עריכת הדף "
קרבן העדה/כתובות/ז/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|המדיר}} את אשתו מליהנות לו.''' אין הנאת תשמישו נאסר עליה דהא משועבד לה הלכך בשביל תשמיש אין לנו לכופו אלא בשביל מזונות ובגמר' פריך והא משועבד לה: '''{{עוגן1|בכהנת}}.''' אשת כהן שאם יגרשנה לא יוכל להחזירה ושמא יתחרט באחרונה יהבו ליה רבנן זימנא טפי: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|תמן}} תנינן.''' לעיל פ' אע"פ: '''{{עוגן1|המדיר}} את אשתו מתשמיש המטה.''' בש"א שתי שבתות ובה"א שבת אחת: '''{{עוגן1|וכא}} את מר הכין.''' והכא אתה אומר דימתין שלשים יום דקס"ד דבכלל נדרו אף הנאת תשמיש בכלל: '''{{עוגן1|ומשני}} תמן.''' התם במדירה מגופו דחמר הנאת תשמישך עלי הוא דקאמרי ב"ה שבת אחת דחמיר לה: '''{{עוגן1|ברם}} הכא.''' אבל כאן דקאמר מליהנות לו אין בכלל אלא הנאת נכסיו דגופו משועבד לה: '''{{עוגן1|ופריך}} ויש אדם נודר שלא לפרוע חובו.''' בתמיה הרי אף לזונה משועבד לה ואין הנדר חל: '''{{עוגן1|מכיון}} שהוא.''' מוכן לגרשה ולא יהיה לה מזונות ממנו ה"ל כמי שאין החוב מוטל עליו ומעכשיו חל הנדר: '''{{עוגן1|ופריך}} ותהא יושבת וממתנת.''' ולמה יעמיד פרנס תמתין אם ימצא פתח לנדרו ישלם לה מזונות ואם יגרשנה יהא פטור שהרי משעת הנדר אין לה מזונות: '''{{עוגן1|ומשני}} כמ"ד וכו'.''' אלא מתני' אתיא כמ"ד אין מזונות אשתו דאורייתא אלא מדרבנן וכיון דמדאורייתא אינו משועבד למזונות חל הנדר: '''{{עוגן1|אין}} ב"ד פוסקין מזונות לאשה.''' שאין בעלה כאן בעיר: '''{{עוגן1|מדמי}}.''' פירות שביעית שמכר הבעל דכיון דאינו משועבד לה אלא מדרבנן דהיינו תחת מעשה ידיה ה"ל כפורע שכר פועל מדמי שביעית דאסור כדתנן פ"ח דשביעית: '''{{עוגן1|ופריך}} ויעשו אותה כפועל שאינו שוה פרוטה.''' שע"כ איירי בשאין מעשה ידיה מספיקין למזונותיה דאל"כ למה לפסוק לה מזונות תיזון ממעשה ידיה וכיון שכן הרי היא כפועל שאינו שוה פרוטה דודאי לא מיחזי כפורע חובו מדמי שביעית: '''{{עוגן1|ומשני}} הדא אמרה.''' זאת אומרת שאין עושין אותה כפועל שאינו שוה פרוטה דהא לפעמים היא עושה יותר מדמי מזונותיה והכל שלו: '''{{עוגן1|יעמיד}} פרנס.''' שליח שיפרנסנה שאומר כל המפרנס אינו מפסיד: '''{{עוגן1|ופריך}} ויעמיד פרנס.''' לעולם: '''{{עוגן1|כהדא}}.''' דתנן בנדרים פ"ד המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל אומר לחנוני איש פלוני מודר הנאה ממני ואיני יודע מה אעשה הוא נותן לו ובא ונוטל ממנו: '''{{עוגן1|ומשני}} רשות ביד האשה לומר.''' איני רוצה להתפרנס מאחר אלא מבעלי אבל עד שלשים צריכה לקבל מאחר כדמסיק שמא ימצא פתח לנדרו: '''{{עוגן1|ופריך}} והא תנינן.''' לעיל פ' אע"פ: '''{{עוגן1|המשרה}}.''' המפרנס את אשתו ע"י שליש לא יפחות וכו' הרי שהבעל יכול לפרנסה ע"י אחר: '''{{עוגן1|ומשני}} כאן בשקיבלה עליה.''' לעיל בפ' אע"פ איירי בשקבלה עליה האשה מרצונה להתפרנס ע"י אחר: '''{{עוגן1|ופריך}} אי בשלא קבלה עליה.''' איירי מתני' דהכא א"כ אפי' יום א' אינה צריכה להתפרנס ע"י אחר דודאי מיד זילא בה מילתא: '''{{עוגן1|ומשני}} מגלגלת עמו וכו'.''' חכמים תקנו דבר זה שלא למהר בגירושין אולי ימצא פתח לנדרו: '''{{עוגן1|במדירה}} ל' יום.''' הא דלא כפינן ליה להוציא דוקא בשלא הדירה אלא שלשים יום שאמר לא תיהנו ממני שלשים יום: '''{{עוגן1|אבל}} במדירה לעולם.''' וה"ה בסתם דלעולם משמע מיד יוציא ויתן כתובה: '''{{עוגן1|אית}} תניי תני.''' איכא תנאי דתנו במתני' המדיר את אשתו מליהנות לו שלשים יום יעמיד פרנס ואיכא דתני עד שלשים יום יעמיד פרנס: '''{{עוגן1|ה"ג}} מ"ד שלשים יום מסייע לשמואל ומ"ד עד שלשים יום מסייע לרב.''' וה"פ למ"ד שלשים יום ה"פ דמתני' המדיר את אשתו מליהנות לו שלשים יום אז יעמיד פרנס אבל המדיר יותר משלשים יום יוציא מיד כשמואל ומ"ד עד שלשים יום אתיא אפי' כרב דה"ק המדיר את אשתו מליהנות לו לעולם עד שלשים יום יעמיד פרנס והגי' שלפנינו י"ל בדוחק: '''{{עוגן1|יותר}} מכאן יוציא ויתן כתובה.''' דעד שלשים יום לא שמעי אינשי וליכא זילותא אבל יותר משלשים שמעי אינשי ואיכא זילותא: '''{{עוגן1|בישראל}}.''' אם ישראל הוא שיכול לחזור גרושתו: '''{{עוגן1|בכהנת}} פליגין.''' ת"ק ור"י במתני' דת"ק סובר שאין חילוק בין כהנת לישראל ור"י סובר דיש חילוק ביניהם שהוא מפרש הא דקאמר הת"ק יותר מכאן יוציא ויתן כתובה היינו בסוף שני חדשים בתחלת שלש. וליכא בין ת"ק לר"י אלא יום אחד בכהנת: '''{{עוגן1|ותני}} פליג.''' טעמא דש"ס קאמר איכא ברייתא דפליגא אר' יוסי: '''{{עוגן1|בסוף}} ג' דר"מ.''' והיינו ת"ק דר"י דתניא התם עד שלשים יום יעמיד פרנס ובכהנת סוף ג' הרי דת"ק מודה בכהנת א"נ דברי ר' יוסי הן וקאמר דאיכא תנא דפליג את"ק ור"י וקסבר בכהנת עד סוף ג': הן דלא תניתא וכו' היכא דלא תנן במתני' דפליגי והיינו בכהנת שהרי לא הוזכרה כהנת בדברי הת"ק אתה עושה מחלוקת ביניהם: '''{{עוגן1|אלא}} בישראל פליגי.''' כדמשמע פשטא דמתני' ה"ג ישנים יוציא ויתן כתובה בסוף שנים: '''{{עוגן1|ותני}} כן.''' ותניא נמי הכי: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף