עריכת הדף "
ברית משה/לא תעשה/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ו == ודע דמירושלמי פ"ק דיומא הלכה ד' נראה דהא דאין סומכין על הנס הטעם משום לאו דלא תנסו דעל הא דאיתא במתניתין לא היו מניחין אותו לאכול הרבה שהמאכל מביא את השינה הקשה הירושלמי ולא מן הניסים שהיו נעשין בבהמ"ק הן ומפרש הקה"ע ופריך ולא מן הניסים שנעשו בבהמ"ק הי' שלא ראה הכה"ג קרי ביו"כ ולמה היו צריכין לשמרו כ"כ ומשני א"ר אבין על שם לא תנסון כלומר דלכתחילה אין סומכין על הנס עכ"ל והזוהר הרקיע ז"ל מל"ת קפ"ח אות ע' כתב וז"ל ובירושלמי של מס' יומא אמרו כי מה שהיו מתקנין כה"ג אחר ביוה"כ אעפ"י שמעשרה נסים שהיו בבהמ"ק הוא שלא אירע קרי לכה"ג ביוה"כ הוא לפי שאין סומכין על הנס וכן עגלת בקר תקח בידך וגו' והביאו שם מקרא זה שנא' לא תנסו וגו' עכ"ל וגם בתשובות תשב"ץ ח"ג סי' ל"ז וקל"ה האריך בזה עי"ש, הנה מ"ש הזוה"ר וכן עגלת בקר זה ליתא בירושלמי אלא הם דברי עצמו ולכאורה על ראי' זו ק"ל דמשם ליכא ראי' שאסור לסמוך על הנס די"ל דהתם שאני משום דשכיח היזיקא כמ"ש הגמ' יומא י"א ע"א ופסחים ח' ע"א דגמרינן משם דלא אמרינן שלוחי מצוה אינן נזוקין היכי דשכיח היזיקא כמו כן נמי ל"ל משם שאסור לסמוך על הנס ובקידושין ל"ט ע"ב איתא וכל היכי דקביע היזיקא לא סמכינן אניסא דכתיב ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני נראה בפירוש מגמ' דקידושין כמו שכתבנו וקשה על הזוה"ר וצ"ע, אבל עכ"פ מהירושלמי נראה בפירוש דמלא תנסו גמר את זה וא"כ ק"ל על רבינו והרמב"ם דמדוע השמיטו את זה. ונ"ל בס"ד דרבינו והרמב"ם סברו דכיון דבירושלמי איתא שם גם תירוץ אחר א"ר יוסי בי ר' בון כאן בראשון וכאן בשני ומפרש הקה"ע הא דתנן שלא ראה הכה"ג קרי מעולם היינו במקדש ראשון ומתניתין במקדש שני נראה דר' יוסי ל"ס דנכלל זה שלא נסמוך על הנס בלאו דלא תנסו וכיון דר' אבין ור' יוסי פליגי בזה פסקו כר' יוסי, אבל לכאורה עדיין ק"ל מגמ' דפסחים ס"ד ע"ב אתמר אביי אמר ננעלו תנן רבא אמר נועלין תנן מ"ב איכא בינייהו למסמך אניסא אביי אמר ננעלו תנן כמה דעיילו מעלו וסמכינן אניסא רבא אמר נועלין תנן ולא סימכינן אניסא חזינן לכאורה מגמ' זו דאביי ורבא פליגי בפלוגתא דר' אבין ור' יוסי אביי סובר כר' יוסי ורבא סובר כר' אבין וא"כ כפי הכלל שבידינו דאביי ורבא הלכתא כרבא לבר מיע"ל קג"ם היה להם לפסוק כרבא וכר' אבין, וע"כ נ"ל דסברו דאביי ורבא באמת לא בזה פליגי אלא שניהם סברו כר' יוסי דמה"ת ליכא שום איסור למיסמך אניסא אלא אביי ורבא פליגי בדר' ינאי דשבת ל"ב ע"א ותענית כ' ע"ב דסובר לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו נס שמא אין עושין לו נס רבא אית לי' דר' ינאי וע"כ סובר דלא סמכינן אניסא אביי לית לי' דר' ינאי וע"כ סובר דסמכינן אניסא והא דר' ינאי באמת לאו מחמת לאו דלא תנסו אסור אלא מדרבנן היא תדע מדאמר הגמ' בשבת ר' ינאי לטעמי' דאמר לעולם כו' ואי ר' ינאי מלא תנסו גמר לא הוי אמר הגמ' דאמר כיון דמדאורייתא הוא אעכ"מ דר' ינאי מדרבנן אוסר, וגם הרמב"ם פי"ב מהל' רוצח הל' ו' הביא את הא דר' ינאי בין הני דברים שאסורין מדרבנן דבפ' י"א שם הל' ה' כתב וז"ל הרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהם סכנת נפשות כו' ואח"כ הביא גם את הא דר' ינאי ואף שהכ"מ על הא שכ' הרמב"ם שם פ' י"ב הל' ו' מציין על גמ' ר"ה דף י"ו ע"ב אבל עי' במגדל עוז שם שמציין על שבת ל"ב ובאמת נ"ל דלא פליגי דהכ"מ על הא דכ' הרמב"ם וכן אסור לעבור תחת קיר נטוי קמציין וע"ז באמת מציין שפיר על גמ' ר"ה כיון דהא דקיר נטוי בר"ה הוא אבל המ"ע קמציין על הא דכ' הרמב"ם וכן כל כיוצא באלו משאר הסכנות אסור לעמוד במקומן עי' במ"ע שפיר ותראה שהי' לו הגירסא בהרמב"ם לעמוד ולא לעבור ועל זה שפיר מציין על שבת כיון דר' ינאי ג"כ אמר אל יעמוד וגם רבינו במ"ע ע"ט הביא את הא דר' ינאי בין הני דברים שאסורים מדרבנן עי"ש, וא"כ ממילא שפיר י"ל דרבינו והרמב"ם סברו דהלכה כר' יוסי דירושלמי וע"כ לא הביאו את הא דאסור לסמוך על נס מלאו דלא תנסו אלא הם סברו דמדרבנן היא דאסור כר' ינאי ואת זה באמת הביאו בפסקיהם כמו שכתבנו בשמם, אבל הזוה"ר י"ל דסובר דאביי ורבא דפסחים באמת פליגי בפלוגתא דר' אבין ור' יוסי דירושלמי וכיון דרבא סובר כר' אבין ע"כ פסק כר' אבין ומש"ה הביא את זה, ועי' בקה"ע דיומא דף ד' ע"ב על הא דקאמר הירושלמי מעשה בבן אילם מציפורין שאירע קרי בכה"ג ביוה"כ שכ' וז"ל מקרה שנטמא ע"י אחת מטומאות אבל קרי ממש אא"ל דתנן באבות שלא אירע קרי לכה"ג ביוה"כ מעולם עכ"ל ולכאורה קשה הא לר' יוסי לא הי' זה אלא בבית ראשון ומעשה דבן אילם הי' בבית שני וא"כ אמאי לא מפרש הקה"ע על קרי ממש וגם בגליון הש"ס בירושלמי שם הלכה ד' עמד ע"ז והניח בצ"ע אבל אם נאמר דהקה"ע באמת ג"כ סובר כהזוה"ר הנ"ל אז י"ל דכיון דהלכה כר' אבין ולר' אבין איך חילוק בין מקדש ראשון לשני ע"כ מפרש אליבא דר' אבין ודו"ק: ובהנ"ל דאביי ורבא שניהם סברו כר' יוסי דירושלמי מה מאד יש ליישב בס"ד את הקושי' שהקשה האור חדש בפסחים שם על אביי ממה דכ' התי"ט ז"ל פ"א דדמאי מ"א וז"ל ועוד דאפילו כי תימא שמעולם לא החמיץ מ"מ איצטריך למיתני משום דאין סומכין על הנס כדאשכחן בריש מס' יומא שהיו מתקינים כהן אחר שמא יארע בו פסול בכה"ג אע"ג דתנן שמעולם לא אירע קרי לכה"ג ביוה"כ וה"נ פירש הרב במ"ד פ"ו דשקלים בשלחן של שיש שהיה במערב הכבש ולא של כסף לפי שמסריח הבשר ואין סומכין על הנס עכ"ל והאור חדש כתב וז"ל וראיתי בס' זרע יצחק שהקשה לאביי למה מתקינין אחר לכ"ג בי"כ שמא יראה קרי הא זה אחד מעשרה ניסים שלא ראה כ"ג קרי בי"כ הול"ל למסמך אניסא כו' וכבר קדמו התי"ט בזה פ"א דדמאי שהביא ראי' דאין סומכין על הנס מהך דמתקינין לו כהן אחר תחתיו, ואולי י"ל דאביי ס"ל דהיו מתקנין לו כהן שמא יארע בו פסול אחר כמו זיבה וכדומה והנס הי' רק מקרי שלא ראה וביותר י"ל דהנס הי' רק ביו"כ אבל חשש זיבה י"ל שמא יראה קודם יו"כ ויטמא טומאת ז' כו' מיהו ראי' זו שהביא התי"ט דאין סומכין על הנס ממס' שקלים שהיה שלחן אחד של שיש שלא יסריח הבשר וקשה הא אחד מן הניסים שלא הסריח בשר קודש כו' עי"ש הא ודאי קשיא לאביי דאמר סומכין על הנס עכ"ל ומחמת שק"ל עליו טובא ע"כ העתקתי את לשונו, מקודם ק"ל דאמאי כתב על זרע יצחק שכבר קדמו התי"ט הלא התי"ט לא הקשה על אביי כלום, אלא ע"ז י"ל דכוונתו שכבר קדמו התי"ט בעיקר הראי' שהביא הזרע יצחק ומחדש דאין סומכין על הנס מהך דמתקינין לו כהן אחר בזה כבר קדמו התי"ט, אבל ע"ז ג"כ ק"ל דלמה לו למימר דהתי"ט קדמו בזה הלא הירושלמי דיומא הנ"ל קדמו בזה אם לא שנא' שלא ראה את הירושלמי זה וגם מהשני תירוצי' שכ' נראה ג"כ כן דאי הוי ראה את הירושלמי לא היה כותב כן כיון דמהירושלמי מוכח בפירוש דמחמת חשש פסול קרי מתקינין כהן אחר דאלת"ה מה מקשה הירושלמי ולא מן הניסים שהיו נעשין בבהמ"ק הן, ובאמת על התי"ט ג"כ ק"ל דלמה כתב דאין סומכין על הנס כדאשכחן בריש יומא כו' בלשון שנראה דמדעת עצמו המציא את זה הלא בירושלמי דיומא איתא כן וגם מ"ש וה"נ פירש הרב כו' ע"ז ג"כ לכאורה קשה דלמה כתב את זה בשם הברטנורה הלא במס' תמיד ל"א ע"ב הקשה הגמ' על השולחנות של שיש מכדי אין עניות במקום עשירות אמאי עבדי דשיש ניעבדו דכסף ניעבדו דזהב ומשני מפני שהוא מרתיח עי' רש"י ושיטה מקובצת שם ש"ס ווילנא היטב ופי' הרא"ש שם ד"ה מפני' שמרתיח וז"ל ומחמם את הבשר ומתקלקל ובירושלמי פריך והלא לא הי' מסריח בשר קודש מעולם ומשני אין מזכירין מעשה נסים כלומר אניסא לא סמכינן עכ"ל וא"כ הי' לו להתי"ט למימר גם את הראיה דשלחן בשם הירושלמי ולא בשם הרב, ותו ק"ל דאמאי לא הביא התי"ט ראי' לדבריו מהירושלמי דשקלים פ"ו הלכה ג' שכ' הירושלמי את הא דאין מזכירין מעשה נסים על השלחנות של לחם הפנים עי' בתוס' מנחות צ"ט ע"ב ד"ה אחד של כסף מה שפלפלו על הירושלמי זה, וגם על הברטנורה ז"ל גופא לכאורה ק"ל דאמאי כתב בשקלים פ"ו מ"ד את זה דאיך סומכין על הנס מדעת עצמו על השלחנות שהי' מניחין את האברים אמאי ל"כ את זה על השלחן של לחם הפנים כמו שבאמת איתא בירושלמי דשקלים שם, ואפ"ל דלהברטנורה הי' באמת הגירסא בירושלמי דשקלים דעל שלחנות של בשר אמר הירושלמי את זה כמ"ש הפי' הרא"ש הנ"ל בשם הירושלמי ואפשר דגם הרא"ש באמת על הירושלמי דשקלים כיון שכך היה גירסתו שם עי' תוס' מנחות הנ"ל היטב וממילא גם על הברטנורה י"ל כן, וזה ל"ק על הברטנורה דמדוע ל"כ את זה בשם הירושלמי כיון דדרכו בקודש של"כ ברוב מקומות שום דבר בשם אחר אלא מפרש סתם וא"כ ממילא י"ל דמש"ה לא הביא התי"ט ריש דמאי מהירושלמי עצמו כיון דלפי הגירסא שלפנינו בהירושלמי דשקלים איתא זה על השולחן של לחם הפנים והיה צריך התי"ט ג"כ לומר את הראי' שלו משלחן של לחם הפנים ואי הוי אמר כן אז היה קשה מהתי"ט על הברטנורה כמו שהקשינו בהירושלמי דשקלים והי' צריך להאריך ולומר את תירוצו על הברטנורה או איזה תירוץ אחר ומשום דהתי"ט רצה לקצר בזה ע"כ הביא בשם הרב ובלא"ה י"ל דדרכו בקודש להביא בכל מקום בשמו גם דבר שמפורש בגמ' או בירושלמי וא"כ ממילא תו ל"ק עליו אלא דמדוע לא הביא את הירושלמי דיומא וזה באמת צ"ע: נחזור לענינינו דעל אביי דפסחים דסומכין על הנס קשה הקושי' שהניח האור חדש הנ"ל בתימא וכשאני לעצמי ק"ל עוד על אביי מגמר' דתמיד הנ"ל דעל מה שמתרץ הגמרא מפני שהוא מרתיח קשה לכאורה קושיות הירושלמי שהביא הפי' הרא"ש הנ"ל דמעשרה נסים שלא היה מסריח בשר קודש מעולם ול"ל דהגמ' דתמיד ג"כ סובר כמו שתירץ הירושלמי דאין סומכין על הנס וא"כ לאביי דסובר דסומכין על הנס נשאר עליו קושי' הגמ' דתמיד דמדוע לא הי' עושין השולחנות של כסף או זהב כיון דאין עניות במקום עשירות, אלא ע"ז י"ל דאביי סובר דהתורה חסה על ממונן של ישראל עי' מנחות פ"ט ע"א ותראה משם דמאן דאית לי' התורה חסה על ממונן של ישראל לית ליה אין עניות במקום עשירות וא"כ י"ל דאביי באמת סובר התורה חסה על ממונן של ישראל ול"ק קושי' הגמרא דתמיד אליבא דאביי וממילא הקושי' של האו"ח הנ"ל ג"כ ל"ק על אביי משום די"ל לאביי דלא משום שמסריח לא הי' עושין השולחנות של כסף אלא משום דהתורה חסה על ממונן של ישראל וכן ג"כ ל"ק על אביי הקושי' שהקשה הירושלמי דשקלים דף הנ"ל משום דכשמעיינין שפיר בירושלמי דשקלים נראה דגם שם עיקר הקושי' היתה דמדוע לא היה עושין השולחנות של לחם הפנים של כסף וכיון דאביי סובר דהתורה חסה על ממונן של ישראל א"כ ממילא ל"ק לאביי מידי עי"ש היטב בירושלמי ותבין, וכל זה י"ל אי באמת סובר אביי דהתורה חסה על ממונן של ישראל אבל אי אמרינן דגם אביי סובר דאין עניות במקום עשירות אז באמת נשאר על אביי הקושי' של האו"ח וגם קושיתינו מהירושלמת הנ"ל קשה עליו בתקפה, אבל בהנ"ל שכתבנו דאביי ג"כ סובר כר' יוסי דירושלמי דיומא דבמקדש שני לא הי' הנסים וכפי מ"ש הריבב"נ במס' שקלים ש"ס ווילנא על המתניתין דף הנ"ל די"ג שולחנות הי' במקדש וז"ל אינו מונה י' שולחנות שעשה שלמה כו' אלא בבית שני עסקינן שלא היו שם אותן שלחנות עי"ש וכיון דהמתניתין בבית שני איירי א"כ לר' יוסי דירושלמי דיומא הנ"ל דבבית שני לא הי' הנסים באמת ל"ק קושיות הירושלמי שהביא הפי' הרא"ש דתמיד הנ"ל וצ"ל דהירושלמי דשקלים וגם הירושלמי שהביא הפי' הרא"ש לא הקשו אלא לר' אבין דירושלמי דיומא הנ"ל דסובר דגם בב"ש היו הנסים ואליבא דר' אבין מתרץ הירושלמי דשקלים והירושלמי דפי' הרא"ש דאין סומכין על מעשה נסים אבל אליבא דר' יוסי באמת הקושי' מעיקרא ליתא וא"כ ממילא על אביי ג"כ ל"ק מידי ודו"ק. ובצל"ח ז"ל פסחי' דף הנ"ל כתב שגם אביי מודה בדבר שמעכב בדיעבד דלא סמכינן אניסא שהרי שנינו דמתקינין לכהן גדול כהן אחר שמא יארע בו פסול וכן כמה מקומות דלא סמכו אניסא כו' עי"ש ובודאי במד"כ וכן כמה מקומות דלא סמכו אניסא כיוון על הירושלמי דשקלים ועל הירושלמי שהביא הפי' הרא"ש הנ"ל או על התי"ט דריש דמאי ועל הברטנורה דשקלים הנ"ל ולפי דברינו דאביי סובר כר' יוסי דירושלמי דיומא ממילא תו ליכא הוכחה למימר כמ"ש הצל"ח אלא י"ל דאביי לעולם סובר דאפילו היכי דמעכב בדיעבד ג"כ סמכינן על הנס ול"ק עליו מכ"ג כיון דסובר כר' יוסי הנ"ל ודו"ק ויש לי עוד בזה אריכות דברים ולא באתי רק לעורר ולעשות מפתח בס"ד ללומדים פשוטים כמוני: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף