ביאור הגר"א/יורה דעה/שא
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) וכן מותר כו'. אפי' מדרבנן והוא מירושלמי ס"פ והביאו הר"ש שם אהלים אין בהן משום כלאים:
(ב) וכן לפרוס כו'. ממ"ש בספ"ק די"ט אלא בוילון והאמר כו' ואם איתא בלא"ה אסור שמעמיד החום ומגין מפני החמה והגשמים ואע"ג דתנן מוכרי כו' ובלבד כו' תופרי כו' התם משום שהוא דרך לבישה והעלאה. מרדכי וכן מ"ש בסי"ב לא יקח כו' וז"ש דאינו אסור כו':
(ג) בד"א כו'. גמ' שם ורפ"ז דיומא:
(ד) אבל כרים כו'. מתני' שם:
(ליקוט) אבל כרים וכסתות שהן קשין כו'. אבל תוס' ומרדכי והגמ"ר דשבת וש"מ לא כתבו הטעם משום דקשין אלא דבהו לא שייך כריכה וכן במרדעת (ע"כ):
(ה) בד"א כשהם כו'. ירושלמי שם והביאו הר"ש שם והרא"ש וש"פ. והרמב"ם השמיטו משום סוגיין דגמ' הנ"ל דקאמר אלא בקשין כו' גמדא כו' ולא חילקו אבל כבר פי' תוס' שם ד"ה אלא דשם בכלאים דרבנן והוכיחו מהא דריש ערכין וכ"כ ברפ"ו דשבת וש"מ וכ"כ הרא"ש וש"פ וכשיטתם דלבדים אינן אסורין רק מדרבנן וכסוגיא דנדה וז"ש וי"א דכ"ז כו' ואינו מדוקדק דלהרמב"ם בכל ענין שרי וז"ש בס"ב כל בגדים כו' וכתב ויש מחמירין כו' ר"ל לדעת הרמב"ם דס"ל לבדין אסור מדאורייתא כמ"ש בר"ס ש' ואף שברמב"ם אינו מוזכר כלל מזה מ"מ מדלא כתב רק לישב עליהן והשמיט הא דגמדא משמע שמפרש כפירש"י [ועסי"א מש"ש] גמדא כו' לישב עליהן וכן פי' תוס' בתחלה ועתוס' שם וביומא:
(ו) (ליקוט) ומ"מ כו'. מפני שפעמים מוציא מה שבתוכם ומתכסה בהם. שם ומשמע דמיירי בכלאים דאורייתא (ע"כ):
(ז) הני כו'. לא מיבעיא לדעת הרמב"ם אלא אפי' לדעת תוס' מ"מ מי יודע אם קשים הם כגמדא. ב"י:
(ח) בגד כו'. ירושלמי והביאו הר"ש ר"פ:
(ט) ויש מתירין כו'. ב"ק קי"ג א' וער"ש מתני' ב' ומתני' ה' וע"ל סי' רצ"ז סי"א בהג"ה:
(י) והוא כו'. עבה"ג והרא"ש חולק וכתב מדל"ק ובלבד כו' משמע דאפי' נוגע מותר דכרים וכסתות אינן קשים כמרדעת כמ"ש בזבחים צ"ד ב' הא כרים כו' אבל תוס' בנדה שם סד"ה לא ימכרנו כו' כתבו כדברי הרמב"ם.
(ליקוט) והוא שלא כו'. אבל ש"פ כתבו דכאן אפי' בשרו נוגע מותר וכ"מ פשטא דמתני' שלא הזכיר כאן אבל י"ל משום דאין דרך לרכוב ערום (ע"כ):
(יא) ודוקא כו' שמא כו'. עתוס' דפסחים מ' ב' ד"ה לא כו' וש"מ והרא"ש וש"פ:
(יב) אסורים כו'. ירושלמי שם רב אמר הלכה כדברי האוסר ולמה לא אמר כר"א אית תניי תני ומחליף:
(יג) שהרי כו'. בירושלמי שם ואמרו שם עוד טעמי אחריני רב אמר מפני שהוא נותנה תחת אצילי ידיו כו' ע"ש:
(יד) וכן כו'. כנ"ל וכ"ש לדברי רב הנ"ל:
(טו) אם יש לו כו'. בירושלמי שם הדא דתימר במתכוין לשם מלבוש כו' והביאו הר"ש והרא"ש שם ושם ופי' הרא"ש שם ושם כה"ג:
(ליקוט) אם י"ל כו'. טור והוא קשה להלמו דאם מכוין בלא"ה אסור כמו מטפחות הידים כו' וליקח ביצה חמה במטפחת והרבה כיוצא אפי' אינו עשוי כמין בגד ואם אינו מתכוין לעולם מותר כמ"ש מוכרי כסות כו' וז"ל הרא"ש שם ירושלמי במתכוין ללבישה אבל אינו מכוין לא יש מקומות שמטפחות שלהן י"ל בית ראש ולובשו כמין מלבוש כו' והוא פי' על הירושלמי היאך מתכוין במטפחת לשם מלבוש וצע"ג. אבל הצלת השערות על בגדיו אינה חשובה הנאה דדוקא הצלת גופו מחמה וגשמים חשיבא הנאה ודברי הש"ך סוף ס"ק ה' ג"כ אינן נכונים וכן דברי ט"ז ס"ק ה' ושלא כדין השיג על הפרישה וקושית ש"ך מהוצאת זבל י"ל דכל דבר שלפעמים עושה להנאה אסור לעולם כמ"ש במטפחות הידים וספרים וספוג וכמ"ש בס"ט בהג"ה ואף ת"ק ל"פ אלא משום דלעתים רחוקות הוא וז"ש לא יתן המרדעת כו' אפי' כו' משמע דרישא לא משום הוצאת זבל אלא להנאה וקאמר אף שתחתיו מותר אפי' להנאה ע"ג אסור ולא עוד אלא אפי' להוציא כו' (ע"כ):
(טז) ואם היה כו'. רמב"ם משמע שמפרש מש"ש אלא בקשין קאי אוילון וכן גמדא כו' כה"ג מכח קושית תוס' ולא פי' כפירש"י לישב דקשה לו דה"ל לגמ' להביא מתני' דכרים וכסתות:
(יז) לא יקח כו'. ירושלמי והביאו הר"ש שם:
(יח) מנעל כו'. עבה"ג אבל תי"ט כתב שצ"ל ואין לו אלא עקב והוא נכון וכ"מ בתשובת הגאונים שהביא הרא"ש בנדה שם אבל הוא פי' לערדלין כמש"ש ומ"מ הרמב"ם פי' למנעל של זרב כמ"ש בפי' שם:
(יט) כגון כו' שמחפין כו'. במתני' הברסין כו' וער"מ בפי' שם:
(כ) אבל צלצלים כו'. ספ"ק די"ט וכרב אשי:
(כא) וסמרטוט כו'. תוספתא הביאה הרא"ש אספלנית מלוגמא ורטיה אין בהן משום כלאים שאין זה דרך הימום אבל בירושלמי הנ"ל שכתבתי ס"ס ש' משמע דאסור ואפשר שס"ל לר' ירמיה כר"פ (כ"ה גי' הרא"ש בנדה) בספ"ק די"ט ותוספתא אתיא כרב אשי שם ואנן קי"ל כרב אשי כנ"ל:
(כב) כדי להפריח כו'. גמ' שם כליא פרוחי וכפי' הרי"ף ורא"ש שם:
(כג) אע"פ כו'. ר"ל דמתני' הקמ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |