עריכת הדף "
ברית משה/לא תעשה/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == '''בשבועות (ג) ובמס' סופרים מפרש השמות המקודשים כו'.''' עי' בהמרש"ל ז"ל בביאורו כאן שהביא הז' שמות שאינם נמחקים והשמות שנמחקים וגם הדד"ח כתב מזה ועי' ש"ע יו"ד סי' רע"ו ומשם תראה לדינא דהיכי פסקינן וגם עי' במנ"ח מצוה תל"ז שהאריך בדין זה, ובמעיי"ח ז"ל דף קנ"ה ע"ב אות צ"ג כתב וז"ל ובתוס' דסוטה דף י' ד"ה אלא מעתה לא ימחה משמע דשלום הוא משמות שאינן נמחקים ולא ראיתי לאחד מהפוסקים שכתבו דעת התוס' כו' עכ"ל ועי' רמ"א סי' הנ"ל סעיף י"ג במ"ש ויש נזהרין אפילו במלת שלום והש"ך בנקה"כ שם הביא ג"כ את התוס' דסוטה וכתב וז"ל מ"מ צ"ע לדינא דמדברי שאר כל הפוסקים לא משמע כן דשלום יהא משמות שאינן נמחקין דלא לשתמיט חד מינייהו דכתבו כן וצ"ע למעשה עכ"ל ומהמג"א סי' פ"ה ס"ק ג' נראה דפשיטא לי' דשלום הוי מן השמות הנמחקים עי' במחה"ש ובברכי יוסף שם מ"ש לדינא בזה: ולענין אי מותר למחוק את השם ע"מ לתקן ולנתוץ ע"מ לבנות לא מגלה רבינו את דעתו הטהורה בזה אבל בהרמב"ם הל' וסוה"ת פ"ו הל' ז' איתא הסותר אפילו אבן אחת דרך השחתה מן המזבח כו' לוקה כו' וכן השורף עצי הקדש דרך השחתה לוקה כו' ומדכ' הרמב"ם בתרווייהו דרך השחתה נראה בפירוש דסובר דדוקא דרך השחתה חייב אבל ע"מ לבנות באמת מותר ובהלכה א' שם גבי מוחק לא כתב הרמב"ם דרך השחתה נראה לכאורה דסובר דבמוחק אפי' ע"מ לתקן ג"כ חייב וגם הקובץ שם מדייק מהרמב"ם כן וכ"כ היד המלך על הרמב"ם שם והחילוק שבין מוחק לנותץ נ"ל בס"ד די"ל דסובר כהר"י אסכנדרני כמו שאכתוב לקמן בס"ד משמי', וכן היראים סי' הנ"ל בתר דהביא את הת"ק דספרי כתב וז"ל פירוש נותץ ע"מ שלא לבנות אבל נותץ ע"מ לבנות מותר שאין זה נתיצה אלא בנין עכ"ל ועל מוחק לא מפרש כלום וא"כ י"ל בהיראים כמו שדייקו האחרונים מהרמב"ם דבמוחק אפילו ע"מ לתקן ג"כ חייב וגם י"ל לאידך גיסא דסובר כהתשב"ץ שאכתוב לקמן בס"ד דגמרינן מוחק מנותץ כיון דמחד לאו גמרינן תרווייהו וכיון דמגלה דעתו בנותץ ממילא ידעינן מזה גם במוחק וגם בהרמב"ם י"ל כן ועי' בספרי פני משה הל' יסוה"ת פ"ו הל' ז' מה שכתבנו בזה, וממילא לפי"ז י"ל לרבינו מדכ' סתם הנותץ אבן אחת מן ההיכל כו' ול"כ דרך השחתה כמ"ש הרמב"ם מוכח מזה דסובר דאפילו נותץ ע"מ לבנות ג"כ אסור וממילא ה"ה במוחק. אבל המזרחי סי' הנ"ל כתב וז"ל אלא הנותץ אבן מן המזבח שאינו מוזהר בו אלא כשנותץ אותו דרך השחתה בעלמא כמ"ש הרמב"ם והסמ"ג בהדיא כו' עכ"ל נראה מהמזרחי דסובר בדעת רבינו דסובר כהרמב"ם דבנותץ דוקא דרך השחתה חייב, אבל איני יודע מהיכי למד מרבינו את זה וגם במג"ס ראיתי שעמד על המזרחי בזה ואפשר שהי' לו איזה גירסא ברבינו שמורה כן או י"ל דסובר כיון דהרמב"ם בסה"מ מל"ת ס"ה ג"כ כתב סתם והשמיט דרך השחתה דז"ל שהזהירנו מנותץ ומאבד בתי עבודת השם ומאבד ספרי הנבואה שלא נמחוק את השמות כו' עי"ש ואפ"ה סובר דדוקא דרך השחתה חייב כמ"ש בפירוש בחיבורו וצ"ל דסמך בסה"מ דממילא ידעינן את זה כיון דהפשט הפשוט בספרי כן היא דדוקא דרך השחתה חייב וכמו שבאמת סברו הרמב"ם בחיבורו והיראים וכ"כ המרדכי ז"ל במגילה פ"ד סי' תתכ"ו וז"ל כי בהכ"נ נקרא מקדש מעט ולכך אסור לנתוץ דבר מבהכ"נ דתניא בספרי מנין לנותץ אבן מן ההיכל כו' שהוא בל"ת ת"ל ונתצתם וגו' לא תעשון כן וגו' ואם נתץ ע"מ לבנות שרי דההיא נתיצה בנין מיקרי עכ"ל וגם המרי"ק שורש קנ"ט ענף ז' ג"כ ס"כ והרמ"א או"ח סי' קנ"ב רקם את זה להלכה וצ"ל דסברו דהפשט הפשוט בספרי דדוקא דרך השחתה אסור כמ"כ נמי י"ל ברבינו שהביא את הספרי כצורתא וסמך על הפשט הפשוט בספרי, אבל אח"כ ראיתי דמסה"מ אינו ראי' דלכאורה יש לדייק בסה"מ דמדוע כתב מנותץ ומאבד מדוע ל"כ מנותץ גרידא אעכ"מ דהפשט בסה"מ במ"ש שהזהירנו מנותץ ומאבד כלומר על נתיצה דרך איבוד הזהירנו אבל על נתיצה ע"מ לבנות לא הזהירנו כמובן, ועי' במג"ס דבתר שמדייק בהרמב"ם דבנותץ כתב דרך השחתה ובמוחק לא כהנ"ל כתב וז"ל אלא שמלשון הרמב"ם ברפ"ו מהל' יסוה"ת שכ' כל המאבד שם מן השמות הקדושים כו' ול"כ כל המוחק שם כו' נראה שהוא סובר דדוקא דרך אבדון שהוא השחתה לוקה וצ"ע עכ"ל אבל מה יענה המג"ס על מ"ש הרמב"ם ברמזיו הנדפס בריש הרמב"ם דמדע רמז מל"ת ס"ה וז"ל שלא לאבד בהמ"ק או בתי כנסיות או בת"מ וכן אין מוחקין את השמות המוקדשין ואין מאבדים כתבי הקדש כו' וגם בסה"מ כתב שלא נמחוק את השמות כו' ולפי המג"ס יהא סתירה בדבריו שכ' בחיבורו עם מ"ש בסה"מ וברמזיו אעכצ"ל דליכא להוכיח מלשון כל המאבד מידי די"ל דלשון הקרא נקט ואבדתם לא תעשון כן כמובן, ובלאו כ"ז נ"ל דל"ל בהרמב"ם כמ"ש המג"ס דבמוחק סובר דע"מ לתקן שרי דמתשובת הרמב"ם שהביא הר"י אסכנדרני ראי' לדבריו כמו שאכתוב לקמן בס"ד מוכח בפירוש דסובר דמוחק ע"מ לתקן ג"כ אסור ועי' בפאר הדור סי' ס"ט ותראה דמשם ג"כ יש ללמוד דס"כ ואפשר שהר"י אסכנדרני על תשובה זו כיוון:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף