עריכת הדף "
פני משה/יבמות/ז/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|עבדי}} מלוג.''' מה שאשה משיירת לעצמה ואינה כותב' בכתובת' נקראים נכסי מלוג שהבעל מולג הנכסים כמליגת תרנגולים מפני שהוא אוכל פירות אותן נכסים ואם פחתו פחתו לה ואם הותירו הותירו לה ונכסי צאן ברזל הם הנכסים שהכניסה לו ומה שהוסיף הוא לה וכתבו בכתובה סך הכל קבל עליו פלוני כך וכך ונקראים צאן ברזל שהקרן קיים כברזל שאם מתו כלן חייב הבעל לשלם ולפי שהיו רגילין ליתן להרועה צאן והוא מקבל אחריותן כפי השומא אפילו אם מתו כל הצאן לכך נקראו הנכסים שהבעל מקבל עליו אחריותן נכסי צאן ברזל: '''{{עוגן1|עבדי}} מלוג לא יאכלו.''' לפי שהן שלה והיא חללה: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|מניין}} לכהן כו'.''' בבבלי ריש פירקין: '''{{עוגן1|ועבדיה}} עבדים.''' לקמיה מפרש: '''{{עוגן1|קנין}} כספו.''' קרא יתירא הוא ודריש הכי כי יקנה קנין כספו נפש שעבדו קנה עבד הוא יאכל בו: '''{{עוגן1|ור'}} יעקב דריש מהם יאכלו.''' קרי בהם נמי והם יאכילו: '''{{עוגן1|בעבד}} שקנה עבדי' ע"מ שיהיה לרבו כו'.''' וכן גריס נמי הרשב"א ז"ל ופיר' דמיירי דיהיב להו אחר מנה לקנות ע"מ שישמשו להן והם קנו אותן ע"מ שישמשו האדון והוא כעין נכסי מלוג שהגוף לאשה והפירות לבעל: '''{{עוגן1|אבל}} בעבד שקנה ע"מ שלא יהי' לרבו כו' גרסינן.''' לפי הגי' של הרשב"א ז"ל וטעמא דכיון שאין לרבו רשות בהן כלל לא אכלי דכלהו כי אכלי מכחו של כהן קא אכלי: '''{{עוגן1|קנינו}} הוא.''' כלו' קנינו של עבד בלחוד הוא ולית ליה לכהן קנין כלל בגווייהו והילכך לא אכלי: '''{{עוגן1|כל}} הקודם בהן זכה.''' דכהפקר הן: '''{{עוגן1|והכא}}.''' במתני' לא קנין קנינו הוא בתמיה ואמאי עבדי מלוג לא יאכלו: '''{{עוגן1|ומשני}} ר' הילא הראוי כו'.''' והרי היא חללה ואינה ראוי' לאכול: '''{{עוגן1|משום}} קנס.''' וכדרבא שם דרבנן גזרו בהו כדי שתאמר אני ועבדיי אינם אוכלין וכזונה היא אצלו ותצא ממנו: '''{{עוגן1|מה}} נפיק.''' מאי בינייהו בין הני ב' טעמים: '''{{עוגן1|עבד}} ערל כו'.''' דלא שייכא בי' קנס: '''{{עוגן1|בעבדי}} צ"ב פליגין.''' אמוראי דלקמן: '''{{עוגן1|מכרן}}.''' הבעל אינן מכורין ולקמן מפרש לה במאי פליגי: '''{{עוגן1|ואת}} אמרת אכין.''' בתמי' דהרי כשלי הן ואמאי אין לו רשות למכור: '''{{עוגן1|הרי}} עבדי מלוג.''' דנמי אוכלין בבת ישראל שנישאת לכהן ואפ"ה אתה מודה בהו דאינן מכורין דהן ודאי לאו שלו הן: '''{{עוגן1|משלך}} נתנו לך.''' כלומר בעבדי צאן ברזל דלאו מדאורייתא אכלי כדמסיק: '''{{עוגן1|בדין}} הוא שלא יאכלו.''' דהרי הם לאו כשלו ממש אלא הואיל וחייב באחריותן קתני וכן קאמר רב ספרא בבלי שם והן אמרו והן אמרו: '''{{עוגן1|עבדי}} מלוג.''' ברייתא בבלי ב"ק דף פ"ט: '''{{עוגן1|לאשה}}.''' אם הפילה היא שינו או סימאה עינו יוצא לחירות: '''{{עוגן1|אבל}} לא לאיש.''' שאין גופו קנוי לו: '''{{עוגן1|ועבדי}} צאן ברזל יוצאין לאיש.''' אלמא דכשלו הן וכר' אליעזר וכן מביא הבבלי פירקן מזה סייעתא לר' אמי דאמר במכנסת לו שום הדין עמו כשאומר דמים אני נותן וא"כ לר' אמי אם רצה למכור נמי מוכר וכן משמע שם: '''{{עוגן1|מאי}} עבד לי' ר"י.''' לההיא ברייתא: '''{{עוגן1|קל}} הוא בשיחרור.''' דאעפ"י דאינן כשלו לענין מכירה לענין שיצא לחירות מיהת מחשבינן כשלו שהקלו בשיחרור כדאשכחן דחילקו בזה כהדא כו': '''{{עוגן1|העושה}} עבדו אפותיקי.''' לב"ח מזה יהא לך פירעון: '''{{עוגן1|אינו}} מכור.''' וב"ח גובה ממנו. מימרא דרבא בבלי ב"ק דף י"א ובכמה מקומות: '''{{עוגן1|משוחרר}}.''' כמימרא דרבא בכמה מקומות ובפירקין דהקדש חמץ ושיחרור מפקיעין מידי שיעבוד דאלמא דשאני לן בין מכירה לשיחרור: '''{{עוגן1|אינן}} ביום ויומיים.''' כדין המכה עבד כנעני שלו: '''{{עוגן1|בין}} לאיש בין לאשה.''' דאלמא דלאו כשלו הן. ובפ' החובל שם לא גריס עבדי צ"ב ושם קאמר אליבא דר"א אינן בדין כו' כדמפרש התם טעמא: '''{{עוגן1|מה}} פליגין.''' השתא בעי הש"ס במאי פליגי ר"י ור"א לעיל: '''{{עוגן1|בשמכרן}} לעולם.''' פליגי והתם הוא דקאמר ר"י דאינן מכורין וכדמסיק: '''{{עוגן1|אין}} תימר כו'.''' כלו' דאם נימא דדוקא בשמכרן לעולם: '''{{עוגן1|ולא}} בשמכרן לשעה ד"ה מכורין.''' כלו' דלמכירת שעה לא פליגי דד"ה בזה מכורין ואין המכר בטל מיד אלא לכשתגבה: '''{{עוגן1|אין}} תימר כו'.''' או דנימא בשמכרן לשעה הוא דפליגי ואפילו בזה קאמר ר"י דאין מכורין כלל: '''{{עוגן1|אבל}} מכרן לעולם.''' כלומר דלא פליגי במכרן לעולם דבזה ד"ה אינן מכורין: '''{{עוגן1|נישמעינ'}}.''' לזה מן הדא ברייתא: '''{{עוגן1|דתני'}} העושה כו'.''' וכן מביא בבבלי גיטין דף מ"א: '''{{עוגן1|ה"ז}} מכורה.''' לשעה: '''{{עוגן1|והלוקח}} יחוש לעצמו.''' שאם ימות או יגרשנה המוכר תטרוף כתובתה ממנו שאינה מכורה אלא כל זמן שהוא חי ולא גירשה כדמסיק שמכרו לשעה וכן הב"ח אם לא ימצא משאר הנכסים לגבות: '''{{עוגן1|אינה}} מכורה.''' כלל אפי' לשעה: '''{{עוגן1|שלא}} עלה כו'.''' שאין דרכה של אשה לחזור על ב"ד ולפיכך המכר בטל מיד: '''{{עוגן1|אמרו}}.''' ואמרו בני הישיב' בזה דאתיא דר"א דאמר בנכסי צאן ברזל מכורין כרבנן דהכא דנכסי צאן ברזל שוין הן לאפותיקי: '''{{עוגן1|דר"י}} כרשב"ג.''' דאמר נמי דהמכר בטל: הוי בשמכרן כו' וש"מ דבמכרן לשעה פליגי ר"י ור"א דמדמי להו לפלוגתא דרבנן ורשב"ג והתם בשמכרן לשעה הוא כדפרישית: '''{{עוגן1|ולד}} בהמת מלוג.''' ברייתא בבבלי כתובות דף ע"ט וכדמפרש התם טעמא דרבנן חיישי למיתה הילכך ולד בהמת מלוג דאי מייתא לא כליא קרנא דאיכא עורה לבעל: '''{{עוגן1|ולד}} שפחת מלוג.''' דאי מייתא כליא קרנא לאשה: '''{{עוגן1|חנניה}} כו' ולד שפחת מלוג כולד בהמת מלוג גרסי'.''' כדגריס התם וכן מוכח הכא מדלקמן דקא מותיב לרב על דעתך כו' ורב כרבנן: '''{{עוגן1|הוו}} ידעין.''' דר' יוחנן פסק כחנני' וכן מסיק בבבלי כחנני' דלא חיישינן למיתה: '''{{עוגן1|על}} דעתך דאת אמר משל אשה הן.''' ולד שפחת מלוג וקס"ד דטעמא דרב דלא מחשב לולדות כפירות דהן לבעל אלא כשבח הנכסים הן ואין לבעל בהן כלום: '''{{עוגן1|מעתה}}.''' דשבחא קרית להו לא יטול הבכור פי שנים בולדות שילדו לאחר מיתת אביהן דהא קי"ל דאין הבכור נוטל פי שנים בשבח: '''{{עוגן1|הגע}} עצמך.''' תשובת רב היא שהשיב לשמואל לדבריך דשבחא משוית להו ואפ"ה לק"מ דהגע עצמך בהכניסתן קטנים וגדלו דודאי של אשה הן כדלקמן דנוטלתן כמה שהן ואת מודה לי בזה דהבכור נוטל פי שנים בכה"ג דשבח מחמת עצמן הן וכן נמי בולדות דכשבחא דאתיא ממילא הוא. ומיהו עיקר טעמא דרב כדפרישית ומש"ה מחלק בין ולד בהמה לולד אשה: '''{{עוגן1|הכניסתן}} ילדים.''' ונעשו נערים נוטלת כמה שהן: '''{{עוגן1|הכניסה}} לו כו'.''' ובבבלי דף ס"ז גרסי' אמר רב יהודה הכניסה לו שני כלים באלף זוז ושבחו ועמדו על שני אלפים א' נוטלתו בכתובתה ואחד נותנת דמים ונוטלתו מפני שבח בית אביה ונראה דהכא נמי גרסי' הכין דאל"כ מאי מוסיף ר' אבא לקמי' וה"ג. הכניסה לו שני כלים היו יפי' ככתובתה נוטלת בכתובתה וקמ"ל דהדין עמה כשאומרת כלי אני נוטלת: '''{{עוגן1|הי'}} אחד יפה ככתובתה.''' כגון ששבחו ועמדו עד הכפל בזה פליגי רב הונא ור"נ דחד אמר הואיל ויותר על כתובתה הוא במיתן דמי ומישקל לא אמרי' הדין עמה וכמהו דתימא דקאמר התם לרב יהודה: '''{{עוגן1|ור'}} אבא מוסיף דאפילו היה אחד ומחצה.''' מן השני בכתובתה לא אמרינן בזה הואיל ויש לו חצי השני דהוא נותן דמים אלא היא נותנת דמי המותר מהשני ונוטלתו שלא עלה על דעתו שישתמש אחרים בכליה לאחר שיגרשה: '''{{עוגן1|מתניתא}} אמרה כן.''' תוספתא שהבאתי לעיל דאם הכניסתן בדמים כו' כלומר דאפי' הוקרו היא נותנת דמים ונוטלתן: '''{{עוגן1|מלוג}} מלוג.''' כעין מליגת הראש כלומר שהוא אוכל פירות והקרן קיים: '''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' בבכורות פ"ב דף י"ו: '''{{עוגן1|המקבל}} צאן ברזל מעכומ"ז.''' ששם אותן בדמים קצובין והישראל מקבל אחריות עליו עד לזמן ובאותו זמן מה שיוולדו יחלקו ביניהן: '''{{עוגן1|פטורין}}.''' וולדות של אותו צאן ברזל כשיגדלו ויבכרו פטורין מן הבכורה: '''{{עוגן1|הוולדות}} לראשון.''' לעכומ"ז הנותן: '''{{עוגן1|הוולדות}} לשני.''' לבעל המקבל ממנה דהא אפילו וולד בהמת מלוג אמרינן לעיל לבעל: '''{{עוגן1|ומשני}} ר' יוסה דהתם ע"י שעיקרה.''' האם נמי שייכה לעכומ"ז כדמפרש התם דאלו עכומ"ז בעי זוזי ולא יהב לי' תפיס לבהמה ואי לא משכח בהמה תפיס לולדות והוי יד עכומ"ז באמצע ופטורה מן הבכורה: '''{{עוגן1|ברם}} הכא.''' לא שייכא יד האשה כלל בעיקר כ"ז שלא גירש' לפיכך הולדות ג"כ לבעל: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף