עריכת הדף "
פני משה/שבת/ה/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|במה}} בהמה יוצאה.''' לפי שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת ומידי דאורח' בהכי ומינטרא ביה לא הוי משאוי ושרי אבל מידי דלא מינטרא ביה הוי משאוי וכן מידי דנטירתא יתירתא היא שאינה צריכה אלא לשמירה פחותה מזו מסקינן דנמי הוי משאוי ואסור: '''{{עוגן1|יוצא}} הגמל באפסר.''' קבישטר"א בלע"ז: '''{{עוגן1|והאנקה}}.''' מין ממיני הגמלים ויש פותרין גמלא נקבה כשהיא לבנה והיא חזקה ביותר וצריכה שמירה מעולה: '''{{עוגן1|בחטם}}.''' זממא דפרזלא. יש שנוקבין את חוטמו ומכניסין בתוכו כמין טבעת ויש שעושין כמין טס של ברזל וקושרין אותו על הלחיים: '''{{עוגן1|והלובדקם}}.''' הוא לובדיקום חמור הבא ממדינת לוב כמו הכושים והלובים בד"ה. ומין חמורים של אלו אינן למודים: '''{{עוגן1|בפרומביא}}.''' הוא רסן של ברזל: '''{{עוגן1|בשיר}}.''' שעושין כמין אצעדה סביב צוארו וטבעת קבוע בה ומכניסין בו רצועה או חבל ומושכין אותו. והרמב"ם קורא לשיר מתג והוא רסן אבל אינו של ברזל: '''{{עוגן1|וכל}} בעלי השיר.''' שדרכן לצאת בחול בשיר יוצאין בשבת בשיר וכן נמשכין הן בשבת בשיר: '''{{עוגן1|ומזין}} עליהן וטובלין במקומן.''' כמו שהם בצואר הבהמה וא"צ להסירן בשעת הזאה וכן בטבילה אלא שמכניסין את הבהמה במים להטביל את השיר. והאי שיר בר קבולי טומאה הוא דאע"ג דכלי בהמה אינן מקבלין טומאה זה שהוא עשוי לצורך האדם להמשיך בו את הבהמה מקבל הוא טומאה דכתשמיש אדם הוא: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|תני}}.''' בתוספתא ריש פ"ה והתם גריס והלובדים והגמל: '''{{עוגן1|וסימנא}}.''' לנוסחא זו כמ"ש בזכריה וכן תהיה וגו': '''{{עוגן1|ליבדקס}} וכו'.''' גרסי' להא לעיל בפ"ח דכלאים בהלכה ד': '''{{עוגן1|על}} שם.''' הפסוק ביחזקאל לובים וגו' ולובים על מצרים נאמר: '''{{עוגן1|חמור}} סלק.''' חמור הבא מארץ אשור כדאמרי' בפ"ק דיומא אשור זו סילק: '''{{עוגן1|גרים}} הבאים מלובי.''' מהו שחוששין להם שהם ממצרים ולהמתין להם שלשה דורות עד שיבאו בקהל: '''{{עוגן1|א"ר}} יונה בן צרדא.''' דפשיטא דלוב מצרים הוא שהרי אנו רואין לזה פול המצרי כשהוא לח קורין אותו לובי וכשנתייבש קורין אותו פול מצרי א"כ היא לוב הוא מצרים וצריך להמתין ג' דורות: '''{{עוגן1|הלכה}} כדברי התלמוד.''' התם בכלאים שייכא ואגב גררא נסבה הכא דהתם תני במתני' ר' יהודה אומר כל הנולדים מן הסוס וכו'. וקורא אותו תלמיד שרבים חולקין עליו ובכללם גם ר"ע רבו דברי חכמים. אבל לדברי חכמים כל מין פרדות אחד ומותרין זה עם זה: '''{{עוגן1|כמה}} דתימר לענין איסור וכו'.''' כלו' דמדייק בלשון מיותר דתני במתני' והסוס בשיר וכל בעלי השיר יוצאין בשיר לא ה"ל למיתני אלא וכל בעלי השיר יוצאין בשיר וממילא הסוס בכלל הלכך קאמר שכן דרך התנא לשנות ונקט אחד והדר תני וכן כל כיוצא בו. וכמה דתימר לקמן במתני' לענין איסור דקתני לא יצא הגמל במטולטלת לא עקוד ולא רגול וכן שאר כל הבהמה וה"נ הוה מצי למיתני כל הבהמה לא תצא וכו' והגמל בכלל אלא שכך דרך התנא לשנות וה"ה הכא לענין היתר דכן הוא שונה הסוס בשיר וכל בעלי השיר יוצאין בשיר: '''{{עוגן1|ולא}} כן תני וכו'.''' אהא דקתני ומזין וטובלין פריך וכי בני קבולי טומאה נינהו ולא כן תנינן בריש פי"ב דכלים טבעת אדם טמאה דאיתרבו תכשיטי אדם לטומאה כדכתיב בכלי מדין אצעדה וצמיד וטבעת וכו' וטבעת בהמה וכלים ושאר כל הטבעות טהורות: '''{{עוגן1|תיפתר}} בעשויין להנותן.''' דמיירי שעשוין בתחלה לנוי האדם ואחר כך חשב אותו לבהמה דמקבלת טומאה וצריך לטהרו מטומאתו: '''{{עוגן1|ואינו}} עושה חריץ.''' אנמשכין בשיר הוא דפריך דדרך השיר להעשות טבעות טבעות וכל אחת קבוע' בחברתה ומכיון שהוא ארוך שהרי עשוי למשוך בו הבהמה נגרר הוא על הארץ הלכך מדייק הרי כשמושך בו וכי אינו עושה חריץ על הקרקע במשיכתו: '''{{עוגן1|אלא}} כר"ש.''' דמתיר בדבר שאינו מתכוין כדתני בתוספתא סוף פ"ב דביצה לא יגרר אדם וכו': '''{{עוגן1|אמר}} ר' חיננא.''' דלא צריכין לאוקמי כר"ש דוקא משום דבכה"ג דתלוי בצואר בהמה כ"ע מודו דמותר כהדא דתני בתוספתא דעירובין פ"ח דלת שהיא תלויה ונגררת על הארץ וכן מחצלת וכן קנקילין והוא כלי מנוקב שמשימין תחתיו אש וגפרית לעשן הבגדים אשר עליו כהאי דתנן בסוף פ"ב דכלים קנקילין שיש בה בית קבלת כסות טמאה והעשויה ככוורת טהורה וכשהיא מפולשת ככוורת תולין אותה ונגררת על הארץ מותר לפתוח ולנעול בהן בשבת וכו' ותני בהדיא כן במחצלת שהיא קשורה ותלויה בעמוד פותח ונועל כדרכו ואינו חושש וד"ה היא: '''{{עוגן1|ומזין}} וכו' תמן תנינן.''' לקמן בריש הפרק: '''{{עוגן1|לא}} תצא אשה בחיטי צמר וכי' ולא תטבול בהן עד שתרפם משום חציצה והכא הוא אמר הכין.''' בתמיה דטובלין במקימן והא הוי חציצה: '''{{עוגן1|כאן}}.''' במתני' ברפים הן שאין הטבעות קבועים בחוזק אלא שהן רפין ויש ריוח ביניהן וכאן בפרק דלקמן באפוצים ודחוקים החוטין בצואר האשה והלכך לא תטבול בהן עד שתרפם: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף