עריכת הדף "
מחצית השקל/אורח חיים/לג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}} {{עוגןמ|ב}} '''(ס"ק ב) שנקרעו קצת פי' כו'''' אבל הצדדים שלמים וה"ה למעלה צ"ל שלמים וכ' הרב"י בשם המרדכי וז"ל וכ"ש שיש לפסול מה שרגילים כותבי תפילין כשעושים הד' בתים ונותנים אותו בדפוס חותכים מן העור בין בית לבית כדי שלא יהיה נכווץ ובולט ומחפים מקום החתך מבפנים כדי שיהי' נראה מבחוץ שלם עכ"ל ואע"ג דלא שייכי הני טעמי שכ' הט"ז בס"ק א' ע"ש ומזה לא ידעתי מאין להם להסופרים שרגילים שע"י שמותחים בדפוס החריצים שבין בית לבית ע"י חוט ועי"ז ימשכו צדדי הבית יותר למטה מן אמצע הבית ולכן חותכי' למטה צדדי הבית עד שיהיו שוין ונשארו הבתים מחוברים יחד ולא ידעתי מה לי למעלה בצידי הבית דפוסל המרדכי ומה לי למטה בתחתית הבית וא"ל להתנצל דוקא בצידי הבית איכא קפידא דכיון דאין הדופן שלם לא מקרי בית דבית בלא דופן לא הוי בית משא"כ למטה אפי' היה פתוח לגמרי הי' שם בית עליו רק דבעי' שיהי' מעור א' וכיון שבאמצע גם למטה נשארו מחוברים רק חותכם משני צדדים ה"ל עור א': {{עוגןמ|ג}} '''(ס"ק ג) ראשון כו'''' ונשאר בית א' שלם ביניהן ר"ל אפי' נפסק בית של קדש בצד שהוא סמוך לבית של והיה כי יביאך כו' ובית של שמע נפסק בצד שהוא סמוך לבית של והיה כ"י כו' א"כ אין מפסיק בין הקרעים כ"א שני דפנות אפ"ה כשר כיון שעכ"פ מפסיק בית שלם אבל אם נפסק בית של קדש לצד חוץ ודופן הסמוך לבית של והיה כ"י כו' שלם ובית של והיה כ"י כו' נפסק לצד הסמוך לבית של שמע והצד הפונה לבית של קדש נשאר שלם הרי בזה ג"כ נשתיירו שתי דפנות שלמים המפסיקים בין הקרעים מ"מ פסול כיון דאין בית שלם מפסיק: {{עוגןמ|ד}} '''(ס"ק ד) מעובד כו'''' והרב"י כתב ט"א משום דבעי' טהורות ולכך בעי' עיבוד לשמה וסתרו בס' ב"ה דא"כ אמאי ס"ל לרמב"ם בעור הבתים דלא בעינן עיבוד לשמה הא גם הבתים בעי' שיהיו טהורות ולכך כתב מ"א דרצועות עדיפי מבתים דגם שיהיו שחורות הוא הל"מ משא"כ בבתים ס"ל להרמב"ם דמה שהן שחורות הוא רק למצוה ולנוי: {{עוגןמ|ה}} '''(ס"ק ה) טוב כו'''' משמע דס"ל דבדיעבד כשר כו' ר"ל אפי' הרצועות דהא ברצועות איירי בכל סי' זה ועלייהו קאי הרב"י: מצינו כ"פ כיוצא בזה כיון דאינו מבואר להדיא דאפשר לפרש ע"צ הדחק דהרב"י קאי על בתים אף שאין האמת כן לא כ' לשון י"א: {{עוגןמ|ו}} '''(ס"ק ו) עור כו'''' דהא אפי' לא כו' אבל לדעת הב"ח שהבאתי לעיל סימן ל"ב ס"ק נ"ה שהתו' ומרדכי ס"ל דגם הבתים שיהיו שחורות הל"מ ואם כן אם השחירן עכו"ם פסול: {{עוגןמ|ז}} '''(ס"ק ז) פסול כו'''' דמחזי כמנומר הכי איתא שם א"ר חסדא גט שכתבו שלא לשמה והעביר עליו קולמוס לשמה באנו למחלוקת ר"י ורבנן דתניא הרי שהיה צריך לכתוב את השם ונתכוין לכתוב יהודה וטעה ולא הטיל בו דל"ת מעביר קולמוס ומקדשו דברי ר"י וחכמים אומרים אין השם מן המובחר ודחו ראב"י דלמא לא הוא ע"כ לא קאמרי רבנן התם אלא משום דבעי' זה אלי ואנוהו וליכא אבל הכא לא עכ"ד הגמ' ותפס מ"א דברי ראב"י לעיקר ומ"ש מ"א משום דמחזי כמנומר משום דאמרי' בגיטין דף נ"ד ע"ב דבס"ת שלא נכתבו אזכרות שבה לשמה מודה ר"י דלא מהני העברת קולמוס דמחזי כמנומר בזה פליגי רבנן וס"ל דגם בחד אזכרה מקרי קצת מנומר ואינו בכלל זה אלי ואנוהו: וע' בא"ע סי' קל"א ר"ל דשם פסקו רוב הפוסקים גט שנכתב שלא לשמה לא מהני העברת קולמוס דתופסים דברי ר"ח עיקר דמדמה גט לכתיב' השם וק"ל כרבנן וא"כ ה"ה הכא לא מהני השחר' ישראל וצ"ל הא דמקיל מ"מ כאן משום דהרב"י הביא בשם סה"ת ז"ל בסי' קצ"א כ' בפנים שיש להסתפק אם עכו"ם יכול לשחירן לבדו כמו שאר תקוני עור או שמא כיון דרצועות שחורות הל"מ צריך השחרה לשמה ואסור בעכו"ם כו' והמחמיר תע"ב ניהו דבש"ע פסק דפסול ע"י עכו"ם מ"מ ס"ל למ"א דיש לסמוך בזה על דברי ראב"י דאמר טעמייהו דרבנן דמחזי כמנומר גם הרב"י שם בא"ע הביא בשם ר"ת דלא ברירא ליה לפסוק כר"ח דגיטין ע"ש: {{עוגןמ|ח}} '''(ס"ק ח) יש מתירים כו'.''' דבעי' קשירה תמה פירש"י שתהיה הרצועה שלמה ולא יהיה בה רק קשר אחד וכיון דלכ"ע פסול אפי' בשעת הדחק אין יוצאים וכ' הט"ז דגם ע"י תפירה שיוצאים ע"י הדחק היינו שלא יתבטל ממצות תפילין מ"מ אין לברך עליהן דברכות אין מעכבו' וגם בזה נראה שחולק הט"ז על ש"ע דכמ"ש בש"ע שברצועה ש"י השיעור שתקיף הזרוע ותמתח עד אצבע האמצעי' ויכרוך כו' אין לתפור ס"ל לט"ז ה"ה בש"ר אין לתפור בשל צד ימין עד הטבור ובשמאל עד החזה ע"ש. ודע דלענ"ד הא דכתב בש"ע דבש"י אחר שיעור שתקיף הזרוע ותמתח כו' מ"מ אחר שתפר למעלה משיעור זה צריך אחר שתקיף הזרוע למתח הרצועה עד אצבע האמצעי' ולכרוך עליה ג' כריכות ואח"ז יחזור למטה ויכרוך על הזרוע ז' כריכות דאל"כ מאי מהני שיש בו כדי שתקיף כו' ותמתח כו' כיון שאינו עושה הכריכה סביב האצבע כי אם בחתיכת הרצועה התפירה: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף