עריכת הדף "פני משה/שבת/ו/ד" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|לא}} יצא האיש וכו'.''' תריס הוא מגן אלה הוא עשוי כמין דקר שנועצין אותו בארץ ויוצאין בו גם כן למלחמה ורומח הוא של ברזל ותקוע בעץ וכל אלו אינן דרך מלבוש לפיכך אם יצא חייב חטאת אבל שריון וקסדא ומגפיים דלעיל בהלכה ב' פטור משום דדרך מלבוש הן:

'''{{עוגן1|ר"א}} אומר תכשיטין הן לו ואינו חייב חטאת עליהן.''' שנא' וכתתו חרבותם לאתים וגו'. ואם הן כתכשיטין מפני מה יבטלו לעתיד:

'''{{עוגן1|בירית}}.''' זו שעשויה כמין אצעדה ומדבקת אותה סביב שוקה מזה ומזה ומטילין כבלים ביניהם והן תלויין בהבירית והכבלים עשויין לאלו הבתולות שפסיעותיהן גסות כדי שיתקצרו ולא יהיו נושרות בתוליהן ולפיכך הבירית היא טהורה שהיא תשמיש לכבלים ולאו כלי היא בפ"ע ויוצאין בה בשבת דלא חיישינן שמא תפול ותביא אותה בידה מפני שהוא דבוקה לבשר אבל הכבלים כלים הוי וטמאין ואין יוצאין בהן בשבת דשמא יפלו מן הבירית ותביא אותן בידה בר"ה:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|כתיב}} וחמישים וגו'.''' איידי דאיירי במתני' בכלי מלחמה מייתי לה הכא ודריש בחמשה עשר כלי זיין מדכתיב וחמושים דחמושים הוה משמע תרי פעמים חמשה דמיעוט חמשים שנים בחמשה ומדכתיב וחמושים להביא עוד פעם אחד חמשה:

'''{{עוגן1|ואיזו}} היא האלה.''' וקאמר דפשטינן לה מן מה דתני וכו' לעיל בפ"ק דמעשרות בהלכה ו' מאימתי תורמין את הגורן משתיעקר האלה ש"מ דאלה כמין דיקרן הוא ותוחבין אותו בקרקע לעשות הגורן סביבותיו וכשעוקרין אותו עושין כרי מן הגורן והוקבע למעשרות:

'''{{עוגן1|חגור}} חרבך וגו'.''' אלמא דלהדר הוא עשוי:

לאתים כמו לאטין שהן ברזלין ארוכין שקוצרין בהן מרחוק:

למזמרות למיגזיין וכך תרגומו שהן הברזל הקצר שתופסין אותו ביד לקצור דבר הקרוב לו:

'''{{עוגן1|יחידית}}.''' על שוק אחד וכבלים בזמן שהבירית על שתי שוקיה והשלשלת בינתיים:

'''{{עוגן1|בירית}} זו אצעדה וכו' כרופסלה.''' כך היא נקראת לאצעדה שבשוק:

'''{{עוגן1|טירייא}}.''' שנותנין על היד כמה דאת אמר וכו':

'''{{עוגן1|עזקייא}} קדשייא.''' תרגום שלהן:

'''{{עוגן1|קורדיקייא}}.''' המנעלים והיו מטילין שמן אפרסמון בהן וכשהיו יוצאות היו מתיזין במקום שהיו רואין בחורים להכניס יצה"ר בהן כמה דאת אמר וברגליהם תמכסנה לשון ארס כארס נחש בכעוס:

'''{{עוגן1|שלטוניה}}.''' מה שמשימין על ראשיהן והוא כמין ציור על השבכה כמה דאת אמר וכו' בפכ"ח דכלים:

'''{{עוגן1|עונקייה}}.''' שעל הצואר:

'''{{עוגן1|השירות}}.''' והן שעושין כעין נטיפות על בגדי שיראין:

'''{{עוגן1|בלנדייא}}.''' שמשימין למעלה על בגדיהן:

'''{{עוגן1|תפארתם}} כלילייא וכו'.''' וכן מפרש לכוליה דקרא ורובן מן התרגום ויש שהוא כך בלשון יונית ובלע"ז אחר:

'''{{עוגן1|קולכין}} ומעפרן.''' הוזכרו במשנה בפכ"ט דכלים והקילקין וכו' והן כמין אריג וטיני סודרין:

'''{{עוגן1|סבניין}} רברבן.''' סדינים הגדולים ומצויירין:

'''{{עוגן1|זינרין}} וכו'.''' מיני ציורין על הבגדי פשתן:

'''{{עוגן1|אולרייא}}.''' מצנפת שעל הראש:

'''{{עוגן1|הרדידים}}.''' נקראין ליסוטא והן ממיני תכשיטין שלפניה:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>