עריכת הדף "
חתם סופר/בבא מציעא/עה/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> אבל אומר לו הלויני עד שיבא כו'. דעת הרמב"ם אם קובע לו זמן אסור וסיפא עד שיבא בני פי' שלא קבע לו זמן ורשב"א הק' הא קביעת הזמן היא לטובת הלוה ואם ירצה לפרוע קודם זמנו מי ימחה בידו וי"ל כמ"ש סמ"ע דמש"ה חזקה אין אדם פורע בתוך זמנו דמסתמא מעיקרא שיער בנפשו שלא יהיה לו מה לפרוע עד אותו הזמן ע"ש וה"נ מסתמא שיער בנפשו שלא יהיה לו יכולת לפרוע קודם ובין כך יתיקר ומוז"ה הק' על שי' זו מלעיל ע"ג א' המוליך פירות ממקום למקום וא"ל תנם לי ואני אעלה לך פירות שיש לי באותו מקום מותר אם יש לו והא הוי קביעת זמן וקביעת מקום ולע"ד לפמ"ש מל"מ דרמב"ם מודה היכי דאיכא תרתי למעליותא דיש לו וגם יצא השער אזי נחתינין דרגא ומותר אפי' לקבוע זמן וא"כ י"ל דהך בריתא איירי בהכי. שוב הק' מר"פ הזהב רב דינרין הוה לי' וכעד שיבוא בני דמי ולרמב"ם הול"ל רב לא קבע זמן ודינרין ה"ל וכעין זה הק' הרב"י ולע"ד משם ראי' לרמב"ם דלאיזה צורך אמר זה"ל כעד שיבוא בני לימא רב דינרין ה"ל בכיסי' בשלמא מתני' רבותא קמ"ל אפי' עד שיבוא בני שרי ללות מכ"ש כשהסאה מוכן לפניו דלוה עלי' אבל על רב הו"מ לשנוי' רב דינרין ה"ל בכיסי' מוכנים לפניו אע"כ דא"כ עדיין היה צ"ל ולא קבע זמן ע"כ אמר בקיצור כעד שיבוא בני שהוא לשון משנתינו ומפרש לי' רמב"ם דרצונו שלא קבע זמן כ"א עד שיבוא בני: '''וכדברי הלל אף משום ריבית.''' התו' נדחקו מה ענין זה לחברים המקפידי' וי"ל דרשב"א בחי' שבת כ' דבאומר השאליני מודה הלל כיון דסתם שאלה הוא לזמן מועט ולא לל' יום ע"כ ליכא למיחש שיתייקר בזמן מועט כזה ע"ש והא"ש דהרי כ' תו' חבירי' המקפידי' אינם רוצים לומר בלשון שאלה ואומרי' בלשון הלואה ועי"ז עוברים אדהלל: ת"ח מותרים ללות זמ"ז בריבית כו'. נ"ל הטעם דתחלת הלואה איננו הלואה ע"מ לשלם רק מיד יהיב לי' מאה פלפלין במתנה והדר יהיב ליה איהו ג"כ במתנה אם ירצה וכפרמב"ם ואריך אם ארצה וזה מותר דוקא לת"ח בדבר מאכל ודבר מועט וזה מדוקדק בלשון מתנה יהבי אהדדי משמע שניהם נותנים מתנה הלוה והמלוה וזה בעצמו טעם שמותר להלות לב"ב שהוא נותן להם ההלואה במתנה ולק"מ ק' ט"ז סי' ק"ס סק"ד ע"ש: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: בבלי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף