עריכת הדף "
קרבן העדה/עירובין/ט/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|כל}} גגות העיר רשות אחת.''' ואע"פ שדיורין חלוקין לשני בני אדם הגגות שאין תשמישן תדיר אין בהן חלוקת רשות וכלים ששבתו בגג זה מותרים להוציאם לזה: '''{{עוגן1|ובלבד}} שלא יהא גג גבוה.''' מחבירו עשרה דאם חלוק מהן בגובה עשרה אסור לטלטל ממנו לגגין גזרה משום תל גבוה י' ורחב ד' ברה"ר דלא ליתי לכתף עליו: '''{{עוגן1|כל}} א' רשות לעצמו.''' ואם לא עירבו דיורין שלמטה אסור לטלטל מזה לזה: '''{{עוגן1|ר"ש}}.''' מיקל מכולן ואמר חצירות וגגות וקרפיפות שאינן יותר מבית סאתים הואיל וכולן אין תשמישן מיוחד ותדיר רשות אחת הן ומטלטלין מזה לזה בלא עירוב אפי' היו הגגות גבוהות או נמוכות מי' ולית ליה לר"ש עירובי חצירות אלא משום היתר כלי הבית: '''{{עוגן1|לכלים}} ששבתו בתוכן.''' כלים ששבתו באחד מהן מוציאין אותן מזה לזה: '''{{עוגן1|אבל}} לא לכלים ששבתו בתוך הבית.''' והביאום לחצירן ע"י שעירבו בני החצר אסור להוציאן מחצירו לחצר אחרת אם לא עירבו שתי החצירות יחד: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|איתפלגון}} רב ושמואל.''' פליגי בה רב ושמואל בגגין השוין שאין בהן גג גבוה או נמוך מעשרה לר"מ ובגג יחידי לרבנן: '''{{עוגן1|עד}} בית סאתים.''' דכיון דהיקף זה אינו הוקף לדירה דהנך מחיצות של מטה. אע"פ שנעשו לדירה למטה עבידן לדור למטה בחללן ולא לדירת גג וכי נאמר גוד אסיק מחיצה והוי היקף יותר מבית סאתים אסור לטלטל בו אלא בד' הלכך אם הם עד בית סאתים מטלטל בכולן אבל לא יותר וכן בגג יחידי לרבנן אם הוא יותר מבית סאתים אין מטלטלין בו אלא בד': '''{{עוגן1|אפי'}} כור וכו'.''' דכיון דגג יחידי הוא מינכרי מחיצות וכן לר"מ המחיצו' שבסוף הגגין כולם מינכרי ואמרי' בהו גוד אסיק וכיון דעשויין לדירה למטה הרי הן מחיצות העשויות לדירה ומטלטלין בכולה: '''{{עוגן1|הוו}} בעי מימר.''' סברוהו למימר: '''{{עוגן1|מה}} פליגי.''' כי פליגי ר' מאיר ורבנן דוקא כשעירבו שחלוקין הבתים שלמטה להרבה בני אדם וצריכין לערב וכיון דגגות אין תשמישן תדיר סברי רבנן דלא מהני להו העירוב: '''{{עוגן1|אבל}} בשלא עירבו.''' שאינן צריכין לערב כגון שהבתים הם של יחיד מודים חכמים שכל הגגות רשות אחת הן ל"א בשלא עירבו אף רבי מאיר מודה דאסורין: '''{{עוגן1|פתר}} לה.''' אח"כ פירשו שאפי' הן יחידים פליגי ר' מאיר ורבנן: '''{{עוגן1|מתני'}}.''' דפליגי רבנן דוקא שהיו עליית כולן על הגגין בסולם צורי או מצרי: '''{{עוגן1|סולם}} המצרי.''' סולם קטן: '''{{עוגן1|סולם}} צורי.''' סולם גדול: '''{{עוגן1|ואחד}} עולה בסולם צורי.''' שהוא קבוע תמיד: '''{{עוגן1|נעשה}} כפתח.''' דכיון דאינהו לא עבדו סולם קבוע סליקו נפשייהו ואחלינהו לגבי דהאי: '''{{עוגן1|כמטרפס}} ועולה.''' מקפץ ומנתר וי"א מסתרך ועולה: '''{{עוגן1|מהו}} לטלטל בכולו.''' לרבנן דאמרי כל אחד רשות לעצמו מהו לטלטל כל אחד בכל גגו: '''{{עוגן1|מטלטל}} בכולו.''' שמחיצות המבדילות למטה מן הדיורים אמרינן גוד אסקינהו למטלה ויפרידו ביניהן אף על פי שאין המחיצות ניכרות: '''{{עוגן1|אלא}} בד' אמות.''' דכיון דכל אחד רשות לעצמו והן פרוצין זה לזה אוסרין זה על זה דהוה ליה רשות פרוצה במלואה למקום האסור לה: '''{{עוגן1|גג}} גדול סמוך לקטן.''' גדול עודף עליו לכאן ולכאן: '''{{עוגן1|הגדול}} מותר.''' לטלטל בו דיורין שבו: '''{{עוגן1|ניחא}} הגדול.''' כלומר הניחא הגדול מותר איכא למימר שמותר בד' אלא הקטן אסור צריכין לומר דאסור אפי' בד': '''{{עוגן1|ויש}} אסור בד' אמות.''' בתמיה: '''{{עוגן1|שנותנין}} לו ד' אמות בפני פתחו.''' כלומר אפי' בקטנה: '''{{עוגן1|בשהיה}} שם פתח פתוח.''' אפילו לא נפרץ נמי הגדול מותר שהרי לא נפרצה לקטנה דהא אית לה גיפופי משני הצדדין: '''{{עוגן1|והקטן}} אסור שנפרץ במלואו.''' דהא במקום חיבורן הם פרוצים לגמרי: '''{{עוגן1|תאמר}} בגג שיש לו דיורין למטה.''' וכשם שדיורין חלוקין מלמטה כך הם חלוקין מלמעלה: '''{{עוגן1|הרי}} שהיתה החצר למעלה מן הגג.''' כגון שהבית נמוך והחצר גבוה שהגג והחצר שוין ואפ"ה אתם אוסרים לטלטל אע"פ שאין דיורין למטה: '''{{עוגן1|שאין}} כל אחד מכיר את חלקו.''' שהרי כולם שותפים בו: '''{{עוגן1|בפסיסיות}}.''' בפסין שכל אחד יודע עד הכין מגיע חלקו: '''{{עוגן1|מהו}}.''' מאי טעמא אתם אוסרין בכה"ג: '''{{עוגן1|עד}} כאן היתה התשובה.''' על שאלה זו לא השיבו חכמי' כלום: '''{{עוגן1|מיכן}} והילך היו משיבין לפניו.''' ריב"ב פליג ואמר דאף ע"ז היו משיבין לו דלא דמי לגגות: '''{{עוגן1|שמחיצותיה}} עולות עמו.''' מחיצות החצר הם גבוהין מחצר עצמו ל"א שמחיצותיה ניכרין לאותו העומד בפנים: '''{{עוגן1|שאין}} מחיצותיה עולות עמו.''' שאין ניכרין לאותו העומד על הגג: '''{{עוגן1|והוא}} מימר לון.''' ור"מ אמר להן: '''{{עוגן1|אוף}} אנא וכו'.''' אף אנא סובר דבעינן מחיצות אלא דהכא הוי כמחיצות דאמרינן גוד אסיק מחיצה ומה שהוא בעומק כאלו היא בגובה על הגג: '''{{עוגן1|שמן}}.''' לסוך בו: '''{{עוגן1|ואלונטית}}.''' להסתפג בה: '''{{עוגן1|ארבע}} פלגוון.''' ד' תנאים פליגי בדבר זה: '''{{עוגן1|הכי}} גרסינן כל גגות העיר רשות אחת הן וחכמים אומרים כל אחת רשות לעצמה ר' יודן אומר חצר וכו'.''' וה"פ ר"י פליג וסובר דאפי' גג חצר אחת הן דתשמישתיה דגג שוה לחצר אבל קרפף לא דאין תשמישתו שוה לחצר: '''{{עוגן1|חצר}} גג וקרפף רשות אחת הן.''' דאס"ד כל חדא רשותא בפני עצמו א"כ היינו ר"מ: '''{{עוגן1|בשלא}} עירבו.''' בני החצירות כל אחת לעצמה דהשתא לא שכיחי כלי הבתים בחצר וליכא למגזר אי שרית להוציא הכלים ששבתו בזו להכניסן לחברתה אתי לאפוקי נמי לה כלי הבית: '''{{עוגן1|אבל}} עירבו.''' כל חצר לעצמה ולא עירבו שתי החצירות יחד אסור לטלטל מזו לזו אפי' כלי החצר דכיון דשכיחי מאני דבתים בחצר גזרינן דלמא אתי לאפוקי מאני דבתים שבחצר זו לחצר זו ור"ש מודה בהו דקתני אבל לא לכלים ששבתו בתוך הבית ועוד דחצר גופיה כבתים הוא: '''{{עוגן1|היא}} עירבו היא שלא עירבו.''' כלומר בין עירבו בין לא עירבו מחצר לגג שרי דלא גזרינן: ה"ג מתני' פליגא על ר' יוחנן לא לכלים וכו' אם לא בשלא עירבו הדא צורכא להוציא מן הבית אסור לא כ"ש לגג. וה"פ אם נאמר דלא איירי מתני' אלא בשלא עירבו החצירות לעצמן השתא לחצר אסור להוציא מן הבית שהרי לא עירבו לא כ"ש שאסור להביאן על הגג: '''{{עוגן1|בשעירבה}} זו בפני עצמה וכו'.''' הא דא"ר יוחנן בשלא עירבו היינו שלא עירבו החצירות יחד ומתני' איירי כשעירבה זו לעצמה וזו לעצמה: ה"ג אפי' כן לא לכלים ששבתו בתוך הבית: '''{{עוגן1|חתייא}} דשמואל לרב.''' בהא שוין רב ושמואל דמתני' אפילו בשעירבו ופליגי אדר' יוחנן דאמר דמתני' דוקא בשלא עירבו: '''{{עוגן1|עד}} בית סאתים ורב אמר אפי' כור וכו'.''' שמעינן דבעירבו איירי רבי מאיר ורבנן דאי לא עירבו למה מותרין לטלטל לרבי מאיר בכולו או עד בית סאתים נימא בכל בית גוד אסיק מחיצה נמצא שהן חלוקין למעלה אלא ודאי בשעירבו איירי א"כ ודאי ר"ש בשעירבו איירי ושממינן דפליגי ארבי יוחנן: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף