עריכת הדף "
פני משה/סוטה/ג/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|אינה}} מספקת לשתות.''' מפרש בגמרא: '''{{עוגן1|מתמלאה}} גידים.''' מתוך שבשרה נפוח נראית כמלאה גידים: '''{{עוגן1|שלא}} תטמא העזרה.''' שער נקנור ועזרת נשים שתצא דרך שם. ובבבלי מפרש דלאו מטומאת מת קאמר שהרי עד שער נקנור הוא מחנה לויה ומת מותר להכניסו במחנה לויה אלא שלא תפרוס נדה מחמת ביעתותא וזב וזבה אסורין ליכנס שם: '''{{עוגן1|אם}} יש לה זכות.''' בבבלי מפרש זכות דתורה הוא דתולה לה בשכר שהוליכה בניה לבית הספר והמתינה לבעלה שיצא חוץ לעיר לעסוק בתורה: '''{{עוגן1|יש}} זכות כו'.''' כדמפרש בגמרא: '''{{עוגן1|תדע}} שהזכות תולה לה.''' תראה ותלמד פרשת סוטה דילפינן מונקתה ונזרעה זרע ונקתה ע"י זכות כדי זריעת זרע ט' חדשים כדאמר בבבלי: '''{{עוגן1|מלמדה}} תפלות.''' בבבלי קאמר כאלו מלמדה תפלות חבור משכב אנשי' שמתוך התורה היא מבינה ערמומית ועושה דברים בהצנע כדכתיב אני חכמה שכנתי ערמה: '''{{עוגן1|רוצה}} חשה בקב.''' מזונות מועטים ותפלות שיהיה תשמיש מצוי לה: '''{{עוגן1|מתשעה}} קבין ופרישות.''' לפרוש מן התשמיש הילכך אין טוב שתלמד תורה: '''{{עוגן1|חסיד}} שוטה כו'.''' מפרש בגמ': '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|ולא}} כן סברין מימר כו'.''' והלא אמרינן לעיל דצריך שתשתה כולן ואז נבדקת והיכי קאמר במתני' אינה מספקת לשתות: '''{{עוגן1|כאינש}} כו'.''' לאו אינה מספקת לשתות כולן קאמר אלא לישנא בעלמא הוא כאדם האומר לא הספיק פלו' לשתות עד שנתחלחל כלומר תיכף ומיד אחרי ששתת: '''{{עוגן1|לקצת}} ירחין תרי עשר.''' ועד הנה הועילה לו עצת דניאל שאמר לו וחטיך בצדקה פרוק וכן עשה כל הי"ב חודש: '''{{עוגן1|מאמנון}}.''' כדלקמן: '''{{עוגן1|כל}} אותן י"ב חודש.''' ובתוס' דף כ' ד"ה יש זכות גרסי כל אותן שלש שנים היה עוסק במצות ועל אחאב קאי כדלקמיה: '''{{עוגן1|וכל}} איתן ב' שנים.''' של אמנין: '''{{עוגן1|ויידא}} אמרה.''' היכן מצינו זה במקרא באחאב וקאמר דזה הוא מדקאמר וישבו ג' שנים כנומר וישבו דייק דהוי לי' למימר ותשקיט המלחמה כו' הילכך דריש שישב ועסק במצות כל הג' שנים והיה מגין עליו אחר שנגזרה הגזירה: '''{{עוגן1|מנחת}} זכרון.''' מזכרת עון כתיב ודרשינן לקמן מנחת זכרון לטובה אם יש לה זכות מזכרת עון אם אין לה זכות והיינו דקפריך אימא מנחת זכרון כלל ומזכרת עון פרט ואין בכלל אלא מה שבפרט דעל זכרון עין לבד נאמר ומנא לן למילף זכרון זכות: '''{{עוגן1|לא}} נמצאת מדת הדין מקופח'.''' לקתה מדת הדין דמדת הטובה מרובה היא אלא ע"כ דלא דרשינן לה בכלל ופרט אלא מנחת זכרון אם יש לה זכות כו': '''{{עוגן1|תני}} ר"ט אומר.''' ר"ט פליג וס"ל אין בכלל אלא מה שבפרט ואין כאן לטובה: '''{{עוגן1|אמר}} לו ר"ע כו'.''' כדאמרי' לעיל: '''{{עוגן1|סוף}} המקום פורע.''' לה שכר טוב תחת ניוולה והיינו דקאמר וטהורה היא שידעו הכל שטהורה היא: '''{{עוגן1|ילכו}} כל הנשים ויתקלקלו.''' בסתירה ועוברות על יחוד: '''{{עוגן1|ולית}} לר' שמעון ונקתה ונזרעה זרע.''' בתמיה דמפורש בהדיא בקרא דנפקדת היא: '''{{עוגן1|אית}} ליה זרע כשר כו'.''' כלומר דאית ליה כדדרשינן לקמן פ' ארוסה הלכה א' דאלמנה לכ"ג לא שותה דנזרעה זרע כתיב זרע כשר לא זרע פסול: '''{{עוגן1|ובן}} עזאי.''' דקאמר במתני' חייב אדם ללמד בתו תורה לא ס"ל כראב"ע דדריש לקמן והנשים באות לשמוע דמשמע לשמוע לקיים המצות לבד ולא משום שידעו שזכות תולה: '''{{עוגן1|מעשה}} כו'.''' בבלי ריש חגיגה: '''{{עוגן1|מי}} שבת שם.''' שבת של מי היתה בדרשה: '''{{עוגן1|מפני}} מה חטא אחת במעשה העגל.''' שכל עבודותיו שוין לאיסור: '''{{עוגן1|שלש}} מיתות.''' מיתת סייף כדכתיב שימו איש חרבו ומיתת מגפה ויגף ה' את העם ומיתת הדרוקן וזו היא דקרי לה לקמן נבדק כסוטה כדאמרינן בבבלי ע"ז דף מ"ד ויזר על פני המים לא נתכוון משה אלא לבודקן כסוטות בלצבות בטן: '''{{עוגן1|איבדת}} ממני כו'.''' שהיתה רגילה ליתן לו בכל שנה: '''{{עוגן1|זיבח}} קיטר ניסך.''' הן עבודות שחייבין עליהן מיתות ב"ד: '''{{עוגן1|טפח}}.''' טפח בידו ריקד כו' דאין בהן מיתות ב"ד: '''{{עוגן1|איזה}}.''' חסיד שוטה. דקתני במתני'. '''{{עוגן1|במי}} שאפגע בו תחלה אתננה לו.''' שלא ליהנות ממנה כביכורים וזה שטות הוא דבזמן הזה אין ביכורים. '''{{עוגן1|והי'}} רץ איש אחריה גרסינן.''' שראה אחד רץ אחריה וניתן להצילה בנפשו הוא כדתנן בסנהדרין הרודף אחר נערה המאורסה מותר להורגו והוא לא רצה להורגו שלא לשפוך דם וזהו חסיד שוטה. '''{{עוגן1|כהדא}} דתני כו'.''' דהנוהג בקולות נקרא רשע והכא רשע ערום נקרא שעושה בערמה ומחמיר לאחרים שלת ירגישו בו: '''{{עוגן1|ומלעב'}} בד"ת.''' מלעגת על המקראות וקשה לה הענין שנכתב כך ומחזקת עצמה לצניעו' בשביל זה: '''{{עוגן1|כביכול}} היה במחשבה כו'.''' איידי דנקט להני קראי מפרש לה דהכתוב מעיד עליה שלא היתה דעתה אלא בשביל להעמיד שבטים ולכך נאמר היא: '''{{עוגן1|להבריח}} מזונות.''' שמשיא עצה להיתומים שיגרמו לה לתבוע כתובתה ומתוך כך תפסיד מזונותיה כדלקמן ובבבלי קרא להני גוונא רשע ערום: '''{{עוגן1|הוות}} מבזבזא.''' שהיתה מוציאה יותר מדאי למזונות: '''{{עוגן1|וקרבון}}.''' היו צועקין: '''{{עוגן1|ומה}} נעביד לכון ואתם שוטים נפק כתובה.''' כלומר דדעתו היה שיפרעו לה הכתובה אולי תתרצה בזה ויפטרו מהמזונות: '''{{עוגן1|אמר}} לון נימר לכם מימר כו'.''' איש אחד שהיה שם כשאמר ר"א זה אמר להיתומים אני אומר לכם מה כוונת ר"א בזה: '''{{עוגן1|עיבדון}} גרמיכון.''' תעשו עצמיכם כאלו אתם מכירים הנכסים ומחמת זה תתבע כתובתה מכם ואז תאבד מזונותיה כדין האלמנה התובעת כתובתה דאין לה מזונות משעת התביעה: '''{{עוגן1|ברומשא}}.''' לעת ערב באת האשה לפני ר"א וצעקה: '''{{עוגן1|זו}} מכת פרושין נגעו בה.''' באותה עצה יבא עלי כך וכך אם נתכוונתי לזה אלא דעתי היתה שישלמו לה הכתובה ברצונה. מאתים זוז חסר דינר. דאז מותר לקבל מעשר עני והיה רבי רגיל לתת לו בשנה השלישית שהוא זמן מעשר עני: '''{{עוגן1|חד}} זמן.''' נתנו התלמידים בו עין הרע ומלאו לו הדינר למאתים ואז אסור לקבל: '''{{עוגן1|אתא}}.''' היה רבי רוצה לזכות עמו כפי שהיה רגיל ואמר לו יש לי כפי השיעור ומעתה אסור לי לקבל: '''{{עוגן1|רמז}}.''' רבי לתלמידיו והכניסוהו לקפילין והוא חנות שמוכרין שם מיני מאכל וחסרו ממנו ע"י הוצאה. חד קרט. מטבע רובע דינר וחזר ונתן לו מעשר עני: '''{{עוגן1|הוסיפו}} עליהן.''' על הא דחשיב במתני'. בתולה ציימנית עושה עצמה צנועה ומתענה ובתוך כך מזנת ואובדת בתוליה ובבבלי גרם צלייני': '''{{עוגן1|ואלמנה}} שובבית מיחגלה נסבת שם ביש.''' מיחגלה מלשון יחוגו וינועו שנעה והולכה תמיד לשכנותיה לבקר אותן ומתוך כך עושה להן שם רע בדברים שמקבלת מהן א"נ מירגלה גרסי' מורגלת בכך: '''{{עוגן1|ותינוק}} שהוא עולהי לחדשיו.''' כלומר שלא כלו ועדיין עולה הוא לחדשיו וכדמפרש ואזיל: '''{{עוגן1|ואיבריו}} נראין כבן י"ב כו'.''' וזה נמי מכלה עולם הוא שאינו חושש לבא על העריות הואיל ופטור הוא ומביא לאחרים לידי מיתה: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף