עריכת הדף "
פני משה/גיטין/ה/ט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|כהן}} קורא ראשון.''' כשהן שוין בחכמ' אבל אם הישראל גדול בחכמה קודם לכהן וללוי דממזר ת"ח קודם לכ"ג ע"ה הדין הוא דינא דגמרא והאידנא נהיג שכהן אפילו ע"ה קודם לחכם גדול שבישראל: '''{{עוגן1|מפני}} דרכי שלו'.''' דמדאוריית' יכול הכהן לתת רשות למי שירצה שיקרא בתורה לפניו ומפני ד"ש אמרו שיקרא הוא ראשון ולא יתן רשות לאחר שיקרא דלא ליתי לאנצויי ולומר מפני מה הרשה לזה ולא לאחר ואם אין שם כהן נתפרדה החבילה ואין סדר לדבר להקדים לוי לישראל ומי שירצה יקדים ואית דאמרי נתפרד' החבילה נפסק הקשר ואיבד הלוי את כבודו בשכיל חבילתו הנפרד' ואינו קורא כלל וכן המנהג: '''{{עוגן1|מערבין}} בבית ישן.''' בני חצר שרגילים ליתן עירובן בכל שבת בבית א' אין משנין את מקומן ליתנו בבית אחר: '''{{עוגן1|מפני}} דרכי שלום.''' שבני אדם שהיו רגילין לראות העירוב באותו בית עכשיו שאין רואין אותו יאמרו שמטלטלין בלא עירוב ואיכא חשדא: '''{{עוגן1|בור}} שהוא קרוב לאמה.''' למוצא אמת המים הבא מן הנהר מתמלא ראשון ואחריו יתמלאו התחתונים: '''{{עוגן1|מצודות}}.''' שאין להם תוך דליקניה ליה כליו: '''{{עוגן1|יש}} בהן גזל מפני דרכי שלום.''' ולא נפיק בדיינים: '''{{עוגן1|ר'}} יוסי אומר גזל גמור.''' מדבריהם ונפיק בדיינים ומיהו מודה ר' יוסי דלא הוי גזל דאורייתא לעבור עליו בלאו ואין הלכה כר' יוסי: '''{{עוגן1|המנקף}}.''' חותך כמו ונקף סבכי היער: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|מילתיה}} דרשב"י אמר שהוא מדברי תורה.''' הא דכהן קורא ראשון ואחריו לוי כו' כדיליף מקרא דכתיב אל הכהנים והדר בני לוי והדר אל כל זקני ישראל: '''{{עוגן1|מילתיה}} דריב"ל.''' מדברי ריב"ל שמעינן דס"ל שהוא מדבריהן מדהיה משבת בעצמו בזה מימיי לא ברכתי לפני כהן ש"מ דלאו מן התורה הוא: '''{{עוגן1|מילתיה}} דרח"א.''' וכן ממילתיה דאמר ר"ח שמענו שסובר שהוא מדבריהן ועיקרה תקנה מה שהכהן קורא ראשון מפני דרכי שלום הוא והילכך בעיר שכולה כהנים ישראל קורא ראשון: '''{{עוגן1|לאחיהם}} שבצפון ושבדרום.''' כלו' לאחיהן שבשדות. וכן הוא בבבלי פ' אלו נאמרין: '''{{עוגן1|הנשים}} והקטנים.''' והתם קאמר כגון דלא אישתייר בי' עשרה הא אישתייר הם עונים אמן: '''{{עוגן1|אינם}} בכלל ברכה.''' דהני לא אניסי והן מראים שאין הברכה חשובה בעיניהם לעקור רגליהם ולבא לפני הכהנים דבברכה צריך להיות. פנים כנגד פנים דכתיב כה תברכו: '''{{עוגן1|העומדים}} לפני הכהנים.''' פנים כנגד פנים אפי' אינן לפניהן ממש אלא דמפסיק ביניהן מחיצה הואיל דלא קיימי אחורי העורף לא מיקרי הפסק דאפי' חומה של ברזל אינה מפסקת ביניהם לאביהם שבשמים: '''{{עוגן1|העומדין}} מן הצדדין.''' מהו אם חשיבי כלפניהן או לא: '''{{עוגן1|נשמעינה}}.''' לזה מן הדא מתני' דפרה: '''{{עוגן1|והזה}} לאחריו.''' שהיו גם שם כלים הצריכין הזייה: '''{{עוגן1|הזייתו}} פסול'.''' דבעינן שיהא מתכוין להם: '''{{עוגן1|לפניו}} והזה על הצדדין הזייתו כשרה.''' אלמא צדדין כלפניו חשיבי: '''{{עוגן1|אם}} היה כהן אחד אומר.''' השליח ציבור כהן עם וגו' ולשנים קורא כהנים: '''{{עוגן1|שאינו}} קורא אלא השבט.''' ולעולם שייך לומר כהנים: '''{{עוגן1|שלא}} תאמר איש פלוני כו'.''' כלומר אם נחשד הוא בכך והעם מרננין אחריו אבל אם מגלה עריות ודאי או שוכך דמים קי"ל לא ישא את כפיו: '''{{עוגן1|ובדיור}} ישן היא מתניתא.''' כלומר שאפילו מדירה לדירה באותו בית אין משנין דאיכא נמי חשדא: '''{{עוגן1|והוא}} שתהא אמת המים עוברת על גביו.''' שמתמלא מאיליו על פי בורו בדרך הילוכו ואין צריך העליון הקרו' לאמה לסכור המים שלא ירדו למטה ולהמשיך דרך נגרים קטנים עד שתתמלא בורו אבל אם הוא מן הצד וצריך העליון לסוכרו שלא ירדו המים למטה אז התחתון מעכב עליו משום דמצי אמר נהרא כפשטה לימשוך וליזיל: '''{{עוגן1|אפי'}} מן הצד.''' דס"ל אפילו בכהאי גוונא העליון מתמלא ראשון: '''{{עוגן1|תמן}}.''' בבבל אמרין מי שהוא רחוק מהאמה ונוח לו להשקות יותר מהעליון כגון שבורו של עליון מן הצד הוא וצריך לסכור כדאמרן הוא קודם מהקרוב וקשה לו להשקות שדותיו: '''{{עוגן1|ע"ד}} דרבנין תמן ניחא.''' סוגיא זו כתובה במסכת מעשר שני ועלה דהתם קאי ואגב דלקמן מייתי לה הכא. דתנן התם מערימין על מעשר שני לפדותו בלא חומש משום דקי"ל הפודה מ"ש שלו מוסיף עליו חמישיתו ושל אחר א"צ. כיצד אומר אדם לבנו ולבתו הגדולים לעבדו ולשפחתו העברים הילך מעות האלו ופדה לך מעשר שני לעצמך ופריך התם האי אמה העבריה היכי דמי אם בגדולה זכת בסימנין כלו' כבר יצאה בסימנין ומאי בעיא גביה דאדון אם בקטנה קטן זכה וכי יש זכייה לקטן וקאמר התם על דעתיה דרבנן דתמן ניחא דס"ל דקטן יש לו זכייה לעצמו כדלקמן: '''{{עוגן1|תמן}} אמרין בשם רב נחמן בר יעקב.''' שלש מדות אלו בקטן: '''{{עוגן1|המוציא}}.''' דבר בידו כמוציא לאשפה דזה אין לו דעת כלל: '''{{עוגן1|גזילו}}.''' הגוזל ממנו גזל הוא מפני דרכי שלום: '''{{עוגן1|נוטלן}} ומצניען.''' שיש לו הבחנה להצניע ולהביא לאחר זמן לכשיצטרך גזילו גזל גמור מדבריהם וזוכה לעצמו אם נתן לו אדם איזה דבר אבל אינו זוכה לאחרים אם זיכה לאחרים ע"י אותו קטן לא זכה ואם בא הנותן לחזור חוזר: '''{{עוגן1|שאין}} מתנתו.''' שנותן לאחרי' מתנה שנאמר כי יתן איש: '''{{עוגן1|דברי}} חכמי'.''' לדברי חכמים דפליגי על רבי יוסי במתניתין דסבירא ליה מציאת חש"ו יש בהן גזל גמור אבל לחכמים כדאמר רבי יודה בן פזי לעולם אין גזילו מחוור להיות גזל גמור עד שיביא ב' שערות: '''{{עוגן1|הדא}} דאת אמרת.''' הא דאמרן לרבי יוסי גזל גמור דוקא לענין להוציא מן הגוזל ממנו בדין אבל לקרבן ולשבועה לכ"ע עד שיביא ב' שערות: '''{{עוגן1|ברם}} כרבנין דהכא.''' השתא מהדר אדלעיל דמתניתין דמעשר שני ע"ד דרבנין דתמן והוא רב נחמן בר יעקב ניחא כדאמרן אלא לרבנן דהכא דס"ל לית ליה זכיה לעצמו כדלקמן דדרשי איש אל רעהו עד שיהא כרעהו וכשם שאינו זוכה לאחרים כך אינו זוכה לעצמו: '''{{עוגן1|רבי}} יוסי בעי מעתה כ'.''' והך מתניתין דמע"ש היכי מיתוקמא: ומשני ר' יוסי ברבי בון דירדו לה בשיטת הפעוטות כמו דתנינן במתני' ובקטן כה"ג מיירי דתתינו ליה רבנן משום כדי חייו וה"נ דיש לו זכיה לעצמו מה"ט: '''{{עוגן1|והא'}} תנינן תמן.''' לרב הונא פריך דאמר לעיל כשם שזוכה לעצמו זוכה לאחרים והא תנינן בפ' חלון אבל אינו מזכה להן העירוב ע"י בנו ובתו הקטנים: '''{{עוגן1|כאן}}.''' הא דרב הונא בתינוק שיש בו דעת כדאמר לעיל: '''{{עוגן1|הדא}} דאת אמר.''' דפליגי רבנן עלי' דרבי יוסי במצודות באילין רברבתא שאין להן תוך אבל באלו הקטנים שיש להן תוך כמו שהן בתוך ביתו דמיא וקניא ליה כליו. ובבבלי דף ס"א איפכא בלחי וקוקרי פליגי שהן מצודות קטנים ובאוזלי ואוהרי שהן גדולים דיש להן תוך כ"ע מודו: '''{{עוגן1|בדארעא}}.''' באותן פירות המונחין על הארץ היא דפליגי: '''{{עוגן1|אבל}} הלוקח ביד.''' שלקט מע"ג קרקע ונתן ביד זכתה לו ידו ודכ"ע הוי גזל גמור: '''{{עוגן1|ומכבסין}}.''' ובע"ז גריס ומכניסין אם מצאו אותם מושלכין: '''{{עוגן1|יום}} משתה של עכו"ם מהו.''' שמבקרין אותו דאלו לשאת ולתת עמו בהדיא תנן התם באותו האיש אסור: '''{{עוגן1|וסבר}}.''' להתירן מפני דרכי שלום א"ל רבי אבא והתני רבי חייא יום משתה של עכו"ם אסור לבקרן דשמא מתוך כך יבא לישא וליתן עמו: '''{{עוגן1|אלמלא}} ר' אבא.''' שהזכיר לנו ברייתא דר"ח כבר היינו באין להתיר ע"ז שלהן דאזיל האי ומודי לע"ז דיליה וברוך שהבדילנו מהן ועלינו לעשות סיג וגדר להרחיק מהן: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף