עריכת הדף "
ספר האגור/תיקוני הטעויות
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} <small>דברים אלו נדפסו בדפוס ראשון, חלק גדול מן ההערות תוקנו במהדורת הבאות, והבאנום כאן לבל יחסר המזג.</small> במה אקדם לה' אכף לעליון תודה וזמרה אשר זכני וחזקני ואמצני להשלים זה הספר אשר בו נחמתי על עפר ואפר ולא הפר את בריתו את תורתו הקדושה מורשה קהלת יעקב והנני מבקש לכל אשר נדבה רוחו לרחף בכנפי שכלו לחפש בכלו שידינני לכף זכות ואם ימצא בו דבר חפץ ידע כי לא מליבי היה, לקדושים אשר כארץ המה ואדירי כל חפצי בם, ואם ימצא בו ערות דבר ח"ו ידע כי מידי היתה זאת כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי ובהיות כי נאצל על הספר הזה מהוד גדולי הדור וחכמיו אשר כלם על גבו חרשו חורשים חכמי חרשים ונבוני לחשים אשר כלם העידו על טוב הספר הזה ועל תועלתו הגדולה ואיש אל רעהו יאמר חזק ויחזקוהו במסמרות נטועים כלם נתנו מרועה אחד אמרתי אצרפהו כצרוף הכסף לתקן כל החסרונות אשר נמצאו בו מצד הפועלים עושי המלאכה בדף מיוחד אשר בו חקקתי ותקנתי כל החסרונות אשר אינן מובנות מעצמן אמנם החסרונות מחלוף אותיות או מדברים אשר מעצמם מובנים הנחתים כי כל אחד יתוקן מכל אדם אשר יעיין בו ואחשוב כי לא ימצאו טעיות אשר אינן מתוקנות בדף הזה רק מעט מזער וכאשר יפגע הקורא בו באי זה טעות מיד יחפש בדף הזה הסימן מן המקום ומיד יצנא התקון ואם יצאתי מחוק המוסר בספר הזה על כל פשעים תכסה אהבה כי אשא אל שמים ידי והנני נשבע בקוני כי לא נתעוררתי לשום תכלית כי אם שם שמים וש"י הבוחן לבבות יודע האמת כי אמת חותמו ישתכח לעד ולנצח שמו אמן. [[ספר האגור/טז|בקונטריס א' בסימן י"ז]]{{הערה|סדר הסימנים בדפוס ראשון שונה במקצת מהדפוסים שאחריו, והשתדלנו לקשר לסימן הנכון}} ובסמ"ק משמע דוקה מן הענף בעינן כדי עניבה, ראוי שיאמר אף מן הענף בעינן כו'. [[ספר האגור/מז|בקונטריס א' סימן מ"ח]] דין של ספר תורה, ראוי שיאמר דיו של ספר תורה. [[ספר האגור/פג|בקונטריס ב' סימן פ"ד]] מתחיל השיטה כשיעור הריוח, דינו להיות מניח השיטה כו'. [[ספר האגור/פה|בקונטריס ב' סימן (ק)פז]] בסוף הדף צריכה כתיבה וחסר לשם תמה. [[ספר האגור/פה|בקונטריס ב' בביאור צורת ה']] וההגהות מיימוניו' כתבו כרש"י, דינו להיות כהרא"ש. [[ספר האגור/פה|בקונטריס ב' בביאור צורת הלמד]] ושני תגין לעלה, ראוי שיאמר למעלה. [[ספר האגור/פה|בקונטריס ב' בביאור צורת הצדי]] ויאריכנה עד שאם יכפלנה כו', חסר ץ' פשוטה, וראוי שיאמר כך וצדי פשוטה יאריכנה עד שאם יכפילנה כו'. [[ספר האגור/פה|בקונטריס ב' בביאור צורת ק']] ויעקם תוכו מעט לצד ימין{{הערה|לא נמצא לשון זה, ואולי ט"ס וצ"ל ויעקם זנבו וכו'.}}, ראוי שיאמר לצד שמאל. [[ספר האגור/צג|בקונטר' ב' סימן צו]] באשכנז אין אומרין מזמור לתודה לשם חסר בשבת וי"ט, וראוי שיאמר באשכנז אין אומרי' מזמור לתודה בשבת וי"ט. [[ספר האגור/קי|בקונטריס ב' בסימן קי"ג]] בתחילת העמוד פסוק וכופלו, לשם חסר הא דאמרו, וראוי שיאמר הא דאמ' פסוק וכופלו וכו'. [[ספר האגור/קיח|בקונטריס ב' בסימן קכ"א]] יש כמו ג' שורות בתוכו למטה בעמוד ולמעלה בתוכו פעם אחרת וראוי למחוק הכפל. [[ספר האגור/קל|בקונטריס ב' בסימן קל"ב]] כיון דאם היה רוצה היה רואה, ראוי שיאמר היה חוזר. [[ספר האגור/קלא|בקונטריס ב' בסימן קל"ד]] אם הגרף ברעי, ראוי שיאמר אם הגרף של רעי בבית כו'. [[ספר האגור/קסח|בקונטריס ג' סימן קס"ו]] כשהוא עומד עם הצבור או לא, ראוי שיאמר כשהוא חוץ לצבור או לא. [[ספר האגור/קעב|בקונטריס ג' בסימן ק"ע]] כתב הר"ר פרץ שאין שליח צבור מקרא אלא היחיד, ראוי שיאמר אל היחיד. [[ספר האגור/קצג|בקונטריס ג' בסימן קצ"א]] ולי המחבר נר' דהלכות גדולות לא סבירי להו הא דרב ששת, לשם חסר, וראוי שיאמר לא סבירא להו הא דרב ששת אם רב ששת מדבר אפי' בדליכא עשרה דצייתי. [[ספר האגור/רטו|בקונטריס ג' סימן רי"ו]] למטה בעמוד המסיים מברכין חסר ג' תיבות, עלייהו המוציא כמו. [[ספר האגור/רמא|בקונטריס ג סימן רמ"ג]] מוא חייב מדרבנן, וראוי שיאמר אין חייב אלא מדרבנן. [[ספר האגור/רנו|בקונטריס ד' סימן רע"ב]] והרמב"ם כתב שאין לענות אמן אחר בונה ירושלם אלא כשהוא מברך שתי ברכות זו אחר זו, ראוי שיאמר שאין לענות אמן אחר סוף ברכה אלא כשהוא מברך שתי ברכות כו' וימחוק אחר בונה ירושלם. [[ספר האגור/רפב|בקונטריס ד' סימן רצ"ט]] כי התותים הגדלי' כו' והרא"ש כתב שמברכין עליהן בורא פרי הגפן, ראוי שיאמר בורא פרי האדמה. [[ספר האגור/רצה|בקונטריס ד' סימן שט"ו]] לכן יש להזהר שלא לאכול בריה פחות מכזית או רביעית צרי'{{הערה|כאן חסר.}} [[ספר האגור/שב|(שייך לסי' שב)]] שאין בה הזכרת מלכות, צריך שיאמר שם ומלכות. [[ספר האגור/שה|בקונטריס ד' סימן שכ"ו]] בסוף העמוד הרמב"ם כתב המור והלבונה, ראוי למוחקו כי הוא מיותר. בקונטריס ה' סימן ש"מ{{הערה|לא מצאתי מקומות, ואולי הכוונה ל[[ספר האגור/תצה|סי' תצ"ה]], וצ"ע.}} ובעל התרומות התיר בנור, ראוי שיאמר בתנור. [[ספר האגור/שכז|בקונטריס ה' סימן שמ"ח במאמר של תפלת ערבית]] כי קודם הזמן ר"ל קודם צאת הכוכבים שהוא זמן תפלת ערבית, ראוי שיאמר שהוא התחלת זמן של ק"ש של ערבית הסמוכה לגאולה, ובכל מקום שאדבר לשם תפלת ערבית ר"ל ק"ש של ערבית. עוד לשם ועליהם אני קורא ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע מהיכלו קולי, ראוי למחוק מהיכלו. [[ספר האגור/שנה|בקונטריס ה' סימן שע"ט]] ואפשר שהישראל עצמו מותר להסיר הקדרה מעל הגחלים בשבת כו', ראוי למוחקו כי הוא טעות והפועלים שסדרו האותיות הניחום לשם שלא כדין. [[ספר האגור/שס|בקונטריס ה' סימן שפ"ד]] ובעל הסמ"ק כתב ואפשר דהמדליק עצמו אסור ראוי שיאמר ובעל סמ"ג. [[ספר האגור/שצ|בקונטריס ה' סימן תי"ד]] כתב בעל התרומות מי שאינו יודע לקרות אפי' אשתו עמו אין מספיק לקרות וכו', ראוי שיאמר מי שאינו יודע לקרות אין מספיק שיעיין עם מי שקורא ויש מתירין והכי מסתברא וכו'. [[ספר האגור/תיח|בקונטריס ששי סימן ת"מ]] ואף להוציא בני ביתו אינו אוכל, ראוי שיאמ' אינו יכול. [[ספר האגור/תכא|בקונטריס ששי סימן תמ"ג]] למטה בעמוד דאותם הנשים המחמירים על עצמן, ראוי שיאמר האנשים. [[ספר האגור/תצד|בקונטריס ז' סימן תק"ו]] מ"מ אם בא בשביל ישראל זה שאינו מחמיר מותר{{הערה|צ"ע מה תיקן כאן, ואף הציון הוא טעות, דבדפ"ר הוא סי' תקי"ח.}}. [[ספר האגור/תפג|בקונטריס ז' סימן תק"ו]] אבל לפניו במשמרת וסודר אפי צלולים, ראוי שיאמר אבל לסנן במשמרת אפי' צלולים כו'. [[ספר האגור/תפד|עוד לשם]] דכבשים ושלקות לתוך הקדרה לכתחלה אפי' למימיהן אבל לתוך הקערה בשלקים וכבשות פטור, ראוי שיאמ' אבל לתוך הקערה בשלקים וכבשים פטור. [[ספר האגור/תקמט|בקונטריס ז' סימן תקע"ז]] אז אין מטלטלין במבוי אלא בה' אמות, ראוי שיאמר בד' אמות. עוד לשם ושרי לטלטל בכל המבוי אפי' לא ערבו כו', ראוי שיאמר אפי' אם ערבו. [[ספר האגור/תקסב|בקןנטריס ז' סימן תקפ"ט]] כשמודדין תחום העיר כו' עד חוזר לאחוריו כ"ה אמה, לשם חסר וראוי שיאמ' כך, חוזר לאחריו כ"ה אמה כדי שיהא מלא החבל של נ' אמה שלם עד הנהר ואיכא מאן דאמ' שמודד כ"ה אמה הנותרים בחבל כו'. [[ספר האגור/תקסו|בקונטריס ז' סימן תקצ"ד]] ורבי שמשון הורה על אלים שבאו לשוק וכו', כל אותו המאמר מדבר בי"ט ולא בשבת וראוי שיעמוד בהלכות י"ט. עוד שם מטעם שהיה יכול לילך ולשתות שם, ראוי שיאמר לילך ולאכול שם. [[ספר האגור/תקצז|בקונטריס ח' סימן תרכ"ה]] שאסור בי"ט של אחרון, ראוי שיאמר בי"ט של אחריו. [[ספר האגור/תרל|בקונטריס ח' סימן תרנ"ט]] נר של בטלה, ראוי שיאמ' נר של אבטלה. [[ספר האגור/תרצו|בקונטריס ט בסימן תשכ"ו]] ואם אחר שבדק קודם שהתחיל לבדוק, ראוי שיאמר ואם אחר שברך. [[ספר האגור/תשיג|בקונטריס ט' סימן תשמ"ח]] ר' יהודה אומ' מפזר וזורה לרוח, ראוי שיאמר מפרר. [[ספר האגור/תשיט|בקונטריס ט' בסימן תשנ"א]] מותר לשתות היין בפסח בין שטעם חמץ, דינו אעפ"י שטעם חמץ. [[ספר האגור/תשכז|בקונטריס ט' בסימן תשנ"ט]] (תנור) [חנות]{{הערה|כן נראה לגרוס}} של ישראל והסחורה בו, לשם חסר, וראוי שיאמ' חנות של ישראל והסחורה הנמכרת בו היא שלו והפועלים שמשתדלים בו גוים חמץ שנמצא שם אחר הפסח מותר אפי' באכילה שאנו תולין בפועלים גוים ואם החנות כו'. [[ספר האגור/תשכט|בקונטריס ט' סימן תשס"א]] כתב ראבי"ה שגם זה אינו מועיל, ראוי שיאמר כת' ראבי"ה יש אומ' שגם זה אינו מועיל. [[ספר האגור/תשלג|בקונטריס ט' בסימן תשס"ה]] וכת' הר"ר ישעיה אין נר' לי דצריך הגעלה, ראוי שיאמר אין נר' לי דסגי בהגעלה. [[ספר האגור/תשלה|בקונטריס ט' בסימן תשס"ז]] פסק באור זרוע דכלי עצים אין צריך הגעלה, ראוי שיאמר כלי עצם. [[ספר האגור/תשמב|בקונטריס ט' בסימן תשע"ד]] ויתן האבן על הכלי או מחזיקו למעלה מן הכלי, ראוי שיאמר ויתן האבן בתוך הכלי ויש למחוק על הכלי ומחזיקו למעלה מן הכלי. [[ספר האגור/תרסד|בקונטריס ט' סימן תרצ"ד]]{{הערה|הגהה זו והבאה אחריה באו שלא במקומן.}} הזהרו במנהג אבותיכם צריך שיאמר הזהרו בי"ט שני שמנהג אבותיכם בידיכם. [[ספר האגור/תשמ|בקונטריס ט' סימן תשע"ב] ואין נר' לי פי' המורה, ראוי שיאמר ואין נר' לי כן אלא כפי' שפי' המורה רש"י. [[ספר האגור/תשפג|בקונטריס י' סימן תתט"ו]] שאין אסור חלב מפעפע בכל הקדרה, דינו להיות בכל החררה. עוד בסימן הזה, והר"ר יחיאל ממיץ סובר דנותן טעם בו, ראוי שיאמר והר"ר אליעזר ממיץ. [[ספר האגור/תתח|בקונטרס י' סימן תת"מ]] רש"י פי' הכל מודים מניח שלימה בתוך הפרוסה, ראוי שיאמר מניח פרוסה בתוך השלימה. [[ספר האגור/תתכז|בקונטריס י"א סימן תתס"א]] השיב רב האי גאון שאין מברכין בכל יום, ראוי שיאמר שאין מזכירין בכל יום כו'. [[ספר האגור/תתלח|בקונטריס י"א בסימן תתע"ב]] שחייב להפסיק לסעודת שבת מח' שעות ולמעלה, ראוי שיאמר מי"ח שעות ולמעלה. [[ספר האגור/תתסו|בקונטריס י"א סימן תתק"א]] אם קבל במנחה להתענות הרבה תעניות, חסר לשם רצופות, וראוי שיאמר הרבה תעניות רצופות. [[ספר האגור/תתעג|בקונטריס י"א סימן תתק"ח]] ואם כן למה קורין ויחל דכיחידים דמו, ראוי שיאמר וכן למה קורין ויחל. [[ספר האגור/תתפב|בקונטריס י"א סימן תתקי"ז]] יש אומ' שאומרים ענינו בברכה רביעית, לשם חסר, וראוי שיאמר יש או' שאומ' ענינו ברכה רביעית בפני עצמה. [[ספר האגור/תתנד|בקונטריס י"א סימן תתפ"ט]] ולא חיישינן דילמא אתי למסרך, וראוי לומר כך, ולא חיישינן דילמא אתי למיסרך כיון שאינו דבר קבוע אבל תשעה באב חל להיות במוצאי שבת לא אמרי' שיבדיל ויתן לתינוק משום דחיישנ' בו. [[ספר האגור/תתקעג|בקונ' י"ב סימן תתר"ד]] אם גבוהים מן הארץ י' טפחים, ר"ל מלמטה ולמעלה אם גבוהי' וכו'. [[ספר האגור/תתקצו|בקונט' י"ג]] ר' שמעון אומ' אפי' שלשתן קטומין{{הערה|חסר כאן.}} [[ספר האגור/א'קעה|במאמר המחבר מחלוקי אסורי חלב]] לשם דלג עוד חלוק אחר שהוא ריש מעיא באמתא שיש אומרים שהוא המעי שיוצא בו הרעי. [[ספר האגור/א'עה|בקונטריס ט"ו סימן א'קד]] ורב אלפס פסק אפי' באמצע סכין אם העוקץ כלפי ראש הסכין כשר אם הוליך ולא הביא, ולשון זה צריך להבינו באופן זה, אם העוקץ אינו רוצה לומר חוד העוקץ שנהפך כלפי הראש אלא רוצה לומ' מקום שבו העוקץ הוא כלפי הראש אבל החוד מן העוקץ נהפך כלפי הקתא אבל אם מקום העוקץ הוא לצד הקתא והחוד מן מקום העוקץ נהפך כלפי ראש הסכין הוא ההפך. [[ספר האגור/א'צט|בקונטריס ט"ו סימן קל]] פי' ר"ח שור הבר שקורין בופולו, אמת הוא כי הערוך פי' כך בערך שור, אבל רבינו ישעיה האחרון כת' שהבופולו הוא מריא בלשון הקודש ולפי פי' אין לספקו בחיה, וכן מנהג שלא לעשו' כסוי לדם שחיטתו. [[ספר האגור/א'קיב|בקונטריס ט"ו סימן א'קמו]] וכן כתב מהר"ר יצחק בר' משה וכן אירע מעשה לפני רבי קלונימוס וכו' עד ולפני אבי הר' אליעזר בר נתן, וראוי שיאמר וראב"ן כתב בספרו אירע מעשה לפני רבי קלונימוס ב"ר יהודה ובימי רבי יצחק חמי בעיר מגנצא ואני אליעזר בר נתן וכו'. [[ספר האגור/א'קיב|בקונטריס ט"ו סימן א'קמו]] והשני הוא הוי המעים, וראוי שיאמר אל המעים. [[ספר האגור/א'קיד|בקונטריס ט"ו סימן א'קמז]] ואין נראות כשתים תרוקות, ראוי שיאמר כשתים דבוקות. [[ספר האגור/א'קכ|בקונטריס ט"ו סימן א'קנד]] שכל שיש פיצול ביניהם, ראוי שיאמר פילוש ביניהם. [[ספר האגור/א'סט|בקונטריס ט"ו סימן א'צט]] ולא נראה לר"י דדוקא בבית השחיטה מחמת דוחק הסכין, וחסר לשם, וראוי שיאמר דוקא בבית השחיטה שהוא חם קצת בולע מחמת דוחק הסכין. [[ספר האגור/א'קנט|בקונטריס י"ו בסימן א'קפו]] והרשב"ם כתב שאפשר דחתולים שלנו כו', ראוי שיאמר והרשב"א. [[ספר האגור/א'קלז|בקונטריס י"ו סימן א'קעג]] כתב הרשב"א יש מגדולי המורי' כו' שיש לדון ולאסור כאשר הורה זקן ר"ל כבר הורה זקן. בקונטריס י"ו בסימן א'קסב{{הערה|לא מצאתי מקומו, ואולי כוונתו ל[[ספר האגור/א'קסו|סי' א'קסו]].}} רשב"ם כתב שאע"ג שהניח כו', ראוי שיאמר והרשב"א. [[ספר האגור/א'קלג|בקונטריס י"ו סימן א'קסט]] כתב הרמב"ם קנה הלב והם המזרקים, ראוי שיאמר קנה הכבד והוא המזרקי'. [[ספר האגור/א'קנח|בקונטריס י"ו בסימן א'קפו]] כל חיה טמאה שאינה יותר גסה מן הזאב אין לה דריסה בדקה, וראוי שיאמר אין לה דריסה אלא בדקה. [[ספר האגור/א'קעו|בקןנטריס י"ו בסימן א'רב]] בתחלת העמוד הלכתא בין אותה חתיכה ראוי שיאמר הלכך בין אותה חתיכה. [[ספר האגור/א'קפב|כקונטריס י"ז בסימן א'רט]] הרמב"ם התיר לשפוך ולערות, דינו הרשב"ם. ור"ת אוסר דחשיב לי' ככלי שני, דינו להיות ככלי ראשון. [[ספר האגור/א'קצז|בקונטריס יז' בסימן א'רכה]] בראש הדף אב' לא בעינן לא בעיסה ולא באים, ראוי שיאמר במים. [[ספר האגור/א'רו|בקונטריס י"ז סימן א'רלד]] והרא"ש כתב שהיה מקובל שאין עוף שאין בו פעמים ס', ראוי שיאמר שאין עוף שלם שלא יהיה בו ס' כנגד דם לבו. [[ספר האגור/א'רו|בקונטריס י"ז בסימן א'רלד]] והשיב ריצב"א אם יש במים ס' כו', ראוי שיאמר רבינו יצחק בר שמואל. [[ספר האגור/א'רלג|בקונטריס י"ז סימן א'רסא]] יש מיני עופות כו' וכתב שהן אסורין, ראוי שיאמר וכתב ר"ת וריב"א ורבינו יחיאל מפריש שהן אסורין משום שרץ העוף, וצריך למחוק משום השרץ על הארץ. [[ספר האגור/א'רמא|בקונטריס י"ז סימן א'רסט]] האוכל בשר אחר גבינה אין צריך לרחוץ הידים, וראוי שיאמר לרחוץ הידים ביום. [[ספר האגור/א'רמג|בקונטריס י"ז בסימן א'רעא]] ונהגו העם כרש"י וכריב"ן, וראוי שיאמר כרש"י ולא כריב"ן. [[ספר האגור/א'קפב|בקונטריס י"ז סימן א'רט]] הרמב"ם התיר לשפוך ולערות דינו הרשב"ם, ור"ת אוסר דחשיב ליה ככלי שני, דינו להיות ככלי ראשון{{הערה|כ"ז כפול מלעיל.}}. [[ספר האגור/א'רנ|בקונטריס י"ז בסימן א'רעח]] ורבי חננאל היה מתיר בשעת הדחק ראוי שיאמר רבי' יחיאל היה מתיר כו'. [[ספר האגור/א'רפג|בקונטריס י"ח בסימן א'שי]] צריך להזהר שלא יהיה שום דבר מן הקדר', ראוי שיאמר שלא יטול שום דבר. [[ספר האגור/א'רפג|בקונטריס י"ח סימן א'שי]] כתב הרשב"א אעפ"י שכשנפל כו', ראוי שיאמר כך כתב הרשב"א כשנפל דבר האסור בקדרה שיש בה ס' לבטל האסור הבלוע שבה אעפ"י שאמרנו שבטל בס' אם נפלה לבסוף בקדרה אחרת שיש בה ששים כדי לבטל האסור הבלוע שבה אין החתיכה בעצמה חוזרת להתירה כו'. [[ספר האגור/א'רפד|בקונטריס י"ח בסימן א'שיא]] התם אסורא ברובא איתא כן כתב ר"י ורבי שמואל, ראוי שיאמר כן כתב רבי שמשון. [[ספר האגור/א'רצד|בקונטריס יח בסימן א'שכא]] היו ב' קדרות באחת שחוטה ובאחת נבלה ממין אחד, ראוי שיאמר ובאחת נבלה והשחוטה ממין אחד. [[ספר האגור/א'רצה|עוד אח"כ לשם בסימן א'שכב]] מאחר שכתוב בין חלוף מנהגים שבין בני ארץ ישראל, לשם חסר וראוי להיות כך, שבין בני ארץ ישראל ובין בני בכל בני בבל נותני' קסם לתוך התנור ובני ארץ ישראל או' קסם זה מה מעלה ומה מוריד שמי שהתענה כו'. עוד אח"כ בזה הסימן ולדעת רש"י אין חלוק בין פת של בעל הבית, דינו להיות יש חלוק וכו'. [[ספר האגור/א'רצט|בקונטריס י"ח סימן א'שכו]] כתב הרמב"ם אפי' אם יש שם פלטר כו', ראוי שיאמר כת' רשב"א. גם מה שאמר לשם אפי' אם יש שם פלטר, ראוי שיאמר אפי' אם יש שם פלטר ישראל אם אין הפת של פלטר ישראל כפת של פלטר גוי מותר כולי. [[ספר האגור/א'שח|בקונטריס י"ח סימן א'שלד]] עסה של גוים שנלעסה בבצים, ראוי שיאמר שנלושה. [[ספר האגור/א'שטו|בקונטריס י"ח סימן א'שמ]] יורות וקדרות מגעילן בכלי חרס ראשון, למחוק חרס, וראוי שיאמר מגעילן בכלי ראשון. [[ספר האגור/א'שיז|בקונטריס י"ח סימן א'שמב]] וספר התרומה וראבי"ה תמהו, ראוי שיאמר וסמ"ג וראבי"ה תמהו. [[ספר האגור/א'שכב|בקונטריס י"ט סימן א'שמו]] והוא קטן צריך לבון שלפעמים מהפך בה הגוי בשר, ראוי שיאמר כך והוא קטן צריך לבון ובסכין גדולה אפי' אין בה גומא צריך לבון שלפעמים מהפך בה כו'. [[ספר האגור/א'שמ|בקונטריס י"ט סימן א'שסד]] דחק גוי אבן או כלי לתוך היין, ראוי שיאמר זרק הגוי אבן כו'. [[ספר האגור/א'שסז|בקונטריס י"ט בסימן א'שצד]] אלא ט' עדשים על ט' עדשים שהן ל"ו שערות ובספר המאור הגדול שארי מהר"ר בן ציון פי' הרמב"ם וסמ"ג דהוו ט' עדשים כשהן ג' עדשים על ג' עדשים ובהלכות נגעים בסמ"ג והעדשה מקום ארבע שערות שהן שתים אורך ושתים רוחב נמצאו ל"ו שערות פי' כמו שהן קבועות בראש רחוקות זו מזו. [[ספר האגור/א'שצז|בקונטריס אחרון סימן א'תכז]] כתב הר"ר ישעיה בשם רש"י, ראוי שיאמר הר"ר שמעיה. [[ספר האגור/ספר חזון|בפתרון]] כגון מי שהוא עבד וחציו בן חורין, ראוי שיאמר כגון חציו עבד וחציו בן חורין. בחזון כגון שיש עדי מסירה וקנאה אז אפי' עד אחד, ראוי שיאמר עדי סתירה. בחזון יש ג' דברים מותרי' בשבת ואסורים בי"ט ולשם אינו מונה אלא אחד והשנים דלג, והם אילו, השני הוא שאסור לזמן גוי בי"ט שמא ירבה בשבילו ובשבת מותר דאין שייך הך גזירה, השלישי המבשל בי"ט לי"ט חבירו שאסור לאכול לדברי רבי' יואל דעד כאן לא שרי ר' יהודה אלא בשבת דחמירא ולא אתי לזלזולי ביה אבל י"ט שקל אי שרית ליה אתי לזלזולי ביה, מרדכי פ"ב דביצה. בחזון ובגיותן יש אסור לאו משעת קדושין כו', ראוי שיאמר ובגרותן. בהיות כי מדרך מלאכת הדפוס לפול הרבה טעיות בספרים מצד עצלות הפועלים שאינם מתקנים הטעיות כפי אשר יוגהו בדפי הנסיונו' כאשר ידוע לבעלי המלאכה כן נפל בספר הזה וגם הוא כאחד מהם ולפעמים מיחסים הטעיות לבעל הספר או לבעל ההגה ולכן אמרתי לצרפו צרוף אחר צרוף עד אשר לא אשאיר כמעט טעות אשר לא יהיה מתוקן בזה הדף עם מה שכבר הוגה בשני דפים ראשונים ומה' אשאל עזר ותרופה. [[ספר האגור/טז|בסימן י"ז]] ומיהו בסמ"ק משמע אף מן הגדיל, צריך שיאמר בסמ"ג. [[ספר האגור/יט|בסימן כ"א]] וכסות לילה חייב אף ביום, זה מיותר וראוי למוחקו. [[ספר האגור/קכו|בסימן קכ"ט]] צואה בבשרו ומכוסה בבגדיו הכניס ידו לבית כו', צריך לומר או הכניס ידו. עוד שם ויש מפרשים כו' אלא במקום שנכנסה מאליה, צריך לומר שמכוסה מאליה. [[ספר האגור/קסא|בסימן ק"ס]] כמו על הנסים דחנוכה ופורים ויעלה ויבא דר"ח צריך לומר יעלה ויבא של ליל ר"ח{{הערה|וכן יש לתקן ב[[ספר האגור/תטז|סי' תטז]].}}. [[ספר האגור/רכב|בסימן רכ"ד]] בפרק אין טומנין, צריך שיאמר במה טומנין. [[ספר האגור/רכג|בסימן רכ"ה]] ראיתי אני המחבר מן המורים ששוהין כמו שעה אחת ראוי שיאמר כמו שש שעות. [[ספר האגור/רלא|בסימן רל"ג]] ולא בעי לברוכי לאחר ברכת היין. [[ספר האגור/רעה|בסימן רצ"ג]] ומהר"ם כתב מברכין עליהן ועל כיוצא בהן, צריך שיאמר מברכין עליו ועל היוצא ממנו שהכל. עוד שם ונראה לי שמברכין עליו בורא פרי העץ כמו על הבוסר, ראוי שיאמר בורא פרי האדמה. [[ספר האגור/רפא|בסימן רצ"ט]] ועל הבוסר כתב בה"ג בורא פרי כו' ראוי שיאמר ועל הצוקרו. [[ספר האגור/רפב|עוד שם]] הביא ראיה מן הירושלמי דמברכין על כל מיני אטד בורא פרי הגפן, ראוי שיאמ' בורא פרי האדמה. [[ספר האגור/רצב|בסימן ש"י]] וטוב להחמיר ולגמעו בתוך הסעודה ולא לאחר ברכת המוציא, ראוי למחוק ולא. [[ספר האגור/שה|בסימן שכ"ה]] על אגוז מסקטה המרים, ראוי שיאמר המריח. [[ספר האגור/רפג|בסימן ש"ב]] אמר רב אלפס דבין חיים בין מבושלין בורא פרי העץ, ראוי שיאמר בורא פרי האדמה. [[ספר האגור/שכח|שמ"ט]] והשר מקוצי וראבי"ה כתבו שיאמר השכיבנו, לשם חסר וראוי שיאמר כך, והשר מקוצי דקאי אקודם הנץ החמה דסליק מיניה אבל קודם עמוד השחר יכול לומר השכיבנו וכן פסק ראבי"ה. [[ספר האגור/שסב|בסימן שפ"ו]] ובה"ג פסק דהכי הלכתא דאין מדליקין בפתילה מהובהבת, ראוי שיאמר אלא בפתילה מהובהבת. [[ספר האגור/שעד|סימן שצ"ח]] ולזה הסכים הרא"ש שיש לברך בורא פרי הגפן, צריך שיאמר שאין לברך. בסימן{{הערה|לא מצאתי מקומו, ועי' [[ספר האגור/שעט|סי' שעט]] ו[[ספר האגור/שפ|סי' שפ]].}} ואם שתה מלא לוגמא לא יצא, צריך שיאמר ואם לא שתה מלא לוגמא לא יצא. [[ספר האגור/תלא|בסימן תנ"ג]] היוצא בטלית שאינה מצוינת, ראוי שיאמר שאינה מצויצת. [[ספר האגור/תעו|בסימן תצ"ט]] ואני המחבר לא ראיתי נוהג לנער הידים קודם נטילה ראוי שיאמר קודם הנגוב. [[ספר האגור/תקפז|בסימן תרט"ו]] ובאשכנז וצרפת אין נוהגי' כן, צריך למחוק ובצרפת. [[ספר האגור/תרג|בסימן תרל"א]] והרמב"ן כתב אם יש לו עפר מוכן ואולו כירה, ראוי שיאמר והרמב"ם כתב אם יש לו עפר מוכן או אפר כירה. [[ספר האגור/תרה|תרל"ג]] אבל דג טמא אסור לטלטלו, ראוי שיאמר דג תפל. [[ספר האגור/תרט|תרל"ז]] משום פפוס בן יהודה, ראוי שיאמר פפוס וימחוק בן יהודה. [[ספר האגור/תרל|תרנ"ח]] וזרקו בשבת, ראוי שיאמר ודלקו בשבת. [[ספר האגור/תרלב|תר"ס]] שאפו פשטידה לכתחילה לאב מחברו, ראוי שיאמר מי"ט לחבירו. [[ספר האגור/תרלד|תרס"ב]] ומיהו גם אם הובאו ביום שני, ראוי למחוק ומיהו. [[ספר האגור/תרעח|תש"ח]] פרקמטיא כדבד האבד דמי ושרי, ראוי למחוק ושרי, וראוי שיאמר כך כפרקמטיא האבד דמי. [[ספר האגור/תרפג|תשי"ג]] והרא"ש כתב ונראה שדעתו, ראוי שיאמר והרא"ש כתב סתם ונראה שדעתו כו'. [[ספר האגור/תרצט|תשל"א]] כתוב בספר א"ז דמי שלא בטל, ראוי למחוק כי דבר פשוט הוא. [[ספר האגור/תשי|תשמ"ב]] אפי' בכזית חייב לבערו, ראוי שיאמר אין חייב לבערו. [[ספר האגור/תשיט|תשנ"א]] בין שטעם חמץ ביין בין נתבטל קודם הפסח, ראוי שיאמר בין שטעם חמץ ביין כבר נתבטל. [[ספר האגור/תשכא|תשנ"ג]] לבי נוטה להחמיר, ראוי שיאמר להתיר. [[ספר האגור/תשמב|תשע"ד]] בצלוחיות וכוסות ודומיהן, וראוי שיאמר בצלוחיות וכוסית של מתכת ודומיהן. [[ספר האגור/תשצה|תתכ"ז]] אם ירד לשתותו אפי' בכמה פעמים, צריך שיאמר אפי' ירצה לשתות כמה פעמים. [[ספר האגור/תשצו|תתכ"ח]] ביעתא דבעא רחמנא עלן ופרקינן, באורחות חיים אומר בעא רחמנא למיפרק יתנא בדרועא מרוממא. [[ספר האגור/תתכז|בסימן תתס"א]] השיב רב האי גאון שאין מברכין בכל יום מקרא קודש כו', לשם חסר וראוי שיאמר כך, השיב רב האי גאון שאין מזכירים בחולו המועד מקרא קודש ובי"ט אומ' אותו במוסף ולא בעבודה ויש מדקדקים ואומ' אותו גם במוסף מקרא קודש ואין זה דקדוק. [[ספר האגור/תתלו|בסימן תתע"א]] מי שנדר להתענות כו' ואירע ערב ט' באב להיות בג' או בד' בשבת, צריך שיאמר כך ואירע ט' באב בג' בשבת. [[ספר האגור/תתמב|בסימן תתע"ז]] ודלא כהרמב"ם שכת' בט"ב כו', לשם חסר וצריך שיאמר כך, ירושלמי בתשעה באב מרחיץ ידיו ומעביר על גבי עיניו. שם לא{{הערה|כאן חסר, ואולי היה עמוד נוסף שאינו בידינו.}} [[ספר האגור/תתקסב|בסימן תתקצ"ג]] אם אין ביניהם אלא ד' טפחים פסולה ראוי שיאמר אפי' אין ביניהם. [[ספר האגור/תתקעה|סימן תת"א]] ודוקא שמתנה בזה הלשון, לשם חסר וראוי שיאמר כך, ומתנה עליהם ואומ' איני בודל מהם כל בין השמשות ודוקא שמתנה בזה הלשון. [[ספר האגור/א'ט|סימן תתר"מ]] ארבע מינין שבלולב, בפרוש הוא בגמרא. [[ספר האגור/א'יג|סימן תתרמ"ד]] ויברך על האתרוג קודם שיטול, ראוי שיאמר על הלולב. [[ספר האגור/א'יד|סימן תתרמ"ה]] והדסים שנים אחד עבות ואחד שוטה למדנו מדבריו שמותר להרבות בהדס כל זה יש למחוק. עוד שם אינו מוסיף ואינו גורע וכן כתב הרמב"ם, ראוי למחוק וכן. [[ספר האגור/א'טו|סימן תתרמ"ו]] אלמא נענוע זה הוא המוליך והמביא, ראוי שיאמר נענוע זה הוא המוליך והמביא. [[ספר האגור/א'כה|בסימן תתרנ"ו]] ביום השלישי של חג שהוא כו' עד ישראל שלישי חוזר וקורא ביום השני, לשם חסר וטעות וצריך שיאמר כן, כהן קורא וביום השני לוי קורא וביום הג' ישראל ג' חוזר וקורא יום הג' והרביעי קורא יום שני ויום שלישי. [[ספר האגור/א'לז|בסימן תתרס"ח]] ידליק של שבת ברישא, ראוי שיאמר של חנוכה ברישא. [[ספר האגור/א'מה|בסימן תתרע"ו]] לא יקרא אלא מיושב, צריך למחוק אלא. [[ספר האגור/א'מז|בסימן תתרע"ח]] אמר רב מגילה ביחיד, ראוי למחוק ביחיד. [[ספר האגור/שרשים|בפתיחת האיסור והתר באילן שנטעתי וכתבתי]] לשם יש טעיות מצד המחוקקים: תניא שעורין על עונשין, צריך שיאמר של. ואם תמצא לומר היה חלב שמא לא נפל בקדרה, ראוי שיאמר כך שמא לא זו שנפלה בקדרה. ותוכל להפוך הספק ספקא ותאמר שמא לא נפל הכזית של ספק בקדרה, ראוי שיאמר שמא לא זו שנפלה בקדרה. לא אמרינן סמוך מיעוטא אצל רובא ואתרע ליה חזקה, צריך שיאמר ולא אמרינן סמוך מעוטא אצל חזקה ואתרע ליה רובא. [[ספר האגור/א'קעה|בסימן א'רא]] המפלת מין בהמה חיה ועוף ושליא עמה קשור צריך שיאמר ואין שליא עמה קשורה. [[ספר האגור/ספר חזון|בחזון]] בהקדמה והני מילי לגרסא, כל זה ראוי למחוק, וצריך שיאמר הני מילי לחדודי אבל לאוקמי אגרסא סיעתא דשמיא היא. במסכת ברכות שעיניו כהות, ראוי למחוק ברכות כי הוא בחגיגה לפי דעתי. נמצא שממזר ודאי כו', זהוא דוקא לרשב"ג אבל קיימא לן כרבי דאמר בטלו מבוטל. נמצא שנתקדשה אשה לאיש בלא קדושין וכו', ראוי למחוק הכל. {{שולי הגליון}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף