עריכת הדף "
קרבן העדה/יבמות/ח/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|ונשתייר}}.''' ואם נשתייר מהעטרה למעלה לצד הגוף אפי' כחוט השערה כשר שאין גיד אלא מהעטרה ולמעלה לצד הגוף: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|פצוע}}.''' אלו כתיב פצוע ולא כתיב דכא ה"א אפי' נפצע עינו או אחד משאר אבריו: ת"ל שפכה: שיהא הפצע סמוך למקום ששופך וכרות שפכה היינו הגיד ששופך ופצוע היינו הבצים: '''{{עוגן1|אם}} פצוע שבצד שפכה.''' כלומר אף מכאן אין ראיה די"ל פצוע הוא העין וכרות שפכה היינו סמוך למקום ששופך והיינו החוטם: '''{{עוגן1|ת"ל}} דכא.''' דבר שנידוך תמיד והן הביצים שמונחים בין עקיביו של אדם ונידוכים: '''{{עוגן1|אין}} לך נמוך באדם וכו'.''' מפרש דכא לשון שפלות כמו דך נכלם: '''{{עוגן1|ויאות}}.''' שפיר שמעינן דפצוע דכא הוא באותו מקום: '''{{עוגן1|שבכולן}}.''' כל הכתובים בפ' שאסורין לבא בקהל כגון עמון ומואב מצרי ואדומי וממזר כתיב דורות עד דור עשירי ודור שלישי: '''{{עוגן1|חוץ}} מזה.''' שאין כתיב בו דורות לפי שאינו מוליד: '''{{עוגן1|ולא}} סוף דבר.''' ולאו דוקא נפצעו כמו פצע שהוא ע"י מכת חרב וסכין: '''{{עוגן1|נימוקה}}.''' מחמת מכה והקטינה מאיליה: '''{{עוגן1|אפי'}} חסרה.''' כל שהוא: '''{{עוגן1|בכרם}}.''' שהיו יושבין שורות ככרם הנטוע שורות שורות: '''{{עוגן1|והוא}}.''' כסריס חמה דתנן לקמן דכשר דלא אסרה תורה אלא פצוע ודך וכרות: ה"ג הל' כר"י בן ריב"ב: '''{{עוגן1|ולית}}.''' ואין אני יודע ממי שמעתי דהלכה כר' ישמעאל בנו של ריב"ב: '''{{עוגן1|לא}} היה ר"י שמע.''' דבר זה מאדם קטן אלא מגברא רבא שמיע ליה ומנו רב הונא כדמסיק וראוי לסמוך עליו: '''{{עוגן1|דו}} סבר.''' דהוא שמואל סובר כר"י בנו של ריב"ב ומכאן שמע ר' יוסי דהלכה כר"י: '''{{עוגן1|ובלבד}} של ימין.''' תהא קיימת ושל שמאל חסרה אבל איפכא אף ר' ישמעאל מודה דפסול ויש גורסין ובלבד שנטילה כולה כשהיא שלימה אבל נפצעה אפי' אחת פסול דגרע מניטל: '''{{עוגן1|אתא}} עובדא.''' מעשה בא לפני רבי אימי באשה ששאלה אם מותרת לבעל ביצה אחת א"ל אין בתי דאת מותרת להנשא לו כר"י בנו של ריב"ב אבל הוי יודע שאינו מוליד: '''{{עוגן1|והוה}} ר"ז.''' משבח לר' אימי שהוא מסיק דבר על בוריו שהבין הא דאמר ר"י והוא סריס חמה כוונתו שאינו מוליד וכשר כסריס חמה: '''{{עוגן1|בידי}} שמים.''' ע"י רעמים או ברד או ממעי אמו: '''{{עוגן1|לא}} יבא ממזר לא יבא פצוע דכא.''' מדסמיך ליה קדריש א"נ בגז"ש דלא יבא יליף וכן נראה מדמייתי לא יבא ממזר תחלה אע"ג דכתיב בתורה בתר לא יבא פצוע דכא ללמד דלאו מסמוכים דריש אלא בגז"ש: '''{{עוגן1|לא}} יבא פצוע דכא.''' סתמא כתיב משמע לעולם בכל ענין אסור: '''{{עוגן1|עוד}} הוא יליף וכו'.''' אף מ"ד בידי שמים פסול יליף ליה מלא יבא ממזר: '''{{עוגן1|ופריך}} וממזר בידי שמים הוא.''' בתמיה הלא ע"י שהזנו בני אדם בא פסולו: ומשני יצירתו של ממזר בידי שמים הוא: '''{{עוגן1|הוון}} בעי מימר.''' סברוהו למימר: '''{{עוגן1|בידי}} שמים כשר.''' אתיא כר"י בנו של ריב"ב דסברי דאינו מכשיר אלא בידי שמים אבל בידי אדם מודה ר"י דפסול: '''{{עוגן1|כולא}} דרבנן.''' הנך תרי ברייתות כרבנן אתיין ותרווייהו סברי בידי שמים כשר והא דתני בחדא בידי שמים פסול היינו דע"י שמים בא שנפצע ע"י אדם כגון שעלה לו חטטין בבציו וכשהוא מחכך נימס כיון שתחלתו ע"י חולי שהוא בידי שמים קורא לה הך תנא בידי שמים אבל רבי ישמעאל אפילו בידי אדם מכשיר: '''{{עוגן1|בעטרה}} העליונה.''' כלפי ראשה לצד גופו נשתייר מלא החוט על פני רוב הקיפה אבל אם נחתך כלפי הגוף ונשתייר מלא החוט מן העטרה על פני היקף כל הגיד בצדה כלפי קרקע פסול: '''{{עוגן1|בעטרה}} התחתונה.''' אפילו כלפי קרקע כשר ל"א בעטרה העליונה היינו כלפי קרקע ובעטרה התחתונה היינו כלפי הגוף: '''{{עוגן1|כמרזב}}.''' שנחקק כסילון ויש לו דפנות משני צדדים והחקק באמצע כמין סינור: '''{{עוגן1|כקולמוס}}.''' כחיתוך קולמוס שמתתכין את חודו באלכסון לכתוב בה: '''{{עוגן1|כקולמוס}} הפוך.''' שהחוד הוא כלפי מטה: '''{{עוגן1|ניקב}} בו נקב מבפנים.''' ברייתא היא ומפרש לה בסמוך: '''{{עוגן1|מן}} העטרה ולפנים.''' כלפי הגוף פסול: '''{{עוגן1|מפני}} שהוא שופך.''' שהזרע אינו נמשך מן הגוף בקילוח שמחמימות התאוה יוצא דרך הנקב ואינו יורה כחץ וקיי"ל זרע שאינו יורה כחץ בשעת יציאתו אינו מזריע: '''{{עוגן1|אין}} בין.''' נקב של פצוע דכא דהיינו נקב בגיד או נקב בביצים אלא משום הלכות הרופאין כלומר לכך נקב בגיד כשר שיש לו רפואה ושבבצים אין לו רפואה: '''{{עוגן1|כיצד}} הוא עושה.''' לרפאות פצוע דכא: '''{{עוגן1|מביא}} נימולין.''' סכינים קטנים כמין איזמלין ומושך עור הגיד כדי שיסתום הנקב וקוצץ העור שנכפלה ל"א מביא נמלים חיים ומניח ראשן על הנקב וע"י נשיכתן נדבק ראשן בנקב וחותכין הראש הנדבק וכל זמן שראש הנמלה בלה בשרו עולה ומתתבר וכן עיקר וכעין רפואה זו אמרי בבבלי בסוגיין: '''{{עוגן1|לא}} שנו.''' אמתני' קאי דתנן פצוע דכא מותר בגיורת וקאמר ריב"ל לא שנו אלא ישראל אבל כהן פצוע דכא לא בדא אינו בכלל הזה אלא בקדושתיה קאי ואסור בגיורת ומשוחררת: '''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' קידושין פרק עשרה יוחסין: '''{{עוגן1|ה"ג}} כל האסורין לבא בקהל מותרין לבא זה בזה.''' וה"פ ממזרי ושתוקי אע"ג שזה ודאי פסול וזה ספק אפ"ה מותר בו דכתיב בקהל יתירא ודרשינן בקהל ודאי לא יבא אבל בקהל ספק יבא: '''{{עוגן1|ר"י}} אוסר.''' בסמוך מפרש טעמו: '''{{עוגן1|כללא}}.''' כל דתנן במתני' אתי לרבויי פצוע דכא ישראל הואיל והוא אסור לבא בקהל מותר בממזרת: '''{{עוגן1|בלבד}} פסול משפחה.''' הא דתנן שמותרין לבוא זה בזה דוקא הנך שאסורין לבוא בקהל מחמת פסול משפחה דאית בהו כגון ממזר ועמוני אבל פסולי גוף כגון פצוע דכא וכרות שפכה אסורין בממזרת ופליג אדר' ירמיה: '''{{עוגן1|חיילי'}} דרבי יוסי.''' כחו וראייתו דר"י מהא דאר"ח וכו': '''{{עוגן1|אבל}} פצוע דכא כהן.''' אסור בממזרת: '''{{עוגן1|כמה}} דאת אמר תמן.''' כמו דאריב"ל כאן כיון שהוא ודאי כהן אע"פ שפסול בגופו בקדושתיה קאי ואסור בגיורת שהיא זונה אף הכא ישראל ודאי הוא בקדושתיה קאי ואסור בממזרת: '''{{עוגן1|ע"ד}} דר"י.''' דאוסר גר בממזרת מיבעיא לן אם הוא אוסר אף ממזר בממזרת מי אמרי' טעמא דר"י משום דקהל גרים איקרי קהל ומותר בממזרת או דלמא טעמו שלא יתרבו ממזרים בישראל ואפי' בממזרת אסור: '''{{עוגן1|כדי}} שיתכלו ממזרים מן העולם.''' שגם בניו ממזרים עד סוף כל הדורות דבממזר הולכין אחר הפגום כדתנן ס"פ האומר: '''{{עוגן1|ודכוותה}}.''' מיבעיא לן לר"י דאוסר גר בממזרת משום דקסבר קהל גרים איקרי קהל מי אוסר גר עמוני בעמונית או לא: '''{{עוגן1|על}} דרבנין.''' לר"י ולרשב"ל דאמרי בסמוך קסבר ר' יהודה ממזר אסור בממזרת: '''{{עוגן1|נצרכה}}.''' בתמיה הא ודאי לדבריהם מותר בעמונית דאל"כ אתה אוסר גר עמוני מלישא אשה א"נ לדידהו קשיא וכי גר עמוני לא ישא אשה: '''{{עוגן1|דאין}} יסבור ר"י גרין.''' אפילו בפסולין כגון גר עמוני נמי בכלל קהל ה' הוא נגד פסולין אחרים גר עמוני לא ישא אשה דבת ישראל ודאי אינו נושא שהיא קהל ה' אצלו וה"ה גיורת לר"י: '''{{עוגן1|לישא}}.''' גיורת עמונית אינו יכול שהיא מותרת לבא בקהל והויא לה קהל ה' אצלו: '''{{עוגן1|לישא}} מצרית אינו יכול.''' שהוא קהל ה' אצלה. אבל למ"ד גר מותר בממזרת שפיר מיבעיא לן דאיכא למימר גר עמוני ישא ממזרת: '''{{עוגן1|משחררין}} לו שפחה.''' ונושאה ואסור בעמונית שהיא קהל ה' אצלו ואסור בממזרת כדי שיתכלו ממזרים מישראל והאשה אשר כשרה היא לו שפחה משוחררת דאינה בכלל קהל ה': '''{{עוגן1|ודכוותה}}.''' מיבעיא לן אם גר מצרי מותר בגיורת מצרית דשניהם אסורים לבא בקהל ואין בהם איסור דלא יבא או דלמא כיון שהם בכלל האסורין לבא בקהל אוסר ר"י לישנא אחרינא מיבעיא ליה מי סובר ר"י כר"ש בסיפא דמתני' דאף במצרי נקבות מותרות מיד: '''{{עוגן1|ואני}} משיאו לגיורת מצרית ראשונה.''' דקסבר הולד בתר האב שדינן ליה א"נ ס"ל כר"ש נקבות מצרית מותרות מיד: '''{{עוגן1|אלא}} אף אתה השיא לבנך בת מצרית שנייה.''' דתנן הלך אחר הפסולים ונקבות מצרית אסורות עד ג' דורות: '''{{עוגן1|כדי}} שיהיו ג' דורות.''' מן האב ומן האם ש"מ דמצרי מותר במצרית: '''{{עוגן1|הלכה}} כר' לעזר.''' דמתני' פ' י' יוחסין דאמר ודאי בודאן מותרין וודאן בספיקן וספיקן בודאן וספיקן בספיקן אסור: '''{{עוגן1|דברי}} חכמים.''' מ"ט דחכמים דפליגי אר' לעזר ומתירין ספק איסורא דאורייתא: '''{{עוגן1|לא}} יבא ממזר בקהל ה'.''' מיותר ללמד בקהל ודאי הוא דלא יבא אבל בקהל ספק כגון שתוקי יבא: '''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' לעיל פ' החולץ: '''{{עוגן1|ספק}} וכו'.''' הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת ספק בן ט' והוולד מן הראשון שמת וספק אם הולד בן שבע והוא מן היבם: '''{{עוגן1|יוציא}} מספק.''' והוולד כשר ממה נפשך: '''{{עוגן1|וחייבין}} באשם תלוי.''' שמא בעל אשת אח שלא במקום מצוה: '''{{עוגן1|תני}} הראשון.''' אם לא הוציא היבם את היבמה וילדה לו בנים הולד הנולד לו ראשון והוא הספק דתנן במתני' כשר להיות כה"ג. דממ"נ כשר הוא: '''{{עוגן1|והשני}}.''' שנולד מהיבם והיבמה לאחר מכאן: '''{{עוגן1|ממזר}} בספק.''' שאם היה הראשון בן המת הרי היבמה אסורה ליבם באיסור אשת אח שיש לו בנים שהוא בכרת והולד השני ודאי ממזר ואם היה הראשון בן היבם ולד השני כשר שהרי יבמתו היה: '''{{עוגן1|אין}} ממזר בספק.''' דספק ממזר מותר לבא בקהל דדוקא ממזר ודאי הוא דבלא יבא אבל ספק יבא כדאמרינן בסמוך לרבנן: '''{{עוגן1|מודה}} ראב"י בספק כותים ובספק חללים.''' דאסורין לבא בקהל וכ"ש דפסולים לכהונה דדוקא ממזר דרבייא קרא דאייתר לן חד קהל להתיר ספק ממזר אבל כותי וחללי לא: '''{{עוגן1|ופריך}} כההוא דתנינן תמן.''' ריש פ"ד דקידושין: '''{{עוגן1|עשרה}} יוחסין עלו מבבל.''' כהנים וכו' ממזרים שתוקי ואסופי וכותי מותרין לבא זה בזה ש"מ דספק ממזר מותר בודאי ממזרת ויש ממזר מספק: ומשני ע"ד דראב"י שמנה יוחסין הן דשתוקי ואסופי מותרין לבא בקהל דספיקות הן: '''{{עוגן1|ע"ד}} דר"ג ור"ל.''' דתנן פ"ק דכתובות ר"ג ור"ל אומרים נאמנת האשה לומר לכשר נבעלתי אין כאן אלא תשעה שתוקי כשר שהרי אמו נאמנת: '''{{עוגן1|מתני'}}.''' רפ"י יוחסין דתנן גר מותר בממזרת דלא כר"י: '''{{עוגן1|ארבע}} קהילות אינון.''' ארבע פעמיס כתיב קהל בפסולי יוחסין לא יבא ממזר בקהל ה' עד דור עשירי לא יבא לו בקהל לא יבא עמוני ומואבי בקהל לא יבא להם בקהל וה"מ למכתבינהו כולהו בחד קהל לא יבא ממזר ועמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי לא יבא להם עד עולם אלא ללמד ארבע קהלי נינהו ואי לא כתיב אלא חדא ה"א בקהל כהנים הוא דלא יבא: '''{{עוגן1|קהל}} גרים.''' וכיון דגרי' קהל נקראו אף גר אסור בממזרת ודלא כמתני' מתיבין. מקשים על ר"י הא כתיב לא יבא פצוע דכא וכו' בקהל ה' הרי חמשה קהל הן: '''{{עוגן1|ומשני}} פסולי גוף אינון.''' פצוע דכא וכרות שפכה הן פסולי גוף ולא קחשיב אלא קהל דכתיב בפסולי יוחסין: '''{{עוגן1|ופריך}} והכתיב.''' גבי מצרי ואדומי בנים וכו' יבא להם בקהל ה' הרי פסולי יוחסין חמשה הוויין: '''{{עוגן1|ומשני}} בעשה אינון.''' ולא קחשיב אלא הנך דכתיבי בלאוין: '''{{עוגן1|שלשה}} קהלות הן.''' דפסולי יוחסין ארבע הן ולא קחשיב אלא הנך שהן בלא יבא לאפוקי קהל דמצרי ואדומי וחד לגופי' ותלתא לדרשא כהנים לוים וישראלים וקהל גרים לא איקרי קהל: '''{{עוגן1|דלמה}}.''' מעשה בר"ה הגדול ור"י הנשיא יושבין ורץ ר' יוחנן ולחיש לר"ה באזנו פצוע דכא כהן מהו שישא בת גרים ויאכילנה בתרומה: '''{{עוגן1|א"ל}}.''' ר"י הנשיא לר"ה מה אמר לך ר"י: '''{{עוגן1|א"ל}}.''' ר"ה אמר דבר שגם ת"ח ובן ת"ח אינו יכול להשיב תשובה על בעייתו: '''{{עוגן1|לא}} א"ל גיורת.''' לא שאל מהו שישא גיורת להאכילה בתרומה שגיורת עצמה כזונה היא אצלו דגיורת פסולה לכהונה וכזונה דמיא: '''{{עוגן1|ולא}}.''' שאל על בת ישראל כשרה שודאי אינו מאכילה בתרומה שנעשית חללה בביאתו וחללה אסורה בתרומה: '''{{עוגן1|לא}} א"ל.''' לא שאלני אלא על בת גרים אם מתחללת בביאתו או לא: '''{{עוגן1|ופריך}} ובת גרים לאו כישראלית היא.''' בתמיה ופשיטא דמשויא לה חללה: '''{{עוגן1|ומשני}} פתר לה כר"י וכו'.''' וקמיבעיא ליה אליבא דר"י מי אמרינן אע"ג דס"ל דבת גר זכר אסורה לכהן כבת חלל זכר מ"מ לאו זונה היא ואיהי נמי אינה מחוללת דהא בלא"ה אסורה לכהן או דלמא הא מיהת לכהן כשר אסורה אף לכהן פצוע דכא אסורה: '''{{עוגן1|והוליד}} בת בת הבת מהו.''' אבתו לא קמיבעי' ליה דהא תנן במתני' בקידושין פ"י יוחסין בת חלל זכר פסולה לכהונה אלא אם נשא ישראל בת חלל זכר והוליד ממנה בת מיבעי' לן אם כשרה לכהן או לא: '''{{עוגן1|חד}} אמר כשרה.''' דכתיב לא יטמא בעל בעמיו וכתיב לא יחלל זרעו בעמיו מה לענין טומאה זכרים ולא נקבות אף לענין פסול זכרים ולא נקבות מיהו מדכתיב זרעו ולא כתיב בנו שמעי' דנקבות פסולות וגז"ש אהני לבת בתו דכשרה וכן א"ר יוחנן שם בקידושין: '''{{עוגן1|וחד}} אמר פסולה.''' דזרעו דמרבינן נקבות לפסול אפי' זרע זרעה משמע וגז"ש איצטרך לחללה מכנה כלומר ממכונה שהיא עצמה נעשית חללה ע"י ביאת איסור אבל מעיקרא היתה לה שעת הכושר אם נשאת לישראל בתה כשרה אבל בת חלל שלא היה לה שעת הכושר מעולם אף בתה פסולה לכהונה והיינו כדאמר רב שם: '''{{עוגן1|ה"ג}} בת חלל זכר פסולה לעולם וחללה מכנה אינה פסולה משום מה את פוסלה וכ"ה בקידושין.''' וה"פ דהקשה למ"ד פסולה ממתני' דקידושין דתנן בת חלל זכר פסולה לכהונה משמע דוקא בתו אבל בת הבת כשרה לכהונה ושנייא ליה וחללה מכנה וכו' כלומר לא תידוק הא בת הבת כשרה אלא דוק מינה דוקא בת חלל עצמו שלא היה לה שעת הכושר פסולה אבל בת חללה ממכונה שנעשי' חללה ע"י ביאת איסורי כהונה וילדה אח"כ בת מישראל כשרה לפי שהיה לאמה שעת הכושר ומשום מה תהי' הבת פסולה הלא לא היה יצירתה בעבירה שחללה מותרת לישראל גם לאמה היה חזקת כשרות אבל בת בת חלל זכר שלא היה לאמה שעת הכושר אף בתה פסולה: ה"ג מעשה במשפחה אחת בדרום: '''{{עוגן1|ערער}}.''' לפסלה מכהונה: '''{{עוגן1|פחות}} מבת ג' שנים ויום א'.''' וניסת לכהן ובני המשפחה בני בניה היו: '''{{עוגן1|והכשירה}}.''' לאותה משפחה לכהונה: '''{{עוגן1|כר"ש}} הכשירה.''' דאר"ש גיורת פחותה מבת ג' שנים ויום אחד כשרה לכהונה: '''{{עוגן1|ד"ה}} היא.''' כדברי הכל הכשירה דאף רבנן דר"ש מודי' דמשפחה זו כשרה כדמסיק: ה"ג כהדא דאר"ז וכו': '''{{עוגן1|וולד}} בוגרת.''' כה"ג שנשא בוגרת והולידה בת כשרה לכהונה: '''{{עוגן1|עשה}} היא.''' ואין חלל אלא מחייבי לאוין לא מחייבי עשה: '''{{עוגן1|ה"ג}} ודכוותה כי אם בתולה מזרע בית ישראל ולא גיורת וכו' עשה היא.''' וה"פ מהאי קרא כי אם בתולה וכו' ממעטינן בקידושין פ"י יוחסין לכולהו תנאי דגיור' פסולה לכהונה שמעינן דכהן שנשא גיורת עובר בעשה הלכך בניה כשרים: '''{{עוגן1|הרי}} דור שני של מצרי.''' שאינו אלא עשה דור שלישי דוקא אבל לא שני ולאו הבא מכלל עשה עשה ואפ"ה אם ניסת בניה חללים: '''{{עוגן1|לא}} דומה.''' אינו דומה עשה השוה בכל ישראל כגון מצרית שנייה שאסורה גם לישראל חמיר איסורא הלכך אם ניסת לכהן בניה חללים א"נ בניה מישראל פסולות לכהונה משא"כ עשה שאינה נוהגת אלא בכהנים קיל ואין בניה חללים: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף