עריכת הדף "
פני משה/כתובות/ט/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|אבל}} משביע הוא את היורשין.''' אם גירשה ומתה ויורשים תובעין ממנו כתובתה נשבעין שבועת היורשים שלא פקדתנו בשעת מיתה ולא אמרה לנו קודם לכן ולא מצאנו בין שטרותיה ששטר כתובתה פרוע: '''{{עוגן1|ואת}} הבאים ברשותה.''' אם מכרה כתובתה לאחרים ונתגרשה ומתה והלקוחות תובעין כתובתה נשבעין אף הן שבועת היורשין: '''{{עוגן1|אבל}} יורשיו משביעין אותה.''' אם נתאלמנה או אם יורשיה נפרעין מן היתומין צריכין שבועה שהרי לא פטרן אלא ממנו אם תגבה כתובתה בחייו והא דאמרינן שגובין יורשים בשבועה היינו אם נתגרשה ומתה או כשמתה היא תחילה אבל כשמת הבעל תחילה הרי מת לוה בחיי המלוה ואין היורשים גובין כלום שכבר נתחייבה שבועה ליורשין ואין אדם מוריש שבועה לבניו כדאמרינן במסכתא שבועות: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|לא}} סוף דבר.''' בנכסים ששלטה בהן בחיי בעלה שפטורה מן השבועה אלא אפילו באותן ששלטה בהן לאחר מיתת בעלה ואע"ג דמיורשיו לא פטרה ולקמן מוקי לה דמיירי באותן ששלטה בהן משעת מיתה עד שעת קבורה: '''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' פרק המפקיד: '''{{עוגן1|ישבע}} השוכר שמתה כדרכה.''' שהשוכר פטור מן האונסין והשואל שחייב באונסין ישלם לשוכר: '''{{עוגן1|והוא}} שנתן לו.''' המשכיר רשות להשאיל לאחרים דאל"כ יכול הוא לומר אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר: '''{{עוגן1|ותני}} ר"ח.''' בתוספתא כן: '''{{עוגן1|ששינו}} את שמירותיהן.''' כלומר שמסרו לאחר שלא מדעת בעלים חייבין וכמאן דאמר שומר שמסר לשומר חייב: '''{{עוגן1|והשואל}} אפילו לא שינה חייב.''' קושיא היא דהא השואל בלא"ה משלם את הכל ואמאי תני וכולן: '''{{עוגן1|אלא}} בגין דתנינן.''' סוף השוכר את הפועלים מתנה ש"ח וכו' דכל תנאי שבממון קיים ואתא מימר לך הכא שאע"פ שהתנה עם השואל שיהיה פטור אפ"ה הוא חייב אם שינה והשאיל לאחר שלא מדעת הבעלים: '''{{עוגן1|ביקש}} להשביע את השואל.''' אמתני' דלעיל קאי דקתני ישבע השוכר שמתה כדרכה ואם המשכיר ביקש להשביע את השואל וכגון שפטרו לשוכר משבועה מאי: '''{{עוגן1|נישמעינה}}.''' לזה מן מתני' דהכא דקתני אבל משביע את הבאים ברשותה הדא אמרה שיכול הוא להשביע את השואל שהרי ברשותו של זה הוא בא: '''{{עוגן1|הדא}}.''' האי מתני' דהמפקיד ילפא מן מתני' דההיא דהכא וההיא ילפא מן הדא כדמפרש ואזיל: '''{{עוגן1|וההיא}}.''' מתני' דהכא ילפא מן הדא דהמפקיד שאם ביקש להשביע את האשה שלא משביעה כמו דהתם אם משביע הוא להשואל שוב אין משביע להשוכר דהא הימניה לשואל שהרי נתן להשוכר רשות להשאילו וה"נ אם משביע ליורשיה ולבאים ברשותה שוב אינו משביעה: '''{{עוגן1|לא}} צורכה מילף וכו'.''' זה ודאי לא צריכה למילף מן מתני' דהמפקיד דפשיטא שאין משביע לאשה שהרי פטרה משבועה אלא דמה צריך תילף הכא מהתם להא כהאי דאמר רבי הילא לעיל דדוקא שנתן לו רשות להשאיל והכא נמי והוא שנתן רשות להאשה לעשות בניה אפוטרופים בהא הוא דנאמנין בשבועה אבל אם לא נתן לה רשות יכול הוא לומר לך האמנתי אבל לא לבניך: '''{{עוגן1|צריך}} להעלות לו שכר.''' השוכר למשכיר אפילו כל משך זמן השאלה שהשאילו לזה ואע"פ שברשותו השאילו: '''{{עוגן1|שאלוה}} הבעלים.''' אם הבעלים עצמן חזרו ושאלו מן השוכר ומתה כדרכה אצלן אם חייבין לשלם להשוכר: '''{{עוגן1|כן}} אנן אמרין.''' דאפי' הבעלי' עצמן משלמין: '''{{עוגן1|ואפילו}} אכלוה גרסינן וכן הוא בקידושין ובהמפקיד.''' כלומר שאפילו אכלוה הבעלים חייבין לשם שהרי בתוך ימי שכירותה של השוכר היא: '''{{עוגן1|ורבי}} יוסי בר' בון.''' פליג דאם אכלו שלהן אכלו: '''{{עוגן1|היך}} עבדין עובדא א"ל תריי כל קביל ארבעה וכו'.''' בקידושין בהאי תלמודא שם קאמר קודם להא דתמן תנינן רב יהודה שלח לרבי אלעזר שומר שמסר לשומר א"ל הראשון חייב רבי יוחנן אמר הראשון חייב גרסינן שם ר"ל אמר השני חייב והיינו דשאל רבי זעורא לרבי יוסי היאך הלכה וא"ל רבי יוסי פשיטא דהלכה כרבים שהרי כאן שנים נגד ארבעה הן ר"ל דס"ל השני חייב וכן רב יהודה דמספקא ליה ושאל לר"א הן בטלין במיעוטן כנגד רבי אלעזר ורבי יוחנן ורבי ינאי ורבי חייא דכולהו ס"ל אין השואל רשאי להשאיל והילכך שומר הראשון חייב: '''{{עוגן1|אמר}} ליה תריי כל קבל תריי אינון.''' אין כאן אלא שנים כנגד שנים שהרי ר"א תלמידו דר"ח רבה ורבי יוחנן תלמידו דרבי ינאי וכל א' אמר מה שקיבל מרבו ולא חשבינן להו אלא כחד: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף