עריכת הדף "
עונג שבת/רחיצת מים חמין בערב שבת
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{מרכז|'''רחיצת מים חמין בערב שבת ובו ד' סעיפים'''}} {{אות סעיף|א}} ידע כי הרע הגמור שאין בהם טוב כלל הם ג' קליפות חיצונות, רוח סערה, ענן גדול, אש מתלקחת. אבל נוגה הרביעית לא נתברר לגמרי ולכן נשארה בבחינת לבנה ועזר אל הקדוש' ומברר מעט מעט ונעשה גוף גמור כי הם רפ"ח כלי' שבורים של רפ"ח נצוצות אשר נשארו ותברר קליפות נוגה ולכן נקרא נוגה אילנא דמותא כנזכר בתקוני' דף י"ו. ומה שנתדבק נוגה אל הקדושה חוזר להיות תוס' שבת גמור טוב משא"כ בחול כנזכר בפ' ויקהל בזוהר. והנה בכל ערב שבת כאשר רוצה קליפו' נוגה לעלות בקדושה אזי ג' קליפות אחרות אומרים לה ג"כ אנחנו יחד נעלה עמך ולמה נגרע ממך ואז היא נותנת להם יד ומחזקת אותם ואומרת להם התדבקו עמי ונעלה יחד כשהיא עולה עם חברותיה אז יוצאה שלהבת אש מתחת כסא הכבוד ומוחצת ראשם של ג' קליפות שידבקו עם קליפת נוגה ומפריד אותם ממנה ויורדי' ונופלי' עד נוקבא דתהומא רבה ושם נגנזי' וסוגרים עליהם פי התהום כדי שלא יצאו לחוץ ביום השבת ונוגה לבדו נשאר בקדושה וזהו סוד רחיצת מים חמין בשבת שצריך לכוין בסוד שלהב"ת י"ה מי שממשיך עליו הקליפות גורמי' לו שמשכח תלמודו מפני שמחשכי' עיני השכל. ג' קליפות הנ"ל מקבלים מנוגה ומפתי' אותה שיגנוב מן הקדושה ויתן להם ואז הם מטמאין כל חיצוני' שבעולם ושולטי' בעולם. (טוב הארץ): {{אות סעיף|ב}} טעם מים חמין בע"ש מה שכ' בזוהר דשלהובא עולה בע"ש מגיהנם עם נפשו' רשעי' הנכנסי' לגן עדן ויכוין אז בנגיבת רגליו אחר הרחיצה ומשים מנעלים בשם סנדלפון כי נעשית סנדל לרגל השכינה ערב שבת כשמקשטת עצמה לזיווג ליל שבת ואחר רחיצתה מנחת לסנדלפון ברגליה לכנוס לפרגוד לזיווג. אחר שירחוץ האדם רגלו ע"ש בחמין כאמור, ילבש בגדי' הטובי' ויצא השדה להקביל שבת ויאמר לכה דודי נצא השדה. ([[כנפי יונה/א/צו|כנפי יונה ח"א סי' צ"ו]]): {{אות סעיף|ג}} כד עאל שבתא אצטרכו עמא קדישא לאסחאה גרמייהו משימוש' דחול מ"ט בגין דבחול רוחא אזלא ושטיא ושרא על רישא עמא. וכדין בעי בר נש לנפקא מן ההוא רוחא ולאעלא ברוחא אחרא קדישא עלאה ולאסחאה גרמיה למשרי עליה ההוא רוח עלאה קדישא: (זוהר ויקהל עמוד). {{אות סעיף|ד}} ישראל יש לו צלם אלהים אך בצלם יתהלך איש וכל ימי השבוע נחשך מכח רוח מסאבא דשריא עליו ובפניו נחקק ונרמז שם הגדול הוי"ה. וברחיצת פניו בשתי ידים מסיר הרוח ההוא: (מקובלים). {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף