עריכת הדף "
עץ יוסף על שמות רבה/לא/יג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''לא עמך הוא העני כו'.''' רישא דקרא קדריש את עמי את העני עמך שאין העני עמך אלא עמי. כלו' שהאדם מתרחק מהעני והקב"ה מקרבו וקרא אותו עמי כדמפרש. ודריש מלת עמך עם מלת לא שאחריו. עמך לא: '''כי אתה עם עני.''' דריש ליה עם עני בחירי"ק: '''וכן שלמה אמר כו' וכן איוב אמר.''' ששלמה ואיוב באו למדת עניות כידוע וראו בחוש מדתו של ב"ו לכך הביא ראיה מהם ביותר מאילו אדם אחר אמרן: '''וכן איוב אומר כו'''' אע"ג דלא הוה עני לגמרי כמ"ש לעיל סי' י"א מ"מ ע"י שנאבד עשרו הראשון נחשב כעני בעיניהם ונתרחקו ממנו: '''חדלו קרובי''' פירושו שהכחישו קורבתם וכאילו חדלו מלהיות קרוביו: '''מי הם עמו העניים.''' פי' שמודה בקרבתם ועשה אותם עם קרובו: '''רואה לעני ונדבק בו''' הפך האנשים שרואים העני ונטמנים מפניו וכו': '''לא מרובכם מכל העמים כו' כי אתם המעט.''' שאתם ממעטים עצמכם וזהו מדת ענוה להחשב בעיני עצמו כעני ונכה רוח: '''וכן כי נחם ה' עמו.''' שפי' עמו היינו ענייו כדלעיל סי' ה': '''לכך נא' כי אתה עם עני תושיע.''' דלעיל הזכירו למדרש כמו עם עני בחירי"ק. והשתא מייתי ליה לפשטיה שפירושו שעני נושע תחלה: '''לא תנשוך את העני.''' שפירוש נשך ענין נשיכה. לפי שהרבית נושך ואוכל ואמר שרמז לנשיכתה מנחש. שלא יעשה כשם שנשך הנחש את האדם ועקרו לו ולתולדותיו. והיינו שלא תראה העני שיש לו בתים וכו'. נמצא עוקרו לו ולתולדותיו שמאבד הממון שבידו ונעקר מנחלת שדהו ומפסיד הוא ותולדותיו נחלתם הראויה להם: '''כשם שנשך הנחש''' מה שהזיק לאדם בחלקת שפתיו קרי נשיכה וכן ענין הנותן ברבית שבא בעקיפין ומסיתו שיקח ברבית ליטול נחלתו: '''עוקף''' לשון ערמנות {{ממ|ערוך}} ובמדרשים אחרים גרס עוכף עליו: '''לכ"כ לא תהיה לו כנושה.''' דרמיז שלא יתחכם עליו ליטול נחלתו כדלעיל סימן ו': '''לא תנשכנו לא תהיה כנחש כו'.''' דריש טעם אחר למה שנאמר לשון נשך לרמוז לנחש לומר שלא יהיה ערום כנחש דהיינו שלא יאמר לו שאל לך אני מלוה אותך וכו': '''לא תאמר לו שאל כו'.''' פירוש מערים להלוותו תחלה בחנם בלא רבית ולמחר שהוא רואה שהממון יוצא מתחת ידו הוא מבקש אותם. והוא מעלה עלו רבית בעל כרחו. ודריש לה מלא תקח מאתו נשך. משמע דאפי' לא התנה עמו ברבית בשעת הלוואה לא יבא ליקח ממנו אח"כ: '''שנא' אם חבל תחבול.''' רמיז נמי לענין חבלה שנחשב כאילו שופך דמים: '''מכאן אתה למד''' מלא תהיה לו כנושה יליף זה כדלעיל סי' ו' ושם פירשתי ע"ש: '''נוטרין''' פי' גזר דינו. ובל' לע"ז דעקרעט: '''אבל מי שמלוה בלא רבית כו'.''' כדי לסיים בדבר טוב נקט הך מילתא: '''כאילו עושה כל המצות כו'.''' עי' לעיל סי' ג': <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף