עריכת הדף "
קרבן העדה/כתובות/ה/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|אף}} על פי.''' אם רצה להוסיף וכו'. ולא אמרינן שאינו רשאי כדי שלא לבייש את שאין לו: '''{{עוגן1|שלא}} כתב לה.''' תוספת מדעתו אלא ע"מ לכונסה: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|ה"ג}} במה הוא מתחייב לה וכ"ה לקמן פרק הנושא.''' וה"פ איך יתחייב בתוספת זה הא הויא הוספה בטעות ואינה כלום: '''{{עוגן1|לא}} כן וכו'.''' וכי לא כן ר"י ורשב"ל אמרי תרווייהו הכותב וכו': ה"ג ונמצא שאינו חייב לו אינו צריך ליתן לו וכ"ה לקמן שם: '''{{עוגן1|ומשני}} רוצה הוא ליתן.''' הרבה כדי שיקרא שמו עליו שהוא חתנו של פלוני ומתחלה ידע שאינו חייב לתת יותר ממאתים לבתולה ולאלמנה מנה וכתב לה לשם מתנה ופריך עד כדון. הניחא בהוסיף מן האירוסין אלא בהוסיף מן הנשואין דליכא למימר הכי שהרי כבר חתנו הוא למה יתחייב ליתן הא טעותא הוא: '''{{עוגן1|ומשני}} רוצה הוא ליתן.''' הרבה שתיבעל לו ברצון ל"א רוצה הוא ליתן הרבה בשביל הנאה שהיה לו מבעילה הראשונה שבעל: '''{{עוגן1|ה"ג}} עד כדון כשלא בעל כשבעל.''' וה"פ אם הוסיף לאחר שבעל מאי איכא למימר. וללשון השני אין צורך להגיה וה"פ אם הוסיף קודם שבעל מאי איכא למימר: '''{{עוגן1|ומשני}} רוצה הוא ליתן.''' הרבה על שהוסיף בקנינו שבעלה ולל"ב על שהכניסה לחופה: '''{{עוגן1|ה"ג}} פסק מן הנישואין לאחר זמן ולקרות וכו' בהנאת תשמיש אין בו וכו'.''' וה"פ אם פסק מן הנישואין לאחר שנשאה זה כמה מאי איכא למימר דלקרות לו חתנו של פלוני כבר עבר משעת חופה הנאת תשמיש נמי ליכא למימר שכבר בעל זה כמה וגם קנין לא הוסיף לאחר מכאן שהרי כבר נשא ובעל ימים רבים: '''{{עוגן1|ומשני}} רוצה הוא ליתן.''' הרבה שלא תחזור האשה: '''{{עוגן1|ופריך}} ויכולה היא.''' בתמיה: '''{{עוגן1|לא}} כן תני.''' ביבמות ר"פ חרש: '''{{עוגן1|האיש}} אינו מוציא אלא לרצונו.''' ואין האשה יכולה לצאת ממנו שלא ברצונו: '''{{עוגן1|מעיקא}} היא ליה.''' מצערת אותו עד שמתרצה לגרשה לכך מוסיף לה שלא תצערנו ותשב עמו בשלום: '''{{עוגן1|ובלבד}} באותן דברים שנקנין באמירה.''' כלומר בשעת נישואין דמשום דמחתני אהדדי גמר ומקני: '''{{עוגן1|היך}} עבידא.''' היכי דמי: '''{{עוגן1|זכת}} בין הבנות.''' הבת שנתקדשה זכתה בדברים אלו שאמר האב ליתן ואין שאר הבנות אפי' הן יורשות יכולין לעכב על ידה: '''{{עוגן1|אשכח}} גידול רביתא ומר זעירתא.''' מצא רב גידול לומר חידוש גדול בשם רב ואמר דבר קטן דהא דזכתה הבת בין הבנות דבר פשוט הוא שכן דרך בני אדם ליתן לבתו ובודאי גמר ומקני: '''{{עוגן1|אלא}} כיני.''' אלא כן היה לו לומר שאף הבן זכה במה שאמר אביו מלבד חלק ירושתו: '''{{עוגן1|והדא}} היא זעירתא.''' בתמיה וכי זה הוא דבר קטן דאמר גידול: '''{{עוגן1|ה"ג}} לא נמצא קונה אשה ומטלטלין בשוה פרוטה וכו'.''' וה"פ זהו חידושו שקונה אדם דבר עם אשה כאחת בשוה פרוטה דסד"א כשם שאין אדם קונה שתי נשים בפרוטה כך אינו קונה אשה ומטלטלין כאחת: '''{{עוגן1|ה"ג}} ומה כן אין אדם וכו'.''' וה"פ ומאי רבותיה דגידול וכי לא ידעינן דאדם קונה קרקע ומטלטלין כאחד בשוה פרוטה ואשה יליף משדה עפרון: '''{{עוגן1|ומשני}} שכן אדם קונה וכו'.''' שאני קרקע מאשה לענין זה שהרי אדם קונה וכו': '''{{עוגן1|ובלבד}} מן הנישואים הראשונים.''' שדעתו של אדם קרובה אצל בנו ומרוב שמחתו בנישואין הראשונים אפילו באמירה לחוד גמר ומקני ליה: '''{{עוגן1|ותיי}} כיי.''' ואתיא כי האי דאמר ר"ח: '''{{עוגן1|זכה}} במטלטלין.''' המונחים בבית שהשיאו אביו בו אבל בבית עצמו לא זכה: '''{{עוגן1|ופריך}} ופליג.''' בתמיה וכי פליג ר"ח אברייתא דר' הושעיא: '''{{עוגן1|ר"י}} בשם ר"א.''' אמר תפרש הא דתני ר"ה שהיה אוצרו של אביו נתון שם בבית שהשיאו בו וכיון שהאב משתמש בו לא הוציאו מחזקתו ואינו קנוי לבנו: '''{{עוגן1|לכן}} צריכה.''' לא נצרכה הא דר' הושעיא אלא אפי' היו הכלים שהניח האב בתוך הבית שאולים בידו מאחרים וקמ"ל ר"ה דאפילו הכי מעכבים שלא יזכה הבן בבית: '''{{עוגן1|אם}} אמר לו.''' האב להבן שהם מונחין בו לשאילה שהשאיל המקום להשואל שיניח שם חפציו לא זכה הבן בהבית אבל אם לא א"ל זכה בו הבן: '''{{עוגן1|אתא}} עובדא.''' מעשה בא לפני ר"י בר' בון וכו': '''{{עוגן1|עיקרא}} לית לה תמליוסים.''' עיקר דין זה שיזכה הבן בהבית או במטלטלים המונחים בבית שהשיאו בו אין לו יסוד דהוא כמלתא בלא טעמא כדאמרינן בבבלי: '''{{עוגן1|ורבנין}}.''' וחכמים בונין ועולין עליו כלומר שמחדשין בו דברים דכיון דחידוש הוא הבו דלא להוסיף עליו וקסבר אפי' לא א"ל לשאילה לא זכה בו הבן: '''{{עוגן1|את}} אמר האב פוסק ע"י בתו אפי' היא בוגרת.''' מיבעיא ליה מי אמרי' דדוקא בבתו נערה הוא דהדברים נקנין באמירה דמטא הנאה לידיה שכסף קידושיה שלו אבל בבוגרת לא או דלמא אף בבוגרת: '''{{עוגן1|נשמעינה}} מן הדא.''' תא שמע: '''{{עוגן1|ה"ג}} ולא אח ע"י אחותו ואפי' היא קטנה.''' וכ"ה גי' הרי"ף ר"פ הנושא: '''{{עוגן1|שנייא}} היא וכו'.''' סיומא דפשיטות הוא וכי יש לחלק באח בין נערה ובוגרת וכי היכי דסיפא בין בנערה בין בבוגרת איירי ה"ה רישא דאב פוסק ע"י בתו בין בנערה בין בבוגרת איירי: '''{{עוגן1|ה"ג}} אפי' אחר נישמעינה מן הדא וכו' כ"ש אחר.''' וה"פ כ"ש אחר דלא מהני באמירה בעלמא: '''{{עוגן1|אף}} למדת הדין כן.''' אף לענין חיוב ממון כגון שא"ל קח השדה וכו' הדין כן שאין נקנין הדברים באמירה לאב: '''{{עוגן1|כיני}} מתני'.''' כן היא משנתינו דוקא אם הוסיף לאחר בעילה הראשונה הוא דלא בעי קנין דבשביל חיבת לילה הראשון שבעל גמר ומקני אבל אח"כ צריך קנין ממש: '''{{עוגן1|בעל}}.''' וגירשה לאחר בעילה הראשונה והחזירה והוסיף לה אח"כ אמרינן דעדיין חיבת בעילה הראשונה קיימת וא"צ קנין א"נ אבעילה הראשונה שלאחר שהחזירה קאי שהיא כחיבת לילה הראשונה שלאחר הנישואין הראשונים ונקנין הדברים באמירה: '''{{עוגן1|בעל}}.''' בעילה הראשונה ומת ונפלה לפני יבם אם הוסיף לה היבם באמירה בעלמא קנה אי נמי אף שכבר היתה נשואה לבעלה הראשון ימים רבי' אם הוסיף לה היבם נקנה באמירה דלדידיה חיבת לילה הראשונה עדיין קיימת: '''{{עוגן1|ה"ג}} אמר ר' ינאי אמרו לר"ח צא וקרא.''' שר' חנני' הי' קורא בתורה בבהכ"נ והיה נקרא ר' חנניה קרא וא"ל שאין לו עסק בהלכות שאין הלכה כראב"ע: '''{{עוגן1|אמר}} ר"י סי' הוה לן.''' בהלכות אלו דחזקיה ורבי יונתן אמרו דבר אחד וממילא שמעינן דר' יונתן אמר דהלכה כראב"ע: '''{{עוגן1|ה"ג}} ומר חזקיה הלכה כר"ש בן מנסיא היא דראב"ע היא דר"ש בן מנסיא.''' וה"פ כיון דאמר חזקיה דהלכה כר"ש בן מנסיא ממילא הלכה כראב"ע דהא תרווייהו בחדא שיטתא קיימי דאזלינן בתר אומדנא: '''{{עוגן1|ומר}} רבי ינאי וכו'.''' ואיך אמר רבי ינאי לר"ח צא וקרא דאין הלכה כראב"ע הא לפי סימנא דאית לן הלכה כראב"ע: '''{{עוגן1|וכן}} נפק עובדא.''' הבני ישיבה נמנו וגמרו הלכה למעשה כראב"ע: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף