עריכת הדף "
עץ יוסף על שמות רבה/מ/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''זה אחד מז' כו'.''' שקראו ה' בשם חשוב נוסף על שם בצלאל שזה היה עיקר שמו והקב"ה הוסיף לו שמות של חבה כדלקמן: '''מז' ב"א.''' היפ"ת גרס מתשעה דחשיב חמו"ע לשלשה ואפשר דחמו"ע כחדא חשיב להו לפי שבכ"מ נזכרים יחד כאיש אחד: '''מז' ב"א.''' צ"ע דמצינו עוד הרבה צדיקים שהיו להם כמה שמות כמו שלמה קהלת ידידיה כו' כדאי' בריש קהלת רבה. וז' שמות ליתרו. וכן כלב יש לו שמות רבים כדאי' לעיל פ"א: '''שנקראו להם שמות.''' פי' שלכל אחד מהם היו שמות רבים: '''יהושע ו'.''' א' יהושע. ב' הושע. ג' ישוע {{ממ|[[תנ"ך/נחמיה/ח#ז|נחמיה ח יז]]}} מימי ישוע בן נון וגו'. ד' שאול בב"ר פ' צ"ח סי' ט"ו ובימי שאול עשו מלחמה עם ההגריאים א"ר יהושע ב"ר נחמיה בימי שאול זה יהושע ולמה קורא אותו שאול שהיתה המלכות שאולה בידו. פי' שהיה שופט לא מלך. ה' כדאי' סוף המוכר את הספינה כתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים א/כא#|דברי הימים א' כא]]}} לבית אשבע ויוקים וגו' יוקים זה יהושע שהוקים שבועה לגבעונים. הששי אפשר שכוונת בעל המדרש לבית אשבע (הנזכר) הוא ג"כ שמו של יהושע על שם שנשבע לגבעונים. כי מצינו במדרש רות שדרש מקרא זה על רחב הזונה וז"ל לבית אשבע שנשבעו לה מרגלים. ויוקים שקיימו לה השבועה. א"כ בש"ס הנ"ל שדרש ויוקים זה יהושע על שם קיום השבועה בהכרח הוא שלבית אשבע הוא ג"כ על יהושע על שם שנשבע להם קודם קיומו {{ממ|[[תולדות נח על שמות רבה/{{כאן}}|תולדות נח]]}}: '''ומשה ז'.''' בויק"ר פ"א אי' שם חד מ"ד דחשיב למשה ז' שמות ואח"כ אמר שם חד מ"ד דהיה לו עשרה שמות: '''מרדכי ב'.''' בהרבה מדרשים הגירסא מרדכי ח' וכתב התו"נ היינו א' מרדכי. ב' בלשן. ג' מלאכי. ד' שמעי ששמע אל לתפלתו. ה' יאיר שמאיר עיני ישראל. ו' קיש שהקיש על דלתי התשובה. ז' ימיני ח' פתחיה כדפי' בירוש' דפסחים. ואם נוציא ימיני מצד שכל השבט נקרא כך. נכנס תמורתן שם מר דרור שאחז"ל מרדכי מן התורה מנין שנא' מר דרור ומתרגמינן מרי דכיא: '''דניאל ה'.''' א' דניאל. ב' בלטשצר שקרא לו נ"נ. ג' התך למ"ד זהו דניאל. ד' איש מופת כמאמר חז"ל בחלק {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/צג/ב|דף צ"ג ע"ב]]}} על הפסוק כי אנשי מופת המה {{ממ|[[תנ"ך/זכריה/ג#ח|זכריה ג ח]]}} זה דניאל וחביריו חמו"ע. ה' נקרא שם בדניאל רב חרטומיא. או אפשר מה שקראו שם {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/ו#כא|ו' כ"א]]}} עבד אלהא חיא {{ממ|[[תולדות נח על שמות רבה/{{כאן}}|תולדות נח]]}}: '''חמו"ע ד'.''' א' שמותן. ב' שות שקרא להן נ"נ שדרך מישך ועבד נגו. ג' אנשי מופת כדלעיל בפ' חלק. ד' עבדוהי די אלהא {{ממ|[[תולדות נח על שמות רבה/{{כאן}}|תולדות נח]]}}: '''ירושלמי היה כו'.''' לפי שרוצה להוכיח שד' שמותיו היה יערשיה ואליה כו' כדבסמוך. ולפ"ז הוא מבני בנימין כדכתיב שם {{ממ|ד"ה א' ח'}} פסוק א' ובנימין הוליד וגו' ושם פסוק כ"ז ויערשיה ואליה וזכרי בני ירוחם. ושם מסיים כל אליה מבני בנימין. ולפי זה הוא מבני בנימין. לזה אמר וירושלמי היה ככתוב שם פסוק כ"ח (אחר פסוק ויערשיה ואליה וגו') אלה ישבו בירושלים. נמצא יש ב' ראיות שאליהו הוא מבני בנימין. הא' שנמנה בין בני בנימין. והשנית שמקום מושבו היה בירושלים שהיה נחלת בנימין. ויקשה על זה ממקרא דויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/יז#א|מ"א י"ז א']]}} שמזה נראה אחר שמושבו בגלעד היה מבני גד. ע"כ מפרש המד' דלעולם עיקר ישיבתו היה בירושלים. וירושלמי היה ומפני שהיה יושב שם בלשכת הגזית ע"כ קראו מתושבי גלעד וכמפורש לעיל בב"ר ס"פ ע"א מתושבי גלעד מיושבי לשכת הגזית. ודרשו לגעד לשון גיל עד שמשם גילה יוצאה לעולם ע"י התורה והמשפט היוצא משם והוא היה עד שהשכינה שורה בישראל. אך לא ידעתי מנ"ל דצלע האלף וגו' היה חלק אליהו. ואולי גמרא גמיר ליה {{ממ|[[יפה תואר על שמות רבה/{{כאן}}|יפ"ת]]}}: '''שנא' וצלע האלף כו'.''' וחמש עיירות נזכרו בפסוק זה. וצלע האלף. והיבוסי היא ירושלים. גבעת. קרית. כן פרש"י והרד"ק: '''שהיא צנה.''' פי' שאליהו בעליה היה צנה וסוחרה להגין על ישראל בזכותו: '''שהקב"ה מחדשו.''' לאליהו בעליה לע"ל כדכתיב הנה אנכעי שולח לכם את אליהו הנביא: '''שמשם הקב"ה מביא מי שיוצא ומגדיד.''' כצ"ל ופי' שנקרא גד ע"ש אליהו שיוצא משם שכורת את הרשעים. ודורש גד ל' כריתה כדלעיל בב"ר סוף פ' ע"א: '''ונקראו לו לאליהו ד' שמות שכן כתיב ויערשיה ואילהוא כו' למה נקרא כו' אלא בשעה כו'.''' ע' בב"ר סוף פ' ע"א ותראה שהמד' דכאן מערב דעת ר' אלעזר עם דעת ר' נהוראי. וצ"ע: '''להרעיש עולמו.''' דרש ויערשיה לשתי תיבות כמו וירעש יה: '''ואת מיחסו בא משבטו של יהודה שנא' ובני יהודה כו'.''' כדי להבין מאמר זה צריך להעתיק כל הפסוקים שמביא כאן המד' על הסדר כפי מה שהם כתובים במקרא ששם למקומותם. והנם לפניך {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים א/ד#א|ד"ה א' ד' פסוק א]]}} בני יהודה פרץ חצרון וכרמי וחור ושובל. {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים א/ד#ב|פסוק ב]]}} וראיה בן שובל הוליד את יחת ויחת הוליד את אחומי ואת להד. {{ממ|ו[[תנ"ך/דברי הימים א/ב#כד|שם ב' פסוק כ"ד]]}} ואחר מות חצרון בכלב אפרתה. ושם פסוק י"ט ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור וחור הוליד את אורי ואורי הוליד את בצלאל: '''ואין חצרון אלא בן בנו של יהודה כו'.''' לפי שרוצה לפרש ששובל וראיה וגו' הוליד את יחת וגו' המה שמות התוארים לבצלאל הבא מחור הנזכר כאן סי' ב' פסוק י"ט ך' (ובאופן שיבואר לקמן בסמוך ד"ה ואורי הוליד את בצלאל כו') ולכאוה היה נראה דאין זה חור אבי אביו של בצלאל. כי זה היה נראה שהוא בן יהודה ממש מדכתיב בני יהודה פרץ חצרון וכרמי וחור. ואילו אבי אביו של בצלאל היה בנו של כלב בן חצרון. לזה הקדים המד' ואמר דע"כ כאן לאו מבני יהודה ממש מיירי דחצרון בן בנו הוא (ככתוב בתורה)וקרי ליה בנו דבני בנים הרי הם כבנים. וה"נ חור אע"פ שהוא אינו בנו של יהודה ממש. מפני שהוא מזרעו היינו מחצרון בן בנו קרי ליה בנו: '''וכתיב ואחר מות חצרון כו'.''' הביא דרש מקרא זה לכאן משום דמהאי קרא דכתיב ואחר מות חצרון בכלב אפרתה איכא למשמע דחצרון אחרינא איכא בר מחצרון בן בנו של יהודה. משום דבכלב אפרתה משמע שם מקום שנקרא כן ע"ש כלב ואשתו כמו שפירשו קצת מהמפרשים ואם הוא חצרון בר פרץ זהו רחוק שא"כ היה מבאי הארץ וחיה יותר מר"ן שנה שהרי נולד כמה שנים קודם שירד למצרים. ולכן היה נראה שהוא חצרון אחר שנולד ליהודה ואפשר שהיה לידתו שנים הרבה אחר בואו מצרימה. ולפ"ז לעולם בני יהודה פרץ וחצרון דכתיב בדברי הימים {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים א/ד#א|א, ד א]]}} איכא למימר דבנים ממש היו לה"ק דאי מהא לא איריא דמאי דקשה לך מאי בכלב אפרתה הא משני ריש לקיש משמת חצרון בא כב אל אפרתה. ואע"פ שכתוב בכלב אפרתה יתפרש כשני מלות. כמו ותאמר לאה בגד. ומפרש אפרתה כמו לאפרת: '''פרים ורבים על ידה.''' וכתיב ותמת עזובה ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור. כצ"ל וכ"ה בתנחומא. ופי' שהיו ישראל פרים ורבים על ידיה. שהיא היתה פועה המחיה את הילדים כדלעל פ"א: '''וראיה בן שובל הוליד כו'.''' אע"ג דלא כתיב האי קרא בתר ואורי הוליד את בצלאל (שפסוק וחור הוליד את אורי ואורי הוליד את בצלאל כתיב בדברי הימים {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים א/ב#כ|א' ב' פסוק ך']]}} ופסוק וראיה בן שובל כו' כתיב בד"ה {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים א/ד#ב|א' ד' פסוק ב']]}} שכך כתיב שם בני יהודה פרץ חצרון וכרמי וחור ושובל וראיה בן שובל הוליד את יחת וגו' אך כיון דכתיב בתר בני יהודה פרץ חצרון וכרמי וחור חשוב כאילו כתיב התם וחור הוליד את אורי ואורי הוליד את בצלאל ושובל וראיה בן שובל הוליד וגו' ויחזרו כל התוארים ממלת ושובל עד מלת להד על בצלאל הנזכר בהוספה הנ"ל והיא כעין גז"ש במלות שוות) ואין לנו להרהר אחר חז"ל בדרשות כאלו אע"פ שיפרשו שמות רבים על אחד שלא כפשט הכתוב. שאין ספק שדבריהם דברי קבלה. וכל זה מכלל ספר יוחסין שנאבד ממנו שהיה ארוך מאד כדאי' בספר יוחסין בין אצל לאצל כמה גמלי טעוני {{ממ|ע' רש"י [[רש"י/דברי הימים א/ח#כט|ד"ה א' ח' כ"ט]]}} ד"ה ובגבעון ישבו ובסוף דבריו שם ע"כ הכרח לומר שהדברים סתומים מאד ביחסם בדברי הימים ויש עליו פירוש זולת הפשט. וכן אמרו בפ"ק דמגילה גבי ואשתו היהודיה. דבריך סתומים ואנו יודעין לדרשן {{ממ|יפ"ת בתוספות דברים}}: '''מה שקרא לו אומתו.''' כלו' שיודעיו ומכיריו קראוהו כן על שם שעשה המשכן בצלאל בצל אל ומ"מ מלת שלו לא נתיישבה אבל יש גורסין מה שקרא לו אמו: '''שהראהו הקב"ה למשה כו'.''' כדלעיל סי' ב': '''ושובל שהעמיד שובך.''' והלמ"ד מתחלף בכ"ף בא"ת ב"ש: '''שהיה עומד כשובך.''' שהוא גבוה כשובך: '''משכן כשובך.''' שיכנסו ישראל לשם ברגלים כיונים אל ארובותיהם. וע' בפסיקתא דרש מקרא זה וכיונים וגו' על עליית ישראל לירושלים להתפלל {{ממ|[[רד"ל על שמות רבה/{{כאן}}#|רד"ל]]}}. ועוד מדמהו לשובך שכמו שבשובך יש בו קנים הרבה כן היה בו במשכן מקום לכהנים ומקום מיוחד לשכינה {{ממ|[[יפה תואר על שמות רבה/{{כאן}}|יפ"ת]]}}: '''שנתן חתיתו.''' פחדו ואימתי של הקב"ה על ישראל וכ"ה בתנחומא בהדיא: '''שאיחה.''' שחיבר וחפר כד"א קורעין ולא מאחין. תרגום ועת לתפור ועדן בחיר לאחאה ור"ל שע"י המשכן ראו כבוד ה' ונתחברו לו להקב"ה לעבדו בלב שלם: '''אחומי שנתן אימתו של הקב"ה על ישראל.''' ע"י המשכן שראו כבוד ה' רגזו וחלו מפניו. ודרש אחומי כמו אימה שאין הברת החי"ת ניכרת כל כך. וגם שם הארון שמשם יראה יוצאה לעולם כמ"ש בב"ר פ' נ"ה: '''ובני דן חושים.''' ואי' בב"ר פ' צ"ד סי' ח' בתורתו של ר"מ מצאו כתוב ובני דן חושים ר"ל שכתב כן לפרש הפסוק שלא נטעה לומר מדכתיב ובני דן ששני בנים היה לו. ולכן היה ירוד כי לא היה לו רק בן א'. אבל אי לאו הכי לא היה ירוד מכל השבטים שגם גד ואשר ונפתלי כמוהו: '''שלא יהיו מבזים אותו כו'.''' כלו' מה שהיו בצלאל ואהליאב נזכרים יחד שלא יבזו את שבט דן מאחר שאהליאב נחשב עם בצלאל וגם בצלאל לא יתגאה מאחר שגם אהליאב נמנה עמו: '''אל יהי אדם מניח בצרו.''' פי' עוזרו וגבורתו. שאם יש לו עוזר לא יבזה אותו לקטנותו לומר שאינו צריך לו. וזה מענין אזהרת אל תהי בז לכל אדם. והביא ראיה מן המקדש שנעשה בגדול היינו שלמה המלך שנתן תנית כל הבית והכלים כמו שקבל מדוד אביו. וחירם ממטה נפתלי הרי מזה נראה שגם הגדול טוב לגו עזר הקטן: '''שלמה מיהודה וחירם.''' מדן שנא' {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ז#|מ"א ז]]}} בן אשה אלמנה מטה נפתלי ובד"ה כתיב בן אשה מבנות דן שהיה אביו מנפתלי ואמו מדן. כצ"ל {{ממ|[[אות אמת על שמות רבה/{{כאן}}|אות אמת]]}}: '''אמר הקב"ה אני הוא בצרכם.''' פי' אני הוא בעזרתכם ובמבצרכם אל תניחו בצרכן ר"ל עזרתכם ומבצרכם. ולא בצרן של אבותיכם פי' עוזר ומבצר של אבותיכם והיינו הקב"ה ע"ד רעך ורע אביך אל תעזוב שדרשו על הקב"ה שהוא רעך ורע אביך אל תעזוב אותו כדלעיל פ' כ"ז ולשון המדרש הוא מגומגם ונראה שכך צ"ל אני הוא בצרכן ובצרן של אבותיכם אף אתם אל תניחו אותי: '''דכתיב והיה שדי בצריך.''' לא מייתי מהכא רק רמז למה שאמר שהקב"ה בצר כדכתיב התם והיה שדי בצרך שפי' ג"כ המקום יהיה מבצרך: '''עשה אותו בצריך.''' אע"ג דהוא לשון עזרה. מ"מ מדלא קאמר עזרה בהדיא דריש נמי שיהיה עמך בצרה. וענין זה כביכול ה' מצטער בצרתך כמו עמו אנכי בצרה: '''ד"א בצריך שאם באו שונאיך כו'.''' מוסיף לומר דלא מיבעי כי יצילנו ה' אלא שיפגע באויביו: '''ד"א שנעשה חומותיך.''' בא להוסיף ולומר שלא יגע בו רע מכל צדדיו כמוקף חומה: '''אמר הקב"ה.''' ודריש והיה ל' עבר מדלא כתיב ויהי משום דהיה הוא לשון עבר ול' עתיד מדכתיב והיה שהוי"ו מהפכו להבא: '''בעוה"ז אני חומה.''' כשכתיב וה' סביב לעמו: '''וכן קראתי בשמך לי אתה.''' דכתיב מקמיה כי גאלתיך דהיינו לשעבר. והדר כתיב קראתי בשמך לי אתה כי תעבור במים אתה אני לעתיד: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף