עריכת הדף "
אילת השחר/שבת/קלח/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{מרכז|{{גופן|4||'''דף קל"ח ע"ב'''}}}} '''כילת חתנים.''' רש"י בעירובין {{ממ|[[רש"י/עירובין/קב/א|דף ק"ב א']]}} מפרש שהיא יריעה שפורסין סביב למיטה לישן. אבל רש"י כאן כתב בד"ה כילת חתנים ובד"ה ולא אמרן, דכילת חתנים אינה דומה לשאר כילות, וכילת חתנים אינה עשויה לישן תחתיה. ואפשר דלפי רש"י כאן היו עושים כן כדי שיאכלו שם החתן והכלה ביחידות מובדלים משאר האנשים. [ובטור [[טור/אורח חיים/שטו|סי' שט"ו]] כתב שעשוי לנוי]. '''עוד''' משמע ברש"י דהיו משתמשים גם תחת המטה, ומש"ה בשאר כילות כשעושה מחיצות סביבות המטה הו"ל אהל. ואפשר שתחת המטה היה אפשר לישון בהיקף מחיצות. [והנה גם היום מצוי שיושנים במטה של שתי קומות, ויש לדון אם הניח אוכלין ע"ג מיטה תחתונה ותחת מיטה העליונה אם שורה ע"ז רוח רעה. גם מצוי שנותנים תחת עגלה של תינוקות ירקות ושאר מאכלים, ויש להסתפק אם שורה על המאכלים רוח רעה, דאפשר דאינו חשיב מטה, אבל אפשר דכיון שמצוי מאד שיושנים בעגלה הו"ל כמטה, ואפשר דגם באוכלין שתחת המטה, הוא רק כשישנו שם, ולא בסתם שהכניסו לשם]. '''הא דאית ביה טפח.''' עי' משנ"ב {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/שא#קנא|סי' ש"א ס"ק קנ"א]]}} שכתב דדוקא בכובע קשה, אבל בכובע רך שנכפף שרי דהוי כגלימה, ובכובעים שלנו יש לדון אם נחשבים רכים, וגם אם יש להם טפח. עוד יתכן לפימש"כ במשנ"ב {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/שא#קנב|שם ס"ק קנ"ב]]}} דכל האיסור הוא רק כשבא להגן, אולי כובעים שלנו לא באים להגן, אמנם נראה דגם כובעים שלנו עשויים להגן מעט מפני השמש. '''הא דמהדק כו'.''' עי' משנ"ב {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/שא#קנג|סי' ש"א ס"ק קנ"ג]]}} דכשהולך עם כיפה אין ללכת ע"ז עם כובע בראשו, כשאינו מהודק, פן תשאנו הרוח ויבא לטלטל הכובע ד' אמות ברה"ר. וכובעים שלנו רובם אינם מהודקים על הראש, ויש בו חשש הנ"ל אם יש תחתיו כיפה, אא"כ מהדקו היטב. '''אמר רב עתידה תורה שתשתכח מישראל.''' וכן בברייתא '''אמרו רבותינו כשנכנסו לכרם ביבנה'''. והנה להלן ס"ל לרשב"י דתורה לא תשתכח, ויליף לה מקרא שנאמר כי לא תשכח מפי זרעו. וצ"ע כיצד רב והברייתא יפרשו מקרא זה, ועיין [[מהרש"א - חידושי אגדות/{{כאן}}#|מהרש"א]]. '''שתטול אשה ככר של תרומה כו'.''' [מטין משמיה דהנודע ביהודה {{ממ|}} שהקשה מפני מה האשה נוטלת הככר עמה, וכי אין יכולה לשאול בע"פ. וביאר שיהא שכחת התורה, וע"פ הדין לא ידעו להכריע, ותבוא לשאול אם יודעים ברוה"ק על הככר אם טמאה היא או לא. ועדיין צ"ב קצת דאם יודעים ברוח הקודש למה היא צריכה להביא הככר, ועי' שו"ת יד אליהו {{ממ|ח"א}} שדן באורך אם אפשר להכריע בספק טריפה ע"פ רוה"ק]. {{ניווט כללי תחתון}}{{אילהש}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף