עריכת הדף "קרבן העדה/סנהדרין/ז/ב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|משקעין}} אותו.''' שלא יתהפך אנה ואנה ותפול הפתילה על בשרו מבחוץ:

'''{{עוגן1|קשה}} לתוך הרכה.''' כורכין סודר קשה לתוך הרכה מפני שהרכה אינה חונקת לפתוח פיו והקשה מחבל גרונו ומניולתו לפיכך קשה מבפנים לחנוק ורכה מבחוץ להגן:

'''{{עוגן1|ומדליק}} את הפתילה.''' בגמרא מפרש:

'''{{עוגן1|מדליק}}.''' מתוך:

'''{{עוגן1|וחומרת}} לתוך בני מעיו.''' כווצת לשון חמרמרו מעי וילפינן מבני אהרן שנאמר בהם וכל בני ישראל יבכו את השרפה אשר שרף ה' ולא נשרפה גופם דהא כתיב ויקרבו וישאם בכתונתם ה"נ מתקיימת מצות שרפה אע"פ שאין נשרפים אלא בני מעים לבד והכי עדיף טפי דכתיב ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה:

'''{{עוגן1|רי"א}}.''' אין חונקין אוחו בסודרין דאף הוא אם היה מת בידם ע"י חניקה קודם זריקת הפתילה לא היו מקיימין מצות שרפה אף הוא לישנא בעלמא הוא כלומר אש יחניקוהו אף הוא ימות בידם ואין זה מצות שרפה:

'''{{עוגן1|בצבת}}.''' תרגום ומלקחיה וצבתהא:

'''{{עוגן1|שלא}} היה ב"ד של אותה שעה בקי.''' צדוקין היו שאין להם גז"ש אלא קרא כמשמעו:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|ופריך}} ויתן קשה בפני עצמו.''' שיחניקנו לפתוח פיו ול"ל כלל הרכה:

'''{{עוגן1|ומשני}} אמור שלא יחניקנו.''' אם יקח הקשה לחוד ימות בחניקה:

'''{{עוגן1|במנים}} דקין.''' כלים רכין ודקין סתם המוצא מים שהן עומדין בפני הקשה:

'''{{עוגן1|בפתילה}} של בעץ היא מתניתא.''' הא דתנן ומדליק את הפתילה היינו שמתיך את הבעץ:

'''{{עוגן1|אבא}} וקסטיטירין.''' מין זפת מעורב עם האבר שיהא נמשך:

'''{{עוגן1|אתיא}}.''' הא דר"י כמאן דאמר דגרסינן במתני' וזורקה לתוך פיו ולא גרסינן בסיפא ויורדת לתוך מעיו שאין הבעץ יורד אלא שורף במקום שנוגע שם:

'''{{עוגן1|ברם}}.''' אבל למ"ד דגרסינן בסיפא ויורדת לתוך מעיו צ"ל פתילה של נפט היתה שמושכת ויורדת:

'''{{עוגן1|ניטלו}} דיני נפשות מישראל.''' גירו המלכות שלא ידינו עוד ד"נ א"נ שלא היה בדיינין כח להרוג העוברים וכדתנן סוף סוטה:

'''{{עוגן1|ניטלו}} דיני ממונות.''' מב"ד של ישראל:

'''{{עוגן1|בריך}} רחמנא.''' דניטלו ד"מ שאין אנו יודעין לדון על בוריין:

'''{{עוגן1|אמרי}} לי תינוק היית כו'.''' וקשיא מתני' דתנן שא"ל שלא היה ב"ד בקי:

'''{{עוגן1|ומשני}} כד כו'.''' כשהיה ר' לעזר בי ר' צדוק רואה דבר זה היה בן עשר שנים וכשהיה מהלך עם רבי היה ב' שלשים שנה דלאו אורח ארעא שילך אדם חשוב עם אדם שאינו בן שלשים שנה נמצא שמעשה דמייתי ר' במתני' היה מעשה אחרת וכה"ג משני בבבלי:

'''{{עוגן1|ותני}} כן.''' ותניא נמי הני שהיה רבי הולך בדרך עם ראב"צ:

מבית שיריון שם מקום:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>