עריכת הדף "
ברית משה/לא תעשה/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ט == '''כתוב (ד) בה"ג כו' מכלל זה אתה למד כו'.''' עי' במהרש"ל ז"ל בביאורו כאן שכ' טעם לשבח דמדוע לא למד רבינו את זה מגמ' דערכין גופא ולמה הביא את הבה"ג כלל ולי נראה בס"ד בכוונת רבינו דבערכין ו' ע"א על הא דשם שלא במקומו אינו קדוש כתב רש"י ז"ל וז"ל כלומר אינו קדוש אלא מקום השם ואותה חתיכה תיגנז והשאר יבנה בבהכ"נ כי אמר בדעת ישראל הפרשתי' לישנא אחרינא שם שלא במקומו כגון על גבי קורות וכלים לא קדיש דלא הוי מקומו אלא על הטור ושיכתוב המקרא עם השם כנתינתו אבל שם לבדו הוי שלא במקומו ולא קדיש כו' עכ"ל הנ"מ בין השני פרושים נ"ל דלפי' ראשון ליכא להוכיח מהברייתא דינו של הבה"ג די"ל דלעולם בכ"מ שכ' שם בטעות אפילו ביריעה אינו קדוש אלא מקום השם והא דנקט ידות הכלים לרבותא דאפילו בידות יגוד ויגנוז כמ"ש המהרש"ל, אבל לפי' שני שפיר מוכח דינו של הבה"ג די"ל דמש"ה נקט ידות דדוקא ידות נקרא שלא במקומו אבל ביריעה אפילו בטעות קדוש כולה יריעה וכ"כ המג"ס מל"ת ג' אלא הוא כתב שגם בפי' השני איכא שני פירושים דמכגון וכו' עד על הנייר פי' אחד וזה ממש כמ"ש הבה"ג ומושיכתב המקרא עם השם כנתינתו כו' פי' שני עי"ש שהאריך בזה עכ"פ זה מוכח גם מהמג"ס דלפי' השני של רש"י יש להוכיח דינו של הבה"ג מהבריי' אבל לא לפי' הראשון, והיראים סי' הנ"ל כתב וז"ל ואם כתב שם במקומו פירוש במקום שדרכו לכתוב כגון על הקלף כשם שאסור למחוק ולשרוף ולקרוע כתיבת השם כך אסור לקרוע ולשרוף הגויל כו' ותניא נמי בערכין עכו"ם שהתנדב קורה לבהכ"נ ושם כתב עלי' אם אמר לדעת ישראל הפרשתי' הר"ז יגוד וישתמש במותר בערכין פ"ק מפרש טעמא משום דשם שלא במקומו לא קידש פירוש שנכתב במקום שאין דרכו לכתוב פי' שלא על הקלף אינו מקדש אלא מקומו פי' מקום השם בלבד ופירוש זה עיקר כאשר הבאתי ראי' ממוע"ק הלכך אם כתב שם בס"ת או בתפילין או במזוזה אף בטעות אינו רשאי לחתוך כתיבת השם ולשרוף השאר אלא כולו טעון גניזה ששם במקומו מקדש אפילו שלא במקומו כו' עכ"ל מוכח גם מהיראים דלפי פי' השני של רש"י הנ"ל יש להוכיח כהבה"ג דהא היראים ג"כ לפי שכ' כפי' שני של רש"י ע"כ סובר כהבה"ג, וא"כ י"ל דמש"ה לא הביא רבינו הדין של הבה"ג מגמרא דערכין גופא כיון דיש שני פרושים ולפי' ראשון לא מוכח דינו של הבה"ג ע"כ הביא מתחלה את הבה"ג להוכיח דסובר דפי' האמיתי בגמ' כפי' שני וכיון דידעינן את זה א"כ שוב באמת מגמ' גופא מוכח דינו של הבה"ג והכי פירושו ברבינו מכלל זה כלומר מכללו של הבה"ג דמוכח כפי' שני של רש"י אתה למד כלומר מגמ' גופא שאם כתב שם על יריעה כו' ומ"ש אח"כ והביא הר' אליעזר ממיץ ראי' ע"ז כו' דנראה לכאורה מיותר כיון שכבר הביא ראי' לזה מהבה"ג ומגמ' דערכין י"ל דכוונתו בזה דאל תקשה על הבה"ג גופא דמנ"ל הכרח לומר כפי' שני דילמא באמת הפשט בגמ' כפי' ראשון של רש"י ואז שוב ליכא להוכיח דינו של הבה"ג מגמרא דערכין ע"כ כתב רבינו והביא היראים ראי' ע"ז מגמרא דמוע"ק ובוודאי דגם לבה"ג הי' ראי' זו וא"כ מוכח מגמ' דמוע"ק דצ"ל בגמרא דערכין כפי' שני של רש"י וכמ"ש היראים הנ"ל וע"כ שפיר מוכח גם מגמרא דערכין גופא דינו של הבה"ג כנ"ל בס"ד לפרש ההמשך של רבינו ודו"ק: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף