא נשמט'.''' כעין אופני עגלה שלנו שאדם יכול לסלקו מן העגלה: '''{{עוגן1|אינו}} חיבור לה.''' דחשובה היא כלי לעצמה דאי שידה בת קבולי טומאה היא כגון שאינה מחזקת ארבעים סאה בלח ונטמאה השידה לא נטמאה המוכני ואי לאו בת קבולי טומאה היא ונגעה טומאה במוכני המוכני טמאה לעצמה דלא חשיבה משידה והיא מיטלטלת מליאה ורקנית דיש לה בית קיבול: '''{{עוגן1|ואינה}} נמדדת עמה.''' לענין טומאה כדפרישית דכלי עץ המחזיק מ' סאה בלח שהן כוריים ביבש טהור דכלי עץ איתקש לשק שיהא מיטלטל מלא וריקן וזו אינו מטלטל מלא ותנן במסכת כלים השידה ב"ה אומרים נמדדת מבחוץ דרואין אותה כאלו עומדת בתוך כלי גדול ואם מחזיק אותו כלי ארבעים סאה טהורה השידה ואע"פ שהיא אינה מחזקת מ' סאה דקא סבר אף עובי' נמדד עמה והמוכני אינה נמדדת עמה להשלים דרואין כאלו ניטל המוכני ואח"כ תינתן השידה לתוך הכלי: '''{{עוגן1|ואינה}} מצלת עמה באהל המת.''' דאם השידה מחזקת ארבעים סאה דאינה מקבלת טומאה מצלת באוהל המת והוי אהל לעצמה ולא שנכנס' לבית שהמת בו דא"כ אין כאן הצלה שהרי הגג מאהיל על הטהרות מלמעלה אלא כגון שנכנסה לבית הקברות ואהל המיטלטל שמיה אוהל ומפסיק כלפי הטומאה והמוכני אם הוא גבוה מדופני השידה והכלי' בולטין מלמעלה מדופני השידה וגובה המוכני מגין עליהם אינו מצילן דמוכני כלי הוא לעצמו ומקבל טומאה ואינו חוצץ בפני הטומאה ל"א דקיימא השידה באוהל המת ומוקפת צמיד פתיל ואף על גב דכלי עץ אינו מציל בצמיד פתיל היכא דמקבל ארבעים סאה מציל כיון דלא מקבל טומאה: '''{{עוגן1|ואין}} גוררין אותה בשבת וכו'.''' דכשהיא נשמטת היא כלי בפני עצמה אבל כשאינה נשמטת מותר לגוררה אף על פי שיש עליה מעות דכיון שאינם על גבי השידה שהוא עיקר הכלי שרי: '''{{עוגן1|היו}} עליה מעות.''' בין השמשות: '''{{עוגן1|ונפלו}}.''' בשבת נגררת והרי המוכני מיוחד להניח עליו מעות אפ"ה שרי: '''{{עוגן1|דר'}} שמעון היא.''' ומיהו מעות לא חזו מידי ומודה ר' שמעון בעודן עליו דאסור: '''{{עוגן1|אמרין}}.''' הקשו למה לא מוקמי' ככ"ע ובשוכח עליו המעות בין השמשות דאפי' ר"י מודה דמותר: '''{{עוגן1|ומשני}} לית את יכול.''' אי אפשר לומר כן: '''{{עוגן1|דתנינן}} תמן.''' בסיפא דמתני' דכלים: '''{{עוגן1|אית}} מימר הכי וכו'.''' וכי אפשר לומר דאיירי בשוכח דהא עדיין המעות בתוכו ושוכח לא מהני לרבנן אלא שמותר לטלטל לאחר שניער מעליו ולמה לא ינער המעות אלא ודאי מתני' כר"ש: '''{{עוגן1|דתנינן}}.''' לקמן במכילתין פ' הנוטל: '''{{עוגן1|מטה}} חבית על צדה.''' אם צריך ליטול מן היין והאבן נופלת ולא יטלנה בידים מ"מ מותר לטלטל החבית אע"ג שהיא מיוחד לאיסור: '''{{עוגן1|בשוכח}}.''' ששכח האבן בין השמשות שלא מדעת: '''{{עוגן1|ומן}} דבתרה.''' פי' וקשיא מן סיפא דהך מתני' היתה בין החביות. ומתיירא שמא תפול האבן על החביות וישברם: '''{{עוגן1|מגביה}}.''' לחבית כולה ומסלקה מבין החביות ושם מטה על צדה: '''{{עוגן1|ומשני}} עוד הוא וכו'.''' אף סיפא מוקי לה רב בשוכח: '''{{עוגן1|עלו}} מאליהן אסור לטלטלן.''' הרי שהסל מיוחד לכך דאל"כ אם עלו מאליהן אפי' בעודן עליו יהא מותר לטלטל ואפי' הכי מותר לכפות סל וקשיא למ"ד כל המיוחד לאיסור אסור ויותר נראה דה"ג ותני עלה עלו מאיליהן מותר לטלטלו וקשה למ"ד כל המיוחד לאיסור אסור: '''{{עוגן1|במאוס}}.''' שהיה הסל מאוס לכך מותר לטלטלו וליתנו לפני האפרוחים דה"ל כגרף של רעי וללישנא בתרא לכך מותר לטלטלו לאחר שירדו אם עלו מאיליהן: '''{{עוגן1|אפי'}} סאה אפי' תרקב.''' מותר לכפות לפני האפרוחים והא סאה ותרקב אינן מאוסין וקשיא למ"ד כל המיוחד לאיסור אסר ולא משני מידי: '''{{עוגן1|באטרבולים}}.''' שם מקום: '''{{עוגן1|במנורה}} קטנה.''' שאין לה חוליות: '''{{עוגן1|קומוי}} ר' חלבו לא מעברין.''' מלפני רבי חלבו לא העבירו המנורה מעל השלחן בשבת: '''{{עוגן1|ר'}} יסא.''' אזל גבי ר"ת ב"ח בשבת רצה להעביר המנורה מלפניו: '''{{עוגן1|א"ל}} בפנינו.''' בפני אתה רוצה לעשות כן בתמיה שהוא היה תלמיד רבי חלבו: '''{{עוגן1|מאן}} שרי לך.''' מי התיר לך דהרי רב ור"י אוסרין ור' יהושע בן לוי ורשב"ל מתירין הרי שנים כנגד שנים והדבר בספיקו עומד: '''{{עוגן1|רלב"ח}}.''' אומר מעשה היה וכו': '''{{עוגן1|פומט}}.''' כלי מתכות ונר של חרס נתון עליו: '''{{עוגן1|וטלטלו}} הפומט מתחת הנר.''' והנר נשאר עומד ע"ג השלחן: '''{{עוגן1|מה}} אנן קיימין.''' אליבא דמאן עבדו כן: '''{{עוגן1|אפי'}} פומט יהא אסור.''' דהא כל שהדליקו עליו אוסר ר"מ: '''{{עוגן1|אפי'}} נר.''' שהוא של חרס ומאוס מתיר רבי שמעון דלית ליה מוקצה מחמת מיאוס: '''{{עוגן1|נר}}.''' של חרס: '''{{עוגן1|מאוס}}.''' ואסור לטלטלו: '''{{עוגן1|לפניו}}.''' אם מטה השמן שבנר לפניו הרי הוא מבעיר ואם מטהו לאחריו הרי הוא מכבה: '''{{עוגן1|בכבה}}.''' בנר שכבה איירי ברייתא: '''{{עוגן1|במה}} אנן קיימין.''' האי ברייתא אליבא דמאן: '''{{עוגן1|אפילו}} טבלה תהא אסורה.''' דה"ל בסיס לדבר האסור: '''{{עוגן1|נר}} מאוס.''' נר של חרס לכך אסור לטלטלה לפי שהוא מאוס: '''{{עוגן1|ה"ג}} תני אם התנה עליו מותר.''' וה"פ אם התנה על הנר לטלטלו מותר אפי' דלק הנר בשבת: '''{{עוגן1|אפי'}} התנה עליו אסור.''' דמוקצה מחמת איסור הוא ור"מ סובר כל המיוחד לאיסור אסור ואין התנאי מועיל בו: '''{{עוגן1|ה"ג}} דרי"א נר מאוס.''' וכיון שהתנה עליו להשתמש בו לאחר שכבה אינו מאוס: ל"ג טבלה אינה מאוסה: '''{{עוגן1|מה}} חמות מימר וכו'.''' מה ראית לומר דהא דתני ואם התנה עליו מותר כר"י דלמא כר"מ נמי אתיא ובתנאי מודה: '''{{עוגן1|דתני}}.''' בסיפא דהך ברייתא דנר שמונח ע"ג טבלה וכו': '''{{עוגן1|פתרין}} ליה.''' מפרשן הא דמותר לפתוח ולנעול דוקא בשוכח איירי ששכח הנר על הדלת מבע"י שלא מדעת לכך מותר לטלטל אבל במניח נעשה הדלת כבסיס לדבר האסור ואסור לפתוח ולנעול: '''{{עוגן1|ומקללין}}.''' רב ושמואל על מי שעושה כן לפתוח ולנעול דלת כשהנר עליו דאף ר"ש מודה דאסור דה"ל פסיק רישיה: '''{{עוגן1|לא}} ר"מ.''' וא"כ אף בשוכח אסור לר"מ וע"כ דהך סיפא לאו ר"מ ה"ה רישא נמי לאו ר"מ היא: '''{{עוגן1|ה"ג}} הוי מאן תנא אם התנה עליו מותר ר"י.''' והיינו כדפרישית לעיל: '''{{עוגן1|אבל}} כוס וכו'.''' בסיפא דהך ברייתא דמייתי לעיל בריש הסוגיא והכי תניא התם ר"ש אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר הדולק בשבת כבה מותר לטלטלו אבל כוס וקערה ועששית אסור ליגע בהן וכן הוא בבבלי דף מ"ד: '''{{עוגן1|אפי'}} כר"ש.''' הך סיפא אבל כוס וכו' אפי' כר"ש אתיא ודקשיא דהוא מתיר בנותר השמן לאחר שכבה מ"מ מודה כאן בכוס וכו' לפי שיש בהן שמן הרבה והוא דולק כל הלילה וכל היום וחיישינן שמא יכבה משא"כ בנר קטן דלא חשיב ליה גם צריך ליה בלילה ולא גזר שמא יכבה: '''{{עוגן1|ועששית}}.''' כום גדול של זכוכית שקורין לנפ"א: '''{{עוגן1|ומשתמש}} בהן.''' שכלים אלו ראויין לתשמיש אדם או שנהנה משמן שבתוכם: '''{{עוגן1|בקדמיתא}} וכו'.''' מריש הוה אמינא הא דפליגי בנר שכבה דוקא: '''{{עוגן1|בשגררו}} עכברים.''' את הפתילה ממנו שאין הפתילה בתוך הנר: '''{{עוגן1|באפוצה}}.''' וגם הנר סתום מכל צד שראוי לתשמיש דבלא"ה אסור לטלטלו שתשמישו לאיסור ל"א או באפוצה שהפתילה דחוקה בתוך הנר וסותמת הנקב שבנר וה"ל הפתילה כלי לעצמו דאי לאו הכי ה"ל בסיס לדבר אסור וכן תירוץ בבבלי ר"פ נוטל ד' קמ"ב ולשון זה עיקר: '''{{עוגן1|אפילו}} תימא וכו'.''' השתא מוקמינן אפי' לא גררו וכו' ואינה אפוצה והא דמותר לטלטלו לר"ש דהא עדיין מונח הפתילה בתוכו והרי הוא בסיס לדבר האסור: '''{{עוגן1|כשיש}} בתוכו שמן.''' ומותר לטלטלו אגב השמן: '''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' לקמן בר"פ נוטל: '''{{עוגן1|האבן}} והאוכלין בתוכו.''' דבכלכלה מליאה פירות עסקינן דעיקר נעשית בסיס לפירות הלכך אבן מיטלטלת אגב פירי: '''{{עוגן1|ולא}} הוינן אמרין כלום.''' דאפי' אין בה פירות לעולם מותר: '''{{עוגן1|מליאה}} גחלים בשבת.''' ולא היו צריכין לגחלים אלא אגב מחתה דאיכא תורת כלי עליה טלטלה עם הגחלים ש"מ דלעולם מותר: '''{{עוגן1|אית}} לך מימר.''' וכי אפשר לומר דהגחלים סותמים את הנקב שהרי בערו תחלה וגם א"א לומר שהיה שמן בתוכו דשמן במחתה מה בעי: אר"א לעולם בעינן שיהא שמן בתוכה או אפוצה וה"ה בכלכלה שהיו בה פירות והכא במחתה זו נמי איירי כשהיו קורטין שנשתיירו מן הלבונה דחזיא להריח ואגב לבונה מטלטל המחתה: '''{{עוגן1|תרכום}}.''' מן ארגז של עץ: '''{{עוגן1|גו}} סדרא רובא.''' בבה"מ הגדול ולא מיחה בידן דהוה מסופק הלכתא כמאן או דסובר כר' אמי: '''{{עוגן1|עד}} ג'.''' שיש בתרכוס שלשה מעלות זו למעלה מזו דינו ככסא ומותר לטלטלו: '''{{עוגן1|ומיכן}} ואילך.''' דהיינו יותר משלשה מעלות הרי הוא כסולם ואסר לטלטלו: '''{{עוגן1|מאן}} דשרי.''' לטלטל תרכוס כר"ש אתיא: '''{{עוגן1|משוקעת}} בטיט.''' שמותר לטלטלו שהגומא שבטיט עומדת ואינו מזיז העפר שבצד הגומא ואינו סותם הגומא: '''{{עוגן1|ודכוותה}} מותר להחזירו.''' שאינו כמו חופר גומא שהרי עומדת היא: '''{{עוגן1|אף}} אנן תנינן.''' במתני' דפ"ק דכלאים הטומן לפת וצנונות תחת הגפן בזמן שמקצת עליו מגולין אינו חושש לא משום שביעית וכו' וניטלין בשבת משמע אפילו לרבנן והיכי דמי אלא ודאי במשוקעת בטיט איירי דשרי אפי' לרבנן וכר' אילא: '''{{עוגן1|דר"ש}} היא.''' מתני' דכלאים דמותרת ליטול בשבת כר"ש אתיא ולא כרבנן וליכא לסייע לר' אילא: '''{{עוגן1|מפני}} שכובשת.''' חריץ הנראה בהילוכו לא ע"י חפירה הוא אלא כובשת ודורסת הקרקע ונדוש תחתיה ונעשה מקומה נמוך אבל אינו זז עפר ממקומו הרי שלא הוציא ר"י במתני' אלא עגלה של קטן ולא כסא שמשוקע בטיט: '''{{עוגן1|לענין}} שבת איתאמ'.''' הא דאמרי' עד ג' ככסא כדפרישית: '''{{עוגן1|לענין}} חזק' איתאמ'.''' דעד ג' לא הוה חזקה לסולם יותר מכן הוה חזקה לסולם: '''{{עוגן1|לענין}} טומאה איתאמרת.''' דעד ג' הרי הוא ככסא ומקבל טומאה במדרס הזב: '''{{עוגן1|מנורה}} קטנה.''' אבל גדולה לא מפני שאדם קובע לה מקום מפני כובדה: '''{{עוגן1|ופריך}} ולא כלי הוא.''' המנורה ופשיטא שמותר לטלטלו שהרי כל הכלים שבבית מוכנין הם: '''{{עוגן1|תיפתר}}.''' דברי ר"י: '''{{עוגן1|שלקחה}}.''' להמנורה לסחורה למכרה ולא לשמש בה בתוך ביתו: '''{{עוגן1|או}} שבאת.''' המנורה בתוך ביתו ע"ש עם חשיכה ולא היתה מבע"י: '''{{עוגן1|ולא}} ש"מ כלום.''' שמותר לטלטלו לכך איצטריך דר"י: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף