עריכת הדף "
חתם סופר על הירושלמי/שבת/א/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|והא}} תני דלתות ההיכל.''' וכתב בשיורי קרבן וזה לשונו קצת קשה וכו' ועוד י"ל כיון וכו' ונראה לי דיש לומר התם לא נפקא מיניה לדינא כלל משא"כ דלתות ההיכל נפקא מיניה לשלמים ששחטן קודם לפתיחת הדלתות עיין היטב בזבחים נ"ה ע"ב: תמן תנינן ר"מ אומר אם היתה שבת וכו' שזה חייב משום מהלך וכו' לפענ"ד ה"פ דחיוב שבת משום מהלך ואינו חייב עד שיניח במעיו וחיוב אכילה משום הנאת גרונו וכשיניח בבית הבליעה כבר חייב וקשה למ"ד מהלך כעומד ומסיק דלא מיירי במוציאו ע"י עקירת גופו דבהא לא קאמר ר"מ אלא מיירי שהוא מונח בפנים ברה"י וראשו על האסקופה ופיו בחוץ ברשות הרבים ונוטל המאכל בידו ברה"י ונותנו לתוך פיו שבחוץ דכיון שאינו הולך רק מונח. ובידו הוציא המאכל לחוץ. הוה עקירה ברשות היחיד והנחה בפיו מיד ועל הנאה לא חייב אלא בבית הבליעה. וקדם חיוב הוצאה לחיוב אכילה. ולקמן בדף הסמוך מקשה ירושלמי על זה אמאי יתחייב כשמוציא מידו לפיו תהוי כנותן מימינו לשמאלו. ומשני מימינו לשמאלו לא נשתנה ממה שהיה והכא נשתנה ונעשה אוכל בפיו משום הכי חייב טפי: א"ר יודן תיפתר שהיה מוטל על האסקופה מקצתו בפנים וכו' לפ"ז אין מכאן שום ראיה דמחשבתו משוי ליה מקום דע"ד דכיון שהוא מונח ע"ג קרקע שפיר הו"ל צוארו מקום דע"ד. אמנם הש"ס בבלי ס"ל בפשיטות דבמשנה לא משמע הכי אלא שהוא הולך ברגליו מרה"י לרה"ר ובולע בהליכתו ע"כ אמר אף אנן נמי תנינא. ונ"ל דהירושלמי לא רצה לפרש כש"ס בבלי משום קושית התוס' דף ק"ב ד"ה והוציאו ולא ס"ל לירושלמי הך כתיבתן זו היא הנחתן: '''{{עוגן1|ואפשר}} שלא יעשה בינו לבין הכותל כרמלית וכו'.''' לפע"ד ה"פ דאדם העומד ברה"ר פחות מד' טפחים סמוך לכותל נעשה בינו לבין הכותל צידי רה"ר דאית ליה חפופי שהוא עצמו נעשה חפופי ואותו מקום פנוי שבינו לבין הכותל דהוה צידי רה"ר נידון ככרמלית לכן כשבא לו מחוץ ונכנס לפנים ומשאו לפניו הרי עוברת דרך כרמלית. וההיפוך כשיוצא מביתו ומשאו לאחוריו עוברת המשא דרך כרמלית. ועד"ז יובנו כפשוטו דברי בבלי וי"ו ע"א ולא צריך למ"ש תוס' שם ד"ה מדי דהוי ע"ש. ועיין מ"ש לקמן: '''{{עוגן1|אמר}} ר' יוסי תפתר שהיו פניו הפוכות לכותל ומשואו לאחריו.''' מבואר דכל אדם היוצא מביתו או נכנס כשבא סמוך לכותלי ביתו פחות מד"ט נעשה בינו לבין הכותל צידי רשות הרבים והמשא שעל כתיפו ביציאתו או שבידו בכניסתו עוברת בצידי ר"ה. וא"כ לא צריך למ"ש תוס' שבת דף ו' ע"א ד"ה מידי דהוה וק"ל: '''{{עוגן1|על}} דעתיה דבן עזאי וכו'.''' עיין בתוס' שבת ה' ע"ב ד"ה בשלמא ובירושלמי פריך על דעתיה דבן עזאי כו' ומשני בקופץ. צ"ע תינח מעביר ד"א לבן עזאי יש לומר בקופץ אבל זורק ד' אמות לר"ע דקלוטה מאי איכא למימר ויש לומר דהירושלמי לשיטתו דסבירא ליה ר"פ הזורק דזריקה ד' אמות הוי במשכן שזרקו מחטיהן ואם כן לא קשה מידי אפילו אם יהיה קלוטה בתוך ארבע אמות כמי שהונח על כל אמה מכל מקום כיון שכך היתה זריקה במשכן מיחייב כך: '''{{עוגן1|ופיו}} לאו כלאחר היא.''' וכא שמאלו כאחר הוא. פי' משנה דכריתות אם היה שבת והוציא בפיו ומפרש שהיה גופו מונח ברשות היחיד וראשו על האסקופה והוציא פיו לחוץ ונתן מאכל לתוך פיו ובלעו דחייב ומאי שנא מפיו לבית הבליעה חייב ומימינו לשמאלו דפטור ומשני התם נשתנה הענין דהשתא הוה בליעה ואכילה אבל מיד זה ליד זה לא נשתנה הענין כלל ועיין מ"ש תוס' שבת דף י"א ע"א ד"ה לא יעמוד: '''{{עוגן1|מאן}} דמר מותר בשיש שם רוחב ד'.''' פי' שיש בידו טרסקל רוחב ד' ונעשית כרמלית ולא ס"ל אין כרמלית בכלים וה"ל מקום פטור ומותר להחזירה. וכשאין שם רוחב ד' בטל הוא לגבי רה"ר ואסור להחזירה וע' תוס' דף ה' ד"ה כאן וחי' הרשב"א שם והג"א דף ח' ע"א ולא ס"ל להך מ"ד ידו חשוב דע"ד: '''{{עוגן1|א"ר}} זעירא ברחוק מן הכותל ד' וכו' כרמלית הוא.''' היינו כדלעיל כשעומד סמוך לכותל פחות מד"ט הוה צידי ר"ה שהוא כרמלית נמצא כשמושך ידו אצלו מפנים לחוץ נחה בכרמלית ולא מתחייב אלא או שעומד רחוק מד"ט מהכותל. או כשפניו הפוכות כלפי חוץ. ולא מיקרי ידו נח אלא עד שתבא נגד פניו ולא באחוריו. נמצא נח ברה"ר: '''{{עוגן1|א"ר}} יוסה ואפילו תאמר גבוה עשרה.''' פי' ואפילו הלכתא גמירי לה שהיה גבוה עשרה מכ"מ היינו עם הקמרסטא שעל גבה אבל הושטת הקרשים לא במקום גבוה עשרה ודחי ש"ס כיון דעכ"פ העגלה היה רשות היחיד והושיטו הקרשים דרך חלונות לרשות הרבים מכל מקום הוה ליה מוציא מרשות לרשות וחזר והקשה דלא הוציאום דרך חלונות אלא בשעת הושטה היה העגלות תרוטות פי' בערוך טרטות פתוחות קצת. פי' שפתחו גגות שלהן ואז לא היה גבוה עשרה שהרי פתחו הקמרסטא והדרה קושיא לדוכתיה ולא תירץ כלום ומ"ש ק"ע דבערוך פי' כחצי גורן עגולה ט"ס הוא וצ"ל ולא כחצי גורן עגולה ע"ש: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף