עריכת הדף "
בנין ציון/ב/ח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> {{מרכז|סימן ח'''}} ב"ה אלטאנא יום ה' ח"י אדר תרכ"ח לפ"ק. ::לחתני הרה"ג וכו' מו"ה '''משה ליב באמבערגער הלוי''' נ"י אב"ד דק"ק '''קיססינגען''' יע"א: :::על דבר שאלתך אם נשים מחויבות לשמוע קריאת פרשת זכור: {{מרכז|'''תשובה'''}} '''קבלתי''' מאדמו"ר הגאון ר' '''אברהם''' בינג זצ"ל הגאב"ד דק"ק ווירצבורג בשם רבו החסיד שבכהונה הגאון מו"ה נתן אדלער זצ"ל שהנשים חייבות ושהקפיד שאפילו משרתת שלו הוצרכה לשמוע פרשת זכור וכן נהגתי אחריו. וטעמו נלע"ד מפני שאינה מצות עשה שהזמן גרמא שאין קפידא באיזו זמן שתקרא כמש"כ המג"א (סי' תרפ"ה) רק שיקרא פעם א' בשנה ולכן הוי כשאר מצ"ע שאין הזמן גרמא שנשים חייבות בהן. אמנם כעת ראיתי בס' החינוך (מצו' תר"ג) שכ' שנוהגת מצוה זו בזכרים כי להם לעשות המלחמות ונקמת האויב ולא לנשים עכ"ל. ולא הבנתי שהרי מצות מחיית עמלק שנצטו' במלחמה תמחה את זכר עמלק היא עשה בפני עצמה שמנה גם החינוך בפני עצמה ואם היא אינה בנשים למה לא תהי' מצות זכירת מעשה עמלק בנשים אף שלא בנות מלחמה נינהו עם כל זה אפשר שזכירת השנאה תהי' תועלת למחייתו ומעשה אסתר יוכיח וכן נס חנוכה ע"י יהודית שבשנאתה לאויב בא על ידה תשועה לישראל וביעל כתיב תבורך מנשים יעל מנשים באהל תבורך שדרשו חז"ל על אמהות הרי כמה גדולה נחשבה התשועה שבאה על ידה במיתת סיסרא ולמה לא תהי' זכירת מעשה עמלק לעורר השנאה גם בנשים לתועלת מצות מחייתו. והנה כתבת שאחיך הרה"ג וכו' מו"ה '''שמחה''' נ"י רצה להוכיח שגם דעת הרא"ש כן שנשים פטורות ממה שכ' (בפ' ג' שאכלו) שר"א שחרר עבדו לצרפו לעשרה משום קריאת פ' זכור שהיא דאורייתא ולמה הוצרך לכך דאם אשה חייבת גם עבד חייב אע"כ דדעת הרא"ש דנשים ועבדים פטורים עכ"ד. ולפענ"ד אין מזה ראיה דגם אם אשה ועבד חייבין בקריאת פ' זכור מכ"מ כיון דאין קורין בס"ת בצבור בפחות מעשרה כדאמרינן במגילה (דכ"ג) ויליף מונקדשתי בתוך ב"י לכן צריך לזה עשרה אנשים גדולים שנקראו בנ"י שאין עבדים בכלל שאע"ג שהם חייבין בקריאת הפרשה מכ"מ אינם ראוים להשלים עדה קדושה ואין זה תלוי בחיוב ודמי לישראל שחייב בקרבן אבל צריך כהן להקריבו לו כן צריך העבד והאשה עדה קדושה לקרוא בצבור בס"ת ולהוציאם. ובלא"ה מה שכ' אחיך נ"י וכן כ' גם התרומת הדשן ואחריו שאר פוסקים שהרא"ש מפרש דר"א שחרר עבדו לצורך קריאת פ' זכור אינו מכוון דאדרבה הרא"ש דחה זה וכ' דאין סברא לפרש כן דמשמע דסתמא קתני ולכן בלא"ה אין ראיה מזה כ"כ שאע"ג שלא מטעם זה דחה פי' זה עכ"ז אפשר דחד מב' טעמי נקט אבל העיקר כמו שכתבתי דאפילו העבד מחויב מכ"מ הוצרך לשחררו להיות נמנה בכלל עדה קדושה. כנלע"ד הקטן '''יעקב''': <noinclude>{{דיקטה}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף