עריכת הדף "
פני משה/עבודה זרה/א/ט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|אין}} משכירין להם בתים בא"י.''' גזירה משום מכירה דאיסורא דאורייתא היא: '''{{עוגן1|ואין}} צריך לומר שדות.''' דאיכא תרתי דאיסורא חנייה בקרקע ומפקיעה מן המעשרות: '''{{עוגן1|ובסוריא}}.''' ארם נהרים וארם צובה שכיבש דוד וקסבר ר' מאיר כיבוש יחיד שמיה כיבוש והלכך במכירה איכא איסורא דאוריית' בין בבתים בין בשדות ובשכירות בבתים לא אחמור בה רבנן למיגזר אטו מכירה אבל בשדות כיון דאיכא תרתי גזרו אטו מכירה: '''{{עוגן1|ובח"ל}}.''' דליכא איסורא דאורייתא במכירה דכי כתיב לא תתן להם חנייה בא"י הוא דכתיב הלכך מותר למכור להם בתים ולא גזרינן אטו מכירה בא"י אבל שדות אסור במכירה כיון דאית בהו תרתי גזרו רבנן ובשכירות מותר דלא גזרינן בח"ל שכירות אטו מכירה דמכירה גופה בשדות גזירה היא אטו מכירה בא"י: '''{{עוגן1|ר'}} יוסי אומר בארץ ישראל משכירין להם בתים.''' ולא גזרינן אטו מכירה: '''{{עוגן1|אבל}} לא שדות.''' כיון דאית בהו תרתי גזרינן אטו מכירה: '''{{עוגן1|ובסוריא}} מוכרין בתים.''' דקסבר כיבוש יחיד לאו שמיה כיבוש ואין כאן איסור מכירה מדאורייתא: '''{{עוגן1|ומשכירין}} שדות.''' כיון דאית בהו תרתי גזרינן במכירה אטו מכירה בארץ ישראל אבל בשכירות אטו מכירה לא גזרינן דמכירה גופה גזירה היא: '''{{עוגן1|ובחוצה}} לארץ.''' כיון דמרחק לא גזרו רבנן כלל ומוכרין אילו ואילו והלכה כר' יוסי והא דשרי להשכיר להם בתים בארץ ישראל דוקא לפחות משלשה ביחד אבל לא ישכור לשלשה נכרים ביחד שלא יעשה שכונה של נכרים: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|לא}} תתן להם חן.''' שלא יאמר כמה נאה נכרי זה: '''{{עוגן1|לא}} תחנם וכו'.''' וכן דרשינן נמי להנך מלא תחנם מדלא כתיב לא תחונם א"נ לא תחונם שמע מינה כולהו: '''{{עוגן1|והתנינן}} ר' יוסי וכו'.''' ואמאי התיר להשכיר בתים בא"י הא עכ"פ נותן להם חנייה בארץ: '''{{עוגן1|בית}} אין מצוי להתברך מתוכו.''' ולא אסרה התורה אלא חנייה בשדה שהברכה מצויה מתוכה שאוכל פירותיה בכל שנה ושנה: '''{{עוגן1|הורי}} ר' יוסי בר' בון.''' להחמיר אפי' בשכירות מקום קבורה להם בא"י: '''{{עוגן1|והתני}}.''' בתוספתא דפסחים פ"ב: '''{{עוגן1|מעשה}} בר"ג וכו'.''' דשמעינן שנתן לו מתנת חנם לזה המבגיי: '''{{עוגן1|שאין}} מעבירין על האוכלין.''' ולפיכך ציוה לטבי עבדו להגביה את הגלוסקין: '''{{עוגן1|ושחמצו}} של נכרי מותר לאחר הפסח מיד.''' לפי שהמעשה היה לאחר הפסח מיד ואם חמצו של נכרי שעבר עליו הפסח אסור בהנא' לא היה לו ליתן לנכרי זה דהא איכא טובת הנאה ממנו: '''{{עוגן1|אחר}} רוב עוברי דרכים.''' שהן נכרים ולפיכך לא רצה שיאכלו ר' עילאי וטבי מפני חשש פת נכרים שאלו היה יכול לתלות בשל ישראל היה מותר שנוכל לומר שנעשה הפת אחר הפסח: '''{{עוגן1|יש}} בוטה כמדקרות חרב.''' ולא כתיב כמדקר אלא דלאחר שנדר מן הככר יש כאן מדקרות לפי שאוי לו אם יאכל ויעבור על נדרו ואוי לו אם לא יאכל והוא חוטא שמצער נפשו: '''{{עוגן1|כגון}} אהין פסוורוס.''' כמו מקום הצר הזה שלא היה אפשר לנטות לו מן הדרך ופתאום הביט בה שלא בטובתו. פסוורוס ובברכות פ' הרואה גריס פופסארס. ומלשון פסיא בלעז שאומר אדם לחבירו הפוגע בו בקרן זוית ובמקום צר פסיא ומלשון פסיעה ג"כ הוא ומצינו בפרק השוכר את הפועלים דלא מציא פסיא קניא: '''{{עוגן1|ובירך}} עליה.''' מ"מ קשיא מאי דבירך עליה ולא כן וכו' והרי הוא זה כנתינת חן: '''{{עוגן1|מה}} אמר אבסקנטה.''' ובפרק הרואה אבסקתה. כלומר וכי מה אמר לה כלום מלשון נשיאות חן וכבוד לא אמר אלא שבח להבורא ברוך וכו'. אבסוונתה כך הוא הכוונה בלעז על חלוקת כבוד ונתינת חן: '''{{עוגן1|גודלת}} ישראל.''' המגדלת שער הנשים לייפות אותן: '''{{עוגן1|משום}} לא תתחתן בם.''' משום אקרובי דעתא הוא וכל שהוא קירוב הדעת גזרו משום לא תתחתן: '''{{עוגן1|לילך}} לבית המשתה שלו אסור.''' כדאמרינן לעיל בהלכה ג' לעשות לו שושבין צריכא למימר בתמיה: '''{{עוגן1|ליתן}} עליהם בלא תעשה.''' להנעשים להם שושבינים: '''{{עוגן1|נוטעי}} כרמים.''' נטיעות כרמים ושאל לר' יוחנן מהו להשכירם להם: '''{{עוגן1|ושרא}} ליה ר' יהושע מקום שאין ישראל מצוין.''' ובדמאי פ"י הל' א' הגי' מבוארת. וגריס שאל לר' יהושע בן לוי ושרא ליה סבר ר' יהושע בן לוי מקום שאין ישראל מצוין כהדא בסוריא. כלומר מכיון שאין ישראל מצווין להשכיר להם דינו כבסוריא שמשכירין להם שדות: '''{{עוגן1|הדא}} סוריא.''' והדא סוריא גופה מהו אם הלכה כר' מאיר או כר' יוסי: '''{{עוגן1|נישמעינה}} מן הדא.''' עובדא: '''{{עוגן1|לחמץ}}.''' שם מקום ומסוריא היתה: '''{{עוגן1|אילין}} דבר עשתור.''' בני משפחה זו באו ושאלו לר' חגיי בשביל דאין כאן שוכרין ישראל מצוין ומוכרחין אנו להשכיר לנכרים אם אנחנו צריכין לעשר על ידיהם כדין החוכר שדה מן הנכרי דתנן התם שהוא מעשר ונותן לו ועכשיו הן החוכרין מהו שצריך לעשר בשבילן: '''{{עוגן1|מנה}} את שמע להשכיר כר' יוסי.''' כצ"ל וכן הוא בדמאי. מדהשיב לו א"צ לעשר את ש"מ דמותר להשכיר להם שדות בסוריא כר' יוסי דמתני': '''{{עוגן1|ועוד}} וכו'.''' שכלן פסקו לענין להשכיר כר' יוסי ולעשר אין צריך לעשר על ידיהן: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף