עריכת הדף "
פני משה/קידושין/ד/ו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|בת}} חלל זכר פסולה לכהונה לעולם.''' בת בנו או בת בן בנו עד סוף כל הדורות אבל בת בתו מישראל כשרה לכהונה דבת חללה עצמה מישראל כשרה לכהונה: '''{{עוגן1|בת}} גר זכר.''' אפי' מישראלי' פסולה לכהונה כבת חלל זכר: '''{{עוגן1|רבי}} אליעזר בן יעקב כו'.''' בגמ' מפרש טעם פלוגתייהו ומסקינן שהבא לימלך מורין לו כרבי אליעזר בן יעקב שלא ישא כהן בת גר וגיורת אבל אם נשא הלכה כרבי יוסי ואין מוציאין אותה מידו וזרעו ממנה כשר: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|בת}} בת בת לעולם.''' כלומר דרב מפרש הא דקתני בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם לאו דבעינן שתהא מזכר בן זכר עד סוף העולם אלא כיון דבת ראשונה נולדה מחלל זכר פסולה היא ובתה ובת בתה לעולם והיינו דקאמר בת זו שנולדה מן החלל בת בת שנולדה ממנה ואפילו היה בעלה ישראל פסולה עד סוף כל הדורות: '''{{עוגן1|רבי}} יוחנן.''' קסבר לא יחלל זרעו בעמיו כתיב מה בעמיו שנאמר להלן לא יטמא בעל בעמיו זכרים אסורין ונקבות מותרות שלא הוזהרו נקבות על הטומאה אף בעמיו שנאמר כאן דוקא הנולדו מן הזכרים אסורין אבל הנולדים מן הנקבות מותרות כדמפרש ואזיל: '''{{עוגן1|מה}} נפק מביניהון.''' במאי פליגי כהן שבא על הגרושה והוליד בן והרי הוא חלל והלך הבן והוליד בן ובת והרי הן מחלל זכר: '''{{עוגן1|על}} דעתיה דרב בן ובת בן.''' הבן הזה שנולד מהחלל ובתו שלו וכן בת בת גרסינן וכן הבת שנולד מאותה הבת שהיא מחלל זכר אסורה ואע"פ שאביה היה ישראל מכיון שהבת ראשונה מחלל זכר נולדה: '''{{עוגן1|על}} דעתיה דרבי יוחנן בת בן אסורה.''' שהיא מזכר בן זכר אבל בת הבת ואבי' היה ישראל מותרת דס"ל לר' יוחנן לעולם אינה אסורה עד שתהא מזכר בן זכר שנולדו מהחלל עד סוף כל הדורות דבהא בת אחרון פסולה כבת הראשון אבל בת בתו מישראל כשרה דלא חמירא מבת חללה עצמה שנולדה מן ישראל דכשרה לכהונה כדפרישית במתני': '''{{עוגן1|מתני'}} פליגא על רב.''' דקתני בת חללה מישראל כשרה לכהונה ובת חלל נמי בכלל דכשנשאת לישראל בתה כשרה לכהונה: '''{{עוגן1|פתר}} לה חללה מכהונה גרסי'.''' כלומר דבחללה עצמה שנתחללה בביאתה מן הכהונה מיירי כגון כהן שבא על הגרושה ואם נולדה לו אח"כ בת מישראל כשרה לכהונה אבל בת חלל בתה פסולה לעולם וטעמא דהתם החללה עצמה מטיפה כשירה נולדה אלא שנתחללה בביאתה והלכך בתה מישראל כשרה דבני ישראל מקוה טהרה לחללות אבל זו שנולדה מטיפה פסולה אפי' בתה מישראל פסולה לעולם: '''{{עוגן1|מתני'}} פליגא על ר' יוחנן רבי יהודה אומר בת גר זכר כבת חלל זכר.''' וקס"ד דכמו לרבי יהודה בת גר זכר פסולה לעולם ואפילו בתה שנולדה מישראל כן נמי לת"ק בת חלל זכר פסולה לעולם דהא רבי יהודה אדברי ת"ק קאמר וקשיא לר' יוחנן: פתר לה לא בא רבי יודה אלא להוסיף על דברי ת"ק ולא תידוק מיניה לת"ק כלום דאילו אמר ר' יהודה בת חלל כבת גר יאות אמרת דשוין הן לגמרי אבל השתא דאמר בת גר כבת חלל לא לגמרי הוא דמשוינן להו אלא שבא להוסיף על מה דקאמר בת חלל זכר פסולה ומוסיף ר' יהודה דבת גר כבת חלל היא ולא דמדמי להו דבת גר פסולה מן הכהונה כל היכא דאיכא בה צד גיורת ואפי' אינה מזכר בן זכר אבל חללה דוקא אם היא בת זכר מזכר בהא הוא דפסולה לעולם: '''{{עוגן1|דלמא}} כו'.''' כתיבה בפ' הערל ושם פרשתי היטב ע"ש הגי' הנכונה: '''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' בפ"ק דבכורים וכל הסוגיא שם: '''{{עוגן1|וכולהו}}.''' הני תנאי דלקמן מקרא אחד דרשו דכתיב אלמנה וגרושה לא יקחו להם כי אם בתולות מזרע ישראל וד' מחלוקת בדבר: '''{{עוגן1|ר'}} יודה אומר עד שיהא אביה מישראל.''' דדריש מזרע עיקר זרע היינו האב לאפוקי בת גר זכר: '''{{עוגן1|ראב"י}}.''' ס"ל מזרע מקצת זרע או אביה או אמה מישראל לאפוקי בת גר וגיורת שפסולה לכהונה: '''{{עוגן1|ר'}} יוסי אומר עד שיוולדו בקדושת ישראל.''' שתהא הורתה בקדושה ואפי' גר שנשא גיורת בתו כשרה לכהונה: '''{{עוגן1|ר'}} שמעון אומר.''' האי בתולות וגו'. לדרשה אחריתא קאתי בתולות מזרע ישראל שתהא בתוליה נזרעו ונגמרו בקדושת ישראל ולומר שאם נתגיירה פחותה מבת ג' כשרה לכהונה דעיקר גמר בתולה שהן לאחר ג' שאז אם תבעל אין בתוליה חוזרין בקדושת ישראל באו: '''{{עוגן1|ופנחס}} עמהן.''' אלמא כשרה לכהונה: '''{{עוגן1|לעבדים}} ולשפחות.''' אבל לא ליבעל: '''{{עוגן1|והכהנים}} נהגו.''' סילסול בעצמן ומעלה יתירה כראב"י: '''{{עוגן1|בת}} גרים.''' מגר שנשא גיורת: '''{{עוגן1|וארבעיה}} אספסליה.''' ללקותו: '''{{עוגן1|א"ל}}.''' ר' ביבי לר' אבהו רבי על המנהג לוקין בתמיה וא"ל אם כן הוא אתה תראה עצמך כאלו מפייס אותי שלא להלקותו ואנא מוקים ליה מן הספסל: '''{{עוגן1|מן}} דקיימי.''' משקם הכהן הזה א"ל ר' הואיל והותרה הרצועה אף אני מותר באשתי דהלכה כרבי יוסי בדיעבד: '''{{עוגן1|מעשה}} בשפחה בדרום כו'.''' מפרש לעיל בפרק הערל בשמעתא דפצוע דכא ע"ש: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף