עריכת הדף "
קרבן העדה/נזיר/ג/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|ואינו}} מביא קרבן טומאה.''' דכי כתיב קרבן טומחה בנזיר טהור שנטמא ומ"מ אם התרו בו שיצא משם חייב מלקות ובגמרא פליגי בה: '''{{עוגן1|יצא}} ונכנס כו'.''' בגמרא מפרש: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|נזר}} והוא בין הקברות.''' דאם הוא בבית שבחצר שיורדין משם למערות שהמתים מונחים שם אינו נטמא: '''{{עוגן1|מתרין}} בו על היין ועל התגלחת.''' אם שתה יין או גילח מלקין אותו דנזירות חל עליו אבל על הטומאה אינו לוקה הואיל ונזר בטומאה: '''{{עוגן1|ופריך}} מחלפא כו'.''' קשיא דר"י אדר"י דאמר התם מתרין בו אף על הטומאה והכא אמר דאינו לוקה על הטומאה: '''{{עוגן1|ה"ג}} על כולה פליגין דרי"א מתרין בו על היין ועל הטומאה ועל התגלחת.''' מאחר שאין מתרין בו על הטומאה. דהא ודאי לא חייל עליו דהא בטומאה נדר: '''{{עוגן1|עודנו}} שם.''' כל זמן שהוא בבית הקברות: '''{{עוגן1|מתרין}} על הכל כו'.''' אם שהה כדי שיוכל לפרוש משם ולא פירש מתרין בו שנית והוא לוקה על כל התראה והתראה כדתנן פ"ג דמכות א"ל אל תטמא אל תטמא והיה מטמא חייב על כל אחת ואחת: '''{{עוגן1|אינו}} מקבל.''' התראה אחרת אא"כ פירש מהטומאה וחזר אליה: '''{{עוגן1|לא}} יבא ולא יטמא.''' בנזיר כתיב על נפש מת לא יבא לאביו ולאמו כו' לא יטמא להם ותרתי ל"ל אלא ללמד שמלקין משום לא יטמא לחוד והיכי דמי כגון שכבר בא למקום טמא ושהה כדי פרישה והתרו משום טומאה לחוד מלקין אותו: '''{{עוגן1|א"ל}}.''' ר"ל קרא אתי ללמד שאין מלקין על לא יבא אלא היכא דשייך התראה דלא טמא אבל היכא. דלא שייך איסורא דלא יטמא כגון שעדיין הוא בטומאתו משעה שנזר אינו לוקה על לא יבא אע"פ ששהה הרבה א"נ כל היכא דהתרו בו משום לא יבא לקי נמי משום לא יטמא אבל לא התרו בו משום לא יבא אלא יטמא נמי לא לקי: '''{{עוגן1|מהשתחויה}} למד ר"י.''' דבשהייה לחוד חייב: '''{{עוגן1|דתנינן}} תמן.''' שבועות פ"ב נעלם ממנו מקדש וטומאה והשתחוה או ששהא בעזרה בטומאה כדי השתחוויה חייב בקרבן: '''{{עוגן1|הוינון}} סברין.''' סברנו למימר כי פליגי ר"י ור"א במלקות אבל קרבן טומאה דנזיר לא מחייב אבל ממה דא"ר הילא מהשתחוויה למד ר"י ש"מ כי היכי דחייב התם קרבן אשהייה אף בנזיר מחייב ר"י בין מלקות בין קרבן אשהייה: '''{{עוגן1|מתני'}}.''' לקמן פ' שלשה מינין קשיא לר"י: '''{{עוגן1|אינו}} חייב אלא אחת.''' אמאי ליחייב על כל שיעור שהייה: '''{{עוגן1|ומשני}} פתר לה.''' תפרש למתני' שלא היה בית הבליעה פנוי כל היום מן היין דה"ל שלא כשיעור פרישה: '''{{עוגן1|מתני'}}.''' סיפא דהך היה מיטמא כו' קשיא לר"י: '''{{עוגן1|ה"ג}} פתר לה בשאינו יכול לפרוש אבל יכול לפרוש ושוהא על כל פרישה ופרישה הוא לוקה.''' דה"ל כהולך מן המקדש בדרך קצר' דאינו חייב על הטומאה והא דאר"י מתרין על כל כדי פריש' כו' נמי בשיכול לפרוש איירי: '''{{עוגן1|ה"ג}} יכול יקבל ת"ל לא יטמא בעל בעמיו.''' קרי ביה בעמו אפי' עוד מת אחר עמו לא יטמא: '''{{עוגן1|יצא}} זה שאינו מוסיף על חילולו.''' שכבר נטמא א"כ ה"נ בנזיר אמאי יהא חייב על כל שהייה כדי פרישה הא מיהת אינו מוסיף חילול: ה"ג אר"ז אר"י לא יטמא בעל בעמיו שלא יאמר הואיל ונטמאתי על אבא אלקוט עצמות פלוני בידי להחלו בשעת מיתה ר' אומר במותם. וה"פ ת"ק יליף מלהחלו שאינו מטמא עד שיהא חלל לאפוקי גוסס שאינו מטמא ור' יליף מדכתיב בנזיר לא יטמא להם במותם עד שימות ואייתר ליה להחלו למעט מי שאינו מוסיף חלול על חלולו שאינו לוקה ור' יוחנן סובר כת"ק: '''{{עוגן1|ה"ג}} ר' יוחנן אמר משמעות דורשין בינייהו רשב"ל אמר מחלוקת בינייהו וכ"ה בבבלי.''' וה"פ ר"י סובר אין נקרא חלל עד שימות ורשב"ל סובר משהוא גוסס נקרא חלל ואף הוא נקרא מת ור' דיליף לה מבמותם גוסס אינו מטמא. שמעון בר ווא מי דמך קודם שמת דהיינו בשעת גסיסה אמר להכהנים שעמדו שם זה יצא מכאן וזה יצא מכאן ש"מ דסובר כר"ל דלת"ק אף הגוסס מטמא: '''{{עוגן1|וכי}} מה הוסיף זה על חילולו.''' שהרי טמא היה: '''{{עוגן1|ה"ג}} פירש טמא טומאת ערב נכנס טמא טומאת שבעה.''' וה"פ כשהיה שם בקברות ונגע בקבר או במת הנוגע בו טמא טומאת ז' פירש ממת טמא טומאת ערב וכשחוזר ונכנס מוסיף על חילולו שהנוגע בו יטמא שבעה: רב אמר הא דתנן במתני' יצא ונכנס ה"פ יצא מונה לנזירות בטהרה ואותן הימים עולין מן המנין אינו מביא קרבן טומאה נכנס אפי' בשביעי מביא קרבן טומאה דהא עכשיו דינו כנזיר טהור ממש שנטמא דאפי' נטמא בו ביום שנטהר אותו מקצת היום הנשאר נזיר טהור מיקרי: '''{{עוגן1|לא}} בו ביום.''' כיון שהוא יום ראשון לטהרתו אינו מביא קרבן טומאה: '''{{עוגן1|רב}} כהנא.''' הקשה לפני רב אמאי משיצא מונה מיד לנזירותו הא טעון הזייה שלישי ושביעי משיצא ואיך יקראו אותן הימים ימי טהרה: '''{{עוגן1|אחרי}} טהרתו כו'.''' וקשיא אחרי טהרתו ספירת ז' ימים ל"ל אלא ודאי אחרי פרישתו מן המת קאמר וקרי ליה טהרתו: '''{{עוגן1|יצא}} והזה.''' בשלישי ושנה בשביעי וטבל ונכנס בו ביום דהיינו ביום הז' שהוא יום א' מביא על טומאה זו קרבן טומאה: ה"ג מביא קרבן טומאה בו ביום: מה צריכא ליה כי פליג ר"א דווקא בנזיר שנזר בשעת טומאה דכתיב כי טמא נזרו דמשמע שנדר בטומאה קאי אקרא והימים הראשונים יפלו דבעינן שיפלו שני ימים ממנינו שמנה כבר וטעמא קאמר למה בעינן שיפלו הימים הראשונים לפי שטימא נזרו אבל נזר בשעה שהוא טהור ונטמא אפי' ביום הראשון שאין שם ימים שיפלו אפ"ה מביא קרבן טומאה: '''{{עוגן1|מהו}} שיצטרפו.''' לר"א בעי ליה מי הוה כשני ימים ומביא קרבן טומאה או דלמא כבו ביום ואינו מביא קרבן: ה"ג אם בשנולד בנו היום ומחר נכנס הרי יש לו לנזירות בנו שני ימים ואם בשנולד בנו למחר הרי יש לנזירתו שני ימים. וה"פ אם ביום הראשון שהתחיל לנהוג נזירותו נולד בנו דמניח נזירותו ומונה של בנו ונכנס למקום טומאה ביום השני הא ודאי ה"ל שני ימים לנזירות בנו דמקצת יום הראשון עולה לבנו ליום אחד ואם בשנהג שני ימים וביום השני נולד הבן ונטמא הא ודאי יום שני ה"ל שני ימים לנזירותו דמקצת יום שני ככולו: '''{{עוגן1|תיפתר}}.''' שנולד הבן בין השמשות שלאחר יום הראשון וה"ל יום הראשון לנזירותו ויום השני לבנו לחוד שאין כאן מקצת לנזירותו: '''{{עוגן1|אפי'}} תימר שנולד הבן בחצי היום.''' ומיבעיא ליה אם נטמא בו ביום אחר הלידה מי הוי כנטמא בו ביום ואינו מביא קרבן או דלמא כיון דתחלת היום קודם הלידה עולה לנזירותו וסוף היום שלאחר הלידה עולה לבנו ה"ל כשני ימים: '''{{עוגן1|מה}} צריכא ליה.''' וכי קמיבעיא ליה: ה"ג אבל בנזיר טמא פשיטא ליה שמצטרפין כ"מ בסמוך: '''{{עוגן1|ומה}} ימים.''' אלו של נזיר טמא שעברו בנזירותו ונזירות בנו מצטרפין נזיר טהור שראויים ימים אלו לעלות במנין פשיטא שמצטרפין: '''{{עוגן1|תמן}} כו'.''' קל וחומר פריכא הוא התם בנזיר טמא חלוק נזירותו מנזירות בנו שאינו ראוי לקבל התראה על נזירותו דמשנולד בנו נדחה נזירותו מכל וכל: '''{{עוגן1|ברם}} הכא.''' בנזיר טהור אף לאחר שנולד בנו ראוי לקבל התראה על נזירותו כדאמרי' לעיל פ"ב ה"ט נטמא בנזירו' בנו והתרו בו משום נזירותו לוקה: '''{{עוגן1|כמה}} דתימר.''' כי היכי דאמרי' התם לר"א אינו מביא קרבן טמא אא"כ שכבר היו לו ימים הראשונים שיפלו על ידי טומאה דכתיב והימים הראשונים יפלו עד שיהיו לו ראשונים אם נטמא לבסוף בעינן נמי שיהיו ימים אחרונים או דלמא לא בעינן ימים אחרונים ואפילו נטמא סוף מלאת סותר ולית ליה הא דאמרינן בבבלי והימים הראשונים מכלל דאיכא אחרונים: '''{{עוגן1|נטמא}} יום מאה ואחד לר"א סותר שבעה.''' אף על פי שאין לו להפיל: '''{{עוגן1|שמענו}} שהוא מביא קרבן.''' בתמיה אם כן אין ראיה משם דהא דסותר אינו אלא דאי אפשר להביא קרבנותיו ולגלח כל ימי טומאתו ובעיין אם נטמא ביום מלאת מביא קרבן או לא: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף