עריכת הדף "
קרבן העדה/סנהדרין/ז/ו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|הבא}} על האם.''' בשוגג חייב עליה שתי חטאות דבכולהו עריות כתיב בהו כרת וכתיב בהו חלוק חטאות ואפילו בגוף אחד: '''{{עוגן1|חייב}} עליה משום אם ומשום אשת אב.''' ולא נקט אשת איש דלאחר מיתה איירי: '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|חייב}} עליה משום אשת אב ומשום אשת איש.''' ור' יהודה פליג נמי בהא דכי היכי דדריש אמך היא דריש נמי ערות אשת אביך היא משום אשת אב אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום אשת איש: '''{{עוגן1|בין}} לאחר מיתה.''' אחיוב דאשת אב קאי דמרביה ליה קרא אבל שם אשת איש לאחר מיתה לא קאמר: '''{{עוגן1|בין}} מן האירוסין.''' דכיון שקידשה אשתו היא דכתיב ואיש כי יקח אשה משעת לקיחה נקראת אשתו והך קיחה קידושי כסף הן דגמר קיחה קיחה משדה עפרון דכתיב נתתי כסף השדה קח ממני: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|אזהרה}} לבא על האם מנין.''' אפילו אינה אשת אחיו כגון שבא עליה אביו באונסין מנין אבל אשת אביו באישות שמעינן מדכתיב ערות אביך לא תגלה כדמסיק: '''{{עוגן1|כי}} כל כו'.''' בסוף פרשה אחרי כתיב וקאי גם על ערות אמך לא תגלה: '''{{עוגן1|עונש}}.''' סקילה מנין: '''{{עוגן1|ערות}} אביו גלה מות יומתו.''' דמיהם בם ונאמר באוב וידעוני דמיהם בם מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה ומהאי קרא שמעינן נמי סקילה לאמו אף על פי שאינה אשת אביו דילפינן ערות ערות גז"ש מה באזהרת אמו שאינה אשת אביו כאמו שהיא אשת אביו אף בעונש שוין: '''{{עוגן1|תניתה}} הכא כו'.''' ארישא קאי דתנן הבא על האם חייב משום אם ומשום אשת אב והכי תנן בכריתות וקשיא ליה הניחא בכריתות תני דחייב על שתיהן דהתם לענין חטאת קאי וקמ"ל אם בא על האם בשוגג חייב שתי חטאות אלא הכא בסנהדרין דאיירי לענין מיתה וכי יש לך לומר שהוא נסקל משום אם וחוזר ונסקל משום אשת אב בתמיה: '''{{עוגן1|להתרייה}} איתאמרת.''' איצטריך לאשמועינן דחייב אשתיהן לומר שאם התרו בו משום אם או משום אשת אב לוקה שלעולם צריך להתרות בו משום איסור שיש בו: '''{{עוגן1|ופריך}} ויתרו בו משום אשת איש.''' כלומר ליתני נמי במתני' אם התרו בו משום אשת איש לוקה: '''{{עוגן1|ומשני}} תיפתר.''' תפרש למשנתינו שעכשיו היא פנויה כיון שהיא עכשיו אלמנה או גרושה: '''{{עוגן1|ה"נ}} תניא רי"א אם כו'.''' ברייתא היא ולאו מתני' וכ"ה בבבלי א"נ ה"ק תמן בבבל מפרשינן מתני' רי"א אם כו': '''{{עוגן1|אם}} לא היתה אמו ראויה לאביו אינו חייב אלא אחת.''' דכיון שאין לאביו אישות בה לא קרינן בה אשת אב אבל אם היתה ראויה מודה ר"י דחייב שתים משום אם ומשום אשת אב ואיירי בחייבי לאוין דבחייבי כריתות אף ת"ק מודה הכי מסיק בבבלי ולא ניחא ליה לאוקמי בחייבי כריתות ות"ק כר' יהושע דאמר אין ממזר אלא מחייבי מיתות ב"ד דמודה ר' יהושע שאין קידושין תופסין בחייבי כריתות: '''{{עוגן1|ר"א}} בשם ר"י.''' קאמר לר' יהודה ל"ש ראויה או אינה ראויה לעולם אינו חייב אלא אחת וטעמא דר' יהודה דכתיב ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך היא ל"ל אמך היא אלא לומר לך שאם יש בה שני שמות אם ואשת אב אינו חייב אלא משום אמו: '''{{עוגן1|ערה}}.''' תלה את כל הפרשה לאם שעליה לבד הוא חייב: '''{{עוגן1|מה}} ראה ר' יוחנן.''' דאמר שחייב משום אם ולא משום אשת אב הא בקרא כתיב ערות אביך וערות אמך לא תגלה ואי משום דכתיב אמך היא א"כ ערות אביך ל"ל: '''{{עוגן1|ה"נ}} דר"י דריש ערות אביך בזכור הכתוב מדבר.''' כלומר ערות אביך ממש לא תגלה: '''{{עוגן1|ופריך}} ואין אביו בכלל.''' ואת זכר לא תשכב כו' דצריך קרא לאסרו: '''{{עוגן1|ומשני}} אלא לחייב הכא על אביו שתים.''' ופריך וניתני. בריש כריתות שלשים ושבע כריתות תורה וליחשוב נמי הבא על אביו אם עשאו עם השאר חייב שלשים ושבע דהא לא קחשיב אותן אלא ללמד כמה חטאות מתחייב אם עשאן בהעלם אחת: '''{{עוגן1|ומשני}} כל שם זכר אחד.''' וכיון דכבר תני הבא על הזכור לא תני הבא על אביו: '''{{עוגן1|ערות}} אשת אביך.''' לא תגלה באשת אביו אע"פ שאינה אמו הכתוב מדבר: '''{{עוגן1|זו}} אמו שהיא אשת אביו.''' דבקרא כתיב ערות אביך וערות אמך לא תגלה משמע שהיא אשת האב והיא אמו: '''{{עוגן1|אמך}} היא.''' ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך היא ל"ל אמך היא אלא לומר לך כל אמך בין שהיא אשת אב בין שאינה אשת אב: '''{{עוגן1|ופריך}} מה עביד לה ר"י.''' דאמר ערות אביך ממש א"כ ממילא משמע ערות אמך בין שהיא אשת אביו בין שאינה אשת אביו וקשיא אמך היא ל"ל: '''{{עוגן1|ומשני}} פותר לה.''' מפרש לקרא אמך היא אתי לרבות אפילו לאחר מיתת האב חייב עליה: '''{{עוגן1|ופריך}} ולית לר"ע כן.''' דחייב אאמו אפילו לאחר מיתת האב: '''{{עוגן1|ומשני}} ערות אביך היא.''' יתירא דכתיב ערות אשת אביך לא תגלה ערות אביך היא ל"ל אלא ללמד שחייב עליה בין בחיי האב בין לאחר מיתת האב וה"ה דחייב עליה על האם לאחר מיתת האב: '''{{עוגן1|ר"ע}} דרש כו'.''' כלומר לישנא אחרינא וכדמסיק ר"י מוקי לאמך היא לעונש: '''{{עוגן1|ה"ג}} פתר לה לעונש.''' וה"פ קרא איצטריך לעונש אמו שאינה אשת אביו דבעונש לא כתיב אלא ואיש אשר ישכב את אשת אביו מות יומת לכך כתיב אמך היא לומר לך כל הצדדין עונש ואזהרה שוין באם בין שהיא אשת אב בין שאינה אשת אב: '''{{עוגן1|ופריך}} ולית לר"ע כן.''' בתמיה דודאי סובר עונש באם שאינה אשת אב: '''{{עוגן1|ומשני}} ערות אביך וערות אמך.''' כתיב והאי ערות אביך מיותר דהא כבר כתיב ערות אשת אביך לא תגלה אלא להקיש אם שאינה אשת אב לאשת אב לעונש מה אשת אב אע"פ שאינה אמו יש בה עונש אף אמו אע"פ שאינה אשת אב יש בה עונש: '''{{עוגן1|לא}} מסתברא כו'.''' סתמא דש"ס קאמר לא מסתבר לדרוש הך קרא הכי אלא לר"י דמצריך אמך היא שאינו חייב על האם לבד ולדידיה צ"ל דעונש לאמו שאינה אשת אב ילפינן מהיקישא דערות אביך וערות אמך אבל ר"ע אייתר ליה אמך היא. לעונש אמו שאינה אשת אביו ואזהרה דידה יליף מערות אמך: ה"ג אלא ר"י דל"ל אמך היא אמו שאינה אשת אביו מנ"ל: '''{{עוגן1|הדא}} אמרה.''' זאת אומרת למדין גז"ש אפילו אינה מופנה אלא מצד אחד דערות אביך היא מיותר אבל ערות אמך איצטריך לגופיה אמו שאינה אשת אביו: '''{{עוגן1|לית}} הדא פשיטא על דר"ע.''' אין זו רבותא לר"ע דהא ס"ל אפילו אינה מופנה כלל ילפינן גז"ש: '''{{עוגן1|ר"י}} בעי.''' לר' יהודה דאמר אינו חייב עליה אלא משום אם בלבד אם בא למעט שאפילו בחיי האב אינו חייב עליה משום אשת איש או דלמא לא פליג אלא על אשת אב שאינו חייב עליה אבל מודה דחייב במי משום אשת איש: (דל"ה ע"א) ופשיט תא חמי תא חזי דפשיטא הוא דחייב דהרי כשבא עליה אחר דאין בו איסור אם חייב עליה משום אשת איש בנה שיש עליו איסור האם אינו דין שחייב עליה משום אשת איש: '''{{עוגן1|ה"ג}} הרי חורגה הרי הוא חייב עליה משום אשת אב ובנה אינו חייב עליה משום אשת אב.''' אע"ג דבחורגה אין בו איסור האם ובבנה יש בו איסור האם שאינו חייב משום אשת אב לר' יהודה אף אתה אל תתמה שבאתר יש בה איסור אשת איש ובבנה אין בה איסורא דאשת איש: '''{{עוגן1|דתני}} אף בשאר כל העריות כן.''' אדר' יהודה קאי כשם שבנה אינו חייב משום אשת אב כך בשאר עריות כשיש בה שני איסורין אין חל עליה אלא איסור החמור: '''{{עוגן1|את}} תופסו משום חמותו.''' החמורה שהיא בשרפה ואשת איש בחנק: '''{{עוגן1|משום}} כלתו.''' שהיא בסקילה: '''{{עוגן1|משום}} אחותו.''' שהיא בכרת: '''{{עוגן1|ופריך}} מבריתו מן החמורה ומקנתרו בקלה.''' את פוטר אותו מאשת איש החמורה שהיא בחנק ומחייבו בקלה באחותו שהיא בכרת בתמיה וכי כך הדין נותן: '''{{עוגן1|ומשני}} לית יכיל.''' אי אפשר לחייב משום אשת איש ולא משום אחותו: '''{{עוגן1|ומשום}} בת אשת אביו.''' דכתיב ערות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך היא לא תגלה ערותה: '''{{עוגן1|אינו}} חייב עליה אלא משום שם אחד בלבד.''' והיינו משום אחותו דכתיב אחותך היא משום אחותו אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום בת אשת אביו: '''{{עוגן1|וכן}} הבא על כלתו.''' אינו חייב אלא משום כלתו ולא משום אשת בנו דכתיב אשת בנך היא משום כלתו אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום בנו: '''{{עוגן1|כמה}} דר"י תופש שם ראשון.''' דאמר אינו חייב אלא על האם בלבד וס"ד טעמא דר"י שאיסור אמו כתוב תחלה בפרשה לכך תופשו: '''{{עוגן1|כן}} ר' יוסי בי ד' יודה תופש שם ראשון.''' ואינו מחייב אלא משום אחותו הכתובה תחלה: '''{{עוגן1|לית}} לריב"י כו'.''' לא דמיין להדדי דריב"י מחייב הבא על האם אף משום אשת אב דמצינו מי שהוא חייב על אשת אב לחוד ועל אם לחוד הלכך כשבאין כאחד חייב על שניהם: '''{{עוגן1|ברם}}.''' אבל כאן באחותו מצינו דמותר בבת אשת אביו אם אינה אחותו דהיינו שני חורגים הלכך כששניהן כאחד אינו חייב אלא על אחותו וקרא ערות בת אשת אביך ל"ל למעט אחותו משפחה ונכרית דפטור עליה ובעינן דוקא בת אשה הראויה לו: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף