עריכת הדף "
פני משה/גיטין/ח/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|הזורק}} ה"ז מגורשת.''' כדיליף בגמרא דאיתרבי חצירה מקרא: '''{{עוגן1|אפילו}} עמה במטה.''' אפילו הגט עמה במטה וכגון שהמטה שלו: '''{{עוגן1|קלתה}}.''' כלי שהנשים נותנות בו מטוה ומחטין: '''{{עוגן1|ה"ז}} מגורשת.''' ואפי' היה בתוך ביתו דמקום חיקה וקלתה קנוי לה שאין אדם מקפיד לא על מקום חיקה ולא על מקום קלתה: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|ת"ל}} ונתן ונתן.''' ב' פעמים בפ' לרבות: '''{{עוגן1|עד}} כדון כר"ע.''' דדריש לשונות רבויין כדאמר ריש נדרים ויש הרבה מקומות: '''{{עוגן1|כרבי}} ישמעאל.''' דס"ל בכל מקום דברה תורה כלשון בני אדם ולא דריש לשונות הכפולין מנין: '''{{עוגן1|מרשותו}}.''' והכא נמי בידה לאו דוקא אלא ברשותה: '''{{עוגן1|וגינתה}}.''' וכי לאו משועבדים לבעל הן ואכתי לא נפיק גיטא מידיה דבעל דמה שקנתה אשה קנה בעלה לאכילת פירות: '''{{עוגן1|עד}} שיכתוב.''' כלומר דהכא מיירי שסילק עצמו מנכסי' ומפירותיהן וכגון שכתב לה בעודה ארוסה כדאמרינן בפרק הכותב: '''{{עוגן1|אפילו}} לא כתב לה.''' דשאני הכא דגיטה וחצירה באין כאחד כדמפרש לקמן: '''{{עוגן1|ואתייא}} דרבי ינאי כרבנן ודרבי הושעיה כר"מ.''' פלוגתא דר"מ ורבנן בהרבה מקומות ועיקרה בפ"ק דקידושין והתם קאמר לר"מ יד העבד כיד רבו ויד האשה כיד בעלה ולרבנן אין יד העב' כיד רבי וכך צריך להגיה בפנים בדברי רבנין על ידי שאין יד העבד כיד רבו ובדברי ר"מ ע"י שיד האשה כיד בעלה וה"פ לשיטתא דהאי תלמודא דרבי ינאי כרבנין. דרבנין אמרי התם על ידי שאין יד העבד כיד רבו לפיכך יכול הוא לקבל גיטו מיד רבו וכלומר מהשתא אין לנו ראיה להכריח ולומר דהיינו טעמא דאשה מתגרשת ע"י חצירה משום דגיטה וחצירה באין כאחד דמהיכי תיתי דודאי מאשה גופה לא מצינן למילף מדמקבלת היא גיטה דהתם משום אין יד האשה כיד בעלה הוא וכן מעבד נמי ליכא למילף אליבא דרבנן דסברי אין יד העבד כיד רבו והילכך על כרחך הא דמתגרשת ע"י גינתה וחצירה מיירי שכתב לה דו"ד אין לי עמך הואיל והן משועבדין לו לאכיל' פירות לא מיתוקמא אלא בהכי: '''{{עוגן1|וקשיא}} על דרבנין.''' על טעמייהו דרבנן גבי עבד קדייק ולא שייכא לאוקימתא דהני אמוראי. כלומר מאי דוחקייהו דרבנן לומר דהיינו טעמא דהעבד מקבל גיטו מרבו משום שאין יד העבד כיד רבו ותיפוק ליה אפילו יד העבד כיד רבו מ"מ הוא זכה גיטו דגיטו וידו באין כאחד הן: '''{{עוגן1|ודרבי}} הושעיה כר"מ.''' רבי הושעיה דמפרש למתני' אפי' בלא כתב לה מיירי משום דס"ל כר"מ דהתם: '''{{עוגן1|דר"מ}} אמר על ידי שיד האשה כיד בעלה הוא זכתה גיטה מידו.''' כלומר אע"פ דס"ל יד האשה כיד בעלה מ"מ זכתה גיטה מידו ועל כרחך דטעמא משום דגיטה וידה באין כאחד וא"כ גבי גינתה וחצירה נמי מהאי טעמא דגיטה וחצירה באין כאחד הוא והילכך אפילו בדלא כתב לה מוקמינן למתני': '''{{עוגן1|נפלו}} לו נכסים ולה.''' בשותפות אפילו כתב לה דין ודברי' אין לי בנכסייך כמי שלא כתב כלומר באלו הנכסים של שותפות דמסתמא לא היה דעתו לסלק עצמו אלא מנכסים שלה לבדה: '''{{עוגן1|היה}} נשוי את בת אחיו.''' פיירושא דרישא הוא וכלומר והיכי דמי שנפלו להן בשותפות כגון שהיה נשוי בת אחיו והיא בת יורשת וחולקין בירושת אביו: '''{{עוגן1|אפי'}} לא כתב לה כמי שכתב.''' דהא אין לו רשות בהן כדתנן פרק בתרא דנדרים ובאלו נכסי' פשיטא לן דזכתה גיטה בהן: '''{{עוגן1|בחצר}} שאינה של שניהן מהו.''' וכגון שהשאיל לה בעל החצר מקום בחצירו או השכיר לה: '''{{עוגן1|צריכה}} לרבנין.''' מיבעיא לן לרבנן בזה אם זכתה או לא: '''{{עוגן1|א"ר}} אבין מחלוקת.''' כלומר דתליא בפלוגתא דרב ורבי חייא רבה לרב דס"ל אין משיכה קונה כלל בחצר שאינה של שניהן לא זכתה ולרבי חייא דפליג וס"ל קונה זכתה כדלקמן: '''{{עוגן1|כיון}} שקיבל עליו זכה.''' כיון שקיבל עליו המוכר זכה הלוקח. ברשות המוכר לא קנה גרסינן: '''{{עוגן1|ברשות}} זה שהיו מופקדין אצלו.''' שהיו נפקדין המטלטלין אצל אחר צריך שיזכה זה להלוקח מקום או להשכיר לו ובגט נמי בכה"ג זכתה לרבי חייא: '''{{עוגן1|עולא}} ברבי ישמעאל.''' טעמא דמתני' מפרש דקתני לתוך קלתה ולית בה משום דמה שקנתה אשה קנה בעלה שלא עלה על דעת לזכות הבעל בקלתה: '''{{עוגן1|הגע}} עצמך שהיה של זהב.''' ודאי דעת הבעל לזכות בה וקאמר דכ"ש שלא עלה על דעת לומר שיהא הוא זוכה בהן לפי שהן מתכשיטיה וחשיבות כלים שלה: '''{{עוגן1|רבי}} יוחנן אמר ובלבד במשתמשת.''' היא בה בקלתה דאי לאו הכי כליו של לוקח ברשות מוכר הן ולא קנה אבל כשהיא משתמשת בהן ודאי לא מקפיד הבעל אמקום קלתה ורבי יוסי מוסיף דצריך שתהא משתמשת בה באותו שעה שזרק לה גיטה לתוכה: '''{{עוגן1|בקשורה}} לה.''' קלתה ולאו ברשות הבעל עומדת: '''{{עוגן1|ובמגבהת}} מחמתה.''' שהיא תלויה בה ולר"ל קשורה אע"פ שאינה תלויה אלא נגררת בארץ: '''{{עוגן1|בתוך}} המלוש שלה.''' עריבה שהיא לשה בה והיינו כרבי יוחנן שכל שהיא משתמשת בה אין הבעל מקפיד על מקום הכלי: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף