עריכת הדף "
פני משה/סוטה/ח/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|ואחד}} הנוטע חמשה אילני מאכל.''' דבהכי הוי כרם שתים כנגד שתים ואחת יוצאות זנב ואפי' הן מחמשה מינין מצטרפין: '''{{עוגן1|המבריך}}.''' כופף את הזמורה בארץ ומכסה אותה בעפר: '''{{עוגן1|המרכיב}}.''' מביא ענף של אילן ומרכיב אותו על גב אילן אחר: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|מי}} האיש.''' ריבוייא הוא: '''{{עוגן1|ת"ל}} אשר נטע.''' מדלא כתיב אשר כרם נטע דרוש ביה נמי נטע מכל מקום ואפי' אינו כרם שהרי עדיין לא הזכיר כרם: '''{{עוגן1|ת"ל}} כרם.''' דדמי לכרם ופחות שבכרם חמשה גפנים הן: '''{{עוגן1|שהיין}} מגיתו.''' מימרא בפני עצמה היא ואיידי דאיירי בכרם נקט לה הכא: '''{{עוגן1|שהיין}}.''' יין שהוא מגיתו ולא שהה ארבעים יום: '''{{עוגן1|שהיין}} קוסס.''' יין שהוא רע ואין סופו להיות שכר יין: '''{{עוגן1|מערבין}} בו.''' עירובי תחומין דאלו ערובי חצירות אין מערבין אלא בפת: '''{{עוגן1|ומשתתפין}} בו.''' שותף מבואו' וכלומר דאשמעינן דחשיב משקה ולא אמרי' כמיא בעלמא הוא וכדתנן בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים כו': '''{{עוגן1|ומברכין}} עליו.''' בורא פרי הגפן: '''{{עוגן1|ונאמנין}} עליו.''' ברכת המזון שהיא צריכ' כוס: '''{{עוגן1|ומקדשין}} בו את הכלה.''' מברכין עליו ברכת אירוסין דלכתחילה טעונה כוס: '''{{עוגן1|ומנחמין}} כו'.''' דדינו כיין גמור בכל אלו: '''{{עוגן1|ונמכר}} בחנות לשם יין.''' ואין כאן משום מקח טעות כדאמרינין פ' המוכר פירות דסתם יין חנות יין קוסס הוא אבל המוכר לחבירו יין סתם לא מכר לו יין קוסס דיין סתם יין המתקיים הוא כדאמרינן שם: ואסור בהוריי' כו' דקי"ל בפ"ג דכריתות דעל היין מגיתו הרי הוא באזהרה עליו על ביאת המקד' וכל שהוא אסור לבא אל המקדש אם הוא שתוי אסור להורות ולהתיר נדרי': '''{{עוגן1|לית}} לך.''' למעוטי יין מגיתו ויין קוסס דלא יהא חשיב כיין גמור אלא בזה שהוא אסור להביא לכתחילה לנסך ע"ג המזבח: '''{{עוגן1|וההן}}.''' והאי בן סורר ומורר דקי"ל בפ"ח דסנהדרין אינו נעשה בן סורר עד שיאכל בשר וישתה יין: '''{{עוגן1|צריכה}}.''' מיבעיא לן אם שתה יין מגיתו ויין קוסס אם נעשה בן סורר ומורה עליו: '''{{עוגן1|אינו}} משמע.''' מן המקרא אלא דוקא כרם ולא שאר אילנות: '''{{עוגן1|ודכוותה}} כולי.''' דוקא נטע ולא המבריך והמרכיב: '''{{עוגן1|ולא}} חיללו.''' דמצי למיכתב ולא חילל וכתיב ולא חיללו משמע מיעוטא לזה ולא לאחר פרט למברי' ולמרכי' דאינו חוזר ופליגי ר' יוחנן ור' חסדא כמאן אזלא האי ברייתא: '''{{עוגן1|דראב"י}} היא.''' דאמר נטע כמשמעו ופליג אמתני': '''{{עוגן1|ד"ה}} היא.''' ואפי' כתנא דמתני' דהברייתא מיירי כשהרכיב פירות עבירה בהרכבת מין בשאינו מינו דמעטי' קרא ומתני' איירי בהרכבת היתר. וכן פליגי באוקמתא דהאי ברייתא בבבלי דף מ"ג: '''{{עוגן1|מה}} אנן קיימין.''' האי הרכבת היתר דמוקמינן למתני' ה"ד דאיצטריך לאשמועינן דחוזר משום הרכבה: '''{{עוגן1|אם}} כו'.''' כלומר דודאי בשניהם אילן מאכל ומין בשאינו מינו הן אי אפשר לאוקמי דהרכבת איסור הוא ומעטי' קרא: '''{{עוגן1|ואם}} בשהרכיב אילן מאכל ע"ג אילן סרק מין במינו.''' האי אילן סרק לאו אילן סרק ממש אלא בילדה קמיירי וקרי לה אילן סרק דעדיין לא טען פירות ואם בשהרכיב אילן מאכל כלומר שכבר טען פירות באילן שלא טען עדיין דקיימא לן זקינה שהבריך בילדה חייב בערלה דאותו ענף שקצץ מהזקינה נעשה עכשיו ילדה: '''{{עוגן1|ניטע}} כבתחילה הן.''' כלומר דתיפוק לי' משום ילדה דצריך למיהדר דעדיין לא חיללו ומאי איריא משום מרכיב: '''{{עוגן1|אלא}} כו'.''' ע"כ כן אנן קיימין בששניהם מין א' הן וכבר טענו פירות ונתחללו ועכשיו הוא חוזר משום חילול ההרכבה: '''{{עוגן1|אימתי}} הוא מחללו.''' אנטע רבעי דעלמא קאי ואיידי דאיירי לעיל בחילול נקט לה. אימתי לפי שמצינו בכתוב ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש וגו' ובשנה החמישית תאכלו את פריו ואינו מפורש במקרא מה יעשו בשנה הרביעי' ואם יש היתר לאכלן בד' וס"ל לסתמא דהש"ס דיליף קדש קדש ממעשר ומינה גמרי' פדיון לנטע רבעי אבל לא ידענו אימת מחללו ברביעית או בחמישית: '''{{עוגן1|וקאמר}} מסתברא בחמישית.''' הוא דמותר נאכלו וצריך פדיון: '''{{עוגן1|אבל}} ברביעית דמי' הוא חייב לו.''' כלומר דאין דמיו נתפסין בפדיונו ברביעית אלא דהוי כמו שהוא חייב דמים לנטע רבעי כלומר שהחוב מוטל עליו לפדותו בחמישית וברביעי' אסור דהרי ממעשר ילפינן דאינו נאכל חוץ לחומה בלא פדיון: '''{{עוגן1|לא}} מסתברא אלא ברביעית.''' דהוא עיקר זמן פדיונו כדכתיב ובשנה הרביעית וגו' כדדריש פ"ה ממע"ש דהילולים דקאמר כמו חילולים דלא ממנעי רבנן בין ה"א לח"ת וכדדריש בבלי פ' כיצד מברכין ומגופ' דקרא נלמד דצריך פדיון וברביעית הוא ולא איצטריך למילף ממעשר: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף