עריכת הדף "
קרבן העדה/שבת/א/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|נמנו}} ורבו.''' ונמצאו של ב"ש מרובין: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|קשה}}.''' לפי שהלל נשיא וענוותן: '''{{עוגן1|כיום}} שנעשה בו את העגל.''' שבעטו במשה שהיה גבר ענותן והם אמרו עשה לנו אלקים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש וכו' א"נ לפי שהרגו בתלמידי ב"ש כבסמוך: '''{{עוגן1|בו}} ביום גדשו סאה.''' ביום שעלו לעליית חנניא בן חזקיה וגזרו י"ח דבר ואחת מהן נותן כיסו לנכרי ולא יוליכנו פחות פחות מד' אמות אם יש שם נכרי אותו היום הרבו סייג לתורה במדה גדושה ויפה מדדו להרבות גדר: '''{{עוגן1|מחקו}} אותה.''' במדה מחוקה מדדו בו ביום שהרבו לגזור יותר מדאי ואין יכולין לעמוד בגזירתם ומתוך כך עוברין על דברי תורה נמצאת מדתם מחוקה מטפיפתה וטוב היה להם להיות מדתם טפופה ולא תבוא לידי מחק מרוב גדושה: '''{{עוגן1|אלו}} היה חסרה ומלאוה יאות.''' יפה הדבר מה שעשו חכמים: '''{{עוגן1|לחבית}}.''' כלומר למה הדבר דומה לחבית וכו': '''{{עוגן1|והיא}} מחזקת.''' השומשמין בין האגוזים אף כאן יפה תקנו והוסיפו דבר המתקיים: '''{{עוגן1|אלו}} היה מלאה וחסרוה יאות.''' בתמיה וכי יפה הדבר הזה אף כאן חסרוה חכמים: '''{{עוגן1|היא}} מפזרת.''' את השמן שהיה בה מתחילה אף כאן ע"י גזירתם גרמו לעבור דשמא לא יאמין את העכו"ם והם לא התירו להוליכ' פחות פחות מד"א ואדם אינו מעמיד עצמו על ממונו ואתי לאתויי ד"א ברה"ר: '''{{עוגן1|והיו}} הורגין בתלמידי הלל.''' אילו היו רוצין לעלו' אבל ח"ו לא הרגו אותן נ"ל: '''{{עוגן1|ששה}}.''' מתלמידי הלל עלו לביה"מ: '''{{עוגן1|והשאר}} עמדו.''' תלמידי ב"ש מלמט' בחרבו' וברמחים ולא הניחו לעלות כדי שהם יהיו הרוב: '''{{עוגן1|י"ח}} גזרו.''' הסכימו כולם על גזירתם: '''{{עוגן1|ובי"ח}} רבו.''' עמדו למנין והיו תלמידי שמאי רוב: '''{{עוגן1|ובי"ח}} נחלקו.''' עדיין עמדו במחלוקת' ואלו הן שנחלקו. א' אין שורין דיו. ב' סממנים. ג' כרשינן. ד' אונין של פשתן. ה' צמר ליורה. ו' מצודות חיות. ז' מצודות עופות. ח' מצודות דגים. ט' אין מוכרין. י' אין טוענין עמו. י"א אין מגביהין עליו. י"ב אין נותנין עורות. י"ג ולא לכובס עכו"ם. י"ד לא ישאילנו. ט"ו ולא ימכור. ט"ז ולא ילוהו. י"ז לא יתן לו במתנה. י"ח לא ישלח איגרת. רמב"ם: '''{{עוגן1|על}} פיתן וכו'.''' כולהו מפרש לקמן: '''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' כלומר הני תמני' ועוד תנינן בזבין פ"ה עוד עשרה: '''{{עוגן1|האוכל}} אוכל ראשון.''' מן התורה אין אוכל מטמא אדם האוכלו חוץ מנבילת עוף טהור אבל נבלת בהמה לא דדוקא מי שאין לה טומאה אלא באכילתה יצאת זו שיש לה טומאה קודם שיאכלנה וכ"ש אוכל ראשון שאינו אב הטומאה אבל הן גזרו באותו היום על אוכל ראשון לטומאה או שני לטומאה שיהא גופו נעשה שני לטומאה ופוסל את התרומה במגעו ששני פוסל את התרומה וכן השותה משקין טמאים נמי גזרו שיהא נעשה גופו שני לתרומה לפסול את התרומה במגעו הרי אלו ג' גזרות וטעמייהו דגזרו בהו דזמנין דאכיל אוכלין טמאין ושדי משקין דתרומה לפומיה בעוד שהאוכלים טמאים בפיו ופסיל להו וזמנין דשתי משקין טמאין ובעודן בפיו שדי אוכלין דתרומה בפיו ופסיל להו ושיעור אוכלין לפסול את הגויה בחצי פרס מיהו טומאה זו אינה חמורה כל כך דסגי לה בטבילה לתרומה ולא בעיא הערב שמש כטומאה דאורייתא: '''{{עוגן1|והבא}}.''' לאחר שטבל מטומאתו במים שאובין בו ביום: '''{{עוגן1|וטהור}} גמור שנפלו וכו'.''' וטעמא דגזרו בהני תרי דליטמא אדם לפי שהיו טובלין בימי מערות סרוחין והיו נותנין עליהן אחר כך מים שאובים להעביר סרחון המים התחילו ועשאו קבע לומר לא מי המערות מטהרין אלא המים שאובין מטהרין עמדו וגזרו עליהן טומאה דלמא אתו לבטולי תורת מקוה וטבלי בשאובים: '''{{עוגן1|והספר}}.''' כל כתבי הקודש תורה נביאים כתובים פוסלין תרומה במגען שבתחלה היו מצניעין אוכלין דתרומה אצל ס"ת אמרי האי קדש והאי קדש כיון דחזו דאתו ספרים לידי פסידא שהעכברים המצויים אצל אוכלין היו מפסידים את הספרים גזרו שתהא נגיעת הספר פוסל את התרומה: '''{{עוגן1|והידים}}.''' לפי שידים עסקניות הן נוגעות בבשרו במקום הטנופת וגנאי לתרומה אם יגע בה בידים מזוהמות והיא נמאסת על אוכליה לפיכך גזרו על סתם ידים שפוסלין את התרומה אא"כ ששמרן בטהרה: '''{{עוגן1|והאוכלין}} שנטמאו במשקין.''' שאותן המשקין נטמאו מחמת ידים שנגעו בהן קודם נטילה גזרו על המשקין שיטמאו את האוכלין שכל הדברים הפוסלין את התרומה מטמאין את המשקין להיות תחלה גזירה משום משקין הבאין מחמת שרץ דאשכחן בהן ראשונים מדאורייתא והא דגזרו במשקין להיותן תחילה ולא גזרו באוכלין גזירה משום אוכלין הבאין מחמת שרץ היינו טעמא משום דמשקין עלולין לקבל טומאה שאינן צריכין תיקון הכשר להביאן לידי קבלת טומאה כמו שאוכלין צריכין נתינת המים לקבל טומאה: '''{{עוגן1|והכלים}} שנטמאו במשקין.''' שנטמאו המשקין בשרץ אע"פ שהם ראשון לטומאה דאורייתא אין יכולין לטמא אדם וכלים שאין אדם וכלים מקבלין טומאה אלא מאב הטומאה ולא ממשקין שנטמאו בשרץ שהן ראשונים ורבנן גזרו עליהן שיטמאו כלים גזירה משום משקין דזב וזבה שהן רוקן ומימי רגליו שהן אב הטומאה ומטמאין כלים מדאורייתא: '''{{עוגן1|רבנן}} דקיסרין.''' פליגו על הברייתא ואמרו אלו י"ח שאמרו שגזרו יש מהן שבעה מאותן שרבו: '''{{עוגן1|ואלו}}.''' דקחשיב בסמוך. הן אחד עשר הנותרים מאותן שרבו: '''{{עוגן1|מי}} שהחשיך בדרך נותן כיסו לנכרי.''' ולא יטלטלנו פחות פחות מד"א: '''{{עוגן1|כל}} המטלטלין מביאן את הטומאה כעובי המרדע.''' והוא מלמד הבקר ויש בהקיפו טפח אבל אין בעביו טפח ואע"פ שמן התורה אין אוהל פחות מטפח גזרו רבנן על כל המטלטלין שיש בהקיפן טפח שאם ראשן אחד האהיל על המת וראשן אחד על הכלים מביאן להן טומאת אוהל גזירה אטו מי שיש בעוביו טפח שמביא את הטומאה מדאורייתא: '''{{עוגן1|כיצד}} בוצרין בית הפרס.''' ויהיו ענבים שגדלו בו טהורים ותנן ברפי"ח דאהלות שמזין על האדם וכלים ושונים ובוצרין ומוציאן חוץ לבית הפרס ואחרים מקבלין מהן ומוליכין לגת ואם נגעו אלו באלו טמאים כדברי בית הלל. ובית שמאי אומרים אוחז את המגל בסיב או בוצר בצור ונותנין לתוך הכפישה ומוליך לגת וקסברי רבנן דקיסרין דנמנו ורבו בית שמאי על בית הלל בזה והלכה כבית שמאי שצריך לאחוז המגל בסיב דהבוצר לגת הוכשר אפילו לטומאת בית הפרס: '''{{עוגן1|המניח}} כלים תחת הצינור.''' שקבעו ולבסוף חקקו להמשיך מים למקוה דשוב אינו פוסל אבל הכלים פוסלין משום שאיבה אחד מניח ואחד שוכח דברי בית שמאי ובית הלל מטהרים בשוכח ורבו ב"ש על בית הלל דאפילו בשוכח פסול: '''{{עוגן1|על}} ששה ספיקות שורפין את התרומה.''' על ספק בית הפרס ועל ספק עפר הבא מארץ העמים ועל ספק בגדי ע"ה ועל ספק כלים הנמצאים ועל ספק הרוקין ועל ספק מי רגלי אדם שכנגד מי רגלי הבהמה והני ששה ספיקות בשית קחשיב ליה הרי י"א: '''{{עוגן1|אף}} גידולי תרומה.''' בו ביום רבו שאפי' בדבר שזרעו כלה כגון תבואה וקטניות גזירה משום תרומה טמאה ביד כהן שאסורה באכילה ואתי לזרעה וחיישינן דלמא אדמשהי לה עד זמן זריעה אתי למיכלה בטומאתה הלכך גזרו שתהא בשמה הראשון אף לאחר הזריעה ותהי' תרומה טמאה: '''{{עוגן1|אילין}} עשרה הראשונים.''' דקחשיב בברייתא שלא היה אלא י"ז אם לא חשבינן טבול יום דסובר ט"י דאורייתא הוא וצא מהן שבעה שרבו ולא גזרו נשתיירו עשרה: '''{{עוגן1|והשאר}}.''' פי' עוד שמנה שגזרו בו ביום: '''{{עוגן1|מן}} מה דתני.''' כלומר הני שמנה נכללים בתוך הנך דתני ר' שמעון ב"י דאף רשב"י שמנה עשרה קחשיב: '''{{עוגן1|ועל}} חומצן.''' ועל חומץ שלהן: '''{{עוגן1|ועל}} צירן.''' ציר דגים דלמא מדג טמא הוא: '''{{עוגן1|ועל}} מורייסן.''' שדרכן לתת בו יין: '''{{עוגן1|כבושיהן}}.''' דגים וירק הכבושין במים דחיישינן שמא נתנו בהן חומץ: '''{{עוגן1|שלוקיהן}}.''' כל דבר שבישלו עכו"ם אפי' בכלי טהור: '''{{עוגן1|מלוחיהן}}.''' מליח שמלחו עכו"ם: '''{{עוגן1|חילקה}}.''' מין דגים קטנים טהורים והיא סולתנית ואין לה סנפיר ועתיד לגדל לאחר זמן קיי"ל דמותרת אלא שגזרו מפני שעירבונ' עולה עמה דגים טמאים הדומי' לה ל"א חילקא חטים דמתברי באסיתא לשנים: '''{{עוגן1|ועל}} השחיקה.''' עכו"ם ששחק דברים המותרים ואין להכירם שאסור ליקח מהם דלמא ערבי בהו דברים אסורים ל"א חטים דמתחלקי' לג' חלקי': '''{{עוגן1|טיסני}}.''' חיטי' דמתחלקים אחד לד' חלקם: '''{{עוגן1|ועל}} לשונן.''' שלא ירגיל אדם עצמו ובניו לדבר בלשון עכו"ם: '''{{עוגן1|ועל}} עדותן.''' שאין מקבלין עדות מהם אפי' במסיח לפי תומו אלא לעדות אשה בלבד: '''{{עוגן1|ועל}} מתנותיהן.''' שלא נקבל מהן מתנות שלא יהא נגרר אבתרייהו: '''{{עוגן1|על}} בניהן.''' שלא יהא תינוק ישראל רגיל אצלו: '''{{עוגן1|ועל}} בנותיהן.''' לאסור ביאתן אפי' בזנות אף על פי שאינו מפורש בתורה: '''{{עוגן1|ועל}} בכוריהם.''' שהמוכר קרקע לעכו"ם יביא בכורים מן הקרקע ההיא כי היכא דיטרח ויקנה מיד העכו"ם וכדתנן בספ"ד דגיטין: '''{{עוגן1|עמום}}.''' לשון גמגום שגמגמו בה וכהה מראיתו דוהנה כהה מתרגמינן והא עמיא והיינו נמי שכהה ההלכה: '''{{עוגן1|כך}} אנו אומרים.''' כלומר מי אמרי' שעמעמו עליה והתירוה או שעמעמו עליה ואסרו' והחמירו בה ביותר ממה שהחמירו הראשונים: '''{{עוגן1|ויש}} עמעום לאיסור.''' בתמיה אם החמירו בה אדרבה הנה נתנו בה יותר אור אלא ודאי להתירא עממו ומאי קמספקא ליה לר' יוסא: '''{{עוגן1|ופריך}} ופת.''' וכי לא דמי לתבשילי עכו"ם דהא תרווייהו משום חתנות אסירי וכי אנו אומרים דבמקום שאין תבשיל ישראל שיהא תבשיל עכו"ם מותר אלא לכ"ע אסור א"כ אף בפת נאמר כן דעמעמו עליו ואסרו: '''{{עוגן1|ומשני}} אלא כן היא.''' דעמעמו על הפת והתירוה במקום שאין פת ישראל מצויה ולא כדקאמרת דאפילו במקום שפת מצוי' ודקשי' לך מ"ש מתבשיל שאני פת שהיא חיי נפש שאי אפשר לחיות בלא פת: '''{{עוגן1|כדברי}} מי שהוא מתיר.''' שעמעמו עליה והתירוה במקום שאין פת ישראל: '''{{עוגן1|ובלבד}} מן הפלטר.''' אומן לאפות פת למכור אבל לא מפת בע"ה: '''{{עוגן1|ולא}} עבדין כן.''' פי' לא נהוגין כרבנן דקיסרין אלא אוכלי' אף מפת בע"ה במקום שפת דחוק: '''{{עוגן1|שלא}} נשתנה מברייתו.''' מותר לקנות מהן מכאן שבישולי עכו"ם אסורים: '''{{עוגן1|התיבון}}.''' ר' חייא: '''{{עוגן1|מוטליי'}}.''' מביא זרע כרפס וזרע פשתן וזרע שבלילתא ושורה אותן במים חמין ומניחן עד דמדקו בהדדי ומעייל לאדם לבית המרחץ וכשיוצא כבר גדל הזרע מוטליי' והוא לרפואה וקמ"ל הברייתא דאע"ג דתרו ליה בחמין לא הוי בשולי עכו"ם: '''{{עוגן1|ופנקריסין}}.''' הן קפריסין שומר לפרי והן ממין צלף ודרך לאוכלן חיין ויש ששולטין אותן: '''{{עוגן1|וקיבטיות}}.''' הן קלפוטות מין כרתי הוא ונאכל כמות שהוא חי: '''{{עוגן1|וחמין}}.''' מים חמין של עכו"ם: '''{{עוגן1|ניחא}}.''' כלומר הניחא כל הני דקחשיב בברייתא קורא אני בהם דלא נשתנו שהרי יכולים להשרות' ולהחזירם כמו שהיו קודם הבישול: '''{{עוגן1|קליות}} למה.''' אלא קליות והן חטי' שנתהבהבו ע"י אור הני ודאי נשתנו ואפ"ה מותרין ובבבלי מסיק דקליות נמי לא נשתנו מברייתן: '''{{עוגן1|ויוצאין}} בו משום עירובי תבשילן.''' אי צלאן עכו"ם: '''{{עוגן1|באוכל}} תשברו.''' שע"י שתאכילהו ממאכלך חשבר לבו הערל כדכתיב אם רעב שונאיך האכילהו לחם: ה"ג שאם היה קשה עליך באוכל תשברו אותם או בכסף: אמרין כך היה ר"י עושה כשהיה רואה שר חשיב בא לעיר היה משלח ליה מתנות מאכלים: '''{{עוגן1|מאי}} אמר.''' כלומר מאיזה טעם דאים יבוא לפניו דין יתום ואלמנה אמצא חן בעיניו לפייסו עבורם: '''{{עוגן1|משום}} תערובת.''' חלב בהמה טמאה: '''{{עוגן1|ופריך}} ותני כן.''' וכי תנינן הכי הלא תנינן עומד הוא ישראל בצד עדרו ואפי' אינו רואה כו' ואי ס"ד משום חלב טמאה אמאי לא ניחוש להן ל"א ותני כן בניחותא דוקא עומד ישראל בעדרו אבל בצד עדרו לא דאיכא למיחש לדבר טמא: '''{{עוגן1|משום}} גילוי.''' וחיישינן שמא נחש שתה הימנה וכשישראל יושב בצד עדרו ורואה הנכרי יוצא ממקום שחולב שם וכל שעה תופסו בידו ליכא למיחש לגילוי: '''{{עוגן1|ופריך}} ויעמיד.''' וכל מה ששתה נחש הימנה אינו מעמיד ל"א כיון דארס אינו מניחו ליבש גבינה מיהו תשתרי כן פי' בתוספת: מפני ארס הנתון בין הנקבים שבגבינה ויש לחוש לסכנה: ג' מיני ארס הן אחד צף למעלה והוא ארס של זקן: '''{{עוגן1|ואחד}} משוקע למטה.''' והוא ארס בחור ואחד מנוקב כשבכה ועומד מלמעלה ומפעפע בינתיים והוא ארס של בינוני: '''{{עוגן1|גיגייתא}} דסדרא רבא.''' הגיגית שבבית המדרש הגדול: שתו הראשוני' ממנה ולא מתו והאחרוני' שתו ומתו ש"מ שהארס הי' שוקע למטה: פועלי' הי' בהר ונתגלה כד של מימיהן שתו הראשוני' ולא מתו והאחרוני' מתו בודאי ארס שוקע הי': '''{{עוגן1|אין}} בהם משום גילוי.''' דאין נחש שותה מהם: '''{{עוגן1|כשראו}}.''' נחש נוקר במשקין אלו שאסורין: '''{{עוגן1|שניקר}}.''' וחיישינן שמא נחש ניקר בה והטיל בה ארס: '''{{עוגן1|אירס}} שוקע הי'.''' ומי שישתה או יאכל באחרונה יגיע לארס: '''{{עוגן1|וביין}} משתיו.''' בשתי משתאו' הכתוב מדבר א' משתה יין וא' משתה שמן: '''{{עוגן1|שהיו}} חכמי' עולין על הר המלך.''' לקיים גזיר' זו של שמן והיו נהרגין מן השונאין עלי' שהיה שעת שמד: '''{{עוגן1|בגיטין}}.''' דתנן זה גיטך אם לא באתי מכאן ועד י"ב חודש ומת בתוך י"ב חודש אינו גט ותני עלה ורבותינו התירו דס"ל כר"י דזמנו של שטר מוכיח עליו: '''{{עוגן1|ובשמן}}.''' הא דאמרן: '''{{עוגן1|ובסנדל}}.''' דתנן בפ"ג דנידה המפלת סנדל או שליא תשב לזכר ולנקיבה ורבותינו העידו סנדל צריך צורת פני' וכל שאין לו צורת פני' טהור: '''{{עוגן1|ב"ד}} חלוק עליו בגיטין.''' וס"ל דאינו גט ע"כ לא נתקבל התירו: '''{{עוגן1|ה"ג}} ר' יונתן בעי' וכו'.''' וכן מוכח לקמן: '''{{עוגן1|ור'}} וב"ד מתירן מה שאסר דניאל וחבורתו.''' בתמיה: אלא ר"י לשטתו דאמר ר"י וכו' ולא קיבלו עדיין לא החזיקו רוב ציבור באותו גזרה לנהוג בו איסור: '''{{עוגן1|דלא}} כן.''' אם לא תאכל אכתוב עליך שאתה ממרא על הוראות הנשיא: '''{{עוגן1|א"ל}}.''' רב כשהייתי בא"י ידעתי מי הוא שרוצה לערער על גזירת שמן כלומר ר' שמלאי אינו כדאי לבטל גזירת שמן: ר' שמלאי הדרומי מי הוא שיבטל גזרת שמן: '''{{עוגן1|מר}} ליה.''' א"ל שמואל וכי בשם עצמו הוא אומר הלא אינו אומר אלא בשם רבי וב"ד וחייבין אנחנו לציית להם: '''{{עוגן1|ואטריח}}.''' עלוי והטריח שמואל לרב בדברי' עד שאכל שמנם: '''{{עוגן1|בשבעה}} מקומו' כתיב לא תתחתן בם.''' נראה דהיינו הא דכתיב בפ' כי תשא ולקחת מבנותיו לבניך ובפ' ואתחנן לא תתחתן בם וכתיב לא יהיה קדש וגו' כתרגומו לא ישא עבד או שפחה וכתיב לא תחיה כל נשמה וכתיב לא תכרת להם ולאלהיהם ברית והיינו חתנות וכתיב ביהושע והתחתנתם בם וכתיב בעזרא ולהתחתן בעמי התועבות הרי שבעה דבקרא לא כתיב רק פעם אחת לא תתחתן בם והי"מ כתב פסוקי' אחרים ואין נראין: '''{{עוגן1|לאסור}} שבעה עממין.''' אבל שאר אומות מותרין: '''{{עוגן1|ליאסור}} את ביציהן.''' בצים שצלו עכו"ם אסורים מדתני' ר"י: '''{{עוגן1|ואת}} בת היענה.''' וכי בת יש ליענה אלא זו ביצת היענה יענה מתרגמינן נעמית הלכך ביציהן אסורות דחיישינן שמא עירב בהן דבר טמא: '''{{עוגן1|ולא}} כן אמר ר' אחא וכו'.''' שגזרו על ש"ז של עכו"ם אלא אדרבה אמרו שהיא טהורה: '''{{עוגן1|לצאת}} בלא מימי רגלים.''' אע"ג דש"ז של ישראל טמאה מ"מ בעכו"ם שיירי דבר להיכר' דלא לישרפו על טומאת זיבן תרומה וקדשים דטומאתן מדרבנן ושיירי ש"ז דטהורה דבלא"ה מעורב ביה מי רגלים: '''{{עוגן1|רוגלים}}.''' במשניות השגורו' בפיו ומוציאן במרוצה וא"צ להאריך בהן: '''{{עוגן1|שלא}} יציע.''' בטעמי פירושיהן: '''{{עוגן1|האזכרות}}.''' השמות שבמקראות הנדרשים: '''{{עוגן1|על}} ארץ העממי'.''' משום ספק קברות שלהן דעכו"ם מטמו במגע ובמשא ואהל לרבנן ולר"ש נמי דאמר אין מטמאין באוהל מטמאין הן במגע ובמשא ורקב וקשיא מברייתא זו דתני' דתלמידי הלל ושמאי גזרו על ארץ העמים ויהודה בן טבאי ושמעון בן שטח קשיש מינייהו טוב' ולקמן מתרץ לה: '''{{עוגן1|ועל}} כלי זכוכית.''' דלא כתיב באורייתא טומאה בהו: רי"א יהודא בן טבאי לבד ור"י מוסיף אף שמעון בן שטח: '''{{עוגן1|על}} כלי מתכות.''' שיחזרו לטומאה ישנה אם נשתברו לאחר הטומאה ותקנם משום גזירה שמא יאמרו טבילה בת יומא בלא הערב שמש סגי ליה שהרואה שנטמאו ומשתמשין בהן בו ביום ואינו יודע שנשברו וסובר שהטבילם והיא מטהרתן: '''{{עוגן1|ומשני}} ר' יוסי כו'.''' כך היתה הלכה בידן מהראשונים ושכחו ועמדו תלמידי שמאי והלל ויסדם כמו שאמרו הם ובהכי מתורץ גם קושית הש"ס דלעיל מטומאת ארץ העמים: '''{{עוגן1|סופו}} שיתקיים בידם.''' דבר הגון כמו שנאמר למשה מסיני ולא תבא תקלה לידן: '''{{עוגן1|ואם}} דבר רק הוא מכם.''' דהאי מכם מיותר לדרשא: '''{{עוגן1|שאין}} אתם יגעים.''' בתורה שאין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה ולמי שאינו מיגע בה דבר רק הוא: '''{{עוגן1|אימתי}} הוא חייכם.''' לעולם הבא כשאתם מייגעין בה בעולם הזה: '''{{עוגן1|לא}} שנו.''' שאין בית דין יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אלא בגזרו' י"ח דבר אבל בשאר גזירות אפי' בית דין קטן יכול לבטל: '''{{עוגן1|הרי}} שביעית.''' כדמפרש בסמוך שהיא אינה מגזירת י"ח דבר ואפ"ה תמה ר"י איך יכול לבטל: ה"ג ור' יונתן מקשי לה: '''{{עוגן1|ר'}} קריספדאי וכו'.''' כלומר שביעית מה היא דאמר ר' קריספדאי: '''{{עוגן1|באיסור}} שני פרקים ראשונים.''' שגזרו לחרוש בשדי לבן עד הפסח ובשדה אילן עד העצרת בשנה ששית ובא ר"ג וביטלם והתיר לחרוש עד ר"ה של שביעית: '''{{עוגן1|אין}} ב"ד וכו'.''' ואיך יכול ר"ג וב"ד לבטל גזירות הראשונים: אתא ר' אבין ואמר משמי' דשמואל ופליג: '''{{עוגן1|מפני}} שעמדו עליהן בנפשותיהם.''' כדלעיל שעמדו עליהן בחרבות וברמחים: '''{{עוגן1|ה"ג}} התיבון הרי שמן וכו' ור"י מקשי לה אר"מ לא מסתברא וכו'.''' וה"פ דלעיל מקשה ר' יונתן אשמן שהתיר ר' וב"ד מהא דאינו יכול לבטל אלא מי שגדול כו' משמע מיהת דגדול יכול לבטל אפי' י"ח דבר ורבי מנא משני לא מסתברא דאין מבטלין מי"ח דבר היינו בלא שום אונס אבל במקום אונס כגון שמן שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה מבטלין: '''{{עוגן1|ה"ג}} מטי בה בשם ר"י שאם ביטלו מבוטל.''' וה"פ מקצת תלמידים אמרו כן בשם ר"י דלכך לא נתקיימה גזירת שמן שאם ביטול מבוטל ור"י ובית דינו התירו: '''{{עוגן1|חמש}} חטאות מתות.''' והן ולד חטאת ותמורת חטת וחטאת שמתו בעליה ושעברה שנתה ושאבדה ונמצאת בעל מום לאחר שכיפרה בעליה: הדא דאת אמר שרצו לבטלן היינו שלא ימותו אלא יפלו לנדבה: אין חטאת המתות קריבות מדין תורה ואין יכולת ביד בית דין לעקרו: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף