עריכת הדף "
עץ יוסף על במדבר רבה/יז/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''כך פתח ר' תנחומא כו' זאת הפרשה של נסכים כו' לפיכך פתח כו' לך אכול כו'.''' ע"ד שכתב הבחיי שנסמכה פרשת נסכים למרגלים לנחם את הבנים המתאבלים לחזק לבם שיכנסו לארץ ויקריבו שם קרבנות. וז"ש המדרש זאת הפרשה של נסכים כו' הרי חלה למטה ונסכים למעלה ר"ל הרי שיש בפרשה זו חלה ונסכים. לפיכך פתח כו' מהו כי כבר רצה וגו' זו הכנסת ישראל לארץ. ור"ל כי כבר רצה שמחל להם הקב"'ה את עוונם ויכנסו לארץ: '''זו פרשת חלה.''' לא נתחייבו ישראל בחלה רק בבואם אל א"י כדאמרי' בקדושין גדולה תורה שקדמה לחלה מ' שנה: '''והעלהו להר המוריה. א"ל הקב"ה אל תשלח ידך אל הנער. אמר אברהם כו'.''' כצ"ל. וכ"ה בתנחומא: '''להודיעך בעולם.''' פי' להודיע טבעך בעולם. וכ"ה בתנחומא. ויצא מזה גם תועלת לי שימשכו אחרי אמונתך להכירני בעולם: '''כי ידעתיו.''' בחיר"ק תחת היו"ד. והוא פועל יוצא: '''הרי כבר פירש.''' שהוא יצחק כמ"ש קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק. וא"כ למה נאמר כאן עוד הפעם את יחידך: '''מנין את יחידך.''' צ"ל מהו את יחידך. וכ"ה בתנחומא: '''זה נפשך.''' שבא לרבות גם נפשו שנקראת יחידה. מיתורא דקרא. וכלל שניהם בדיבור אחד משום דשייכי אהדדי. כי בהיותו בנו יחידו הוי גלי קמיה קב"ה דהוה ניחא ליה טפי באיבוד נפשו מאיבוד נפש בנו. לפיכך נחשב לו ג"כ כאילו הקריב עצמו {{ממ|[[נזר הקודש על במדבר רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}: '''רבון העולמים אי אפשר לי לירד.''' בתנחומא אי' אפשר לי לירד. ופי' בתמיה: '''מששת ימי בראשית.''' דייק מדכתיב והנה איל משמע כבר הוא מוכן ומזומן מאז. ולא בא לסתום אלא לפרש על זמן קדום שאין קדימה לפניו {{ממ|[[מתנות כהונה על במדבר רבה/{{כאן}}|מת"כ]]}}: '''חסר המקרא.''' בתמיה. וכי חסר המקרא כלום אם לא היה כתיב תחת בנו: '''אמר אברהם רבון העולמים הריני שוחט את האיל כך תהיה רואה כאילו בני שחוט לפניך. נטל דמו אמר כך תהיה רואה כאילו דם יצחק זרוק לפניך.''' כצ"ל. וכ"ה בתנחומא. ור"ל שמפרש תחת לישנא דאחולי דכתיב תחת הנחשת אביא זהב. שאמר הוי רואה דמו של זה כאילו דמו של בני להיות לו כופר נפש: '''נטלו והספיגו.''' פי' הספיגו במלח כלשון המשנה זבחים פ"ו משנה ה' וסופגו במלח ופי' הברטנורא לשון שאיבה ולקיחה כמו סופג את הארבעים. נותן עליו מלח כדי שיהא הראש מושך ומקבל המלח: '''חייך בנך נתקרב ראשון.''' פי' חייך שאני מעלה עליך כאילו בנך נתקרב ראשון כו'. והשתא מפרש תחת לישנא דאתפוסי להיות הוא ותמורתו קודש. שלישנא דאתפוסי הוא שקדושת ההקדש במקומו ונתפס גם בהתמורה. כמו תחתיה תעמוד הבהרת שעמדה במקומה. ולכן אמר הוי רואה כאילו בנך נתקרב ראשון והאיל הזה תחתיו דהיינו אחריו {{ממ|[[נזר הקודש על במדבר רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}: '''איני זז מכאן עד שתשבע לי כו'.''' עיין בב"ר פ' נ"ו ושם נתבאר: '''שנא' ויאמר בי נשבעתי.''' נתבאר בב"ר פ' נ"ו: '''לבא על אברהם.''' הספר מדבר דרך כינוי כי לא נאה לומר עליך {{ממ|[[מתנות כהונה על במדבר רבה/{{כאן}}|מת"כ]]}}: '''ואלו הן היסורין שבאו על איוב.''' כי לאחר שכבר נגזרו היסורין לבא לא היו חוזרים ריקם בלי כופר נפש. וכדאמרי' באיכה רבתי בפסוק תם עונך בת ציון וגו' לא נבראו היסורין לחנם כו': '''ויהי אחרי הדברים האלה.''' שהרהר אברהם ביראת היסורין שלא יבאו עליו נתבשר שיש עוץ זה איוב בעולם שהוא יקבל היסורין: '''שנא' איש היה בארץ עוץ איוב שמו.''' ופי' ארץ עוץ ארץ של איש ששמו עוץ והיינו איוב. וב' שמות היה לו {{ממ|[[יפה תואר על במדבר רבה/{{כאן}}|יפ"ת]]}}: '''וחזר ועשה עוד ז' ימי של חג.''' כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים ב/ז#ט|דברי הימים ב, ז ט]]}} כי חנכת המזבח עשו שבעת ימים והחג שבעת ימים. וע' בב"ר פ' ל"ה: '''ושכחו לעשות יום הכיפורים.''' במועד קטן אמרו שאכלו בכוונה שדרשו ק"ו ומה משכן שאין קדושתו קדושת עולם וקרבן יחיד דוחה שבת דאיסור סקילה (ופרש"י וקרבן יחיד נשיאים דחנוכת המזבח) מקדש דקדושתו קדושת עולם וקרבן צבור ויוה"כ דענוש כרת לא כ"ש. אלא אמאי היו דואגים. התם צורך גבוה הכא צורך הדיוט. ופריך הכא נמי מיעבד ליעבדו מיכל לא ליכלו ולשתו. ומתרץ אין שמחה אלא בבשר ע"ש: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף