עריכת הדף "
קרבן העדה/כתובות/ד/ח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|האב}} אינו חייב במזונות בתו.''' בחייו ובגמרא מפרש למה נקט בתו: '''{{עוגן1|זה}} מדרש דרש ראב"ע.''' ביום שמינוהו נשיא: '''{{עוגן1|בכרם}} ביבנה.''' על שם שהיו יושבין שורות שורות ככרם וכתיב כרם חמד ענו לה: '''{{עוגן1|הבנים}} ירשו והבנות יזונו.''' מתנאי כתובה שהבנים זכרים ירשו כתובת אמן והבנות יזונו מנכסיו: '''{{עוגן1|אינן}} יורשין אלא לאחר מיתת אביהן.''' דהא ירתון תנן: '''{{עוגן1|אינן}} ניזונות.''' מנכסי אביהן מכח תנאי כתובה אלא לאחר מיתת אביהן: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|לת"ת}}.''' כדי שיעסקו בתורה: '''{{עוגן1|שלא}} יצאו לתרבות רעה.''' לזנות בית אביהן: '''{{עוגן1|נמנו}} באושא.''' כשישבו סנהדרי גזית באושא שם היתה אחת מעשרה גליות שגלו סנהדרין: '''{{עוגן1|את}} בניו קטנים.''' עד שיביאו ב' שערות: '''{{עוגן1|יודעין}} אנו מי היה במניין.''' כלומר לא הי' אותו מנין כדאי לסמוך עליו דנימא שכופין את האדם לזון את בניו הקטנים אלא גוערין בו: '''{{עוגן1|א"ל}} מנן מרי.''' מנא לך אדוני דין זה שחייב אדם לזון בניו: '''{{עוגן1|מתניתא}} אמרה כן.''' מתני' נמי דייקא דכופין לזון את בניו הקטנים: '''{{עוגן1|דתנינן}} תמן.''' לקמן פ' אע"פ: '''{{עוגן1|ומוסיפין}} לה.''' לאשתו שהשרה על ידי שליש בשביל בנה שמניקו ש"מ דחייב לזון בניו הקטנים: '''{{עוגן1|הוא}} ואשתו ניזונין מהן.''' ואפי' כתב מעכשיו ולא מן הדין אלא תקנת חכמים הוא: '''{{עוגן1|בניו}} קטנים מה הן.''' מיבעיא לי' אם גם הם ניזונים מנכסים אלו או לא: '''{{עוגן1|אלמנתו}} מהו.''' אם מת האב ואלמנותו תובעת מזונותיה ניזונת כל ימי מיגר אלמנותה מנכסי' אלו או לא: '''{{עוגן1|איתתבת}} ולא אפרשת.''' כלומר איבעי' ולא אפשיטא: '''{{עוגן1|איתתבת}} ואיפרשת.''' דאלמנתו ניזונת מהן: '''{{עוגן1|אם}} היתה אוכלת.''' מהן בחיי בעלה אוכלת מהן גם לאחר מיתתו: לא אמרינן תקנת אושא: '''{{עוגן1|אלא}} כותב.''' נכסיו במתנה הא מוכר נכסיו אפי' לבניו אין חייבין לזון אביהם ואשתו מהן: '''{{עוגן1|כתב}} לבניו.''' מקצת נכסיו ואח"כ מכר לאחרים שאר נכסיו מהו שיהא ניזון מנכסי בניו או לא: '''{{עוגן1|ה"ג}} מסתברא איתא.''' וה"פ מסתברא אפי' מכר לאחרים שאר נכסיו ניזון מנכסי בניו: '''{{עוגן1|אנא}}.''' לא יהיבנא ליה אם מכר: '''{{עוגן1|אתא}} ר' מנא.''' ואמר לא מסתברא אלא שכופין את הבנים שישכרו לו עבד ויקחו לו אשה כמו שהיה רגיל בשימושו כשהיו לו נכסים אלו: '''{{עוגן1|בני}} בנים מה הן.''' אהא דאמר לעיל באושא התקינו שיהא אדם זן את בניו הקטנים מיבעיא ליה אם מחייבין אותו לזון גם בני בניו הקטנים או לא: ה"ג ר' מנא אמר בני בנים הרי הן כבנים ר' יוסי אמר בני בנים אינן כבנים ר' שמואל בריה דר' יוסי בר' בון יר' מתניה הוון יתבין סברין מימר הוא בני בנים שכאן הוא בני בנים של הלן א"ל ר"י בר' בון בני בנים קפצה עליהן ירושה של תורה וכ"ה בגיטין פ"ה. וה"פ ר' שמואל ור' מתניה היו סוברין שכשם שבני בנים אינן חייבין במזונות הבנות כך אין הזקן חייב לזון אותן א"נ הואיל ובני בנים יורשים את הזקן ה"נ חייב הזקן במזונותם וא"ל ר' יוסי דהתם הטעם כיון דבני בנים יורשים מן התורה אבל מזון בניו הקטנים אינו אלא מדרבנן ואפשר לומר שהזקן פטור: '''{{עוגן1|במקפיד}} את הזקן.''' וציער והקניט כלומר ת"ח שנקרא זקן זה שקנה חכמה: '''{{עוגן1|ינתן}} לו בושתו משלם.''' כל מה שמגיע לו דהיינו ליטרא דדהבא וכן מפורש פ"ח דב"ק: '''{{עוגן1|אמרין}} ריב"ח היה.''' הזקן שציערו א' והוצרך ליתן לו מי שציערו ליטרא דדהבא וכ"מ שם בב"ק: '''{{עוגן1|למצות}}.''' לצדקה: '''{{עוגן1|עד}} איכן.''' כנגד מה אמרו שיתן חומש דאיכא נפקא מיניה כדמסיק: '''{{עוגן1|ה"ג}} כדי מעשר ראשון ומעשר שני.''' וה"פ חומש לאו דוקא אלא תשעה עשר ממאה דמעשר ראשון עשרה ומעשר שני תשעה: '''{{עוגן1|כמראשית}} כל תבואתך.''' דאף כנגד התרומה צריך ליתן דהוה ליה עשרים ואחד ממאה דתרומה גדולה תרי ממאה ולפי זה ג"כ חומש לאו דוקא: '''{{עוגן1|מה}} חומש בכל שנה.''' ושנה בתמיה הרי לחמשה שנים הוא מפסיד כולה: '''{{עוגן1|ה"ג}} גר"ש בהלכתא קדמייתא דפיאה.''' פי' גמר ורשום שם בפ"ק דפאה כלומר התירוץ על קושית ר' מנא ושארי הדברים הנאמרים בהלכה זו תמצא שם בפ"ק דפאה עד ולא מות אלא שלא ימות לעתיד לבא וקיצרו בעלי הש"ס או המעתיקים מלכתוב שנית כאן ההלכות האמורים שם וכן הוא בכמה מקומות בש"ס זה: '''{{עוגן1|ה"ג}} ראב"ע עבד לה כתובה מדרש.''' דרש לשון הכתוב בשטר כתובה לפסוק הדין אחריו: '''{{עוגן1|דב"ה}} עבדין כתובה מדרש.''' לאחר שהודו לב"ש דתנן ביבמות פט"ו האשה שבאה ואמרה מת בעלי בש"א תינשא ותיטול כתובתה ובה"א תינשא ולא תטול כתובה א"ל ב"ש והלא מספר כתובה נילמוד שהוא כותב לה שאם תינשאי לאחר תיטלי מה שכתוב ליך חזרו ב"ה להורות כדברי ב"ש. ויותר נראה דגרסינן הלל עביד כתובה מדרש וכ"ה ביבמות: '''{{עוגן1|לשון}} הדיוט.''' שהרגילו ההדיוטות לכתוב שלא כתקנת חכמים אפ"ה היה דורש לשון ההוא לפסוק הדין אחריו: ה"ג לשון הדיוט שהיו כותבין באלכסנדריאה מעשה שהי' אחד וכו': '''{{עוגן1|וחבירו}} חוטפה מן השוק.''' ונשאה והולידו בני' ובקשו חכמי' לעשות הבנים מהם ממזרים: '''{{עוגן1|הוציאו}} כתובות אימותיכן.''' שהיו כותבין בשעת אירוסין: '''{{עוגן1|לכשתכנסי}} לביתי וכו'.''' והכשירום שלא חלו הקידושין אלא בשעת כניסתה לביתו והרי חטפה השני קודם לכן: '''{{עוגן1|ב"ש}} וכו'.''' היינו הך דאמר לעיל ב"ה עבדי כתובה מדרש אחר שהודו לב"ש: '''{{עוגן1|ר"מ}} עביד כתובה מדרש.''' לשון שהורגלו ההדיוטות לכתוב היה דורש ואפי' לא נכתב כאלו נכתב דאי דוקא כשכתב למה לי' למדרש פשיטא שצריך לקיים כמה שהתנה בשטר דהא לאו אסמכתא היא: '''{{עוגן1|המקבל}} שדה מחבירו.''' למחצה לשליש ולרביע מכל אשר תוציא השדה: '''{{עוגן1|אם}} אוביר.''' אניחנה בורה: '''{{עוגן1|ולא}} אעביד.''' ולא אעשה בה פעולה הראוייה לעשות בשדה כזו אשלם במיטיב כפי אשר ראוי לעשות: '''{{עוגן1|ע"י}} אשתו.''' בשביל אשתו: '''{{עוגן1|כל}} קרבן שהיא חייבת.''' כגון קרבן זיבתה ואשמה וחטאתה שעליה אבל נדרים ונדבות שלה אינו חייב לשלם: '''{{עוגן1|פטרה}}.''' גירשה ונתן לה כתובתה ועדיין קרבנותיה עליה אינו חייב בהן שכך כותבת לו בשובר שכותבת על קבלת כתובתה: '''{{עוגן1|ואחרן}} וכו'.''' התקבלתי כתובתי וכל אחריות שהיה לי עליך מלפני היום הזה: '''{{עוגן1|לעשות}} כתובה מלוה.''' שכל מה שכתוב בשטר כתובה ודין נדוניא דהנעלת לי' מבי נשא לבית בעלה וכו'. נפרעת ממנו כשנתארמלה או נתגרשה כדרך שבעל חוב נפרע ככל הכתוב בשטר מלוה כגון שכתוב בה כמו שאנו כותבין אחריות דנא קבלית עלאי. גובה את הכל. הבעל גובה מחמיו כל מה שכתוב בה: '''{{עוגן1|לכפול}}.''' מקום שנהגו לשום את מה שמכנסת לו כפליים בדמיו בשביל כבוד וכותבין גם בכתובה כפליים וכשהיא יוצאה אינה נפרעת אלא החצי: '''{{עוגן1|אינו}} גובה.''' החתן מחמיו אלא המחצה שכתוב בכתובה: '''{{עוגן1|אין}} אדם רשאי וכו'.''' מספר כתובה דרש הכי שכך כותב הוי לי לאנתו ואנא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס ליכי וכו' מדמתחיל בתנאי זה ש"מ דאי לאו דאית לי' למפרנסה אסור לישא אותה וה"ה חיה ועוף אסור ליקח אא"כ התקין להן מזונות: '''{{עוגן1|ה"ג}} לא ימשכנו יותר על חובו וכ"ה ביבמות.''' וה"פ לא ימשכן ע"י שליח ב"ד במשכון שהוא יתר על חובו: '''{{עוגן1|שכן}} הוא כותב לו תשלמת' וכו'.''' אם משיב לו העבוט לזמן מרובה שמין את המשכון וכותב לו בשטר זה יהי' לך כל תשלומין עלי ליפרע ממני דמי המשכון הזה מנכסים שיבואו לידי ונכסים דאקנה מהיום ואם יפרע יותר מחובו נמצא שהוא גובה שלא כדין: '''{{עוגן1|נכסי'}} שיש להן אחריות.''' מקרקעי: '''{{עוגן1|ושאין}} להן אחריות.''' מטלטלי: '''{{עוגן1|נפרעים}} מהן.''' מן היתומים: '''{{עוגן1|הבנים}} מוציאין מן הבנים.''' קטנים מן הגדולים לחלוק בשוה: '''{{עוגן1|והבנות}} מן הבנות.''' קטנות מן הגדולות אם אין שם אלא בנות והחזיקו גדולות בנכסים מוציאין מידם וחולקות בשוה והכא ליכא מזוני שאין הבנות נזונות מן הבנות לפי שכולן שוות בירושה: '''{{עוגן1|והבנות}} מן הבנים.''' למזונות ולפרנסה: '''{{עוגן1|ואין}} הבנות מוציאין מן הבנים.''' שאינן ניזונות מן המטלטלים: '''{{עוגן1|אמרין}} חזר בו רב הונא.''' והורה כשמואל: '''{{עוגן1|אמרין}} יאות.''' שפיר עביד דהדר ביה: '''{{עוגן1|כתובה}} מדבר תורה.''' דקסבר כתובת אשה דאורייתא ואפ"ה אינה נגבית ממטלטלין דמטלטלי דיתמי לא משעבדי לבעל חוב כ"ש מזון הבנות שאינו אלא מדרבנן שאינן ניזונין ממטלטלי: '''{{עוגן1|ופריך}} ודבריהן עוקרין ד"ת.''' בתמיה וכי יש יכולת ביד חכמים לעקור דבר מן התורה ולמה לא תגבה האשה כתובה ממטלטלי: '''{{עוגן1|אלא}} בכסף כתובת אמן פליגין.''' היינו כתובת בנין דכרין בה פליגי רב הונא ושמואל דקסבר שמואל אף הבנים אינן גובין כתובת בנין דכרין ממטלטלין ושתי תקנות הללו שתקנו חכמים בתנאי כתובה למדות זו מזו וכדדרש ראב"ע ורב הונא סובר דכתובת בנין דכרין נגבית ממטלטלין: '''{{עוגן1|ופריך}} ואפי' תימר.''' דפליגי בכתובת בנין דכרין נמי קשיא לרב הונא דהא תנן לקמן פרק מי שהיה נשוי דכתובת בנין דכרין אינה נגבית ממטלטלין אלא ממקרקעי אלא מחוורתא במזונות פליגי והדר ביה רב הונא. ותלש. פירות שנה זו: '''{{עוגן1|הרי}} זה זריז.''' מהיר לזכות בשלו טרם יפסיד שכל הפירות התלושים מן הקרקע הן שלו ביציאה כדתנן לקמן פ"ח ונשכר בזריזתו: '''{{עוגן1|אילו}} הן.''' כנכסי שבויין שאין מוציאין אותן מידו: '''{{עוגן1|נכסי}} נטושים.''' שהנכסים נטושים: '''{{עוגן1|הן}} שבויים הן נטושים.''' כלומר הנטושים כשבויים שאין מוציאין אותן מידו: '''{{עוגן1|רטושים}}.''' שהנכסים רטושים נעזבין מבעליהן: '''{{עוגן1|שבוי}} זה שיצא שלא לדעת.''' אלא בע"כ נשבה פתאום לפיכך אין מוציאין מידו דאמרי' אלו יצא לדעת היה מצוה לקרוב שירד לנכסיו וכן נטוש הוא היוצא בע"כ כדכתיב והשביעית תשמטנה ונטשתה: '''{{עוגן1|ה"ג}} רטוש זה שיצא לדעת וכ"ה בבבלי פ"ג דב"מ כדכתיב אם על בנים רוטשה.''' ושמואל דברי רשב"ג אתי לפרושי: '''{{עוגן1|ה"ג}} שעילה היה רוצה.''' כלומר עלילה היה רוצה להבריח קרובו מנכסיו שאלו היה רוצה שירד קרובו לנכסיו היה לו לצוות כן קודם יציאתו אלא ודאי לא ניחא ליה לפיכך מוציאין אותו מידו: '''{{עוגן1|המטלטלין}} אין בהן משום נכסי רטושין.''' ואין מוציאין אותן מיד הקרוב כיון שצריך להחזירם בעיניהו: ה"ג רבי יעקב בר אחא בשם רב יהודה קמה עומדת לקצור וגפנים עומדות לבצור כמטלטלין הן רב ששת שאל אילין דקליא וכו' וכן הוא ביבמות פרק ט"ו. וה"פ קמה עומדת לקצור וכו' הן כמטלטלין ואין בהן משום נכסי רטושין: '''{{עוגן1|אילין}} דקליא דבבל.''' אותן דקלים שבבבל שאינן צריכין להרכבה שיש דקלים זכרים ונקבות וצריך להרכיבן זכר בנקבה שיעשו פירות ויש דקלים שאינן צריכין להרכבה ומיבעיא ליה. מי לא מסתברא לעשותן כקמה עומדת לקצור וכו' כיון דהדרא בעיניה וממילא קא רבו ואינן עלולים להפסד או דלמא כיון שצריכין קצת השגחה מה שהן צריכין מוציאין אותן מיד הקרוב כשהן נכסי רטושין: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף