עריכת הדף "
פני משה/סוטה/ה/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|מתנ'}} מגרשי.''' רחבה פנויה מזריעה ומאילנות לנוי העיר להיות לה לאויר: '''{{עוגן1|ואלפים}} אמה.''' לא הוזכרו לתתם ללויה ולא נאמרו אלא ליציאת תחום שבת: '''{{עוגן1|שדות}} וכרמים.''' ואלפים סביב נתנו ללוים מהם הניחו אלף סביב העיר למגרש והשאר שדות וכרמים ואין הלכה כר"ע: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|צא}} מהן אלף אמה.''' סביב לעיר למגרש: '''{{עוגן1|נמצא}} רביע מגרש.''' כדמפרש לקמיה ופליגי הני אמוראי דלקמן בפירושא להא דקאמר רביע והרי פלגא הוי וכן פליגי בהא בבבלי עירובין דף נ"ו: '''{{עוגן1|רביע}} מאלף.''' כלומר דמגרש העיר עולה לחשבון רביע מכל חלקי אלף על אלף שיש בכל חלק הלוים שנותנין להן והיינו כדרבא שם דאמר משכחת לה במתא עגולתא דהוי תרי אלפי אתרי אלפי. והוא דהרי אתה רואה בעיר מרובעת אלפים על אלפים אם תחלוק אותה שתי וערב הרי יש בה ד' רבעין של אלף על אלף וכשאתה נותן לה תחומין של אלפים על אלפים לכל צד הרי יש בתחומין ט"ז רבעין של אלף על אלף וכן יש בתחומי הקרנות ט"ז רבעין של אלף על אלף שהרי כשמדדת התחומין מן העיר אלפים לאורך ולרוחב יש כאן פגימה בכל קרן וקרן וצריך אתה למלאות לכל פגימת הקרן ג"כ בטבלא של אלפים על אלפים נמצא עולה חשבון חלק הלוים העיר ותחומיה וקרנותיה לשלשים וששה רבעין של אלף על אלף צא מהן למגרש אלף על אלף סביב לכל העיר תמצא במגרש שנים עשר רבעים של אלף על אלף והן שמנה מהתחומין וארבעה מהקרנות שהרי הוצאת מגרש לכל תחום אלפים באורך על פני העיר ורוחב אלף להלן מן העיר ותמצא בכל צדדי התחומין שני רבעין של אלף על אלף למגרש וכיון שנתת אלף בליטת מגרש לד' רוחות צריך אתה ליתן טבלא של אלף על אלף לכל קרן הרי ארבעה מהקרנות נמצא עולה חשבון המגרש שהוא שנים עשר רבעין שליש מכל חלק הלוים שהם שלשים וששה רבעין וכל החשבון הזה אשר חשבנו הוא בעיר מרובעת והיה המגרש נמי בסביב בריבוע ולפיכך עלה חשבון העיר ומגרשיה ד' אלפים על ד' אלפים מרובעין שהן י"ו רבעין של אלף על אלף והיה מהן שלשה חלקים למגרש והן שנים עשר רבעין וחלק הרביעי להעיר והן ארבע רבעין ולפיכך היה חשבון המגרש חלק שלישי מכל סך חלק הלוים כמו שאמרנו אבל אנן במתא עגולתא עסקינן וכן מגרשיה סביב עגולין ואע"פ שתשוב העיר עגולה ומגרשיה עגולין מכל מקום לענין חלק הלוים ולענין תחומי שבת אנו מוסיפין עליה ריבועא עמה ותחומיה וקרנותיה אלפים לכל רוח הרי חלק הלוים סך הכל ששה אלפים על ששה אלפים שהן ל"ו רבעין של אלף על אלף והעיר באמצעיתן עגולה אלפים ומגרשי' סביב לה אלף עגולין נמצאת עיר ומגרשיה ד' אלפים על ד' אלפים עגולין ואם היו מרובעין היו בה י"ו רבעין השת' דעגולין נכה מהן ריבעא דהמרובע יתר על העיגול רביע והוו להו שנים עשר ומהן שלשה חלקים למגרש וחלק הרביעי לעיר דהוי במגרש תשעה חלקים של אלף על אלף ותשעה מכל חלק הלוים שנותנין להן דהן שלשים וששה רביע הוו. וכן אתה מוצא כזה במתא עגולתא דהוי אלפא על אלפא דהוו להו חשבון התחומין והקרנות עשרים וארבעה רבעין לפי החשבון הזה ובלא חשבון העיר עמהן דמגרש רביע אתחומין ואקרנות מפרשינן וכדאביי שם ונמצא כשתחשוב לפי חשבון זה העיר עגולה ומגרשיה סביב עגולין הרי הן ג' אלפים על ג' אלפים עגולין ואם היו מרובעין היו בהן תשעה רבעין של אלף על אלף שמנה למגרש והתשיעי לעיר ועכשיו שהן עגולין נתמעט רביע המגרש ורביע העיר והוו להו ששה חלקים של אלף על אלף למגרש וששה מכ"ד רביע הוו ובין לרבא ובין לאביי דהתם אנן מפרשינן הכא שפיר הא דרב אמר רביע מאלף לומר רביע מכל חלקי האלף סביב: '''{{עוגן1|ואפי'}} תימר רביע מכל צד רביע הוא.''' כלומר דר' יצחק מפרש כרבינא דהתם דלא תימא במתא עגולתא עסקינן דאפי' תימא במתא מרבעתא דהוי תרי אלפי על תרי אלפי ולא דקאמר מגרש רביע מכל חלקי האלף סביב אלא מכל צד רביע הוא דקאמר והיינו אם נחשב בעיר מרובעת שהיא אלפים על אלפים הוי להו תחומין ט"ז רבעין וכן לקרנות ט"ז רבעין של אלף על אלף כמו שאמרנו נמצאו מגרשי התחומין הן שמנה רבעין והוו להו רביע מהתחומין ומהקרנות שהן שלשים ושתי' דקסבר אין מגרש לקרנות והיינו דקאמר מכל צד רביע הוא כלומר המגרש שאנו חושבין הוא מכל צדדי העיר לבד ולא סביב בקרנות והן הן רביע מהכל בלא חשבון העיר עמהן: '''{{עוגן1|מאן}} דמרבע כו'.''' גרבין כמו מדות וצדדין כלומר דפרושי קא מפרש למילתיה ועל חשבון הרצועות שהן בתוך המרובע קאי דהרי מי שמרבע רבוע השוה בכל צדדיו שהוא ד' על ד' צריך שיהא בתוכה ששה עשר רצועות של א' על א' וכן חשבון העיר ומגרשיה אם היו סביב ד' אלפים על ד' אלפים והיו בה ט"ז רבעים של אלף על אלף אבל אין אנחנו מחשבין למגרש סביב מטעמא דאמרנו ולפיכך היו בכל צדדי המגרש רביע כמו שביארנו: '''{{עוגן1|כהדא}} לבנה.''' כלומר דר' מנא ור' אבין פליגי נמי בפלוגתא דר' ירמיה בשם רב ור' יצחק ור' מנא משער בעיר עגולה ונתן סי' כהדא לבנה שעגולה היא וכדפרישית: '''{{עוגן1|ור'}} אבין.''' מפרש כר' יצחק בעיר מרובעת ומשער כהדא רצועה כמו שחולקין ברצועות השוות במרובע השיווי: '''{{עוגן1|ר'}} אושעיה.''' נמי כר' אבין ס"ל ונתן מאה על מאה סימן דמשער כהדא דסיקרין כמדות המרובעות של הסוחרים ומוכרי התבוא': '''{{עוגן1|חמשין}} על חמשין בית סאה.''' איידי דאיירי במדת שטח המרובע קאמר לה ומביא ראיה להא דלעיל דהרי מקום שזורעין בו בית סאה מחזיק חמשים על חמשי' ואם יש כאן מאה על מאה מרובעין תמצא בו בית ד' סאין דבמאה על מאה יש ד' פעמים חמשים על חמשים כזה ומייתי עלה עובדא כהדא דריש גלות' השליכו עליו מס ליתן להמלך חדר א' של ארבעים על ארבעים וימלאהו חטין: '''{{עוגן1|אמר}} ליה פייסין.''' נתן לו עצה שיפייסן ויקחו ממנו חדר אחד של עשרים על עשרים עכשיו יעוד חדר אחד כ' על כ' לאחר זמן ומתוך כך לא יבינו ויסברו שממלא להם שאלתם: '''{{עוגן1|ואת}} מיתגר פלגא.''' יבין כך אתה נשכר החצי שהרי במרובע מ' על מ' יש ד' פעמים כ' על כ': '''{{עוגן1|אין}} מקדרין.''' כמו מקדרין בהרי' דאמרי' בעירובין פ"ה ולשון נוקבין הוא דכשמודד תחומי שבת והגיע להר ואינו יכול להבליע מדרונו שהוא יותר מחמשים אמה לפי מדת החבל אשר מודד בו ואז צריך למדוד גם המדרון רואין כאלו נוקבין אותי ומודדין דרך הנקב למעט מדת מדרונו כדאמרינן שם שהתחתון נותן את החבל כנגד לבו והעליון כנגד רגליו ונמצא מתמעט המדרון חצי קומתו של אדם: '''{{עוגן1|לא}} בערי הלוים.''' כשמודדין תחום ערי מקלט לקלוט כדתנן בפ"ב דמכות כשם שהעיר קולטת כך תחומה קולט: '''{{עוגן1|ולא}} במקום עריפה בנחל.''' בעגלה ערופה כשמודדין לידע איזו העיר הקרובה אל החלל אין מקדרין בהן אלא מודדין הרים וגאיות כקרקע חלקה כדמפרש בבבלי עירובין טעמא דמדידתן של תורה הן: '''{{עוגן1|ניחא}}.''' כהאי מ"ד דאמר במתני' דדרשינן אלף אמה מגרש ואלפיים אמה דקאמר תחום שבת ואין אנו למדין כלום מערי מקלט ניחא דאע"פ דשם אין מקדרין בתחום שבת מקדרין דלהקל אמרי' בהן: '''{{עוגן1|ברם}}.''' אבל למ"ד דלא קאי אתחום שבת ולא מצינן לה רמז במקרא אלא מתחום דערי מקלט ילפינן כמו דכתיב בהו אלפים כן נמי לתחום שבת קשיא דלעיקר לערי מקלט אין מקדרין ולטפילה שלמדו ממנה מקדרין בתמיה ולא משני מידי ובמכות שם קאמר בפשיטות דלא אתייא אלא כהך מ"ד שיש רמז במקרא לתחום שבת: '''{{עוגן1|ומנין}} שלא היו קוברון כו'.''' איידי דאיירי בערי הלוים הכא מסיק לה למילתייהו: '''{{עוגן1|ולא}} ניתנו לקבורה.''' להלוים שיהיו קוברין בהן אבל הרוצח אם מת שם תהא קבורתו וכן אמרי' בבלי מכות דף י"ב: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף