עריכת הדף "ביאור הגר"א/יורה דעה/שא" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''וכן מותר כו'. ''' אפי' מדרבנן והוא מירושלמי ס"פ והביאו הר"ש שם אהלים אין בהן משום כלאים:

{{עוגןמ|ב}} '''וכן לפרוס כו'. ''' ממ"ש בספ"ק די"ט אלא בוילון והאמר כו' ואם איתא בלא"ה אסור שמעמיד החום ומגין מפני החמה והגשמים ואע"ג דתנן מוכרי כו' ובלבד כו' תופרי כו' התם משום שהוא דרך לבישה והעלאה. מרדכי וכן מ"ש בסי"ב לא יקח כו' וז"ש דאינו אסור כו':

{{עוגןמ|ג}} '''בד"א כו'. ''' גמ' שם ורפ"ז דיומא:

{{עוגןמ|ד}} '''אבל כרים כו'. ''' מתני' שם: 

''' (ליקוט) אבל כרים וכסתות שהן קשין כו'. ''' אבל תוס' ומרדכי והגמ"ר דשבת וש"מ לא כתבו הטעם משום דקשין אלא דבהו לא שייך כריכה וכן במרדעת (ע"כ):

{{עוגןמ|ה}} '''בד"א כשהם כו'. ''' ירושלמי שם והביאו הר"ש שם והרא"ש וש"פ. והרמב"ם השמיטו משום סוגיין דגמ' הנ"ל דקאמר אלא בקשין כו' גמדא כו' ולא חילקו אבל כבר פי' תוס' שם ד"ה אלא דשם בכלאים דרבנן והוכיחו מהא דריש ערכין וכ"כ ברפ"ו דשבת וש"מ וכ"כ הרא"ש וש"פ וכשיטתם דלבדים אינן אסורין רק מדרבנן וכסוגיא דנדה וז"ש וי"א דכ"ז כו' ואינו מדוקדק דלהרמב"ם בכל ענין שרי וז"ש בס"ב כל בגדים כו' וכתב ויש מחמירין כו' ר"ל לדעת הרמב"ם דס"ל לבדין אסור מדאורייתא כמ"ש בר"ס ש' ואף שברמב"ם אינו מוזכר כלל מזה מ"מ מדלא כתב רק לישב עליהן והשמיט הא דגמדא משמע שמפרש כפירש"י [ועסי"א מש"ש] גמדא כו' לישב עליהן וכן פי' תוס' בתחלה ועתוס' שם וביומא:

{{עוגןמ|ו}} '''(ליקוט) ומ"מ כו'. ''' מפני שפעמים מוציא מה שבתוכם ומתכסה בהם. שם ומשמע דמיירי בכלאים דאורייתא (ע"כ):

{{עוגןמ|ז}} '''הני כו'. ''' לא מיבעיא לדעת הרמב"ם אלא אפי' לדעת תוס' מ"מ מי יודע אם קשים הם כגמדא. ב"י:

{{עוגןמ|ח}} '''בגד כו'. ''' ירושלמי והביאו הר"ש ר"פ:

{{עוגןמ|ט}} '''ויש מתירין כו'. ''' ב"ק קי"ג א' וער"ש מתני' ב' ומתני' ה' וע"ל סי' רצ"ז סי"א בהג"ה:

{{עוגןמ|י}} '''והוא כו'. ''' עבה"ג והרא"ש חולק וכתב מדל"ק ובלבד כו' משמע דאפי' נוגע מותר דכרים וכסתות אינן קשים כמרדעת כמ"ש בזבחים צ"ד ב' הא כרים כו' אבל תוס' בנדה שם סד"ה לא ימכרנו כו' כתבו כדברי הרמב"ם. 

''' (ליקוט) והוא שלא כו'. ''' אבל ש"פ כתבו דכאן אפי' בשרו נוגע מותר וכ"מ פשטא דמתני' שלא הזכיר כאן אבל י"ל משום דאין דרך לרכוב ערום (ע"כ):

{{עוגןמ|יא}} '''ודוקא כו' שמא כו'. ''' עתוס' דפסחים מ' ב' ד"ה לא כו' וש"מ והרא"ש וש"פ:

{{עוגןמ|יב}} '''אסורים כו'. ''' ירושלמי שם רב אמר הלכה כדברי האוסר ולמה לא אמר כר"א אית תניי תני ומחליף:

{{עוגןמ|יג}} '''שהרי כו'. ''' בירושלמי שם ואמרו שם עוד טעמי אחריני רב אמר מפני שהוא נותנה תחת אצילי ידיו כו' ע"ש:

{{עוגןמ|יד}} '''וכן כו'. ''' כנ"ל וכ"ש לדברי רב הנ"ל:

{{עוגןמ|טו}} '''אם יש לו כו'. ''' בירושלמי שם הדא דתימר במתכוין לשם מלבוש כו' והביאו הר"ש והרא"ש שם ושם ופי' הרא"ש שם ושם כה"ג: 

''' (ליקוט) אם י"ל כו'. ''' טור והוא קשה להלמו דאם מכוין בלא"ה אסור כמו מטפחות הידים כו' וליקח ביצה חמה במטפחת והרבה כיוצא אפי' אינו עשוי כמין בגד ואם אינו מתכוין לעולם מותר כמ"ש מוכרי כסות כו' וז"ל הרא"ש שם ירושלמי במתכוין ללבישה אבל אינו מכוין לא יש מקומות שמטפחות שלהן י"ל בית ראש ולובשו כמין מלבוש כו' והוא פי' על הירושלמי היאך מתכוין במטפחת לשם מלבוש וצע"ג. אבל הצלת השערות על בגדיו אינה חשובה הנאה דדוקא הצלת גופו מחמה וגשמים חשיבא הנאה ודברי הש"ך סוף ס"ק ה' ג"כ אינן נכונים וכן דברי ט"ז ס"ק ה' ושלא כדין השיג על הפרישה וקושית ש"ך מהוצאת זבל י"ל דכל דבר שלפעמים עושה להנאה אסור לעולם כמ"ש במטפחות הידים וספרים וספוג וכמ"ש בס"ט בהג"ה ואף ת"ק ל"פ אלא משום דלעתים רחוקות הוא וז"ש לא יתן המרדעת כו' אפי' כו' משמע דרישא לא משום הוצאת זבל אלא להנאה וקאמר אף שתחתיו מותר אפי' להנאה ע"ג אסור ולא עוד אלא אפי' להוציא כו' (ע"כ):

{{עוגןמ|טז}} '''ואם היה כו'. ''' רמב"ם משמע שמפרש מש"ש אלא בקשין קאי אוילון וכן גמדא כו' כה"ג מכח קושית תוס' ולא פי' כפירש"י לישב דקשה לו דה"ל לגמ' להביא מתני' דכרים וכסתות:

{{עוגןמ|יז}} '''לא יקח כו'. ''' ירושלמי והביאו הר"ש שם:

{{עוגןמ|יח}} '''מנעל כו'. ''' עבה"ג אבל תי"ט כתב שצ"ל ואין לו אלא עקב והוא נכון וכ"מ בתשובת הגאונים שהביא הרא"ש בנדה שם אבל הוא פי' לערדלין כמש"ש ומ"מ הרמב"ם פי' למנעל של זרב כמ"ש בפי' שם:

{{עוגןמ|יט}} '''כגון כו' שמחפין כו'. ''' במתני' הברסין כו' וער"מ בפי' שם:

{{עוגןמ|כ}} '''אבל צלצלים כו'. ''' ספ"ק די"ט וכרב אשי:

{{עוגןמ|כא}} '''וסמרטוט כו'. ''' תוספתא הביאה הרא"ש אספלנית מלוגמא ורטיה אין בהן משום כלאים שאין זה דרך הימום אבל בירושלמי הנ"ל שכתבתי ס"ס ש' משמע דאסור ואפשר שס"ל לר' ירמיה כר"פ <small>(כ"ה גי' הרא"ש בנדה) </small>בספ"ק די"ט ותוספתא אתיא כרב אשי שם ואנן קי"ל כרב אשי כנ"ל:

{{עוגןמ|כב}} '''כדי להפריח כו'. ''' גמ' שם כליא פרוחי וכפי' הרי"ף ורא"ש שם:

{{עוגןמ|כג}} '''אע"פ כו'. ''' ר"ל דמתני' הקמ"ל:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ביאור הגר"א: יורה דעה]]