עריכת הדף "
אור זרוע/שחיטה/שפו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''פרק ''' קמא אמר רב יהודה אמר שמואל כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו ואלו הן הלכות שחיטה שהי' דרסה חלדה הגרמה ועיקור. מאי קמ"ל כלהו תנינהו ל"צ ששחט לפנינו שנים ושלשה פעמים ושחט שפיר מ"ד הא אתחזק קמ"ל כיון דלא גמיר זמנין דשהי ודריס ולא ידע. פרש"י זצ"ל ואינו יודע שאסור לעשות כן ומאכילה לנו. ונראה בעיני דכל דשכיח טפי חשיב לה בריש' דאי לאו הכי הגרמה ה"ל לאקדומי שהיא שנוי' [ברישא]. ועיקור פרש"י דהיינו נשמטה דגרגרת ואחר כך שחט הושט. ולא נהירא [לר"י] דהא לא קרי בשום דוכתא עיקור. וניטל תורבץ הלחי חזינן דקרי לי' עיקור לקמן פרק אלו טריפות דפריך והאיכא עיקור סימנין ואיכא למימר דהיינו עיקור דהכא. ותנן לה פ' כיסוי הדם הנוחר והמעקר לפי' אמר' כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה אע"פ שהוחזק אסור לאכול משחיטתו. וקיי"ל כוותי' ועוד מעשים בכל יום ולא מודו אלא כי הא שמעתא דשמואל דהלכת' כוותיה עכ"ל. ופי' ר"ת דא"צ שידע כל פסקי הלכות שבהלכות שחיטה רק אותן שהוא שונה כאן כגון שהיה דרסה חלדה הגרמה ועיקור. ויש לסיים דה"ה צריך שידע הלכות בדיקת הסכין והלכות כיסוי הדם. ופי' רבי' יצחק זצ"ל דכל אותן המצוין לבא צריך שידע. או אם חכם הוא שאם יבוא דבר שינוי לידו שילך אצל בקי דיו. פ' כלל גדול ת"ר התולש את הכנף והקוטמו והמורטו חייב [שלש] חטאות ארשב"ל תולש חייב משום גוזז. פרש"י זצ"ל תולש את הכנף היינו נוצה גדולה מכנף העוף חי. והקוטמו לאחר שתלשו חותך ראשו שהוא דק וראוי להניחו בכר וכסת [והמורטו] לצד זנבו שהוא קשה מורט שערו מיכן ומיכן ומשליך הקנה ונותן השער בכר וכסת עכ"ל. ומפר' תלמוד' בפ' הלוקח בהמה משום דהיינו אורחי' דכנף בתלישה דתניא פ' הלוקח בהמה ר' יוסי בן משולם אומר השוחט את הבכור עושה מקום בקופץ מיכן ומיכן ותולש את השער ובלבד שלא יזיזנו ממקומו וכן התולש את השער לראות את המום. ואמר רב הונא בגמ' כנגדן בי"ט מותר. היינו בבהמה שדרכה בגזיזה אבל השוחט עוף ביו"ט אסור לו לתלוש בית השחיטה מידי דהוה אכנף שדרכו בתלישה ועוד דאפשר לתלוש מעי"ט. ואמר בירושלמי ועוף שאין לו גיזה תלישתו היינו גזיזתו וחייב. וכן פסק הרב ר' אליעזר ממיץ זצ"ל ודבר זה נראה בעיני אפי' בחול אסור משום צער בעלי חיים מאן דאפשר לי' לשחוט בלא תלישה. והרב רבינו יהודה משפירא זצ"ל הי' מתיר לתלוש בית השחיטה כדי שלא יקלקל את העוף בשחיטה: סליקא להו הלכות שחיטה. שבח לאשר שמים כדוק נטה: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף