עריכת הדף "
אילת השחר/גיטין/ז/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> {{מרכז|{{גופן|4||'''דף ז' ע"א'''}}}} '''א"ל ר' חסדא קרא כתיב וכו'. והיינו דאסור מדברי קבלה.''' צ"ע לדבריו למה המשנה אומרת דבפולמוס של אספסיינוס גזרו, ויש לומר דס"ל לר' חסדא דהפסוק מיירי לפני החורבן ואוסר מדברי קבלה כל זמן שהמקדש חרב וכשחזרו בבית שני הותר רק כשאספסיינוס בא הוסיפו לאסור אע"פ שעדיין לא חרב הבית שני, ור' הונא ס"ל דתמיד זה רק איסור מדרבנן ולא מדברי קבלה. '''בזמן שמצנפת בראש כהן גדול.''' כתב הרא"ש דאע"ג דבציץ כתוב על מצח אהרן, מ"מ הי' למעלה בין עיניו כמו בתפילין [והעירוני דברש"י וברמב"ן ועוד ראשונים משמע דהי' על המצח ממש], ולהרא"ש צ"ע מה דאמרינן בזבחים דף י"ט שערו הי' נראה בין ציץ למצנפת ששם הי' מניח תפילין, והיינו ע"כ כדכתב רש"י בין ציץ שעל מצחו למצנפת שבגובה ראשו, ובשלמא אם זה על המצח ממש שייך להשמיענו דמקום שער הי' בינתיים, אבל אי הציץ הי' כבר במקום שיער מאי רבותיה דהי' שיער בין ציץ למצנפת. '''תוד"ה השתא בהמתן של צדיקים. כיון שחכם עצמו אין נכשל באכילת איסור אין סברא להקשות.''' וצ"ל דבהמתן של צדיקים כמו בעובדא דר' פנחס בן יאיר אע"פ שרק החמור הי' אוכל הדמאי, מ"מ מקרי דהוא נכשל באכילת בהמתו דאכילתו מוטלת על ר' פנחס בן יאיר, משא"כ אכילת אשתו ובני ביתו. '''ולולא''' דבריהם הי' אפשר לומר דכל היכא דנעשה עבירה בידיעה על ידו אין הקב"ה עושה שעל ידו יהי' מכשול, וכאן אם הי' אוכל הרי האנשים חטאו בידיעה שמאכילין אותו איסור, וזה אין הקב"ה מביא על ידו. שו"ר שכעין זה כתב בתפארת יעקב. '''ובמה''' שהקשו מהא דאישתלי וטעם לפני הבדלה הרי דנכשל באכילת איסור, יקשה על מש"כ בנתיה"מ דאיסור מדרבנן בשוגג לא עשה עבירה כלל, דא"כ מאי קשיא להו הא כיון דאישתלי ושגג הרי לא עבר כלל שום איסור, ובשלמא מהא דחמורו של ר' פנחס בן יאיר דהי' נוגע לאכילת דמאי של החמור אע"ג דרק איסור דרבנן הי' עובר, מ"מ כיון שהם עשו בכונה שהאכילוה דמאי, גרע, אבל ממה דאכל קודם הבדלה מאי קשיא להו, משמע דגם איסור דרבנן בשוגג הוי עבירה. '''תוד"ה עטרות חתנים. ולא הויא כלילא דדהבא כההיא דבמה אשה דקאמר נפוק כמה כלילי בנהרדעא.''' אין כונתם משום דאם זה כלילא יקשה מהתם דמשמע דמותר, דהא התם לא מיירי בכלות, והתוס' הא ס"ל דרק לחתנים וכלות אסרו, אלא דסתם באו לפרש דעטרות חתנים זה לא כלילא. <noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}{{אילהש}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף