עריכת הדף "באר הגולה/חושן משפט/רטז" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


{{עוגן1|א}}) לשון הרמב"ם פכ"ד מה' מכירה דין י"ד מימרא דרב יהודה ב"ב דף ס"ט ע"ב:

{{עוגן1|ב}}) שם מימרא דרב מרי משמיה דאביי שם דף ס"א ע"ב:

{{עוגן1|ג}}) שם דין י"א שם בגמ' דס"ט ע"ב א"ל לבר מדיקלא וכו' וכתב ה"ה ובחידושי הרשב"א פי' ר"י ן' מגש ז"ל דלאו הטוב שבכולן או הרע שבכולן קאמר אלא מן הטובים או מן הרעים עכ"ל וכו' ושכן נראה כוונת המחבר וכ"כ הכ"מ שם ול"ש שייר רע שברע או שיש בו רע ממנו הכל אחד וכ"כ הר"ן ושכן דעת הראב"ד:

{{עוגן1|ד}}) שם פכ"ד דין י"ב וכתב ה"ה עד שכל המוכר בעין יפה הוא מוכר דינין אלו מפורשי' שם דף (ס"ט ע"ב) בלא מחלוקת:

{{עוגן1|ה}}) פי' אבן מגש ז"ל דכיון דגופני חשיבי מדקלי כדאיתא בפ' החובל (ריש דף ל"ב) אזלינן בתר דעתיה דשייר גופני משום דחשיבי:

{{עוגן1|ו}}) כאן שייך מקום הגה זו:

{{עוגן1|ז}}) כצ"ל וכן הוא ברמב"ם שם וטור:

{{עוגן1|ח}}) כתב ה"ה בא ליתן טעם כשיש שם דקלים ואילנות או גפנים ואילנות לא אמרו שיהא הכל משויר אלא מה שראוי להקרא אילן סתם לכי שהמוכר בעין יפה מוכר

פי' בחרוב המורכב איירי פי' ר"ש:

{{עוגן1|ט}}) מפורש שם ריש דף ע':

{{עוגן1|י}}) וכ"כ הרב המגיד בשם רבינו (שמואל) ואבן מגש ז"ל והביא ראיה דהא כי ליכא אילני אלא דקלי אמרינן כיון דליכא אילני על הני דקלי הוא דאתני:

{{עוגן1|כ}}) ג"ז שם בגמרא:

{{עוגן1|ל}}) שם דין י"ג שם בגמרא דף ס"ט ע"ב:

{{עוגן1|מ}}) הראב"ד כ' בהשגתו חייב לקנות ב' דקלים וכן עיקר פירוש הרי"ף וכמו שכתב הרב המגיד בשמו דמאן דזבין לחבריה מידי דשכיח למזבן אע"פ דליתיה לההוא מידי ברשותיה מחייב למזבן ליה יקי"ל נמי ופוסקין על השער אע"פ שאין לו ושכן איתא בתוספתא וכ"כ בעל העיטור בשם רבינו ניסים ובכ"מ כתב נחלק וליתן טעם לדברי הרמב"ם דכשאין לו דקלים ה"ל דבר שלא בא לעולם וכיון שכן לא קנה ואין לנו לחייבו שיקנה שיהיו דבר שבא לעולם מה שאין כן כשהמוכר נותן לו הב' דקלים הרי הוא אמר ליה אני מקיים כמי שהתניתי כו' וכיון שאז היה בעולם ועתה הוא ברשותי ה"ל כאילו היה באותו שעה ברשותי ומחוייב אתה לקיים הממכר ע"כ ומ"מ לי צ"ע שלא כתב המחבר דעת הגאונים דלעיל בשם יש אומרים

טור סעיף ז' וכן כתבו הרב המגיד שם שכן כתב רבינו (שמואל):

{{עוגן1|נ}}) רמב"ם ריש פרק כ"ד משנה שם דף פ"א ע"א:

{{עוגן1|ס}}) כתב הרב המגיד פשוט הוא דהא אילנות סתם שנינו:

{{עוגן1|ע}}) שחלה ששאל ר' ירמיה ופשטוה כן וכפירוש רשב"ם שם דף פ"ג ע"א:

{{עוגן1|פ}}) במשנ' וברייתא שם דף כ"ג ע"א:

{{עוגן1|צ}}) בעיא דאיפשטא היה ארז ביניהם וכולי שם ע"ב ה"ה:

{{עוגן1|ק}}) שם פרק כ"ד דין ב מימרא דרבי חייא בר אבא אמר ר' יוחנן שם דף פ"ב ע"א:

{{עוגן1|ר}}) כדאמר ליה אביי לרב יוסף ותניא כוותיה והטעם שם שלא יטנפו פירות הנושרין:

{{עוגן1|ש}}) שם דין ג' כתב ה"ה פסק כר' יוחנן שם (דף פ"ג ע"ב) וכן בהלכות (וגירסת הגמ' שלפנינו הוא כשמואל) והטעם דכשהם כסדר בזה אין הקרקע שביניהן ראוי לחרישה וזריעה:

{{עוגן1|ת}}) מימרא דרבא והלכתא וכו' ותניא כוותיה וכו' שם ע"א ופי' ועד בכלל:

{{עוגן1|א2}}) שם ד' ד' כדא"ל רב גביהה מבי כתיל לרב אשי וכפי' התוס' שם דף כ"א:

{{עוגן1|ב2}}) מפורש שם ובהלכות:

{{עוגן1|ג2}}) נלמד מהקדש מברייתא הנזכר' שם דף ע"ב ע"א:

{{עוגן1|ד2}}) בעי' דרב פפא ולא נפשטא שם דף פ"ג ע"א וכתב הרי"ף וקי"ל כל תיקו דממונא חומרא לתובע וקולא לנתבע וכתב ה"ה והמחבר אע"פ שדרשו לפסוק בכל תיקו דממון אם תפס אין מוציאין מידו שאני קרקע דבחזקת בעליה עומדת:

{{עוגן1|ה2}}) בעיא דרב אשי שם ע"ב ולא נפשטא ומטעם דלעיל:

{{עוגן1|ו2}}) שם דין ה' ושם במשנה דף פ"א ע"א:

{{עוגן1|ז2}}) שם דין ו' שם במשנה:

{{עוגן1|ח2}}) שם במשנה וכדאמר רבי יוחנן יקוץ וכן אמר ר"י שם דף פ"ב ע"א וכתב ה"ה אחר שהביא דברי אבן מיגש ור"ש ז"ל ורצה לומר דכי קתני במתני' לא ישפה בענפים המתפשטים (וכמ"ש הרמ"א) וכן במה שגדל למעלה מן הגזע פי' הענפים ואפילו ענף המתחדש שאין מקום לחשש הנזכר אלא במה שעולה מן הגזע וכו':

{{עוגן1|ט2}}) שם בפרק כ"ד דין ז' ושם במשנה וכדמפרש לה רב יוחנן שם:

{{עוגן1|י2}}) מימרא דרב נחמן כפירוש רב טפא שם:

{{עוגן1|כ2}}) כתב ה"ה כפי' אבן מגש לפי שאין מעלין גזע מסדנו של אילן כדי שיהא של בעל האילן אלא מן השרשין שהרי הוא של בעל הקרקע:

{{עוגן1|ל2}}) שם דין ח' מימרא דרב זביד שם דף ל"ז ע"א וכתב ה"ה שנ"ל שהמחבר מפרש חצי קרקע הנזכר בגמ' חצי ממש וכו' ושכן הדין כשמכר הקרקע ושייר האילנות לפניו וכו':

{{עוגן1|מ2}}) שם:

{{עוגן1|נ2}}) כתב ה"ה שדי אם נעלהו מדרגה אחת לקרקע הראוי שהרי קונה ב' אילנות אין לו קרקע כלל:

{{עוגן1|ס2}}) שם וכתב ה"ה וכבר נתבאר גם זה (במ"ש לעיל סי"א) ודוקא כגון שזה המחזיק באילנות היה יכול להחזיק בקרקע ולקנות לפיכך בחזקת האילנות קנה קרקע והניח ה"ה שם דברי הרמב"ם בצ"ע ועוד שלא כ"כ בפי"ב מהלכות טוען דין י"ז והביאו המחבר בסי' קמ"א סעיף י"ט:

{{עוגן1|ע2}}) שם ספכ"ג משנה שם דף פ' ע"א

פי' ענפים וחוזר וצומח:

{{עוגן1|פ2}}) בברייתא שם ע"ב ופי' בתולת וכו' בבחרותיה קודם שנחתכה ענפים

פי' כשמזקין וגדל קוצצים הענפים ובאים אחרים במקומה ונקרא סדן של שקמה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:באר הגולה: חושן משפט]]