עריכת הדף "פני משה/בבא מציעא/ב/יא" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|שלו}} קודמת.''' דאמר קרא אפס כי לא יהי' בך אביון הזהר שלא תהי' אתה אביון:

'''{{עוגן1|של}} רבו קודמת.''' והוא שיהי' רבו מובהק שלמד רוב חכמתו ממנו וכן כל הנך רבו דאמרינן במתניתין שקודמין לאביו דוקא ברבו מובהק:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|תני}}.''' בתוספתא שם סוף פרקין:

'''{{עוגן1|כל}} שפתח לו תחלה.''' בתורה ללמוד עמו:

'''{{עוגן1|כל}} שהאיר עיניו במשנתו.''' אפי' האיר עיניו במשנה אחת רבו מקרי וכן פליגי במ"ק פ"ג הלכ' ז' לענין קריעה וכן בהוריות פ"ג הלכה ז' להחיותו קודם:

'''{{עוגן1|רב}} כר"מ.''' שמענו ממילתיה דרב דלקמן שפוסק כר"מ וכן מדר"י לקמן כר' יודה ומדשמואל כר' יוסי:

'''{{עוגן1|פתח}} פומי' דרב.''' בקטנותו פתח עמו ללמדו תורה ושמע רב שנפטר וקרע עליו כדין רבו:

'''{{עוגן1|נחת}} מן תמן.''' מצפורי ומשום שצפורי יושבת בראש ההר קרי ליה נחית:

'''{{עוגן1|חד}} רבן דמך.''' רב א' נפטר וכל העם רצים להטפל בו וידע ר' יוחנן שהוא ר' חנינא שהי' ראש ישיבה בצפורי:

'''{{עוגן1|מאנין}} טבין דשובתא.''' הבגדים החשובים שלו שלובש בשבת וקרע אותם עליו:

'''{{עוגן1|ולא}} כן תני כל קרע שאינו של בהלה.''' בשעת מעשה וחימום אינו קרע ואמאי המתן ר' יוחנן עד ששלח להביאן לו בגדי שבת ובין כך עבר שעת החימום ובהלה ומשני ר' יוחנן בעי מיעבד דרבה הי' רוצה לעשות דבר גדול וחידוש ומוקריתיה בשביל לכבדו והלכך שלח אחר בגדי שבת החשובין שלו ולקרוע עליו:

'''{{עוגן1|ולא}} ידעינן.''' וקאמר הש"ס דאפ"ה לא ידעינן אם טעמי דר' יוחנן כר' יהודה ומשום דהוה רביה מובהק ר' חנינא או משום שמועות הרעות דצריך לקרוע על אב"ד שמת משום שמועות רעות ואע"פ שלא הי' רבו:

'''{{עוגן1|מילתיה}} דר' חייא בר ווא בצפורי.''' וממלתי' דר' חייא שמענו שלא הי' ר' חנינא רבו מובהק של ר' יוחנן. והא דר' חייא מבואר ביותר בהוריות דגרסי' התם ר' חנינא הוה מיסתמיך בר' חייא בר' בא בציפורן חמא כל עמא פריי. ראה ר' חנינא כל העם היו רצין ושאל לר' חייה על מה זה כל העם רצין כל כך והשיב דר' יוחנן יושב ודורש בבית מדרשו של ר' בנאה וכל העם רצין לשמוע הדרשה:

'''{{עוגן1|אמר}}.''' ר' חנינא בריך רחמנא דחמי לו פורין. שהראה לעיני הפירות שעשיתי עם תלמידי והראני בעוד שאני בחיים:

'''{{עוגן1|וכל}} אגדתא פשטת לי'.''' מה שלמד ר' יוחנן ממני הוא שפשטתי לו כל דברי הגדה חוץ מעל משלי וקהלת:

'''{{עוגן1|הדא}} אמרה כל תלמיד ותלמיד.''' השתא מסיק לה דממילתיה דר' חייה בר בא שמעינן דלאו רבו מובהק הי' ר' חנינא שהרי א"ל שלא למד עם ר' יוחנן אלא מלתא דאגדתא ואפ"ה קרע עליו ש"מ דלאו דוקא רבו מובהק כדאמרינן מעיקרא אליבא דר' יוחנן אלא דס"ל כל תלמיד אע"פ שלא הי' רוב חכמתו ממנו חייב לקרוע עליו:

'''{{עוגן1|שמואל}} כר' יוסי אמר.''' אמרו על שמואל דחד בר נש אסבריה ליה האי מתני' דפ"ג דתמיד וב' מפתחות היו לו א' יורד לאמת השחי וא' פותח כיון ופירש לו אמת השחי שהיה מוריד ידו בחור שבכותל עד בית השחי שלו והיה פותח בידו מבפנים. והשני הי' פותח כיון מיד בלא טורח וכדרכו וכששמע שמואל שנפטר קרע עליו כדין רבו וכר' יוסי שאפי' האיר עינו במשנה אחת רבו מיקרי:

{{מרכז|<big>'''הדרן עלך אלו מציאות'''</big>}}
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>