עריכת הדף "
לבושי שרד/אורח חיים/קלה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{הועלה אוטומטית}} {{ניווט כללי עליון}} <small>מ"א</small> איתא ברי"ף כו' עזרא תיקן לישראל. הכי איתא התם משה תיקן שיהו קורין בשבת וי"ט ור"ח וחה"מ ועזרא תיקן ב' וה' כו': <small>שם</small> דקרא והיו. דדריש התם והיו הדברים האלה על לבבך בהווייתן יהיו דוקא בלשון קודש ובעי למימר התם דכל התורה בלה"ק נאמרה ופירש"י לענין לקרות בתורה וע"ז הקשה הא עזרא הוא דתיקן ומקמי דאתי עזרא והיו למה לי ע"ש כי דברי התוס' במקומם צ"ב: <small>שם</small> וא"כ משה תיקן. פי' כיון דבמנין הקרואים מיירי הרי"ף ממילא מ"ש תחלה דבשבת משה תיקן היינו גם מנין הקרואים: <small>[[ט"ז/{{כאן}}#א|ט"ז סק"א]]</small> ומה"ט אין מפטירין קאי על ב' וה' והיינו משום ביטול מלאכה ובר"ח נמי יש קצת ביטול מלאכה שאנשים עושין מלאכה וכן בח"ה מותר דבר האבוד מש"ה אין מפטירין ואעפ"כ קורין ד' לפי שאין כ"כ ביטול מלאכה כמו בחול: <small>סק"ב</small> אלא חתן א'. ר"ל דה"א שיהיה הוא רביעי שהרי הוא רשאי להיות נוסף. לז"א דאינו כך משום דגם אותו שיהיה שלישי יש עליו שם נוסף משא"כ בשני חתנים שפיר קוראם ד' לפי ששניהם רשאים להיות נוספים וכהן ולוי ודאי אין לומר עליהם שם נוסף כך הוא כוונת ריצב"א לכן הקשה הט"ז דמה"ט גופיה דאין מועד רק לחתנים אין רשאין להוסיף אפילו בב' חתנים דהא לשאר העם יהיה ביטול מלאכה וק"ל: <small>סק"ג</small> אבל רב עמרם. עיין עצי ארזים סי' ג' סק"א: <small>שם</small> כיון דאמר ר' חלבו. עיין כנסת יחזקאל סי' ז': <small>סק"ה</small> הזכירו בגמרא שהיו גבי רב קרא בכהנ' שהביא בסק"ג: <small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#ז|מג"א סק"ז]]</small> לא יצא יקרא הישראל. עיין כנ"י {{ממ|[[כנסת יחזקאל/ז|סי' ז'}}: <small>[[ט"ז/{{כאן}}#ו|ט"ז סק"ו]]</small> שלא יקרא ללוי כלל. פי' בין קודם ישראל בין אחריו ואפילו ג' או ד' ולפי' הב' יכול לעלות ג' או ד': <small>שם</small> לומר שכלל לא יקרא. ר"ל אע"ג דכתב לא יקרא אחריו דמשמע הא קודם ישראל שרי וכפי' ב' ע"כ אינו כן דאלו לפ"ב גם אחריו שרי כיון שישראל גדול או שיהיה הלוי ג' או ד' אע"כ דאחריו לאו דוקא וסובר הרמב"ם כפי' א' דאפי' קודם ישראל לא: <small>שם</small> לא זכר מזה. פירוש דה"ל להזכיר דאם ישראל גדול יוכל הלוי לעלות אחריו: <small>שם</small> ולכל הפחות בשוין. כלומר דלשון שני עיקר כל שאין יכולין לצאת ידי שני פירושים מש"ה בלוי גדול או שוין דאז לפי' הב' צריך לקרות דוקא לוי עושין כפי' ב' משא"כ בישראל גדול אז יכולין לצאת ידי ב' הפירושים ואין קוראים רק ישראל: <small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#י|מג"א סק"י]]</small> כ' בד"מ בא לתרץ קושיות הט"ז כי הט"ז ס"ל דלפי' ראשון אפי' קודם ישראל לא יעלה ולכן פי' כרמב"ם דתיבת אחריו לאו דוקא והמג"א מפרש דמ"ש רש"י בפי' ראשון שלא יקרא לוי כלל היינו אחר ישראל אם הם שוים ואפילו ג' או ד' ואהא פליג לשון ב' דג' ד' שרי וא"כ דברי רמב"ם וש"ע ורמ"א הכל כפי' ראשון דלא יעלה אחריו דוקא (ור"ל בשוין) אבל ראשון עולה וזהו שכ' המג"א וכ"כ הרמב"ם ר"ל דאלו להט"ז צריך לדחוק דתיבת אחריו לאו דוקא. וס"ל דכן מוכח ג"כ ממ"ש הרמ"א ראשון יוכל לעלות ואלו להט"ז דהיינו כפי' ב' אין שייך לשון יוכל דהא בפי' ב' מבוא' דדוקא לוי קדים אבל להמג"א א"ש דזהו לפי' א' ואותו פי' י"ל דס"ל דכמו שירצה יעשה: <small>סקי"א</small> בכהן נמי. כוונתו משום דבכהן בסעיף הקודם כתב שבא אחר תחלת הברכה לבה"כ ומשמע קצת אבל אם היה בבה"כ מתחלה רק שלא היו יודעים וקראו לוי אזי אפי' התחיל הברכה פוסק אע"ג דהוי ברכה לבטלה משום פגמו של כהן ומצות עשה וקדשתו. לכן יליף המג"א מסעיף זה גבי לוי דאמרינן דליכא פגם כלל משום דיתלה ששגגה הוא ממילא ה"ה בכהן וק"ל: <small>[[ט"ז/{{כאן}}#ט|ט"ז סק"ט]]</small> אחרון שיאמרו חלל. תחלה הקשה הב"י פגמו של ראשון ותירץ דאין חוששין דאם היה פגום מיד היו מרננין עיין מג"א סק"ד. ואח"כ הקשה פגמו של ב' בשלמא בסק"ח ליכא פגם ב' כיון שקוראים אותו ללוי משא"כ כאן: <small>שם</small> והא ליכא לוי. פי' דמדכתבו הטור והש"ע בהפסק ישראל בנתיים משמע אע"פ שאין לוי בבה"כ דינא הכי ועיין מג"א סקי"ד: <small>שם</small> דס"ל דלא אמרינן לא. פי' דדיעה זו המתרת בהפסק ישראל ס"ל דהש"ס לא מיירי ע"י הפסק לכן שרי וע"ז הקשה דהכל טעמא מאי: <small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#יד|מג"א סקי"ד]]</small> אחר הלוי אסור. דדוקא כשיש שני קרואים אמר הכהן אמרינן דאי היה פגום לא הוי משתהי כ"כ ומיד היו מרננים כדבסמוך: <small>[[ט"ז/{{כאן}}#י|ט"ז סק"י]]</small> ר"ל איסו'. דס"ל דהתירא דש"ץ לפי שתלוי בדעת אחר דהיינו הקונה מצות משא"כ הקונה מצות עצמו אם כהן איכא פגמא לכן נסתר דעתם ממה שס"ל תחלה דמיירי אף בש"ץ הקורא מעצמו א"כ הוה כקונה מצות: <small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מג"א סק י"ט]]</small> אם הוא כהן אסו'. פי' אם הסגן הוא כהן ועיין בט"ז סק"י שחולק. מה שהראה מקום לסעיף ז' היינו סקי"א דתולין בשגגה מכ"ש שיתלו שרוצה לכבוד אחר או שום איזה טעם: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף