עריכת הדף "פני משה/עירובין/י/ו" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|לא}} יעמוד אדם ברה"י וישתה בר"ה וכו'.''' ודוקא שהוא שותה בכלים חשובין וצריכין לו דגזירה שמא יוציאם הלכך צריך שיכניס ראשו ורובו לשם ותו לא חיישינן אבל אם שותה הוא בכלים שאינן צריכין לו מכניס ראשו בלבד ושותה במקומו ואע"פ שלא הכניס נמי רובו לשם:

'''{{עוגן1|וכן}} בגת.''' מפרש בגמרא דלענין מעשר קאמר שכך הוא הדין אם הכניס ראשו ורובו בגת שותה הוא בלא הפרשת מעשר דשתייה זו שתיית עראי הוא וחוץ לגת הוי שתייתו קבע:

'''{{עוגן1|קולט}} אדם מן המזחילה.''' כמין בנין משופע סמוך לגג פחות משלשה. והולך על כל פני הכותל שבו המים היורדין מן הגג זוחלין ויוצאין וקולט הוא המים למטה מי' טפחים ודוקא קולט מלמטה מעשרה אבל לא יצרף פיו ויגע במזחילה שאם יגע והמזחילה היא סמוך לגג וכל פחות משלשה לגג כגג דמי והיי כעוקר מהגג שהוא רשות היחיד והוא עומד בר"ה:

'''{{עוגן1|ומן}} הצינור.''' שהוא יוצא ובולט לחוץ ואינו סמוך לגג:

'''{{עוגן1|מכל}} מקום הוא שותה.''' בין קולט בין מצרף ואם היה הצינור רחב ד' על ד' אסור מפני שהוא מוציא מרשות לרשות:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|ניחא}} ברשות היחיד וישתה ברה"ר.''' שאסור דכשהוא עומד ברשות היחיד ושותה בר"ה צריך הוא שיהא שוחה למטה מעשרה דכל למעלה מי' לאו ר"ה הוא ושפיר הוי כמכניס מר"ה לרה"י ועד שיכניס ראשו ורובו לרשות היחיד אלא כשהוא בר"ה ושותה ברה"י אמאי אסור הרי הוא שותה בעמידה וכי אין פיו שבר"ה למעלה מעשרה הוא וא"כ אם הכניס ראשו בלחוד לשתות הרי כמוציא מרה"י למקום פטור הוא שפיו למעלה מעשרה טפחים:

'''{{עוגן1|שניא}} היא שמתגלגלין.''' המים ויורדין להגוף בשעת שתייתו והרי כמוציא מרה"י לר"ה הוא והלכך צריך שיהא ראשו ורובו ברה"י:

'''{{עוגן1|תני}}.''' בתוספתא פ"ח:

'''{{עוגן1|מלעיטין}} אותו מבפני'.''' ובתוספתא גריס אובסין וגי' דהכא נוחה דהא תנן בפ' מי שהחשיך אין אובסין את הגמל ולא דורסין אבל מלעיטין ולמקים שהוא יכולה להחזיר קרויה הלעטה:

'''{{עוגן1|ניחא}} מבפנים מלעיטין אותו מבפנים.''' אע"ג דהמאכל הוא בחצר הגמל הוא בר"ה מכיון שהכניס ראשו ורובו בחצר מותר אלא מבחוץ מלעיטין אותו מבחוץ בתמיה והרי מוציא המאכל מהחצר לרה"ר:

'''{{עוגן1|אין}} פיו למעלה מעשרה טפחים.''' שינוייא הוא וכי אין פיו של הגמל למעלה מעשרה טפחים בר"ה וא"כ מוציא הוא למקום פטור ומותר:

'''{{עוגן1|אמר}} ר' חייה וכן בגת לענין מעשר.''' הכתוב לקמן בספרי הדפוס ט"ס הוא דהוקבע בתוך השקלא וטריא דהסיפא דמתניתין. ולא שייכא התם אלא הכא קודם להא דר' יוסי בר בון ור' חייא לפרש וכן בגת דמתני' קאי דהרי הגת אינו אלא כרמלית ולא גזרינן בכרמלית אלא לענין מעשר קתני וכדפרישית. במתני':

'''{{עוגן1|ר'}} יוסי בר בון מחלפא שמועתיה.''' אסיפא דמתני' קאי דקתני מן הצינור מכל מקום שותה ואפילו מצרף פיו סמוך לו והקשה ר' יוסי בר' בון לשמעתתא אהדדי וכי לא כן אמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' חנינא שכל שלשה ושלשה כלומר שבכל מקום עד ג' טפחים הסמוכין למחיצה הרי הוא כמחיצה עצמה דפחות מג' כלבוד דמי וס"ד דהכא נמי אפי' הצינור סמוך בפחות מג' להגג נמי שרי ואמאי הרי הוא עומד ברשות הרבים והגג רשות היחיד הוא:

'''{{עוגן1|תיפתר}} ביוצא.''' הצינור ובולט חוץ לשלשה מהגג:

'''{{עוגן1|שאין}} בו רוחב ארבעה.''' וכן ובלבד שאין בו רחב ארבעה דאלו רחב ארבעה כיון שהוא למעלה מעשרה הוא עצמו רשות היחיד הוי:

'''{{עוגן1|נעץ}} קנה.''' ברשות הרבים והקיפו מחיצה כלומר שעשה למעלה מעשרה מקום רחב ארבעה על ארבעה על גבי הקנה וזרק מרשות הרבים לתוכו תחת ההיקף או ע"ג ההיקף דאלו הקיפו במחיצה גמורה ליכא מאן דפליג דהוי רה"י בגבוה ג' ורחב ארבעה אלא כדאמרן:

'''{{עוגן1|במחלוקת}}.''' תליא מילתא כדפליגי ר' יוסי בר' יהודה ורבנן בברייתא בשבת פ' הזורק והובאה לעיל בפ"ק דשבת דלר' יוסי בר' יהודה חייב דאמרינן גוד אחית מחיצתא ולרבנן פטור דהוי ליה מחיצה שהגדיים בוקעין תחתיה ולא הויא מחיצה ואיידי דאיירי בעניינא דרחב ד' למעלה מייתי להא:

'''{{עוגן1|התיב}} ר' יודן.''' אמתניתין קאי ואהאי אוקימתא דקאמר תיפתר ביוצא חוץ לג' ושאין בו רחב ארבעה והני תרתי למה לי הרי מכיון שהוא חוץ לשלשה מן הגג לאו כגג הוא:

'''{{עוגן1|והתנינן}}.''' בגיטין פ"ח בהלכה ג':

'''{{עוגן1|היתה}} עומדת בראש הגג וזרק לה גיטה וכו' אמר ר' אלעזר.''' כלומר ואמר ר' אלעזר התם עלה מתני' בגג שיש לו מעקה דסופו לנוח שם ושירד הגט לאויר המעקה ושאין לו מעקה בעינן שירד לאויר שלשה שהן סמוכין לגג לפי שכל שלשה שסמוך לגג כגג הן אלמא דמיהת שמעינן דאויר שחוץ לג' לעולם לא הוי כגג וכיון דהכא מיירי שיוצא חוץ לשלשה למה לי שאינו רחב ארבעה:

'''{{עוגן1|אמר}} רבי חייה וכו'.''' לא שייך הכא אלא מקודם כדלעיל:

'''{{עוגן1|ר'}} יודן אמר דרבי מאיר.''' כצ"ל דר' יודן שהוא אמורא והקשה להקושיא חזר ומשני דהך אוקימתא דלעיל אליבא דרבי מאיר היא דאמר את רואה את הכותל כגמום כדלעיל בשבת פ' הזורק בהלכה ג' דפליגי ר' מאיר ורבנן לרבי מאיר אפי' אין שם חור רוחב ארבעה בכותל את רואה כאילו הוא גמום יחתוך דסבירא ליה חוקקין להשלים והשתא הא קמ"ל בהך אוקימתא דמתני' ר"מ היא דסבירא ליה חוקקין להשלים ובשאינו רחב ד' אם הוא סמוך להכותל רואין כאילו רחב ד' דחוקקין להשלים וה"ק אפי' בשאינו רחב ד' והוא שיוצא חוץ לג' מן הגג:

'''{{עוגן1|דברי}} הכל.''' כלומר לא תדחק לאוקמי כרבי מאיר וכהאי אוקמתא אלא מתני' ד"ה היא והכא מיירי במשתפע הצינור עשרה טפחים מתוך שלש כלומר אפי' הוא מתוך שלש לגג מכיון ששיפועו יוצא רחוק עשרה טפחים לא הוי כגג ולקמיה פריך עלה:

'''{{עוגן1|רבי}} יוסי בעי עלה אם וכו' מתוך שלש.''' לגג ודאי כגג הן דהרי מה אנן תמן גבי גט שאינו צריך הנחה אלא מכיון שבא לרשותה סגי ואפ"ה את אמר עד שינוח וכלומר עד שיבא לאויר תוך שלשה סמוך לגג דהוי כמו שנח כאן בשבת דבעלמא צריך שינוח ועד שיעשה עקירה ממקום הנחה לכ"ש דכיון שהוא תוך שלשה סמוך לגג דכמונח בגג דמי:

'''{{עוגן1|מכל}} מקום לא נח.''' בתמיה והיכי בעית לאוקמי הא כאן נח הוא ואמאי שרי:

'''{{עוגן1|א"ל}}.''' להכי מוקמינן כשאין רחב ד' ומכיון שאין בו רחב ד' ולא הוי מקום חשוב אפי' נח חשיב כאלו לא נח:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>