עריכת הדף "
מנוחה וקדושה/שער התורה א/יב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} '''<big>יב</big> היוצא''' מדברינו אלה שבתחלת שנת י"ד קל מאוד קניית התורה ועבודת ה' בתענוגים. בטעמו מתק צוף נועם ג"ע בעוה"ז (כי לא נתן שליטה ליצה"ר להפסיק בינו לבין אביו שבשמים) ושכרו כפול ומכופל לעולם הבא כידוע דין העובד מאהבה. אבל אחר שנשתרש בחטא קשה מאוד להשיג המעלה הגדולה הזאת.{{הערה|'''הגה"ה'''{{ש}}ובאמת אף אם בכל ימיו אינו משיג (האהבה הזאת) מ"מ יכול להיות צדיק גמור {{ממ|עיין לקמן ח"ב}}: ונקרא צדיק ורע לו. שרע לו ממלחמת היצר פעם נוצח פעם מנוצח (ושב מיד). ע"ז נאמר {{ממ|}} אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה. פי' לצדיק אורו (היינו שכרו) זרוע כמו הזורע תבואה בעת זריעתו אין לו כ"א הטרחה ולא שמחה. ושמחתו בעת הקצירה. כן הצדיק בשעת הזריעה (בעוה"ז) אין לו כ"א טרחה וצער והשמחה בעת הקצירה (בעוה"ב). אבל לישרי לב (פי' שנתגרש היצה"ר לגמרי מלבו ולבו פונה בישרות לאביו שבשמים) שמחה (פי' שגם בעוה"ז יש לו שמחה מעבודתו ותענוג גדול כי אין לו שום מונע) כי גם היצה"ר שב לו לעבד נאמן ע"ש ועיין [[מנוחה וקדושה/שער התורה א/יג|סימן י"ג]] ובפתיחת א"ב מזה השער סי' ב'. אף מי שעוסק במו"מ ואין תורתו אומנתו. שקשה לו להשיג כ"א מדת בינוני. כתב בספר תנא דבי אליהו {{ממ|[[תנא דבי אליהו/ב|סוף פרק ב']]}} ז"ל אפילו אין בידו של אדם אלא ד"א ומקרא בלבד. שכרו מונח לפניו. ובלבד שיהא שמור מן העבירה:}} ואני לא מצאתי בספרים שידברו בפי' מזה החנוך לבר מצוה אומר לי לבי אולי נוצרת לכך להורות דרך לבני. איך להתנהג עם בניהם. כמאמרם חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם: '''ובזה''' אסיים חלק ראשון משער התורה כי אם מעט פיוסים אכתוב לבן בני לדבר על לבו (וילמוד זה ביום סוף שנת י"ג) שיטה שכמו לקבל עליו עול תורה בשלימות ויזכה לאהבתה ושמחתה. ואתה בני תלמד את בנך את כל זה ביום הנ"ל. ומלבד זה אתה תוסיף לו מלים וגם להבטיחו בממון או בדבר אחר החביב לו. ואם יהא ה' בעזרך אין צורך הטרחה כ"א זמן מועט. ואח"כ אם יתן לו איש את כל הון ביתו (על מנת לפרוש מלמודו) בוז יבוז לו. יה"ר מלפני אבינו שבשמים להוציא מחלצינו עושי רצונו באהבה. אפס אם מתחלה נעשה מה שבכוחנו אח"כ ה' יסכים לגמור בעזרתו וד"ל אכיה"ר: '''מי''' שרוצה להרגיל את בנו ע"פ עצתי. לא יתן לו להניח תפילין עד יום ראשון משנת י"ד ויש לי טעם הגון על זה. אמנם אם לא יעשה זאת. חלילה לבטל הדין המפורש בשולחן ערוך מזמן הקדמת הנחתן. אפס לשמרו שלא לדבר עם חביריו כל זמן התפלה מברוך שאמר עד עלינו: {{שולי הגליון}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף