עריכת הדף "
קרבן העדה/נזיר/ד/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|אם}} שלו כו'.''' בגמרא מפרש: '''{{עוגן1|תצא}} ותרעה בעדר.''' דלא קדשו כלל: '''{{עוגן1|חטאת}} תמות.''' ממתינין לה עד שתמות: '''{{עוגן1|ונאכלין}} ליום אחד.''' כשלמי נזיר שאינן נאכלין אלא ליום ולילה: '''{{עוגן1|ואין}} טעונין לחם.''' ודלא כשלמי נזיר דטעונין לחם דהואיל והפר לה בעלה אין כאן תנופה וכתיב בלחם על כפי הנזיר: '''{{עוגן1|היה}} לה מעות סתומים.''' שהפרישתן סתם לקרבנות נזיר ולא פירשה אילו הם לחטאת ואלו לעולה ואלו לשלמים: '''{{עוגן1|יפלו}} לנדבה.''' לתיבות שבמקדש שזורקין לתוכן מעות לנדבה וקונים מהן קרבנות שכולן עולות: '''{{עוגן1|לא}} נהנין ולא מועלין.''' לכתחלה אין נהנין מהן ואם נהנה אינו מביא קרבן מעילה כהנהנה משאר הקדשות: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|הא}} ליקדש קדשה.''' הקרבנות שהפרישה אם לא היפר לה בעלה אע"פ שהן שלו וקשיא אמאי קדשו הא אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו: '''{{עוגן1|ומשני}} אלא.''' מתני' איירי שהפרישה בהמות שנתן לה אחר במתנה ע"מ שאין לבעלה רשות בהן: '''{{עוגן1|ופריך}} שלה הן.''' בכה"ג שניתנו לה במתנה שלה הן ובמתני' תנן אם שלו הן: '''{{עוגן1|במשלטת}} על נכסיו.''' לעשות בהם דברים דצריכא לה הלכך אם בא הבעל ומיחה לא קדשי דהויין להו דברים שאינה צריכה להם: '''{{עוגן1|ה"ג}} ואם לא בא קדשה.''' ואם לא בא הבעל והיפר לה דצריכא לה קדשי: '''{{עוגן1|ה"ג}} תמן אומר תצא ותרעה בעדר וכא כו'.''' וה"פ קשיא ליה אהדדי לקמן פרק ה' תנן מי שנדר בנזיר ונשאל לחכם והתיר לו והיתה לו בהמה מופרשת תצא ותרעה בעדר והכא תנן אם שלה היתה הבהמה החטאת תמות כו' אף ע"פ שהפר לה בעלה: '''{{עוגן1|ומשני}} תמן.''' התם החכם עוקר הנדר מעיקרו כאלו לא היה נזיר מעולם הלכך הקדישו בטל אבל הכא הבעל אינו עוקר הנדר אלא מכאן ולהבא הלכך ההקדש קיים שהרי הנדר שהיה עליה בשעת ההקדש עדיין קיים: '''{{עוגן1|ופריך}} מי מיפר את שלה.''' נזירות כתיב ואם הפר יפר אלא קרבנות שלה איך יפר: '''{{עוגן1|גזירת}} הכתוב היא.''' דכתיב והפר את נדרה אשר עליה והאי עליה מיותר ללמד שמיפר את הנדר ואשר עליה מחמת הנדר כגון שנדרה בנזיר וישנו עליה גם קרבנות כשמיפר הנדר מיפר גם חוב הקרבנות אשר עליה: '''{{עוגן1|אין}} טעונין כו'.''' הא דתנן במתני' אם שלה היתה בהמה מקריבין עולה ושלמים לשמן מ"מ אינן טעונין לחם ולא זרוע בשלה להתבשל עם האיל ולעשות תנופה כדין נזיר כיון דאין נזיר ניתר בהן: '''{{עוגן1|ה"ג}} שלמים הבאין לאחר מיתה מהו שיטענו לחם.''' וה"פ נזיר שמת והיתה לו בהמה מפורשת ודאי שלמים קרבין שלמים מיהו הא קמיבעיא ליה אם טעונין לחם כשאר שלמי נזיר או לא: '''{{עוגן1|חזר}}.''' ואמר וכן בחיים מי שהפריש קרבנותיו ונאבדו והביא אחרים ונתכפר בהן אח"כ נמצאו הראשונים אותן שלמים קריבים עם לחם ולא לבטלה אלו שלמים באין בתמיה שכבר נתכפר באחר ואפ"ה טעון לחם אף לאחר מיתה אע"ג דאינו בא לכפרה דאין כפרה לאחר מיתה טעון לחם: '''{{עוגן1|פשיטא}} לר' בון כו'.''' דהא מתני' היא: '''{{עוגן1|ופריך}} מה בין מיתה.''' דמספקא ליה להפרה דפשיטא ליה: '''{{עוגן1|ומשני}} מיתה כבר נראו להיטען לחם.''' כשהיה חי: '''{{עוגן1|תני}} אשם.''' קרבן אשם שמביא נזיר טמא: '''{{עוגן1|לאחר}} הפרה.''' כגון אשה שנדרה בנזיר ונטמאה ואח"כ היפר לה בעלה מביאה אשמה שהפרישה קודם הפרה: '''{{עוגן1|שאין}} לך אשם קרב לאחר מיתה.''' דחטאת שמתו בעליה למיתה אזלה וכל שבחטאת מתה באשם רועה: '''{{עוגן1|ה"ג}} שאין לך אשם שאינו בא לבטלה כזה.''' דמצינו אשם תלוי שבא להציל מעונש וזה לכפרה בא דאשם טמא קרא חוטא קריא ליה: '''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' שקלים פ"ב: '''{{עוגן1|והוא}}.''' הא דהוי מותר נזיר לנדבה דוקא בשקרבה חטאתו לסוף שהנזיר מביא ג' בהמות חטאת עולה ושלמים וכשקרב החטאת לבסוף ה"ל מותר חטאת שהוא לנדבה כדתנן התם: '''{{עוגן1|מותרו}} שלמים.''' כדתנן התם מותר שלמים לשלמים: '''{{עוגן1|הלכה}} אחת היא בנזיר.''' כלומר הלכה כוללת היא במותר קרבנות נזיר שיהו לנדבה: '''{{עוגן1|מתני'}} מסייעא לדין כו'.''' תניא כוותיה דר"ח ות"כ דר"ז: '''{{עוגן1|אלו}} הן סתומין כל שדמי חטאת.''' שמתו בעליהן היו מעורבות בהן ואפי' הפרישו בעליהן בחייהן דמי חטאת מתוכן אפ"ה ה"ל כמעות סתומין וכאלו עדיין הן מעורבין בתוכו וילכו לים המלח לא נהנין ולא מועלין והיינו כר"ז: ה"ג אילו לחטאתי והשאר לשאר נזירותי ומת דמי החטאת ילכו לים המלח לא נהנין ולא מועלין והשאר רוצה להביא בהן עולה יביא שלמים יביא ומועלין בכולן ואין מועלין במקצתן כ"ה בתוספתא פ"ק דמעילה. וה"פ במקצתן אין מועלין דלמא דמי שלמים הן ואין מעילה בשלמים: '''{{עוגן1|ולא}} אמר אם מת יפלו לנדבה.''' כמותר חטאת והיינו כר"ח: '''{{עוגן1|ירקב}}.''' שאין לו תקנה כדמסיק: '''{{עוגן1|להקריבו}}.''' ללחם בפ"ע א"א: '''{{עוגן1|ה"ג}} שאין לך לחם קרב בפ"ע.''' בלא קרבן: '''{{עוגן1|להקריבו}} עם.''' קרבנות של נזיר אחר אי אפשר: '''{{עוגן1|שאין}} לך נזירות באה בלא לחם.''' א"כ מעיקרא כשקיבל נזירות על עצמו כבר נתחייב להביא לחם משל עצמו: '''{{עוגן1|לפום}} כן.''' לפיכך מותר לחם ירקב: '''{{עוגן1|סברין}} מימר.''' סברוהו למימר מותר לחם ומותר נסכים שוין ושניהן ירקבו: '''{{עוגן1|קדשי}} קדשים אינון.''' וקדשי קדשים מותרן נדבה: '''{{עוגן1|ההן}} דהכא.''' דמותר לחם ירקב ומותר נסכים יפלו לנדבה דקדשי קדשים הן: '''{{עוגן1|עד}} דאנא.''' כשהייתי בבבל שמעתי קלא דר"י ששאל לשמואל: '''{{עוגן1|הפריש}} שקלו ומת.''' מה יעשה בו: '''{{עוגן1|א"ל}} יפלו לנדבה.''' דשקלים לקדשי קדשים באין: '''{{עוגן1|ה"ג}} ר"ל מותר כו'.''' וה"פ ר' לעזר מה הוא דאיתמר מותר עשירית האיפה של כה"ג שניתותר מה יעשה בו: '''{{עוגן1|יוליכם}} לים המלח.''' לא נהנין ולא מועלין בהן: '''{{עוגן1|ר"ל}} אמר יפלו לנדבה.''' דעשירית האיפה קדשי קדשים היא דכתיב בה חטאת: '''{{עוגן1|מעות}} סתומין.''' תנן במתני' דוקא מעות אבל אין בהמה סתומה אפי' אינה ראויה לקרבנות נזיר אפ"ה כמפורשת היא דאם אינה ראויה לקרבן נזיר ראויה היא לקרבן אחר: '''{{עוגן1|ותני}} כן.''' ותניא נמי הכי: '''{{עוגן1|לא}} יצא.''' זה מידי עבירה קלה כגון נדה וחלב שאין בהן מיתת ב"ד: '''{{עוגן1|בבהמה}} שהפריש אביו.''' על עבירה חמורה כגון חלול שבת: '''{{עוגן1|שכן}} אינו מגלח.''' נזירות על בהמות שהפריש אביו לנזירותו: '''{{עוגן1|בזמן}} שהן סתומין.''' שלא פירש אלו לחטאת ואלו לעולה: '''{{עוגן1|ת"ל}} קרבנו.''' דגבי חטאת כתיב קרבנו יתירא ללמד בקרבנו הוא יוצא ולא בקרבן אביו: '''{{עוגן1|כשהוא}} אצל מעות כו'.''' לאו סיומא דברייתא הוא אלא רב ששת הוא דדייק הכי מדתני גבי מעות בזמן שהן סתומין כו' וגבי בהמה לא. תני הכי ש"מ דאין בהמה סתומה: ה"ג בהמה אין עליה הלכות סתומין בתחלה ויש עליה הלכות סתומין בסוף מעות יש עליהן הלכות סתומין בתחלה ואין עליהן הלכות סתומין בסוף ובסמוך מפרש להו לכולהו: ה"ג מעות יש עליהן הלכות סתומין בתחלה דתנינן היו לו מעות סתומין יפלו לנדבה בהמה אין עליה הלכות סתומין בתחלה דתנן הביא ג' בהמות ולא פירש מעות אין עליהן הלכות סתומין בסוף דתניא אלו לחטאתי והשאר לשאר נזירותי ומת מועלין בכולן ואין מועלין במקצתן בהמה יש עליה הלכות סתומין בסוף כשהביא מעות וחיללן על בהמה. וה"פ מעות יש עליהן הלכות סתומין בתחלה כדתנן במתני' בהמה אין עליה הלכות סתומין בתחלה כדתנן לקמן פ"י רשב"ג אומר הביא ג' בהמות ולא פירש הראויה לחטאת תיקרב חטאת והראויה לעולה עולה כו' מעות אין עליהן הלכות סתומין בסוף דתניא תוספתא דמעילה פרק קמא אלו לחטאתי והשאר לשאר נזירותי דמי חטאת ילכו לים המלח והשאר יביא חציו לעולה וחציו לשלמים ומועלין בכולן דדמי עולה מעורבין בהן ומועלין בכולן ואין מועלין במקצתן אבל בחציין אין בהן מעילה דאיכא למימר דשלמים הן ואין בשלמים מעילה שמעינן מיהת בסוף כשאין דמי חטאת מעורבין בהן אע"פ שדמי שלמים סתומין אפילו הכי אינן נופלין לנדבה כמעות מפורשין בהמה יש עליה הלכות סתומין בסוף אם הביא מעות וחיללן על בהמה דין בהמה כדין מעות ואם מת יפלו דמיהן לנדבה: '''{{עוגן1|הפריש}} חמור.''' דינו כמפריש מעות סתומין דחמור ודאי לדמי עומד: '''{{עוגן1|הפריש}} שור.''' דאינו ראוי לקרבן נזירות דקרבנו מפורש איל וכבש וכבשה: '''{{עוגן1|תריהון}}.''' תרווייהו אמרי בשם שמאי ופליגי איך אמר שמאי: '''{{עוגן1|חד}} אמר כמפריש מעות.''' סתומין כיון דאינו ראוי לקרבן נזירות: '''{{עוגן1|וחד}} אמר כמפריש בהמה.''' דאע"ג דלא חזיא לקרבן נזיר מ"מ ראוי לקרבן אחר וחל עליו קדושת הגוף דאינו נפדה בלא מום מידי דהוי מקדיש זכר לדמיו שלא הקדיש הדבר עצמו לעולה אלא לדמי עולה אפ"ה חל עליו קדושת הגוף ה"נ כן הוא: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף