עריכת הדף "
קרבן העדה/נזיר/ד/ו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|האיש}} מדיר את בנו.''' כשהוא קטן בנזיר וכל דין נזירות עליו ואביו חייב להביא קרבנותיו ואם נטמא מביא קרבן טומאה והאי מדירו היינו שאומר לו תהא נזיר או שאומר הרי פלוני בני נזיר והוא שלא ימח' הבן ולא הקרובי' ודבר זה הלכה מפי הקבלה: '''{{עוגן1|כיצד}}.''' יעשה האב בקרבנות שהפריש לנזירות הבן ואח"כ גילח הבן או הקרובים או שמיחו אחד מהן ונתבטל הנזירות וקאמר אם היתה לו בהמה מפורשת החטאת תמות כו': '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|ואין}} אשה מגלחת על נזירות אביה.''' אפילו היא בת יורשת ודבר זה הלכה מפי קבלה: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|איש}}.''' כתיב איש צרוע הוא אין לי אלא איש הוא דנחלט בקרחת או בגבחת דכתיב בסיפא דקרא טמא יטמאנו הכהן אשה מנין: '''{{עוגן1|ה"ג}} ת"ל והצרוע.''' וה"פ כתיב סמוך ליה והצרוע אשר בו הנגע והאי והצרוע מיותר דהא כולא פרשתא במצורע כתיב אלא לרבות צרוע שאינו נזכר בקרא והיינו אשה וקטן: '''{{עוגן1|א"כ}} למה נאמר איש.''' איש צרוע אחרי דמרבי' הכל איש ל"ל: '''{{עוגן1|לענין}} שלמטן.''' לאו למעוטי נשים מטומאה האמורה במקרא זה אלא למעט נשים מפריעה ופרימה האמורה למטה לומר לך איש פורע ופורם ואין אשה פורעת ופורמת: '''{{עוגן1|האיש}} מדיר.''' את בנו בנזיר ואין האשה מדרת: '''{{עוגן1|והאיש}} מגלח.''' על נזירות אביו ואין האשה מגלחת על נזירות אביה: '''{{עוגן1|תני}}.''' בתוספתא דנזירות שסידרן חכם אחד ששמו מרחם איכא דאמרי האיש מדיר את בנו בנזיר עד שיביא שתי שערות והיינו עד שיהיה בן י"ג שנה ויום אחד ואיכא דאמרי עד שיבא הבן לעונת נדרים דהיינו עד שיהיה הבן י"ב שנה ויום א': '''{{עוגן1|הכל}} מודין כו'.''' סתמא דש"ס קאמר דהך תוספתא לאו דסמכי דהכל מודין משהגיע לעונת נדרים אינו יכול להדירו עוד לישנא אחרינא הכל מודין שאם הזירו לאחר שהגיע לעונת נדרים לאו כלום הוא כי פליגי כשהזירו קודם שהגיע לעונת נדרים ומשך הנזירות הוא עד לאחר י"ג שנה חד אמר שאינו נוהג נזירות אלא עד שיגיע לעונת נדרים וחד אמר עד שיביא שתי שערות: '''{{עוגן1|בכל}} לשונות.''' שמשמעו שמוחה על הנזירות הויא מחאה: '''{{עוגן1|ישב}} לו לפני הספר.''' ולא אמר לגלחו לאו כלום הוא שאפשר לכוונה אחרת ישב לשם או שחזר מדעתו: '''{{עוגן1|קרוב}} מהו שימחה.''' כלומר איזהו קרוב שימחה מי בעינן פסולי עדות כדתנן סנהדרין פ"ג ואלו הן הקרובין או דלמא כל קרוביו בכלל עד למעלה ועד למטה: '''{{עוגן1|מהו}} שתחול כו'.''' מיבעיא ליה שנת י"ג שהוא השנה שבו מגיע לעונת נדרים אם הדירו אביו לאותו זמן מהו שאף הבן יכול לידור או דלמא כיון שנתרוקן הרשות לאב הבן בכלל קטן ואינו יכול להזיר עצמו: '''{{עוגן1|ופשיט}} מעשה כו'.''' מדקאמר אם נזירות כו' משמע אם נזירות אביו עליו הוא אינו יכול להדיר עצמו א"נ אס"ד שחל עליו נזירותו ונזירות אביו הא ודאי היה צריך לבודקו שמא עדיין לא הביא שתי שערות וחל עליו נזירותו ג"כ שהרי כבר הגיע לעונת נדרים נמצא חלו עליו שתי נזירות: '''{{עוגן1|מכבר}}.''' מעכשיו: '''{{עוגן1|מליקת}} העוף שלו.''' של בן י"ב שנה ויום אחד מהו שתיאכל ל"א מליקת העוף של קטן שהדירו אביו ונטמא שמביא שתי צפרים א' לעולה וא' לחטאת מהו שתיאכל מי הוה כגדול ממש ונאכל או לא ופריך עד דמיבעיא לך מליקתו אפי' הוה דינו בשחיטה תיבעי לך על אכילתו אי שריא או לא דה"ל חולין שנשחטו בעזרה: '''{{עוגן1|ומשני}} תמן.''' התם בשחיטה אינו אלא ספק אחד ספק חולין שנשחטו בעזרה משא"כ במליקה איכא תרתי ספק נבלה וספק שחיטת חולין בעזרה: '''{{עוגן1|ואפי'}} הכא ספק אחד הוא.''' במליקה ספק נבלה אבל ספק חולין בעזרה אינו כהא דתני הנוחר והמעקר אין בו משום חולין בעזרה ומליקה נמי כן הוא: '''{{עוגן1|אפי'}} ספק א' אינו.''' במליקת עוף דאין שחיטה לעוף מן התורה ובנחירת הסימנין להוציא דם סגי: '''{{עוגן1|מחוורת}} מד"ת.''' אינה ברורה מדברי תורה אלא רמז בעלמא דכתיב בשליו וישטחו להם שטוח ודרשינן שנתן להם דבר הטעון לשחוט שטוח בהיפך האתוון שחוט: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|עד}} כדון בשוין.''' ממתני' שמעינן האיש מגלח על נזירות אביי בשהיה נזירותו ונזירות אביו שוין מיהו הא מיבעיא לן היה הוא נזיר אחת דהיינו שלשים יום ובנו נזיר שתים שהוא ס' יום או שהאב קיבל על עצמו ב' נזיריות והפריש קרבנות לאחת מהם ומת או אפי' שניהן נזיר אחת אלא שהוא היה נזיר טהור ובנו נזיר טמא או איפכא הוא נזיר טמא ובנו נזיר טהור מהו שיגלח על נזירות אביו: '''{{עוגן1|מ"ט}} דר' יוסי.''' דאמר דבעינן שיהא נזיר בחיי אביו דכתיב קרבנו לה' על נזרו ודרשינן בספרי קרבנו לה' על נזרו ולא נזרו על קרבנו וה"ג בסוגיין שיקדים נזרו לקרבנו ולא שיקדים קרבנו לנזרו ואם יזיר אחר מיתת אביו הרי קרבנו קודם נזרו: '''{{עוגן1|הוון}} בעי מימר.''' סברוהו למימר ר' יהודה היינו ת"ק דפליג אר' יוסי סובר נמי דמי שהיה הוא ואביו נזירים שמגלח על נזירות אביו ולא פליגי אלא במי שנזר לאחר מיתת אביו דלר' יהודה מגלח על נזירות אביו ולר' יוסי אינו מגלח: '''{{עוגן1|אשכחית}} אמר.''' מצאו ברייתא דאמר בה שאין ר' יהודה. מודה ל לר' יוסי ולא ר' יוסי לר' יהודה אלא ר' יהודה דוקא בנדר לאחר מיתת אביו הוא דמגלח על נזירות אביו ולא במי שהיה הוא ואביו נזירים דכיון דכבר נתחייב בקרבן אחר בחיי אביו אינו מגלח על נזירות אביו ור' יוסי סובר דוקא מי שהיה הוא ואביו נזירים הוא דמגלח על נזירות אביו אבל נדר לאחר מיתת אביו לא: {{מרכז|<big>'''הדרן עלך פרק מי שאמר בתרא'''</big>}} <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף