עריכת הדף "
קרבן העדה/עירובין/ה/ח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|נמצא}} קל תוכה.''' משום דיורין: '''{{עוגן1|מעל}} גבה.''' שאין שם דיורין ואלו נתנו על גבה לא היו לו אלא אלפיים ממקום עירובו: '''{{עוגן1|למודד}} שאמרו וכו'.''' ואע"פ שחכמים חלוקים על ר"ע בנותן עירובו לעיר לומר שכל העיר לו כד' אמות מודין הן שהבא מעיר אחרת או ממקום שביתתו וכלתה מידתו של אלפיים פסיעות בינוניות אפי' במערה שיש בה דיורין שאינו נכנס להלן ממידתו כלום: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|הקונה}} שביתה בקרפף מהלך את כולו.''' אם הוא בית סאתים ליחיד וכדאמרינן לעיל בפ"ב: '''{{עוגן1|אין}} לו ממקום עירובו וכו'.''' לפי שאין דיורין בקרפף: '''{{עוגן1|רבי}} זעירא פריך אמר תקנה לי שביתה בקרפף.''' לימא בשעת הנחת העירוב ותקנה לו שביתה בקרפף ועוד כל מקום שמניח עירובו הרי הוא כאלו שובת שם א"כ לעולם יהא מהלך כולו וחוצה לו אלפים אמה ל"א רבי זעירא מיבעיא ליה באומר תקנה לי שביתה שם בקרפף אם הוא כשובת ממש וכולו כארבע אמות או הוא כנותן עירובו שם ואין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה ופי' זה עיקר: '''{{עוגן1|מחלוקת}} רבי מאיר ורבי יודה.''' דבר זה תלוי בפלוגתא דרבי מאיר ורבי יודה בפרק מי שהוציאוהו: '''{{עוגן1|עיקר}} עירוב בככר.''' ואינו אומר כלום דממילא קונה שביתה ואין לו אלא אלפיים ממקום שביתה: באומר תקנה לי שביתה בקרפף דהמערב ברגליו צריך שיאמר תקנה לי שביתתי במקום פלוני נותנין לו הקרפף כולו וחוצה לו אלפיים אמה: '''{{עוגן1|נידון}} כעיר.''' ומהלך את כולו וחוצה לו אלפיים: '''{{עוגן1|נידון}} כשדות.''' ונמדד במדת אלפיים של תחומו: '''{{עוגן1|מה}} דיורין ממש.''' מיבעיא ליה הא דתנן במתניתין אבל בזמן שיש בה דיורין. וכו' מי בעינן שידורו בה בני אדם או בראוי' לדירה סגי: '''{{עוגן1|את}} רואה.''' את המערה שאין בה דיורין כאלו היא מליאה מים וטיט ש"מ בשאינה ראוייה לדירה איירי כאלו מליאה מים וטיט אבל בראוייה לדיורין אע"פ שאין בה עכשיו נחשבת כד' אמות: '''{{עוגן1|הדא}} אמרה.''' ממתניתין שמעינן מדמשיב ר"ע גבי מערה תיפוק ליה ע"ג מערה היא כעיר שיש לה שני פתחים אלא ודאי דאף בעיר שיש לה שני פתחים נמי סוברים חכמים דאינה אלא כד' אמות: '''{{עוגן1|עיר}} שיש לה שני פתחים.''' ואע"ג דאמרינן לעיל דדוקא עיר שיש לה פתח אחת הוא דמערבין כולה אבל שני פתחים אין מערבין את כולה אבל בנותן עירובו אפילו בעיר שיש לה שני פתחים כולה כד' אמות היא לו בזמן שאין בה אלא ד' אלפים אמה חסר אחת דאז שני התחומין שמצד זה ומצד זה נבלעין בהדי הדדי והרי היא כעיר אחת אבל כשהיא ד' אלפים אמה כל צד נחשב לתחום בפני עצמו: '''{{עוגן1|אין}} יתן וכו'.''' כלומר אם יתן כליו באמצע העיר אם יבא מצד זה יכול ליקח אותו שהרי הוא בפחות מב' אלפים אמה וכן בבא מצד האחר יכול ליטלן: '''{{עוגן1|ונסי}} לון.''' פי' ונסב להם: הכי גרסינן מה בין אתא ברא וכו' משתי רוחות מותר ל"ג ליה הכא ואגב שיטפא דריש פירקין מייתי ליה הכא: '''{{עוגן1|ארבעת}} אלפים אמה מהלך את כולה וכו'.''' אבל יותר מארבע אלפים אמה אין לו אלא ממקום עירובו אלפיים אמה דלא עדיפא מעיר שיש לה שני פתחים: '''{{עוגן1|על}} גבי חומה.''' של עיר אפי' יותר מארבע אלפים אינה אלא כארבע אמות: '''{{עוגן1|ע"י}} נבריות.''' הם דקלים קטנים הנטועים שם: '''{{עוגן1|אחורי}} הגגין.''' מה שהגגין בולטין חוץ למחיצות הבנויים מתחתיהן: '''{{עוגן1|מה}} הן.''' כמה יהא בהן ויהיו נתשבין כד"א: '''{{עוגן1|מילתיה}} דרב פליגא עלוי דשמואל.''' וסובר דאפילו לר"מ מטלטלין בכולו: '''{{עוגן1|רב}} אמר מטלטלין בהן אפילו כור וכו'.''' מאן קאמר כל גגות העיר רשות אחת הן ר"מ ואפ"ה קאמר רב דמטלטל בכולה: '''{{עוגן1|היא}} אחורי הגגים היא אחורי הספינה.''' כי היכי דפליגי רב ושמואל באחורי הגגים כך פליגי באחורי הספינה לרב מהלך את כולה ולשמואל אין לו אלא אלפיים: {{מרכז|<big>'''הדרן עלך פרק כיצד מעברין'''</big>}} <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף