עריכת הדף "
קרבן העדה/עירובין/ב/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|עושין}} פסין לביראות.''' שברשות הרבים וביראות עצמן רשות היחיד הן שעמוקים עשרה ואין יכול למלאות מהן ועושין פסין אלו להכין להן היקף שיהו הפסין הללו עושין לסביבות הבור רשות היחיד וימלא ויוציא ויניח שם ותיכנס בהמתו וישקנה: '''{{עוגן1|דיומדין}}.''' עמודין הנראין כשנים שעשויין כמרזב וכשנועצו בקרקע לפאת דרומית מערבית נוטה דופנו אחד למזרח וצדו אחד לצפון והשני לפאת מערבית צפונית נוטה צידו אחד למזרח וצידו אחד לדרום וכשנותן ארבעתן לארבע הפיאות נמצא לכל רוח ב' אמות דופן אמה כנגד אמה והריוח בינתיים: '''{{עוגן1|פשוטין}}.''' באמצע הדיומדין נותן לכל רוח לוח רחבה ו' טפחים ובבור שהיא מח' עד י"ב אמה פליגי: '''{{עוגן1|גובהן}} י' טפחים.''' שאין מחיצה בפחותה מי': '''{{עוגן1|ורחבן}} ו' טפחים.''' כיון דאין שם מחיצה אחרת אלא היא בעינן ו' טפחים: '''{{עוגן1|ועביין}}.''' דרוחב מחיצה בעינן ולא עבה: '''{{עוגן1|שתי}} רבקות של שלש שלש בקר.''' שהן י' אמות ששיעור פרה החורשת אמה ושני שלישי אמה: '''{{עוגן1|קשורות}}.''' חומרא הוא למעט ריוח שבינתיים: '''{{עוגן1|אחת}} נכנסת.''' ג' פרות המושכות בעול הרוצות ליכנס שם לשתות וימצאו ג' אחרות שיוצאות משם ששתו כבר והוא שיעור יותר גדול משיכנסו כולם בבת אחת: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|לפי}} שהפרוץ מרובה על העומד.''' ואמרי' בפ"ק דמכילתין לעניין שבת פרוץ מרובה על העומד אפילו כנגד העומד אסור לפיכך עושין כי היכי דליהוי אמה מכאן ואמה מכאן דופן והשאר חשיב כפתח ואע"ג דאין פתח יותר מעשר כיון דמדאורייתא ה"ל מחיצה בביראות הקילו אבל בפשוטים לא סגי ליה דלא הוי כפתח: '''{{עוגן1|אף}} הוא מוכיח על עצמו.''' גם מה שהתירו בדיומדין לא התירו אלא משום ביראות אבל בשאר מילי לא מהני פסין וכדפרישית וכן מוכח ממתניתין דקתני עושין פסין לביראות אבל לא לדבר אחר: '''{{עוגן1|הגיעוך}}.''' תבין מכאן עד היכן הגיעו דיני תחומי שבת ומחיצות: '''{{עוגן1|שאם}} עשה כן.''' כעין פסי ביראות ברה"ר במקום אחר: '''{{עוגן1|ה"ג}} וחזר וזרק מרה"ר לתוכו חייב.''' וכ"ה בבבלי משמיה דר"א וה"פ קמ"ל אע"ג דבקעי בה רבים לא מבטלי להני מחיצות: '''{{עוגן1|שבכל}} מקום עושה פס ד' טפחים.''' כגון במחיצות חצר: '''{{עוגן1|וכאן}} עושין פס של ששה טפחים.''' כדתנן במתניתין ורחבן ששה טפחים: '''{{עוגן1|בשעת}} עולי רגלים.''' מותר אפילו אינו עולה לרגל לאפוקי בזמן הזה הוא דאסור: '''{{עוגן1|מפני}} עולי רגלים.''' התירו פסי ביראות ואפילו בזמן הזה שרי: '''{{עוגן1|מתניתא}}.''' דמייתי בסמוך מוכחת כן דאפילו בזמן הזה פסי ביראות מותרין: '''{{עוגן1|והא}} תנינן.''' כלומר דהא תנינן לקמן פרק המוצא תפילין: מבור הגדול ומבאר הקר בי"ט: '''{{עוגן1|אלא}} כשעלו ישראל מן הגולה.''' ולא היה להן מים: '''{{עוגן1|והתנו}} עמהן הנביאים שביניהם.''' חגי זכריה ומלאכי: '''{{עוגן1|שיהו}} ממלאין מבאר הקר בגלגל בי"ט.''' ואפילו לעולם הרי שמפני עולי הרגלים התירו בכל מקום ה"ה בפסי ביראות מפני עולי הרגלים התירו בכל מקום: '''{{עוגן1|ומשני}} לא כל בארות הקר התירו אלא אותה שחנו עליה בלבד.''' א"כ איכא למידק איפכא: '''{{עוגן1|כמה}} דאת אמר.''' התם בבור הקר מה שהתירו התירו והשאר אסור אף כאן בפסי ביראות מה שהתירו לעולי רגלים התירו ולשאר כל אדם אסור: '''{{עוגן1|בחלף}}.''' שם מקום: '''{{עוגן1|בפסי}} ביראות.''' דמותרין בזמן הזה: '''{{עוגן1|הוון}} בעיי מימר.''' סברוהו הבני ישיבה לומר: '''{{עוגן1|ר"מ}} יודה לר"י.''' דבדיומדין סגי: '''{{עוגן1|ופריך}} ר"מ יודה לר"י.''' בתמיה הא ר"מ בעי דיומדין ופשוטין: '''{{עוגן1|ואת}} אמר הכין.''' דר"מ יודה לרבי יהודה: '''{{עוגן1|ומשני}} מתוך שאת עושה וכו'.''' לעולם אימא לך דר"מ מודה לר"י דמדאורייתא אפילו בדיומדין הוה מחיצה גמורה והא דמצריך פשוטין היינו טעמא שאם אינו עושה פשוטין יעשה מחיצות כאלו לכתחילה וסובר דמחיצות שבת כך היא ומתחייב באיסור דרבנן לכך מצריך פשוטין: '''{{עוגן1|לא}} דין מודי לדין.''' דר"מ סובר דאף מדאורייתא לא הוי רה"ר גמורה כל שאין לה פסין: '''{{עוגן1|אע"ג}} דלא אמרה רבי יוסי.''' דבר זה בעצמו פחות מג' שאין הדיומדין רחוקים זה מזה ג' טפחים: '''{{עוגן1|אמרה}} דכוותה.''' דאינו מודה ר"מ לר"י: '''{{עוגן1|כמה}} יהא דיומד ארוך וכו'.''' לר"מ קמיבעיא ליה: '''{{עוגן1|פחות}} מג'.''' שאין הדיומדין רחוקים זה מזה שלשה ודאי דכסתום הוא וא"צ פשוט: '''{{עוגן1|יותר}} מששה.''' ה"ל מופלג וצריך פשוט: '''{{עוגן1|אלא}} כן אנן קיימין.''' הא דפליגי ר"מ ור"י ברחוקים זה מזה ג' עד ד': '''{{עוגן1|יעשה}} כדיומד ארוך ולא יהא צריך פשוט.''' דהא ודאי אלו עושה כן ברה"ר במקום אחר מדאורייתא רה"י גמורה היא דהא אין פרצתו בעשר: '''{{עוגן1|לא}} נצרך ר"מ לפשוטים.''' דהא לא מתיר ר"מ פסין אלא עד עשר אמות ונתמעט המקום בפסין שהן הדיומדין: '''{{עוגן1|אלא}} לר"י.''' דמתיר עד י"ג אמה ושליש עליה קאר"מ דבעינן פשוטים: '''{{עוגן1|ואפילו}} משיטתיה.''' ואפילו לשיטתו דאינו מתיר אלא עד עשר אפילו הכי מצריך פשוטים: '''{{עוגן1|ה"ג}} מ"מ אין העומד רבה על הפרוץ וכיון שאין העומד מרובה על הפרוץ צריך פשוט.''' וה"פ אף ע"ג דפרצה שהיא כעשר הרי היא כפתח הכא שאני כיון דהיא פתוחה מד' רוחותיה אין להתיר בלא פשוטים כיון דהעומד רבה על הפרוץ: '''{{עוגן1|רואין}}.''' אם האבן מחזיק שאם תיחלק ותיעשה דופן לכאן ולכאן יהיה ו' טפחים בכל צד נידון משום דיומד: '''{{עוגן1|הוון}} וכו'.''' סברוהו למימר מ"ד שאם תיחקק האבן הוא סובר דבעינן שיהא אמה מבפנים ומ"ד שאם תיחלק סובר שאם יש מבחוץ אמה בכל צד סגי ונפקא מיניה באבן שהוא משולש ומבחוץ הוא אמה מצומצם כזה נמצא כשחוקקין כל מה שבפנים לא ישאר אלא דבר דק שהוא כאמה שהרי משפעה היא והולכת וכשמודדין מבחוץ א"צ לחקיקה וכאשר הוא עומד ראוי לדיומד: '''{{עוגן1|אר"י}} ולא עוד בקליפת השום החיצונה.''' אף אם תיחקק מבפנים ונשאר מבחוץ כקליפת השום והוא הקצה האחרון שבכל צד שהיא אמה שלימה: '''{{עוגן1|את}} עתיד להעמידה.''' די בו להעמידה שהרי תנן ועביין כל שהו א"כ אין חילוק בין מדידה שבפנים למדידה שבחוץ: '''{{עוגן1|הוי}}.''' הרי דאין חילוק בין שני התנאים דלתרווייהו מודד מבפנים: '''{{עוגן1|מ"ד}} שאם תיחקק.''' איירי באבן עגולה שמחוסרת חקיקה לחקוק ליטול בליטת עיגול ולהשוות אמצעה לפיאותיה ותהא מרובעת מיהו מודה דאף חליקה נמי בעינן: '''{{עוגן1|במרובעת}}.''' שאינה מחוסר אלא חליקה מבפנים שינטל עובי שבינתיים ותיעשה כמרזב דופן לכאן ודופן לכאן: '''{{עוגן1|דכן}} תנייה מתיב לחבריה.''' שכן תנא אחד משיב לחבירו וא"ל איני פליג עליך אלא שדבריך שאתה מצריך חקיקה וחליקה היינו בעגולה ודברי במרובעת שא"צ אלא חליקה: '''{{עוגן1|לא}} סוף דבר חריץ.''' לאו דוקא חריץ דמהני: '''{{עוגן1|אלא}} אפילו גבשושית וכו'.''' תל גבוה חמשה על בור שהיא עמוקה חמשה מצטרפים לדיומד: '''{{עוגן1|ואין}} בין קנה לקנה ג'.''' שבמקום הקנה ממעט המקום מג' כזה הרי ה' קנים ואין בין זה לזה ריוח ג' ומכל צד ו' אמרינן לבוד ונידונין משום דיומד: '''{{עוגן1|ג'}} קנים.''' כזה והן מרוחקין ששה טפחים וקשר גמי מלמעלן מקנה לקנה: '''{{עוגן1|מהו}} שיציל.''' בפסין כמו שמצלת פיאה: '''{{עוגן1|ומשני}} כלום מצלת פיאה.''' אלא כשעשויה כן מכל ד' רוחות אבל הני אינן אלא באמה אחת: אלא בהנך העשויין בעיגול כזה שהקנים רחוקים זה מזה אמה וקשר גמי מלמעלן הן כסתום שהרי הן כפיאה וכאלו החלל שביניהם כסתום או דלמא אף בסתום לא מהני: '''{{עוגן1|ופריך}} היך מה וכו'.''' מאי קמיבעיא לך כי היכא דאמרינן לעיל גבי אבן שהוא בזוית רואין כאלו הוא חקוק: '''{{עוגן1|ומר}} אוף הכא כן.''' ונאמר אף כאן כשקשר גמי רואין ויהא נידון משום דיומד: '''{{עוגן1|ומשני}} תמן וכו'.''' לא דמי לאבן דהתם אפילו תיחקק מבפנים עד קליפת השום נידון משום דיומד שפיר אמרי' רואין כל שתיחקק: '''{{עוגן1|והכא}} מה אית לך למימר.''' שיהא רואין כאלו הוא חקות מבפנים א"כ לאו פיאה היא דהא פיאה בעינן שתהא מסוגרת מד' רוחותיה וזו הרי היא חקוקה מבפנים הלכך אינה מתרת: '''{{עוגן1|ואישות}} קנים.''' הרבה קנים מחוברין בעץ אחד סמוך לארץ ומתפרשין למעלה: '''{{עוגן1|עשאן}} ביד.''' שהעמידן מתחלה להיותן דיומד: '''{{עוגן1|לחציה}}.''' של באר עשה דיומדין ולחצייה לא עשה: '''{{עוגן1|היו}} שתים.''' שתי בורות וא' באמצע ועשה לשתים החיצונים: '''{{עוגן1|מהו}} שיהא האמצעי נידון לכאן ולכאן.''' ויהא מותר למלאות בו או לא: '''{{עוגן1|מה}} צריכא ליה.''' כי קמיבעיא ליה כשהיו שני בני אדם ממלאין זה מבאר זה וזה מבאר זה אבל אם היה אחד ממל משני הבארות אף האמצעי מותר אע"פ שלא עשה לו פסין ואיירי בשאין בין שני הפסין של שני הבארות יותר מעשר: '''{{עוגן1|הא}} שתים.''' שתי חצירות זו אצל זו ומחיצה ביניהן ושתיהן ראשן בין הפסים אסור לטלטל מתוכו לפסין: '''{{עוגן1|לא}} סוף דבר.''' לאו דוקא שתי חצירות אוסרין זה על זה אלא אפי' חצר א' ובה שני בתים ושניהם פתוחות לבין הפסין אוסרים זה על זה ואסורים לטלטל לבין הפסים: '''{{עוגן1|סברו}}.''' בני הישיבה למימר: '''{{עוגן1|בשלא}} עירבו.''' הבתים או החצירות זה עם זה אבל עם עירבו מותרים: '''{{עוגן1|אפילו}} עירבו אסורות.''' כדמסיק גזרה שמא יאמרו עירוב מועיל לבין הפסין: '''{{עוגן1|רב}} הונא כדעתיה.''' רב הונא לטעמיה: '''{{עוגן1|דאיתפלגון}}.''' דפליגי ר"י ור"ה: '''{{עוגן1|שצדו}} אחד עכו"ם וצדו אחד ישראל.''' ומבוי ביניהם: '''{{עוגן1|אם}} עירבו דרך פתחים.''' כגון שיש בתי ישראלים פתוחות לרשות הרבים ופתוחות לחצרות של ישראל זה שפתחו פתוחה למבוי אע"פ שעירבו הישראלים שבבית עם זה שבחצר אסורים להוציא דרך פתחו למבוי שהעכו"ם אוסר עליהם: '''{{עוגן1|דרך}} חלונות.''' שבין בית ישראל לחבירו: '''{{עוגן1|אין}} העכו"ם אוסר עליהן.''' להוצי' דרך פתחו של זה למבוי וכ"ש אם עירבו דרך פתחי' שמותרים להוציא דרך פתח שבמבוי מיהו שמעינן מדר"ה שאין העירוב מתיר אלא בחצר או במבוי שעירבו בו אבל לא למקום אחר הילכך גם כאן לא מהני העירוב של הבתים לפסין: '''{{עוגן1|ואפי'}} דיסבור וכו'.''' כלומר אפי' תאמר דמודה התם ר"ה לר"י שהוא מותר אם עירבו מודה הכא בפסין דאסור אפי' עירב: '''{{עוגן1|ה"ג}} הכא שמא למחר וכו'.''' וה"פ הכא גבי פסי ביראות אסור שמא יחרב הבאר ויאמר שעירוב ע"י פסי ביראות מהני אע"פ שלא עירבו בחצירו': '''{{עוגן1|ואין}} עירוב מועיל בפסי ביראות.''' אליבא דכ"ע: '''{{עוגן1|באו}} מים בשבת.''' שיבש הבאר מע"ש ובאו גשמים בשבת ומילאו הבאר: '''{{עוגן1|כבר}} נכנסה שבת באיסור.''' שבין השמשות לא היה בו מים והיו אסורין לטלטל בין הפסין אסורין כמי בכל השבת: '''{{עוגן1|חרבה}} הבאר בשבת.''' כגון שיבשו המים או שאי אפשר למלאות ממנו: '''{{עוגן1|כבר}} נכנסה שבת בהיתר.''' טלטול וכיון שהותר למקצת שבת הותר לכולו: '''{{עוגן1|מהו}} לטלטל בין הפסים.''' כגון שהבאר עומדת בין רה"י לרה"ר: '''{{עוגן1|כאסקופה}} אסורה.''' דינו כאסקופה שהיא אסורה ושניהם אסורים לטלטל לתוכו: '''{{עוגן1|כאסקופה}} מותרת.''' ושניהם מותרים לטלטל בתוכה: '''{{עוגן1|ובלבד}} שלא יחליף.''' שלא יוציא דרך הפסין הכלים שהכניס מרה"י לרה"ר או מרה"ר לרה"י: '''{{עוגן1|ישנו}} כעשר אמות.''' ששה בקר הן י' אמות: ה"ג פרה אמה ומחצה ואמה ביניין וה"פ הא דקאמר ר"מ ישנן כי' אמות משום דעוביה של פרה אמה ומחצה הרי ט' אמות לו' בקר ואמה בין רבקה לרבקה הרי עשר ור"י קאמר כי"ג וכי"ד אמות דשמנה בקר הם י"ב אמות ואמה ביניהן הרי י"ג והן אחת נכנסת וא' יוצאת הרי שיצאו מכלל י"ג ולכלל י"ד לא באו א"נ דבמקום ר"י פרה החורשת מחזקת אמה ושני שלישים וכדאיתא בבבלי: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף