עריכת הדף "ביאור הגר"א/חושן משפט/ריח" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''וה"ה כו'.''' תוס' שם ד"ה בית כור כו' ע"ש. וכ' הרמב"ן ודיקא נמי דבסיפא קתני ואם א"ל כבית כו' ול"ק עפר וגי' שלנו שם ג"כ עפר אבל בג' הירושלמי ל"ג שם עפר:

{{עוגןמ|ב}} '''ורחבו ד'.''' דהוי רשות בפ"ע כמו בשבת וזה שחילק במתני' בין עשרה לפחות ובירושלמי היה שם נקע א' עמוק י' ואין בו ד' מהו כו' ע"ש דפשיט דנמדד עמה:

{{עוגןמ|ג}} '''ואין בהם כו'.''' ר"ל דאם יש בו רובע לא מזדבן ונשאר למוכר אף לדעת הרמב"ם וש"ע. רמ"ה דהוי דבר חשוב וכמש"ל ס"ה:

{{עוגןמ|ד}} '''ולוקח אלו כו'.''' כמו גבי הקדש שם שאמרו אין כמדדין עמה ומ' מדברי הרמב"ם בה' ערכין שא"צ כלל לפדותן וכ"ב הרי"מ וזה שפריך ואמאי ליקדשו באנפי נפשייהו כו' ואמר הכא מאי אר"פ כו':

{{עוגןמ|ה}} '''וי"א כו'.''' רשב"ם וכן בהקדש פי' דאין נמדדין עמה ופודה בפ"ע אלא דפודה בשוויו כיון דאין ראוי לזריעה והמקשה דס"ד דראוי לזריעה פריך דליפריק ג"כ לפי זרע אלא דהלשון ליקדשי כו' יותר מיושב לדעת הרמב"ם:

{{עוגןמ|ו}} '''ומ"מ כו'.''' הרא"ש מדקא' אין נמדדין עמה מכלל דשאר השדה נמדד ע"ש:

{{עוגןמ|ז}} '''בלבד שיוכל כו'.''' שם דאי לאו הכי גם בזה שייך אין אדם רוצה שיתן מעותיו כו'. שם:

{{עוגןמ|ח}} '''אפי' מלאים מים.''' גמ':

{{עוגןמ|ט}} '''בתוך חמשת בתוך רובה של שדה.''' ר"ל שאלו חמשת קבין מובלעין בתוך רובה של שדה והד' קבין מובלעין בתוך אלו החמשת קבין וכגון שאלו ה' קנין היא רצועה ארוכה וקצרה שמחזקת רובה של שדה. רמ"ה וכגי' הרי"ף ורא"ש אר"ח בר אבא אר"י דל"פ ארב עוקבא אלא מוסיף על דבריו:

{{עוגןמ|י}} '''והם גבוהין ג'.''' כמ"ש בפי"א דשבת דא"א להתלקט במלקט ורהיטני:

{{עוגןמ|יא}} '''או שהיו כו'.''' ר"ל ביותר מה' קבין:

{{עוגןמ|יב}} '''או אינם כו'.''' ר"ל בפחות מרובה:

{{עוגןמ|יג}} '''וכן כו'.''' מפ' בעיא דרב אשי אמתני' בסלעים שגבוהים י' אם צריך שיהיה סלע למעלה ולמטה:

{{עוגןמ|יד}} '''וי"א דדוקא כו'.''' כגי' הספרים דל"ג קודם דר' יצחק פיסקא פחות מכאן כו' וקאי דר' יצחק אכל המתניתין. אבל ש"ע כ' לשון הרמב"ם וכגי' ספרים שלנו:

{{עוגןמ|טו}} '''וכ"ז מיירי כו'.''' ממ"ש שם דסתמא נמי כהן חסר כו' ואפי' רובע לסאה הגיעו אפי' חסר כ"ש אין חסר אלא שהן טרשין וכאן אמר דיותר מד' קבין אין נמדדין ותי' תוס' ק"ד ד"ה אלא והרא"ש בשם הרשב"א דשם מיירי בעומד בתוך השדה כו' ע"ש:

{{עוגןמ|טז}} '''זה.''' כמש"ל בס"ו בהג"ה שעומד בתוך השדה אבל בלא"ה אפי' קב חייב להשלים:

{{עוגןמ|יז}} '''י"א דוקא כו'.''' כמש"ש ז' א' האומר בית כור כו' והוא דמתקרי בית כור וכ"ש כאן:

{{עוגןמ|יח}} '''ודוקא כו' אבל כו'.''' דבכה"ג ל"ל דעבר וקביל ועתוס' שם ק"ד א' ד"ה פחות כו' וכנ"ל בשם הרא"ש ע"ש:

{{עוגןמ|יט}} '''היתה התוספות יתירה כו'.''' שמפ' מ"ש ואי איכא מילתא יתירא ט' קבין הדר כמ"ש הרשב"ם שם וי"מ ואי איכא יתירות כו' שצריך כו' ע"ש ומש"ש התם כגון דהוה יקירא כו' מפרש אם היתה התוספת ט' קבין על היתירות דמחזיר הלוקח קרקע אמרינן ליה ר"ל ללוקח והכל ליפות כחו של מוכר ולטובתו דהא בשעת המכירה היתה ביוקר וברשות הלוקח הוזלה אי מעות נותן למוכר נותן כשעת היוקר בתחלה ואי קרקע נותן לו כזולא דהשתא דאין המוכר מחוייב ליקח כמו שהיה בתחלה ואם רוצה ליתן לו מעות אז כופין את המוכר למכור דאין הלוקח מחוייב ליתו לו קרקע בע"כ כזולא דהשתא ופריך והתניא כשהוא נותן כו' ר"ל הלוקח למוכר ומשני התם כגון כו' והכל לטובת המוכר ובכה"ג לייפות כחו של מוכר וברצונו הדבר תלוי שאם רוצה מחזיר לו קרקע הואיל ואין הפסד ללוקח שמחזיר לו כמו שמכרה לו ולפי' מיושב מ"ש אי ארעא יהבת ליה ומיושב ג"כ כופין את המוכר למכור ואת כו' ומיושב מתני' ג"כ דלעולם לייפות כחו של מוכר אמרינן:

{{עוגןמ|כ}} '''ונותנו לו כו'. בד"א כו'.''' הכל לשון הגמ':

{{עוגןמ|כא}} '''דין חצי כו'.''' מתני' שם:

{{עוגןמ|כב}} '''כדעת י"א.''' הוא פי' רשב"ם שם:

{{עוגןמ|כג}} '''הלך כו'.''' עבה"ג וכר"נ בב"מ ק"ב ב':

{{עוגןמ|כד}} '''מכר לו כו'.''' כרב הונא דברייתא מסייע לרב הונא כמ"ש וליטעמיך הגיע קתני. רי"ף והרא"ש. וכן בירושלמי לא הביא אלא דברי רב הונא:

{{עוגןמ|כה}} '''בית כור פלוני.''' עבה"ג ועס"ח:

{{עוגןמ|כו}} '''לפיכך כו'.''' כמש"ש והוא דמתקרי כו' כיון דכל העולם אין קורין אלא לשלם ועב"ב למ"ד א' וכמש"ל סכ"ה:

{{עוגןמ|כז}} '''כל כו'.''' כמש"ל ס"ס רט"ו:

{{עוגןמ|כח}} '''וי"א כו'.''' דלשון מקבל מ' על המוכר אבל הרמב"ם ס"ל כיון דתנן ונוטל כו' ומקבל מ' דקאי אחד דאל"כ כיון דעסקינן בלוקח הל"ל והמוכר מקבל:

{{עוגןמ|כט}} '''אבל אם אין כו'.''' דבזה ודאי לכולה קרי ליה שדה ואמרינן שם ואלא דלבקעה כו':

{{עוגןמ|ל}} '''אבל אם אמר כו'.''' כמ"ש בש"ס בכמה מקומות אין חקר שנק' בית קרקע:

{{עוגןמ|לא}} '''ודוקא שאמר כו'.''' לפי פי' רשב"ם שפי' דוקא בתי ועבדי אבל מטלטלין לא. והקשו משם ק"נ ב' אמר נכסי כו'. ותי' הרא"ש בשם הר' יונה דכאן קאי אמ"ש למעלה ההוא דא"ל דבי חייא כו'. אבל לגי' הרמב"ם וש"ע א"צ לזה אלא שקשה דשם אע"ג דלא אמר כל וכמ"ש הרמב"ם עצמו שם וצ"ל כמ"ש תוס' לחלק במתנה עתוס' ס"ב א' ד"ה ואי ועי"ל כו':


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ביאור הגר"א: חושן משפט]]