עריכת הדף "
פני משה/יבמות/ח/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|הערל}}.''' כהן שמתו אחיו מחמת מילה אינו אוכל.בתרומה כדיליף בגמ': '''{{עוגן1|נשיהם}} ועבדיהם יאכלו.''' דהא מכלל כהנים לא נפקו אלא דאינהו גופייהו מחסרי תקנתא: '''{{עוגן1|נשיהם}}.''' של פצוע דכא וכרות שפכה לא יאכלו דשווי' חללה בביאתם דנבעלה לפסול לה: '''{{עוגן1|ואם}} לא ידעה.''' שלא בא עליה משנעשה פצוע דכא והיתה לו נשואה מקודם לכן: '''{{עוגן1|הרי}} אלו יאכלו.''' דהואיל וכבר אכלה: '''{{עוגן1|לא}} יאכלו בתרומ'.''' עד שיטבלו דס"ל גר שמל ולא טבל כעכומ"ז דמי: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|איש}} איש.''' כתיב אצל אכילת תרומה איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב וגו' (ויקרא כ"ב) לרבות את הערל כטמא דלא יאכל תרומה: '''{{עוגן1|או}}.''' אימא לרבות האונן: ולא אסרתי לך משום אנינה גרסינן: '''{{עוגן1|או}} נאמר כו'.''' דממעט נמי משום ערלה. א"נ דגרסינן ולא אסרתי משום ערלה לחודי'. דמה ראית לרבות ערלה ולמעט אנינה: '''{{עוגן1|עד}} כדון כר"ע.''' זו היא שיטת ר"ע וכן אמר בבלי דף ע"א: '''{{עוגן1|כר'}} ישמעאל.''' ולר' ישמעאל נפקא לי' מג"ש כדתני כו': '''{{עוגן1|תושב}} ושכיר.''' כשיטת ר"א בבלי שם: לא למדו תושב תושב גרסינן: '''{{עוגן1|אלא}} דברי' האמורים בפרשה.''' בפסח גופי' דכתיב וכל ערל לא יאכל בו אבל אנינות פסח גופי' ממעשר ילפינן כדלקמן דיליף ממנו ממנו. וכרבא שם וכדמסיק: '''{{עוגן1|טומטום}} ואנדרוגינס.''' דאינן אוכלין בקדשים ממקום אחר ילפינן דלא כתיב בפסח גופי' וכן אונן ילפינן ממעשר שני: '''{{עוגן1|הרי}} הוא אסור לאונן.''' דכתיב לא אכלתי באוני ממנו: '''{{עוגן1|טעון}} מחיצה.''' לפנים מחומות ירושלים אבל תרומה נאכלת בגבולין: '''{{עוגן1|הא}} לפי שיש בזה כו'.''' תרומה אסורה לזרים ומעשר טעון מחיצה: '''{{עוגן1|לא}} צרכו.''' לא דקדקו חכמים ללמד א' מחבירו: '''{{עוגן1|קדשים}}.''' שאר קדשים דמנין אתה למד: '''{{עוגן1|מן}} הפסח.''' אי אתה יכול ללמוד דאיכא למיפרך מה לפסח שכן יש בו משום שבירת העצם משא"כ בקדשים: '''{{עוגן1|שהוא}} למד מן הלמד.''' דהרי תרומה עצמה ילפינן מפסח ותרומה קדש איקרי וקי"ל אין למדין מן הלמד בקדשי': '''{{עוגן1|הוי}} כו'.''' ע"כ צריך אתה ללמוד בג"ש ממנו ממנו ומופנה הוא ואין משיבין: '''{{עוגן1|שנאמר}} בפסח.''' אל תאכלו ממנו: '''{{עוגן1|ממנו}} שנא' בקדשים.''' והקריב ממנו אחד מכל קרבן גבי אכילת תרומת לחמי תודה (ויקרא ז'): '''{{עוגן1|ממנו}} שנא' במעשה.''' לא אכלתי באוני ממנו (דברים כ"ו): '''{{עוגן1|ומופנה}} הוא.''' בתמיה לעיל קאי דיליף ג"ש דתושב ושכיר: '''{{עוגן1|והלא}} דרושה היא.''' דתושב ושכיר של תרומה צריך לדרשה כדמפר' ואזיל: '''{{עוגן1|זה}} קנוי קניין עולם.''' עבד הנרצע: '''{{עוגן1|קניין}} שנים.''' סתם עבד עברי: '''{{עוגן1|קניין}} עולם אינו אוכל.''' בתרומה דלא קני ליה רבי': '''{{עוגן1|קניין}} שנים אוכל.''' בתמי': '''{{עוגן1|בא}} השכיר.''' יתירא ללמד ע"כ דהאי תושב לקניין עולם הוא דאתא: '''{{עוגן1|ומשני}} ר' מתיה.''' דשל פסח מופנה הוא: '''{{עוגן1|מכיון}} דכתיב וכל ערל.''' כלומר דעל כרחך תושב ושכיר הנא' בפסח בעכומ"ז הוא דהא כתיב לא יאכל ולגופי' לא איצטריך דהא כבר כתיב וכל ערל לא יאכל בו אלא לאפנויי והוה מופנה מצד א' וס"ל לר' ישמעאל דלמדין ואין משיבין ובבבלי מתרץ לה אליבא דר"א וכדפירש התוס' שם: '''{{עוגן1|ע"ד}} דר"ע.''' דיליף מאיש איש האי תושב ושכיר לאיזה דבר נאמר בתרומה: '''{{עוגן1|כההיא}} כו'.''' דאיצטריך לגר שמל ולא טבל דאינו אוכל כדאמר רבי הילא וכן רבי יסא בשם רבי יוחנן: '''{{עוגן1|למוהלן}}.''' ולא טבלו: '''{{עוגן1|מגלגל}} עמהן.''' אולי יחזרו ויתרצו: '''{{עוגן1|מותר}} למוכרן לעכומ"ז.''' ואין מלין אותו בע"כ. וברייתא היא בבלי החולץ דף מ"ח: '''{{עוגן1|הכל}} כמנהג המדינה.''' ומותר למכרן לפי המנהג: '''{{עוגן1|בעא}} מיקרוץ.''' שהיה רוצה לפרוש ולילך לדרכו: '''{{עוגן1|למה}}.''' המתין עד למחר אם מפני כבוד הזקן ר' יודה הנשיא שצוה לו להמתין או משום דאין מטבילין גרים בליל' דמשפט כתיב ביה. א"נ י"ל דרבי יודה הנשיא היה רוצה לילך וביקש ממנו ריב"ל להמתין ור"ז מסתפק אם מפני כבוד הזקן ריב"ל חש להמתין או משום כו' וא"ל דמשום הדין דאין מטבילין בלילה: '''{{עוגן1|ולא}} הורו.''' להם להתיר וכן אמרינן בבלי שם דף מ"ו: '''{{עוגן1|עבד}} תושב לעולם.''' עבד שלא קיבל עליו למול לעולם הרי הוא כעכומ"ז לכל דבר וכגון שהתנה מתחלה עמו ע"מ כן וכדאמרינן בבלי שם איזהו עבד ערל שמותר לקיימו זה שלקחו רבו ע"מ שלא למולו: '''{{עוגן1|וכן}} גר תושב לעולם.''' הרי הוא כעכומ"ז לכל דבר: '''{{עוגן1|רבי}} שמואל כו'.''' פליג דס"ל כהאי מ"ד לקמן דגר תושב צריך לקבל עליו כל המצות ולפיכך כל י"ב חודש מגלגלין עמו: '''{{עוגן1|ר'}} שמואל כו'.''' כלומר דרבי שמואל לטעמי' דאמר גר תושב צריך לקבל על מנת שיהא אוכל נבלות כלומר שלא יעבור אלא זה אבל שאר כל המצות צריך לקבל עליו: '''{{עוגן1|אמר}} רבי הילא.''' לדידך יאמרו הדברים ככתבן וכדלקמיה: '''{{עוגן1|ומפרש}} רבי יוסי ב"ח.''' מה יאמרו דכתיב לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה וכתיב או מכור לנכרי. וה"פ דלמאי דפליג ר"מ ור"י בבבלי פסחים וע"ז דף כ' לר"מ אחד גר וא' עכומ"ז בין במכירה בין בנתינ' והא דכתיב או מכור ההוא להקדים תיננה דגר למכירה דנכרי ור"י סבר דברים ככתבן לגר בנתינה ולנכרי במכירה ודייק מדכתי' או מכור דאלו להקדים לא צריך קרא כיון דגר אתה מצוו' להחיותו סברא הוא והקשו התוס' בע"ז כיון דסברא הוא למה נכתבה נתינה דגר כלל במכ"ש ממכירה דנכרי ידעינן ותירצו דאי לא כתב נתינה דגר ה"א דאסור ליתן לו נבילות כדי שיתן לב להתגייר לגמרי ע"כ. והיינו דקאמר הכא לדידך דאמרת דצריך לקבל עליו כל המצות חוץ מנבלות וא"כ מעכשיו יאמרו להחליט כר"י דדברי' ככתבן מדכתיב או דלא קשיא ל"ל נתינה דגר כלל כיון דע"כ לדידך סברא הוא להקדים משום דאיכא למימר דהוי אמינא דאסור ליתן לו כיון שאינו חסר אלא אכילת נבלות ויתן לב להתגייר: '''{{עוגן1|אית}} תניי תני כו' עד שיכפור כו'.''' כלומר דאינו צריך אלא לכפור בעכומ"ז ובהא לחודי' סגי ופלוגתא היא שם פרק השוכר את הפועל דף ס"ד: '''{{עוגן1|עד}} שיכפור בעכומ"ז כעכומ"ז.''' כלו' שיבטל העכומ"ז שלו וקמ"ל בזה דגר תוש' מבטל העכומ"ז כמו העכומ"ז. ובעיא היא שם: '''{{עוגן1|מדברי}} כולהון כו'.''' קושיא היא דמאי קמ"ל ר' בא בזה דאפי' למ"ד דעובד עכומ"ז ואינו צריך לקבל עליו אלא שלא יאכל נבילות אע"פ כן מבטל הוא העכומ"ז כעכומ"ז: '''{{עוגן1|דעל}} כן מה כו'.''' כלו' דאי לאו הכי דאשמעינן ר' בא מה הייתי אומר דאינו מבטלה אליבא דהאי מ"ד הואיל והוא מצוו' על עכומ"ז: '''{{עוגן1|ועכומ"ז}} אינם מצווין על עכומ"ז.''' בתמי' ואפ"ה מבטלין וכן גר תושב. ומשני רבי יוסה דלהכי איצטריך למימר שלא תאמר הואיל ושוה לישראל באלו ג' דברים כו' ולא יבטל כישראל: '''{{עוגן1|לפום}} כן.''' צריך לאשמעינן דאפ"ה מבטל כעכומ"ז הואיל ובר מיפלח לעכומ"ז הוא. אבל בבבלי קאמר רב נחמן שם מסתברא דפלח מבטל דלא פלח לא מבטל: '''{{עוגן1|מאן}} תנא בלא יעשוק.''' דקאמר לעיל דגר תושב יש בו משום לא תעשוק שכר שכיר: '''{{עוגן1|רבי}} יוסי בר' יהודה היא כדתני כו'.''' ברייתא בבלי ב"מ דף קי"א: '''{{עוגן1|ר'}} יודה כו'.''' זו מילתא באפי נפשה ופלוגתא היא ג"כ בכריתות דף ט' ושם גריס רבי יוסי כר"ש דהכא: '''{{עוגן1|כישראל}} בי"ט.''' דאוכל נפש בלבד מותר אף לגר תושב בשבת כן: '''{{עוגן1|כישראל}} בחולו של מועד.''' דמותר לו כל מלאכת האבוד: '''{{עוגן1|מגבב}}.''' מלקט כדי שלא יתקלקל מה שנקצר כבר: '''{{עוגן1|כתיב}} וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אותו (שמות י"ב).''' ודייקינן עבד איש ולא עבד אשה בתמיה וברייתא היא בבלי החולץ שם: '''{{עוגן1|אלא}} דהכי דרשינן עבד איש.''' עבד שהוא גדול ובן דעת אתה מוהלו בע"כ אבל בן איש נכרי בעלמא שאינו עבד אי אתה מוהלו בע"כ: ורבי יוחנן בעי עלה דמשמע בן קטן דלאו איש הוא אתה מוהלו בע"כ: '''{{עוגן1|ואפילו}} כבנו של אורכניס בתמיה.''' אורכניס שם עשיר וגדול בדורו היה וכן מצינו בש"ס הזה בכמה מקומות כעין זה כלו' דמתמ' דהיכי ס"ד לומר דאתה מוהלו בע"כ: '''{{עוגן1|הא}} כיני.''' כלומר כה"ג נמי אשכחן דבעי רבי יוחנן כעין זה: '''{{עוגן1|מצא}} בתוכה תינוק מושלך.''' מתני' היא במס' מכשירין פ"ב בעיר שישראלי' ונכרים דרין בה ומצא בה תינוק מושלך אם רוב נכרים נכרי וקאמר עלה דאם הטבילו לשם עבד כו' ובעי רבי יוחנן נמי עלה דאפילו הוא כבנו של אורכינס אמרינן דמטבילו לשם עבד בתמיה: '''{{עוגן1|לא}} אמר כן.''' כהאי דרשא דלעיל אלא דהכי דריש עבדך עבד שלך אתה מוהלו בע"כ ואי אתה מל בע"כ בנך איש דגר הבא להתגייר אין לו כח למול בנו גדול בע"כ. וזה כלשון הב' דפירש"י שם: '''{{עוגן1|כההיא}} כו'.''' דאמר לעיל הלוקח עבדים ע"מ למוהלן דמשמע דע"מ שלא למוהלן רשאי לקיימן ואין יכול למוהלן בע"כ ומהא דאמרינן הכא סייעתא לרבי הילא: '''{{עוגן1|מה}} נפשך.''' כלומר טעמא הוא דמפרש דאם ע"מ למוהלן לקח כעבד איש הוא ואין רשאי לקיימן ומוהלן בע"כ: '''{{עוגן1|ואם}} ע"מ שלא למוהלן כבן איש הוא.''' דמתחלה התנה ע"מ כך ואין יכול לכופן: '''{{עוגן1|המשוך}}.''' מהול שנמשכה ערלתו וכסתה העטרה: '''{{עוגן1|והנולד}} מהול.''' ולא הטיף ממנו דם ברית: '''{{עוגן1|משום}} קנס.''' אמשוך קאי וסבר לה כרב הונא בבלי פירקין דף ע"ב דמן התורה אוכל אלא דרבנן גזרו משום קנס או משום גזרה דנראה כערל וכדמסיק דאיכא בינייהו דאם משך אחר כו' דקנס ליכא וגזירה איכא: '''{{עוגן1|המול}} ימול.''' מכאן דגזירת הכתוב לשתי מילות: '''{{עוגן1|לציצין}}.''' שנשתיירו ולא חתך כל הערלה: '''{{עוגן1|עד}} כדון.''' זו היא אליבא דר"ע דאמר לשונות הכפולים במקרא לרבות באו: '''{{עוגן1|כרבי}} ישמעאל.''' אבל לר"י דאמר לשונות כפולין הן ודיבר' תורה כדרכה וכדרך לשון בני אדם כדחשיב: '''{{עוגן1|מנלן}}.''' לפריעה ולציצין: '''{{עוגן1|למולות}}.''' לשון ריבוי: '''{{עוגן1|רב}} אמר.''' דפליג אדרש' דלעיל וס"ל לא ניתנה פריעת מילה לאברהם אבינו: '''{{עוגן1|כשהוא}} מהול.''' ודריש המול שהוא מהול ימול פעם שנית: '''{{עוגן1|המול}} ימול מכאן כו'.''' וקרי ביה המל ימול: '''{{עוגן1|ואצ"ל}} עכומ"ז ערל.''' כלומר אע"ג דנימול הוא כערל דמי דאין הערלה קרוי' אלא על שם עכומ"ז כדאמרינן פ"ג דנדרים: '''{{עוגן1|אתה}} וכל כיוצא בך.''' דבכלל ברית הן: '''{{עוגן1|מפני}} שהוא מהול.''' שמל לשם דמו' יונה שמצאו בראש הר גריזים ועובדין לה. בבלי ע"ז שם: '''{{עוגן1|לידי}} סכנה.''' שלא יעשה כרות שפכה: '''{{עוגן1|בימי}} בן כוזיבא.''' שמשכום עכומ"ז באונס בכרך ביתר וגברה יד בן כוזיבא ונצחום ומלך על ישראל שתי שנים ומתצה וחזרו ומלו בימיו: '''{{עוגן1|מלו}} וחיו.''' ובבבלי פירקין לא גריס וחיו: '''{{עוגן1|המשוך}}.''' לא שייך הכא וכן בבבלי פר"א דמילה לא גריס ונראה דחסר כאן וצ"ל דכתיב את בריתי הפר לרבות המשוך וסיומא דברייתא דלעיל היא וכמו דגריס בבלי וכן הוא בתוספתא שם: '''{{עוגן1|הנולד}} מהול כו'.''' בבלי שם: '''{{עוגן1|ערלה}} כבושה.''' העור דבק עם הבשר: '''{{עוגן1|הלכה}} כדברי התלמיד.''' רבי שמעון ב"א דלר' יהודה שם פליגי ב"ש וב"ה בנולד כשהוא מהול: '''{{עוגן1|הדא}} אמרה ערל ברור הוא.''' דלא קאמר מפני שספק ערלה כבושה היא אלמא דודאי ערל הוא ומחללין עליו את השבת: '''{{עוגן1|ורבי}} אבהו.''' פליג דלחומרא אמר ערל כבוש' דבחול צריך להטיף אבל אין מחללין עליו את השבת: '''{{עוגן1|אתיליד}} ליה חד בר כן גרסינן.''' וכן הוא פר"א דמילה שנולד לו בן כשהוא מהול ומישמש בו להטיף דם ברית ונסתכן ומת: '''{{עוגן1|ורבי}} אבין.''' אמר לא מת ע"י כן אלא שנעשה כרות שפכה שחתך מן הגיד מהעטר' ולמעלה וכן הוא בבלי שם: '''{{עוגן1|ונתענה}} עליו שימות.''' שאינו ראוי לבא בקהל: ערלתו ודאי דבההוא קרא כתיב וביום השמיני וילפינן מיניה ואפי' בשב' וכתיב ערלתו דמשמע מיעוט ערלתו של זה ולא של אחר ולמעוטי ספק וכל הני דחשיב ספיקי נינהו: '''{{עוגן1|בין}} השמשות.''' שנולד בין השמשות וספק אם שבת זמנו הוא ור' יהודה לקמן יליף טעמי': '''{{עוגן1|שב"ש}} אומרי' צריך להטיף.''' ומודו דאין מחללין עליו את השבת: '''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' בריש חגיגה: '''{{עוגן1|מה}} אמר בה רבי יודה.''' אם פליג הוא באנדרוגינוס ומחייבו בראייה כמו דמחשיב ליה לזכר ודאי לענין מילה: '''{{עוגן1|נישמעינה}}.''' לזה מן זו הברייתא: '''{{עוגן1|אף}} הסומא.''' פטור מן הראייה ואמתני' דהתם קאי: '''{{עוגן1|לית}} בר נש.''' לא שייך לו' אף אא"כ דמודה הוא בדברי הראשון וש"מ דלרבי יודה אנדרוגינוס פטור מן הראיה: '''{{עוגן1|ופריך}} מחלפא שיטתיה.''' קשיא דר"י אדר"י: '''{{עוגן1|תמן}}.''' דהתם בראיה מודה לרבנן דזכורך למעט אנדרוגינוס: '''{{עוגן1|והכא}}.''' במילה אמר זכר לרבות אנדרוגינוס: '''{{עוגן1|ומשני}} דשאני הכא דר"י ורבנן מקרא א' הן דורשין.''' אלא דרבנן נקטי לרישא דקרא לדוקא ור"י לסיפי' וכדמפרש ואזיל: '''{{עוגן1|רבנן}} דורשין ערל.''' דכתיב וערל זכר אשר לא ימול בשר ערלתו ונכרתה וגו' ומדכתי' ערל מה תלמוד לומר זכר אלא לדרשא אתא עד שיהא כולו זכר ולמעט אנדרוגינוס: '''{{עוגן1|ורבי}} יודה דריש זכר.''' לדוקא לומר דביה לחוד סגי ומה תלמוד לומר ערל אלא לדרשא ואפילו מקצת ערל חייב כרת: '''{{עוגן1|כל}} זכורך כו'.''' ולא משמע ליה כל לרבות: '''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' פר"א דמילה: '''{{עוגן1|שעה}} אחת.''' ונתרפא אפ"ה ממתינין לו עד ל' יום מפני הסכנה. ובבבלי שם קאמר ז' ימים מע"ל מיום שחלצתו חמה: '''{{עוגן1|מהו}} להאכילו מחלבה.''' מחלב הנעשה מחטי תרומה כלומר אי כערלה שלא בזמנה היא ואמרינן לקמן דלא מעכבא בתרומה או דלמא הואיל שכנגדו בריא בר מימהל הוא ערלה הויא ומעוכב מן התרומה: '''{{עוגן1|נשמעיניה}} כו'.''' ופשיט לה ממתניתין דקאמר הערל לא יאכל ומשמע דאפילו ערל שמתו אחיו מחמת מילה ואע"ג דאי אפשר לו למול מפני הסכנה הוי ערל כיון שהגיע הזמן וה"נ לא שנא. וכפירש רש"י ז"ל במתני וכן הביאו התו' שם ראיה לפירושו מההיא דהכא: '''{{עוגן1|אין}} ערלה כו'.''' דאע"ג דאמרי' בתוך שלשים דלאו בר מימהל הוא מעוכב הוא מן התרומה מ"מ קודם ח' לאו ערלה היא דעדיין לא הגיע זמנה: '''{{עוגן1|משמיני}} והלאה.''' דאז הוי ערלה ואע"ג דאי אפשר למול מחמת אונס: '''{{עוגן1|ותני}} כן.''' דמשמיני והלאה הוי ערלה: '''{{עוגן1|לילי}} שמיני מה את עבד לה.''' אם כהגיע זמנה מחשבינן או דילמא כיון דלילה לאו זמן מילה היא ערלה שלא בזמנה כו': '''{{עוגן1|ופשיט}} לה מן מה דתני כו'.''' ברייתא היא בפ"ק דזבחים דף י"ב דסבר לילה אין מחוסר זמן וכן נמי הכא ליל שמיני כשמיני וערלה הוי: '''{{עוגן1|ותני}} כן כל שבעת ימים כו'.''' ולא ליל שמיני: '''{{עוגן1|בחופה}} רוב גובהה.''' לא תימא רוב עטרה דקתני רוב היקיפה אלא אפילו רוב גובהה במקום אחד וכן הוא בבבלי שם: '''{{עוגן1|רוב}} גגה.''' במקום גובהה ביותר ומיקל מדרבי אבינא: '''{{עוגן1|שהוא}} מקשה.''' האבר שמתוך הקישוי מתפשט בשרו ואם אז נראה מהול א"צ למולו. וכן הוא שם: '''{{עוגן1|וענוש}} כרת.''' בבבלי שם דף קל"ג מוקי אאומן גבי ציצין המעכבין ובבין השמשות דשבת משום דעביד חבורה ולא קיים המצוה וכן הכא לענין פריעה וכדלקמיה: '''{{עוגן1|בשאין}} ביום.''' שאין עוד שהות בשבת כדי לגמור הפריעה דעביד חבורה בלא מצוה: '''{{עוגן1|אבל}} אם יש.''' שהות כדי לגמור ג"כ הפריעה אפילו איש אחר ממרק: '''{{עוגן1|ואינו}} חושש.''' הראשון משום דאמר להו אנא עבידנא פלגא דמצוה אתון עבדיתון פלגא דמצוה: '''{{עוגן1|כל}} שעה שהוא עוסק.''' שלא סילק ידו חוזר בשבת ואפילו על ציצין שאינן מעכבין דכולה חדא מילתא היא וניתנה שבת לדחות אצלה: '''{{עוגן1|פירש}}.''' שסילק ידיו: '''{{עוגן1|אינו}} חוזר אלא על ציצין המעכבין.''' דהרי הן כמילה עצמה אבל על שאינן מעכבין אינו חוזר דהוי כהתחלה בפני עצמה: '''{{עוגן1|דברי}} ר"י.''' ולדברי ר' יוסי לעולם חוזר ואפי' על שאינן מעכבין: '''{{עוגן1|היידן}} ר"י.''' הי ר' יוסי: '''{{עוגן1|ההיא}} דתנינן תמן.''' סוף פ"ג דסוכה: '''{{עוגן1|מפני}} שהוציאו ברשות.''' מצוה שהיה טרוד במצוה וכדמוקי האי תלמודא שם טעמי' דרבי יוסי כדתני' כך הי' מנהג בירושלים אדם הולך לבה"כ לולבו בידו נכנס לבקר החולה לולבו בידו כו' דאלמא אע"פ שעשה המצוה ואינו אלא משום חיבוב מצוה בעלמא טעה בדבר מצוה קרינן ביה ופטור אם הוציא לר"ה בשבת ומדחזינן דר' יוסי מיקל בגמר מצוה הכא נמי חוזר אע"פ שעשה המצוה דכולה גמר מילתא היא: '''{{עוגן1|אף}} בסכין כו'.''' לשון שאילה הוא אם אף בסכין של מילה או במצ' ושכח והוציאן לרה"ר מחמת טירדא פטור לרבי יוסי: '''{{עוגן1|ופשיט}} לה ממה דאמר כו'.''' דאלמא אפי' לשאינו עיכוב מצוה חוזר כמצוה עצמה הואיל וניתנה שבת לדחות וכן במכשירי מצוה פטור לר"י אם שכח מחמת טירדא כמצוה עצמה: '''{{עוגן1|אם}} לא ידעה כו' הרי אלו יאכלו.''' ואע"ג דמצפה ומשתמרת לביאתו: '''{{עוגן1|דרבי}} לעזר ור"ש היא.''' דאמרי בפרק הבא על יבמתו אלמנה לכ"ג כו' מן האירוסין יאכלו בתרומה משום דמשתמרת לביאה פסולה אוכלת בתרומה: '''{{עוגן1|ד"ה}} היא.''' ואפילו תימא ר"מ היא דאמר שם משתמרת לביאה פסולה לא אכלה דשנייא הכא שלא הוסיף בה קנין אחר לאחר שנעשה פצוע דכא לפוסלה דהרי לא בעלה אחר כך. ובבלי פירקין אמר לרבי יוחנן טעמא דכבר אכלה והיינו הך: '''{{עוגן1|אתיין}} אילין פלוגוותא.''' דר"ל ורבי יוחנן אליבא דרבי מאיר כהאי פלוגתא דפליגי לקמיה: '''{{עוגן1|שומרת}} יבם כהנת.''' אשת כהן: '''{{עוגן1|לפני}} שני כהנים.''' משום דלקמיה נקט לה ב' כהנים: '''{{עוגן1|מכיון}} שהיא זקוקה לביאה פסולה.''' של זה שעשה בה מאמר פוסלה מהתרומה לר"מ ואע"פ שכבר אכלה: '''{{עוגן1|לכשיבעול}}.''' ואפי' לר' מאיר דהואיל וכבר אכלה בפני בעלה וזה לא הוסיף בה קנין לאחר שנעשה פצוע דכא: '''{{עוגן1|וא'}} פסול.''' מתחילה ועשה בה הפסול מאמר: '''{{עוגן1|אף}} ר"י מודה.''' דפסלה דהרי עשה בה קנין אחר פסולו: '''{{עוגן1|עשה}} בה הכשר מאמר.''' מהו אי מדמינן לה כמו עשה בה מאמר ונעשה פסול כדלעיל דהא הכא נמי עדיין לא נקנית להכשר דהרי אין מאמר קונה קנין גמור: '''{{עוגן1|מחלוקת}} ר"י ור"ל.''' דלר"ל פסלה אליבא דר"מ כיון דעדיין לא בא עליה כזקוקה לפסול מיקריא ולר"י לא פסלה: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף